ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דוד עמר נגד בטוח לאומי-סניף :


בתי הדין לעבודה

בית דין א.לעבודה ת"א

בל 004848/09

בפני:

כב' השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ

תאריך:

25/03/2010

בעניין:

דוד עמר

המערער

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

המשיב

פסק דין

בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 19.8.09.

רקע:

1. ביום 3.5.04 הכיר המשיב בליקוי השמיעה של המערער כתאונת עבודה, בגין פגיעה מיום 1.4.01.

2. ביום 22.9.04 ניתנה החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון ולפיה נקבעה למערער נכות צמיתה בשיעור של 10% ואין להפעיל את תקנה 15 בעניינו של המערער.

המערער הגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון.

3. ביום 2.11.06 נתנה הוועדה הרפואית לעררים את החלטתה, לאחר שהמערער נשלח לבדיקת שמיעה בבית החולים "שנידר", וקבעה למערער:

35% נכות זמנית לפי סעיף 72(4)ד' II וסעיף 72 (1) (7) (ז).

לפי סעיף 72 (1) מיום 9.1.04 ועד 18.6.05, 20% נכות זמנית.

לפי סעיף 72 (4) ד' II, לפי סעיף 72 (1) (5) ג' מיום 19.6.05 ועד 19.4.04 10% נכות צמיתה בגין טנטון לפי סעיף 72 (4) ד' II ו- 0% נכות צמיתה בגין הירידה בשמיעה (72 (1) ד' 1 או I) ולא הופעלה תקנה 16 על יסוד דו"ח ועדת הרשות.

4. המערער הגיש לבית הדין ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (ב"ל 7568/06).

5. הערעור נדון בפני כב' השופטת חנה טרכטינגוט, אשר קבעה בפסק הדין מיום 21.8.07 כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים:

"א. שתתייחס במנומק לכל בדיקות השמיעה אשר ביצע המערער ותבהיר מדוע קביעת הנכות הצמיתה נעשית על סמך בדיקות שמיעה מיום 20.4.06 ולא על סמך בדיקות אחרות שנעשו. הועדה רשאית בהתאם לשיקול דעתה לבקש ביצוע בדיקת שמיעה נוספת.

ב. הועדה תבהיר במנומק קביעתה לענין הנכות הזמנית וזאת הן ביחס לתקופות שנקבעה והן ביחס לגובה הנכות הזמנית.

ג. הועדה תבהיר מדוע נקבעה תחולת הנכות מיום 19.1.04 ולא ממועד מוקדם יותר.

ד. הועדה תזמין את המערער כדי לאפשר לו לטעון את טענותיו לענין תקנה 15."

6. ועדה רפואית לעררים שהתכנסה בעקבות פסק דינה של כב' השופטת טרכטינגוט פסלה את עצמה מלדון בעניינו של המערער בעקבות טענות פסולות שהעלה המערער בפניה.

7. ערעור הוגש ע"י המשיב לביה"ד על החלטת הוועדה הרפואית לעררים.

8. בפסק הדין שניתן בערעור ע"י כב' השופטת מיכל לויט (בל 4165/08) נתקבל הערעור המשיב ונקבע:

"עניינו של המערער מוחזר לועדה הרפואית לעררים, שתדון בהתאם להוראות פסק הדין מיום 21.8.07" (עמ' 3 לפסק הדין).

9. ביום 19.8.09 ועדה רפואית לעררים שהתכנסה בעקבות פסק הדין של כב' השופטת מיכל לויט קבעה:

35% נכות זמנית לפי סעיף 72(1) 7 ז' + טנטון, מתאריך 19.1.04 ועד 7.3.04, 19% נכות זמנית לפי סעיף 72(1) 6 ג' + טנטון, מתאריך 8.3.04 ועד 20.2.05, 24% נכות זמנית לפי ס' 72(1) 5 ד' + טנטון מתאריך 21.2.05 ועד 18.6.05, 33% נכות זמנית לפי ס' 72(1) 6 ז' + טנטון מתאריך 19.6.05 ועד 19.4.06, נכות צמיתה בשיעור של 10% לפי ס' 72(4) ד' II (טנטון) מיום 20.4.06, נכות צמיתה בשיעור של 0% לפי ס' 72(1) 3 א'.

על החלטה זו הגיש המערער ערעור מושא פסק דין זה.

טענות הצדדים

טענות המערער:

1. הוועדה בהחלטתה הסתמכה על בדיקת שמיעה מביה"ח "שנידר", למרות שבפניה הונחו בדיקות שמיעה אחרות המעידות כי למערער ירידה בשמיעה וכי הוא סובל מטנטון.

2. על פי פסק הדין היה על הוועדה לנמק מדוע בחרה להסתמך על בדיקת שמיעה מאת ביה"ח "שנידר". הוועדה ציינה כי בחרה בבדיקה זו מאחר שהיא בדיקת השמיעה העדכנית. לטענת המערער שגתה הוועדה מאחר שבפניה הונחו 2 בדיקות שמיעה מאוחרות ועדכניות יותר.

3. בוועדה רפואית בנכות כללית נקבעו למערער 25% נכות צמיתה בגין ליקוי השמיעה. לא יתכן שינתנו שתי קביעות שונות על בסיס אותם מסמכים רפואיים.

4. הוועדה לא נימקה מדוע לא זכאי המערער לקבל אחוזי נכות בגין הירידה בשמיעה.

5. למערער נקבעו נכויות זמניות בגין הליקוי בשמיעה, אשר הינו בלתי הפיך ועל כן חובה היה על הוועדה לקבוע נכות צמיתה. לא יעלה על הדעת כי בעבר סבל המערער מטנטון וירידה בשמיעה ולפתע חל שיפור עצום במצבו של המערער ואין לו כיום נכות בגין ליקוי בשמיעה.

6. טעתה הוועדה בקובעה למערער נכות זמנית שכן המערער לא הציג בפני הוועדה תעודות רפואיות בדבר אי כושר.

7. טעתה הוועדה בקביעתה כי אין להפעיל את תקנה 15. הפגיעה בשמיעתו של המערער, מנעה ממנו לחזור לעבודתו.

8. הוועדה לא נימקה החלטתה בנוגע למועד תחולת הנכות ולא הסבירה מדוע אין מקום לקבוע מועד תחולה מוקדם יותר.

9. הוועדה הרפואית לעררים הראשונה שהתקיימה בעניינו של המערער לא מילאה אחר חובתה להזהיר את המערער בטרם שללה ממנו את אחוזי הנכות שנפסקו לו בוועדה הרפואית מדרג ראשון.

10. בפני הוועדה הונחו תיקי נכות גזזת של המערער ופרוטוקולים נוספים, אשר אינם רלוונטיים לפגיעה בשמיעתו של המערער והוועדה לא נתנה למערער את הזכות לטעון ביחס למסמכים אלה.

11. הוועדה קבעה כי הטיפול שקיבל המערער בגין הגזזת, יכול לגרום לפגיעה בשמיעה אלא שהוועדה לא מבססת קביעה זו.

12. המערער עותר לביטול החלטת הוועדה הרפואית ולהחלפת הרכב הוועדה.

טענות המשיב :

1. לא נפלה כל טעות משפטית בהחלטת הוועדה.

2. הוועדה התייחסה בצורה עניינית לכל השאלות שאליהן, נדרשה בפסק הדין.

3. על פי ההלכה הפסוקה, אין מניעה כי ועדות שונות בענפים משפטיים שונים תגענה לתוצאות שונות.

4. ועדה רפואית לעררים רשאית לשנות את דרגת הנכות שנקבעה ע"י ועדה מדרג ראשון לרבות הורדת אחוזי הנכות.

5. לא ברור על מה מלין המערער. הוועדה מילאה אחרי פסק הדין במלואו.

הכרעה:

לאחר שעיינתי בפסק דינה של כב' השופטת טרכטינגוט, בפסק דינה של כב' השופטת מיכל לויט, בחנתי את פרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים ואת טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

1. כב' השופטת טרכטינגוט השיבה את עניינו של המערער לוועדה והורתה לוועדה להתייחס לסוגיות הבאות:

א. מדוע קבעה הוועדה נכות צמיתה על סמך בדיקת שמיעה מיום 20.4.06 ולא על סמך בדיקות אחרות שנעשו.

ב. מדוע נקבעה תחולת הנכות מיום 19.1.04.

ג. המערער יטען טענותיו בפני הוועדה לעניין תקנה 15.

2. על פי הפסיקה, משמוחזר עניינו של מבוטח על ידי בית הדין לוועדה הרפואית לעררים בפסק דין עם הוראות, על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין, ואל לה לוועדה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה (דב"ע נא/29-01 מנחם פרנקל נ' המוסד, פד"ע כד' 160). אם מילאה הוועדה כראוי אחר הוראות פסק הדין, לא ניתן לומר כי נפלה טעות בהחלטתה על פי החוק המחייבת התערבותו של בית הדין, אך אם מילאה הוועדה אחר הוראות פסק הדין בחלקן או לא מילאה כראוי אחר הוראות פסק הדין, יש בכך משום פגם משפטי.

3. אבחן אחת לאחת את הוראות פסק דינה של כב' השופטת טרכטינגוט, והאם אלה בוצעו ע"י הוועדה הרפואית לעררים.

התייחסות לכל בדיקות השמיעה

4. הוועדה מפרטת ומציינת בהחלטתה את כל בדיקות השמיעה שהיו מונחות בפניה וקובעת כי החלטתה מתבססת על בדיקת השמיעה מיום 20.4.06 מביה"ח "שנידר" מאחר שהיא העדכנית ביותר. בדיקות השמיעה האחרות מעניקות נכות זמנית. באשר לשוני הקיים בין הבדיקות, חוזרת הוועדה על קביעתה הקודמת לפיה הוא נובע הן מתא הבדיקה הן מצד הבודק והן מצד הנבדק. על כן הוועדה מילאה אחר הוראה זו של פסק הדין.

הקביעות באשר לנכות הזמנית

5. הוועדה מסבירה כי קביעותיה הינן בהתאם למועדים שבוצעו בהם בדיקות השמיעה. אומנם מעיון בבדיקות השמיעה והחלטת הוועדה באשר לנכויות הזמניות עולה כי קיימת קורלציה בין השתיים. כך קבעה הוועדה נכות זמנית לתקופה שבין 18.1.04 ועד 7.3.04, בהתבססה על בדיקה במכון "אורתופון" מיום 19.1.04 לפי סעיף 72(1) 7 ז'. הוועדה קובעת נכות זמנית לתקופה של 21.2.05 ועד 18.6.05 לפי סעיף 72 (1)5ד', בהתבססה על בדיקת שמיעה מביה"ח השרון מיום 21.2.05 המתאים לסעיף 72 (1)5 ד' .

6. אשר על כן הוועדה ביצעה ומילאה אחרי הוראה זו של פסק דין.

תחולת הנכות

7. על הוועדה היה לנמק מדוע תחולת הנכות נקבעה מיום 19.1.04. הוועדה קובעת כי החלטתה באשר לתחולה נקבעה על סמך בדיקת השמיעה הראשונה המצביעה על ליקוי שמיעה, קרי בדיקת השמיעה של מכון "אורתופון". משהוועדה נימקה קביעתה באשר לתחולת הנכות, ביצעה הוועדה הוראת פסק הדין בעניין זה.

תקנה 15

8. על פי פסק דינה של כב' השופטת טרכטינגוט היה על הוועדה לזמן את המערער כדי לאפשר לו לטעון את טענותיו לעניין תקנה 15.

9. בישיבת הוועדה הרפואית לעררים מיום 4.7.06 (טרם מתן פסק הדין של כב' השופטת טרכטינגוט) זימנה הוועדה את המערער והקשיבה לתלונותיו. בישיבתה ביום 22.11.06 אימצה הוועדה את דו"ח ועדת הרשות לעניין תקנה 15 וקבעה כי המערער הפסיק לעבוד עקב בעיות גב ולא מבעיות שמיעה ומבחינה רפואית (בנוגע לשמיעה): "אין מניעה שהמערער ישוב למקצועו" ועל כן קבעה הוועדה כי אין להפעיל את תקנה 15.

10. הוועדה הרפואית לעררים, מושא תיק זה, כותבת:

"לעניין תקנה 15 הוועדה התכנסה ב-22.11.06 ונמקה מדוע אין להפעיל תקנה 15 – דוח הרשות מציין כי הפסקת עבודתו נבעה מבעיות הגב ולא מבעיות השמיעה."

11. אולם הוועדה התכנסה ללא נוכחות התובע, בניגוד למצוות פסק הדין. אשר על כן, אחר הוראה זו של פסק הדין לא מילאה הוועדה.

סוף דבר:

אשר על כן עניינו של המערער יוחזר לוועדה, שתזמנו לוועדה על מנת לאפשר לו לטעון את טענותיו רק לעניין תקנה 15 ולאחר מכן תדון בהפעלת תקנה 15.

המשיב ישא בהוצאות המערער בסך 1,000 ₪.

כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

ניתנה היום י' בניסן, תש"ע (25 במרץ 2010) בהיעדר הצדדים.

ד"ר אריאלה גילצר-כץ, שופטת

ק.אסף.כ.


מעורבים
תובע: דוד עמר
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: