ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יורי פולנסקי נגד קצין התגמולים :

בפני:

כבוד השופט ע' פוגלמן

המבקש:

יורי פולנסקי

נ ג ד

המשיב:

קצין התגמולים

בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטים ש' דברת (ס"נ), ר' ברקאי וא' ואגו) בע"א 27159-12-10 מיום 24.7.2011

בשם המבקש:

עו"ד שרון מאירי

החלטה

לפניי בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' סגנית הנשיא ש' דברת והשופטים ר' ברקאי וא' ואגו) שבגדרו נדחה ערעור המבקש על החלטת ועדת הערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן: חוק הנכים).

1. המבקש הוא שוטר במשטרת ישראל. בתביעה שהגיש המבקש לקצין התגמולים, טען כי לקה פעמיים באוטם שריר הלב עקב אירועים שהתרחשו במהלך שירותו במשטרה, וביקש כי הדבר יוכר כמחלה שנגרמה עקב תנאי שירותו. האירוע הראשון שאליו התייחס המבקש התרחש בחודש אפריל 2006. המבקש השתתף באבטחת פסטיבל "בומבמלה", והבחין במיצג אמנותי, שבמסגרתו ציירו אמנים על גופו של גבר עירום בנוכחות קהל. המבקש התרגז כאשר הבחין כי בין הצופים נמצאות גם שתי ילדות קטנות שנחשפות למה שנתפש בעיניו כ"תועבה", אך מפקדו אמר לו כי אין מדובר בעבירה פלילית ואין מקום להתערבות המשטרה. בהמשך אותו יום, נודע למבקש כי הוא שובץ למשמרת בערב חג שני של פסח, בניגוד לבקשתו. לטענתו, הוא "התפוצץ מזעם", והחל לחוש לחץ בחזה. בסופו של דבר, איבד את הכרתו ופונה לבית החולים, שם אובחן כלוקה באוטם שריר הלב. האירוע השני התרחש ארבעה חודשים לאחר מכן, ביום שבו שב המבקש לעבודתו במשטרה. באותו יום, הגיעה שמועה לאוזניו כי בשל מצבו הרפואי מתכוונים מפקדיו במשטרה להעבירו ממחלק הסיור לתפקיד של חוקר. לדבריו, הוא זעם על כך, משום שהדבר נוגד את העדפותיו המקצועיות. בשעות הערב של אותו יום, חש שוב לחצים בחזה והזעה, ולאחר שפונה לבית החולים התברר כי לקה בשנית באוטם שריר הלב. קצין התגמולים סירב להכיר בתביעתו, והמבקש הגיש ערעור לוועדת הערעורים.

2. ועדת הערעורים לפי חוק הנכים דחתה את ערעור המבקש. נקבע כי המבקש לא עמד בנטל המוטל עליו להראות כי קיים קשר סיבתי בין האירועים בעבודתו לבין מחלת אוטם שריר הלב שממנה הוא סובל. הוועדה קבעה כי בנסיבות העניין לא היה מדובר באירועים חריגים לשגרת חייו של המבקש, במידה שניתן לקשור בין התרחשותם לבין פרוץ המחלה. נמצא כי האירועים שאליהם התייחס המבקש בתביעתו אינם חריגים כלל, אלא טריוויאליים, ואינם ייחודיים לשירות במשטרה. הוועדה גם לא נתנה אמון בגרסתו של המבקש ביחס לרמת הזעם והרוגז שגרמו לו האירועים האמורים, וקבעה כי הוא הגזים בעדותו. הוועדה העדיפה את חוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם המשיב על פני זו שהוגשה מטעמו של המבקש. בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה את ערעור המבקש על החלטת הוועדה. נקבע כי האירועים שחווה המבקש אינם חריגים או בלתי שגרתיים, ולכן לא ניתן לקבוע כי קיים קשר סיבתי-משפטי ביניהם לבין התפרצות המחלה.

3. מכאן הבקשה שלפניי. טענתו המרכזית של המבקש היא כי בית המשפט המחוזי שגה ביישום ההלכה שנקבעה ברע"א 8138/07 פאר נ' קצין התגמולים (לא פורסם, 21.6.2011) (להלן: עניין פאר), על נסיבות המקרה. לדבריו, נסיבות המקרה שלפנינו דומות מאד לאלה של עניין פאר, שם נקבע כי קיים קשר סיבתי בין אירוע שבו התרגז שוטר על הממונים עליו, לבין אוטם שריר הלב שממנו סבל. לשיטתו, בית המשפט המחוזי הטיל עליו נטל הוכחה בלתי סביר, שלא היו נדרש לו היה מדובר בתביעה "רגילה" להכרה בתאונת עבודה לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, וזאת בניגוד להלכה שנקבע בעניין פאר. לגופם של דברים, שב המבקש וטוען כי האירועים שעבר היו חריגים ובלתי שגרתיים, וגרמו לו במישרין לאוטם שריר הלב. הוא סומך טענתו זו על התצהיר שלו ושל חברו, שמהם ניתן ללמוד כי הזעם שתקף את המבקש בזמן האירועים היה חריג ולא אופייני לו. עוד הוא טוען כי היה מקום לאמץ את חוות הדעת הרפואית מטעמו, שבגדרה נכתב כי קיים קשר סיבתי בין האירועים לבין מחלתו, ולהעדיפה על-פני חוות הדעת הרפואית שהוגשה מטעם המשיב.

4. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן אך במקרים חריגים שעולה בהם שאלה משפטית הנושאת בחובה שיקולים עקרוניים וכלליים, החורגים מן ההכרעה בסכסוך הספציפי שבין הצדדים למחלוקת (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3)123 (1982); רע"א 2069/11 קטטרו נ' קצין התגמולים (לא פורסם, 3.4.2011)). הבקשה שלפניי אינה מגלה כל שאלה משפטית המצדיקה בירור נוסף ב"גלגול שלישי". המבחן שנקבע בדנ"א 5343/00 קצין התגמולים נ' אביאן, פ"ד נו(5) 732 (2002)), לקביעת קיומו של קשר סיבתי משפטי בין אירוע לבין התפרצות מחלה או החמרתה, הוא מבחן סובייקטיבי-אובייקטיבי. בעניין פאר, שאליו מפנה המבקש, נקבע כי "לצורך הוכחת הקשר הסיבתי-משפטי בין התפרצות מחלה קונסטיטוציונלית לבין השירות, די לתובע אם יוכיח התרחשותו של אירוע חריג ויוצא דופן שאירע לו במהלך שירותו ובקשר עם שירותו, ואין צורך כי אירוע זה יהיה ייחודי לחיים הצבאיים, אלא כי יהיה חריג יחסית לשגרת השירות של אותו חייל" (שם, בפסקה 21). בענייננו, קבעה הוועדה כי האירועים שאליהם התייחס המבקש אינם בגדר אירועים חריגים ביחס לשגרת השירות שלו, וכי מדובר באירועים "טריוויאליים". מדובר אפוא ביישומן של הלכות שנקבעו בבית משפט זה על עובדות המקרה הספציפי, ובכך אין כדי להוות סיבה מספקת למתן רשות ערעור (ראו רע"א 10241/09 פלג נ' קצין התגמולים, פסקה 5 (לא פורסם, 6.6.2010); רע"א 2882/05 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' בלולו (לא פורסם, 16.1.2006)). כמו-כן, הוועדה מצאה כי המבקש הגזים בעדותו ביחס לאופן שבו השפיעו האירועים עליו. מכאן, שגם במישור הסובייקטיבי (רגישותו האינדיבידואלית של המבקש) לא עמד המבקש בנטל ההוכחה להראות קיומו של קשר סיבתי-משפטי. בית המשפט המחוזי נמנע מלהתערב בקביעה עובדתית זו, הנסמכת על ממצאי מהימנות. כידוע, סעיף 34 לחוק הנכים, קובע כי ערעור על החלטת הוועדה יהיה "בנקודה משפטית בלבד", וממילא ערכאת ערעור תמעט להתערב בקביעות כאמור. הדברים אמורים אף ביתר שאת, שעה שמדובר בדיון ב"גלגול שלישי" (רע"א 1283/11 עזבון המנוחה אילנה לוי ז"ל נ' משרד הבריאות (לא פורסם, 28.3.2011)).

נוכח כל האמור, הבקשה נדחית, משלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ‏כ' בחשון התשע"ב (‏17.11.2011).


מעורבים
תובע: יורי פולנסקי
נתבע: קצין התגמולים
שופט :
עורכי דין: