ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ארז (ג.ז) ייעוץ כלכלי והשקעות בע"מ נגד שרון פרז :

בפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המבקשת:

ארז (ג.ז) ייעוץ כלכלי והשקעות בע"מ

נ ג ד

המשיבים:

1. שרון פרז

2. בוני ירושלים חברה קבלנית לתכנון פיתוח ובניה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 15.7.09 בבר"ע 1662/08 שניתן על ידי כבוד השופטת י' שטופמן

בשם המבקשת:

עו"ד חנה זילבר

בשם המשיבים:

עו"ד יואב אבני; עו"ד רוני אקלר

החלטה

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בבר"ע 1662/08 מיום 15.7.2009 (כבוד השופטת י' שטופמן), אשר קיבל באופן חלקי את ערעור המבקשים על החלטתו של ראש ההוצאה לפועל (כבוד הרשם א' שליו , תיק מס' 170049054).

חברת בוני ירושלים חברה קבלנית לתכנון ופתוח בניה והשקעות בע"מ שעבדה נכסי מקרקעין לטובת בנק ירושלים בע"מ. הבנק החל לפעול למימוש השעבודים על ידי פתיחת תיק בלשכת ההוצאה לפועל. בהמשך רכשה המבקשת 1 (להלן: המבקשת) מבנק ירושלים את מלוא זכויותיו בשעבוד ובתיק הוצאה לפועל שנפתח כנגד חברת בוני ירושלים. על מנת לממן את העסקה עם הבנק ערכה המבקשת הסכם הלוואה עם המשיב, ולהבטחת פירעון ההלוואה הועמדו למשיב בטחונות שונים, כפי שפורט בסעיף 5 להסכם ההלוואה מיום 2.8.2005 (להלן: הסכם ההלוואה). בנוסף לכך נחתם בין הצדדים ביום 2.8.2005 הסכם נוסף הקובע בסעיף 2 כי "הסכם זה הינו כבטחון לקיום התחייבויות ארז על פי הסכם ההלוואה ובכפוף לאמור בו". סעיף 3 להסכם הנוסף קבע כי "בכפוף לאמור במבוא להסכם זה, בהסכם ההלוואה ובסעיף 2 לעיל, רוכש הנמחה מארז את מלוא זכויותיה בשעבוד שנרכש על ידה מבנק ירושלים על פי ההסכם לרכישת השעבוד עד לסך של מלוא חובה של ארז לנמחה על פי הסכם ההלוואה בגבולות הסך של עד 3,000,000 ש"ח" (להלן: ההסכם הנוסף). בהמשך, בעקבות ההסכמים בין המבקשת לבנק, הפכה המבקשת לזוכה בתיק ההוצאה לפועל שנפתח כאמור.

לאחר מכן, בהסתמך על ההסכמים בין הצדדים, טען המשיב כי במקרה הנדון קיימת המחאת זכות לטובתו, ולכן עליו להירשם כזוכה בתיק ההוצאה לפועל, במקום המבקשת. המבקשת התנגדה לשינוי שם הזוכה וטענה כי לא קיימת המחאת זכות במקרה הנדון ועל כן אין לשנות את שם הזוכה בתיק. ביום 5.6.2008 קבע ראש ההוצאה לפועל כי הוצגה בפניו המחאת זכות, וכל עוד היא לא בוטלה על ידי ערכאה מוסמכת, היא מהווה מסמך חוקי מחייב, ועל כן נרשם המשיב כזוכה בתיק ההוצאה לפועל. עוד ציין ראש ההוצאה לפועל כי המבקש 2, הוא המנהל של המבקשת ושל חברת בוני ירושלים, ולפיכך לא ברור מדוע יש מקום לנהל את תיק ההוצאה לפועל כשהזוכה והחייבת הינם תחת אותה שליטה, וככל שההליך פיקטיבי אין להשלים עם כך.

על החלטת ראש ההוצאה לפועל הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי אשר דן בה כבערעור, וקבע כי בדין קבע ראש ההוצאה לפועל כי מצויה שבפניו המחאת זכות, על פיה ניתן להחליף את שם הזוכה. בית המשפט המחוזי קבע כי משהונחו בפני ראש ההוצאה לפועל הסכם ההלוואה, ההסכם הנוסף והמשכון שנרשם מכוחו, כמו גם אישור הבנק להסבת שם הזוכה, ראשי היה לקבוע ראש ההוצאה לפועל כי זכויות המבקשת הומחו למשיב, והוא בגדר הזוכה. עוד נקבע כי כל טענה בעניין תוקף הסכם ההלוואה או ההסכם הנוסף יש להפנות לערכאות המוסמכות, ואין ראש ההוצאה לפועל מוסמך לדון בטענות אלו. עם זאת נקבע כי מאחר וההסכמים בין הצדדים מגבילים את סכום ההמחאה עד לסך של 3,000,000 ש"ח יש לקבוע כי המשיב זוכה עד לסכום זה, והמבקשת זוכה בתיק, בהתייחס ליתרת התמורה שתתקבל בגין מימוש הנכסים. בסיכומו של דבר נקבע כי המשיב ירשם כזוכה עד לסכום של 3,000,000 ש"ח בלבד, והמבקשת תרשם כזוכה מדרגה שנייה ותקבל לידה כל תמורה שתיוותר לאחר תשלום החוב האמור למשיב, בכפוף לכל הוראה אחרת של ראש ההוצאה לפועל.

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשה על ידי המבקשים בקשה למתן רשות ערעור, היא הבקשה שלפניי.

המבקשים טוענים כי המקרה הנדון מצדיק מתן רשות ערעור לבית משפט זה, שכן הוא מעלה מספר סוגיות עקרוניות בקשר לתנאים להיווצרותה של המחאת זכות. לטענתם לא קיים הסכם מפורש אשר קובע כי הומחו למשיב זכויותיה של המבקשת, ולכן במקרה הנדון שגו הערכאות הקודמות עת קבעו כי קיימת המחאת זכות בהתבסס על בחינת מספר הסכמים שהוצגו על ידי המשיב. בנוסף הם טוענים כי ראש ההוצאה לפועל אינו מוסמך להכריע בזכויות קנייניות, ואין הוא הערכאה המוסמכת לקבוע את תוקפה של המחאת הזכות. עוד הם טוענים כי ראש ההוצאה לפועל מוסמך לפעול רק על בסיס המחאת זכות מפורשת וברורה שאינה שנויה במחלוקת ולכן שגה בקביעותיו במקרה הנדון. יתר על כן, לטענתם אף בית המשפט המחוזי התקשה להכריע בטיבו של ההסכם הנוסף, ועל כן לא ניתן, לשיטתם, לקבוע כי ההסכם ממחה זכויות למשיב. בסיכומו של דבר טוענים המבקשים כי המשיב לא קנה כל זכות לממש בעצמו את הנכסים, אלא לכל היותר קנה זכות להיפרע מתמורת הנכסים, לאחר שאלה ימומשו על ידי המבקשת.

המשיב טוען כי אין מקום למתן רשות ערעור לבית משפט זה, שכן הבקשה לא מעלה כל נושא עקרוני בעל השלכות ציבוריות המצדיק מתן רשות ערעור לבית משפט זה. לגופו של עניין טוען המשיב כי אין מקום להתערב בקביעות של הערכאות הקדמות כי בפנינו המחאת זכות תקפה על פי החוק וההלכה הפסוקה. כמו כן לטענתו המבקשים מנסים בכל דרך למנוע ממנו לגבות את חובו, ולמנוע את הליכי המימוש, ולכן אין לקבל את טענות הסרק שעולות בבקשה זו.

בתשובה לתגובת המשיב טוענים המבקשים כי המשיב אינו מתמודד בצורה עניינית עם טענותיהם, והוא מסיט את הדיון מהשאלות העקרוניות אל זוטי דברים בלתי רלוונטיים. כמו כן , לטענתם מתגובתו של המשיב ומן האסמכתאות אליהן הוא מפנה ניתן למצוא חיזוק דווקא לעמדתם לפיה אין בפנינו המחאת זכות.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיב ובתשובה לה, ובפסקי הדין של הערכאות שקדמו לי, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

מושכלות ראשונים, עליהם חוזר בית משפט זה השכם והערב, הם כי רשות ערעור ניתנת רק במקרים חריגים, המעלים שאלות בעלות חשיבות חוקתית; מקרים, בהם יש לתרום לאחידותה של ההלכה; מקרים, בהם ישנה חשיבות עניינית לבעיה משפטית המועלית בהם; מקרים בהם יש חשיבות ציבורית בעניין; במילים אחרות, מקרים בהם החשיבות המשפטית חורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123(1982)). לא שוכנעתי, כי הבקשה דנא, חרף טענות המבקשים, מעוררת שאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, ושיש בה כדי להצדיק דיון ב"גלגול שלישי". מסיבה זו בלבד דין הבקשה להידחות.

מעבר לנדרש יוער כי דין הבקשה להידחות גם לגופה. בפני ראש ההוצאה לפועל הוצגו הסכמים על בסיסם נטען כי קיימת המחאת זכות לטובת המשיב. לראש ההוצאה לפועל הסמכות לבחון את טיבם של ההסכמים אשר הוצגו לו, ואת נפקותם, בכל הקשור לתיק ההוצאה לפועל (ראו רע"א 3149/06 בית מימון מוצרי חשמל בע"מ נ' קלינטון סחר בינלאומי 2000 בע"מ (לא פורסם, 1.11.2006); רע"א 5438/09 גרוסמן נ' אסלן (טרם פורסם, 19.11.2009)), ונקבע כי קיימת המחאת זכות במקרה הנדון. בית המשפט המחוזי בחן את טענותיהם של המבקשים כנגד קביעותיו של ראש ההוצאה לפועל ודחה אותם באופן מבוסס ומנומק, אך החליט לקבוע כי המשיב ירשם כזוכה עד לסכום של 3,000,000 ש"ח בהתאם להסכמים בין הצדדים. לא מצאתי כל נימוק משכנע לבחינה נוספות של קביעות אלו בבית משפט זה ב"גלגול שלישי", ואף לגופו של עניין, לאחר בחינת החומר שהונח בפני, נראה כי צדק בית המשפט המחוזי.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

המבקשים יישאו בשכר טרחת עורך דינו של המשיב בסך 5,000 ש"ח.

ניתנה היום, כ' באייר התש"ע (4.5.2010).


מעורבים
תובע: ארז (ג.ז) ייעוץ כלכלי והשקעות בע"מ
נתבע: שרון פרז
שופט :
עורכי דין: