ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד ארז סבג :

בבית המשפט העליון

בש"פ 8362/11

בפני:

כבוד השופטת מ' נאור

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

ארז סבג

בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה: כ' בחשון התשע"ב (17.11.11)

בשם המבקשת: עדי מנחם

בשם המשיב: עו"ד אורי בר נתן

החלטה

בקשה ראשונה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים שיחלו ביום 22.11.2011 לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) או עד למתן פסק דין ב-ת"פ 7024-03-11 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם מביניהם.

כתב האישום

1. ביום 22.2.2011 הוגש כנגד המשיב כתב אישום המייחס לו את ביצוע העבירות הבאות: קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ייצוא, יבוא, מסחר והספקת סם מסוכן לפי סעיף 13 בצירוף סעיפים 7(א) ו-7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג- 1973 (להלן: פקודת הסמים); החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א) ו- 7(ג) לפקודת הסמים.

2. על פי המתואר בכתב האישום, המשיב יצר קשר עם יונתן ארונוב (להלן: ארונוב) לסחור ולספק סם מסוג קוקאין (להלן: הסם). כמו כן, במהלך חודשים דצמבר 2010 וינואר 2011 התקיימו בין המשיב לבין מ.א., שהיה במועדים הרלוונטיים סוכן סמוי אשר פעל בשליחות משטרת ישראל (להלן: הסוכן), מספר שיחות ומפגשים אשר במהלכן סוכם כי הסוכן יקנה מהמשיב מהסם. ביום 25.1.2011, התקשר הסוכן למשיב וסיכם עימו כי יקנה ממנו את הסם בעלות של 280 ש"ח לגרם. השניים סיכמו להיפגש באותו היום במקום מפגש בעיר דימונה לצורך ביצוע העסקה. כשהגיע הסוכן למקום המפגש, יצר קשר טלפוני עם המשיב, וזה תידרך אותו להגיע לחניון סמוך. מעט מאוחר יותר הגיע ארונוב למקום, ניגש לרכבו של הסוכן ומסר לידו שקית ניילון שהכילה 48.73 גרמים מהסם. הסוכן העביר לידי ארונוב סך של 14,000 ש"ח עבור הסמים, ועד סכום של 2,000 ש"ח עבור עסקת סמים קודמת שהתקיימה בין המשיב לסוכן. לאחר מכן, התקשר הסוכן למשיב ודיווח לו על העברת הכספים. בשיחת טלפון נוספת שהתקיימה בין השניים אישר המשיב בפני הסוכן כי קיבל את הכסף עבור העסקה.

יצוין, כי ביום 22.3.20111 הגישה המבקשת בקשה לאיחוד משפטיהם של המשיב ושל ארונוב (נגדו התנהל הליך פלילי בת"פ 7024-03-11). ביום 29.3.2011 נעתרה סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, כב' השופטת ר' כץ, לבקשה זו.

הליכי המעצר נגד המשיבים והדיונים בתיק העיקרי

3. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה לבית המשפט המחוזי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים. בבקשה נטען כי נגד המשיב קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, וביניהן מנתה המבקשת את הודעות הסוכן המפליל ודוחות מפעיליו. כמו כן נטען כי העבירות בהן מואשם המשיב מקימות כנגדו חזקת מסוכנות וכי קיים חשש כי המשיב עלול לסכן את בטחון הציבור, זאת בשל עובדת היותו חוליה מרכזית בשרשרת הפצת סמים. עוד נטען כי העובדה שארונוב מצוי בבריחה (נכון לזמן הבקשה- מ.נ.), מקימה חשש לשיבוש הליכי משפט. המבקשת טענה כי עברו הפלילי העשיר של המשיב, הכולל, בין היתר, עבירות של תקיפה, בריחה ממעצר והחזקת סמים, מאיין את האפשרות לשחררו לחלופת מעצר.

4. לאחר מספר דחיות של הדיון בבקשה, נתן בית המשפט את החלטתו בבקשת הארכת המעצר ביום23.3.2011. נקבע כי כנגד המשיב עומדות ראיות לכאורה. לעניין זה קבע בית המשפט קבע כי למרות שפעילותו של הסוכן הופסקה על רקע התנהלות בעייתית מצידו, הודעתיו נתמכות בראיות אובייקטיביות. לעומת זאת, גרסת המשיב, לפיה העסקה בינו לבין הסוכן הייתה קשורה לחלקי חילוף לרכב ולא הייתה עסקת סמים, לא עלתה בקנה אחד עם הראיות העומדות נגדו. בית המשפט קבע כי העבירות בהן מואשם המשיב מקימות נגדו חזקת מסוכנות סטטוטורית. חזקה זו, לצד הרשעותיו הקודמות הרבות, מהוות עילה למעצרו של המשיב ושוללות אפשרות לשחררו לחלופת מעצר. לפיכך, נקבע כי המשיב ייעצר עד תום ההליכים בעניינו.

5. ביום 9.5.2011 הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר בהחלטת המעצר עד תום ההליכים וזאת בעקבות בדיקת פוליגרף, המבססת, כך טען, את גרסתו. גם הדיון בבקשה זו נדחתה מספר פעמים, זאת בעקבות בקשותיו של בא כוח המשיב אשר חפץ להשלים את המשא ומתן שניהל אל מול המבקשת. ביום 26.7.2011 דחה בית המשפט את הבקשה לעיון חוזר. בהחלטתו קבע בית המשפט כי אין להתחשב בתוצאות בדיקת פוליגרף לצורך בדיקת הראיות הקיימות לצורך מעצר עד תום ההליכים. בית המשפט הוסיף וקבע כי גם אם ניתן להסכים לדעה כי במקרים מסוימים יש להביא בחשבון תוצאות בדיקת פוליגרף לצורך בחינת שאלת מעצר עד תום ההליכים, הרי שמקרה זה הוא אינו מקרה מתאים מכמה סיבות: ראשית, העובדה שהשאלות שנשאל המשיב בבדיקה לא כללו את השאלה המרכזית האם מכר סמים לסוכן. שנית, בית המשפט עמד על כך שהמדובר הוא בחוות דעת פרטית המקבלת משקל פחות לצורך הערכת משמעויותיה. שלישית, הסתייג בית המשפט מאמינותן של בדיקות פוליגרף והיכולת שלהן לבוא במקומן של ראיות משפטיות קבילות. לבסוף, קבע בית המשפט כי מכלול הראיות הקיימות נגד המשיב מצדיק את מעצרו עד תום ההליכים. נוכח דברים אלו, דחה בית המשפט את הבקשה.

6. במסגרת הדיון בתיק העיקרי היו מספר לא מועט של החלטות דחייה, רובן ככולן מסיבות הקשורות לבא-כוחו של המשיב ולרצון הצדדים, שלא התממש, להגיע להסדר. כאמור לעיל, הדיון בעניינו של המשיב אוחד יחד עם הדיון בעניינו של ארונוב. התיק קבוע עתה להוכחות ביום 1.1.2012. נמסר לי בדיון כי היום תגיש פרקליטות המחוז בקשה לקביעת מועדים נוספים. להערכת הפרקליטות נדרשות כ-3 ישיבות לשמיעת הראיות בתיק זה.

הבקשה להארכת מעצר

7. בדומה לטענותיה בבקשת המעצר עד תום ההליכים, המבקשת טוענת כי העבירות המיוחסות למשיב מלמדות על מסוכנותו הרבה לביטחון הציבור. לטענת המבקשת קיים חשש להימלטותו של המשיב מאימת הדין, הנובע מחומרת המעשים בהם הוא מואשם והעונש הצפוי לו באם יורשע. גם עברו הפלילי של המשיב מלמד, לדעת המבקשת, על כך שאין לתת בו אמון וכי לא ניתן לשחררו לחלופת מעצר. לסיום דבריה, מבהירה המבקשת כי הינה ערה לעיכוב שחל במשפט וטוענת כי עיכוב זה נבע בעיקרו מקשיים בהסדרת ייצוגו של המשיב, סיבות הקשורות לבא- כוחו של המשיב, ומהניסיון להגיע להסדר בעניין. המבקשת מציינת כי היות והתיק מבוסס בעיקרו על עדותו של הסוכן, יש לקוות ששמיעת ההוכחות בו לא תיארך זמן רב.

8. בא-כוח המשיב מתנגד לבקשה. הוא עמד על כך שהנאשם במשותף ארונוב נדון לשנת מאסר וכבר שוחרר, בעוד מרשו, לגביו הראיות חלשות יותר, נמצא עדיין במעצר. באת כוח המדינה השיבה כי עניינו של ארונוב שונה – לא רק בשל כך שהודה אלא בשל חלקו הקטן יותר בפרשה ובשל העדר הרשעות. בא כוח המשיב מוסיף וטוען כי יומנו של בית המשפט קמא עמוס ואם המשפט לא יסתיים ב-1.1.2012, כפי שסביר לכל הדעות שיקרה, ממילא "נגלוש" להארכת המעצר הבאה.

דיון והכרעה

9. לא היה מקום לעכב את שמיעת התיק אך בשל משא ומתן להסדר. משא ומתן לחוד, ושמיעת ראיות לחוד. ואולם, משנעשה הדבר לבקשת בא כוח הנאשם, בדרך כלל, אין הוא יכול לטעון נגד חלוף תשעת החודשים. עם זאת הוטרדתי במידה מסויימת מכך שהשותף לעבירה כבר נדון וסיים לרצות את מאסרו. לעת הזו אין לכך בעיני משקל רב, נוכח שוני לכאורה בין השניים, אך מבקשת אני להבהיר כי החלטתי זו נסובה, כמובן, על תקופת המעצר המבוקשת בלבד. לעת הזו, ונוכח הסיבות לעיכוב בשמיעת הראיות אני נעתרת לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים יום שתחילתם ביום 22.11.2011 או עד למתן פסק דין ב-ת"פ 7024-03-11 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם מביניהם.

ניתנה היום, ‏כ' חשון, תשע"ב (17.11.2011).


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: ארז סבג
שופט :
עורכי דין: