ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שישקין אילונה נגד ביטוח לאומי :


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת

בל 001672/08

כב' השופטת אורית יעקבס

נציג ציבור (עובדים): מר יוסף לוי

נציג ציבור (מעבידים): מר ישראל פרידמן

בפני:

שישקין אילונה

בעניין:

התובעת

שמרלינג אלכסנדר

ע"י ב"כ עוה"ד

- נגד -

המוסד לביטוח לאומי

הנתבע

עדי עינב-גולן ואח'

ע"י ב"כ עוה"ד

פסק דין

1. לפנינו תביעה כנגד ההחלטה לשלול זכאות לגמלת הבטחת הכנסה, ודרישה להשבת כספים, רטרואקטיבית, מחודש 9/05

2. במכתבו מיום 12/12/07, הודיע הנתבע לתובעת, על שלילת זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה רטרואקטיבית, החל מ 9/05 וזאת בהתאם לסעיף 3 (4) לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א - 1980 (להלן:"חוק הבטחת הכנסה") ותקנה 6 לתקנות הבטחת הכנסה התשמ"ב - 1982 (להלן: "תקנות הבטחת הכנסה") .

במסגרת כתב הגנתו, טען הנתבע כי דחיית זכאותה של התובעת והדרישה להחזר כספים, בדין יסודה, שכן התובעת למדה בתקופה הנידונה ולא דיווחה אמת על כך.

3. ביום 16/2/10 היתה אמורה להתקיים ישיבת הוכחות במהלכה היתה צפויה התובעת להחקר על תצהיר עדותה הראשית. בסופו של דבר ועוד בטרם נחקרה התובעת, הגיעו באי כח הצדדים, להסכמה דיונית, לפיה לא תחקר התובעת על תצהירה ופסק הדין יינתן על סמך החומר המצוי בתיק לרבות טענותיהם בכתב ובע"פ.

ואכן בהתאם להסכמות הצדדים, סיכם ב"כ התובעת את טענותיו במהלך ישיבת ההוכחות, באת כח הנתבע הגישה סיכומיה ביום 1/3/10 וב"כ התובעת ניצל את הזכות שניתנה לו להגיב לסיכומים אלו, עת הגיש סיכומי תגובה, ביום 16/3/10.

להלן המסמכים שצרפה התובעת לתצהירה:

אישור על השכלה אקדמית ממשרד החינוך (ת-1).

תלוש שכר מחברת א.צבי סוכנויות בע"מ (ת-2).

דף מידע מטעם מכללת הצפון (ת-3).

תלושי שכר מחברת רן- חברה קבלנית לבניין (ת-4).

אישור על לימודים מאת מכללת הצפון מיום 6/1/08 (ת-5).

תביעה לגמלת הבטחת הכנסה (ת-6).

להלן המסמכים שצרפה התובעת לכתב תביעתה:

מכתב דחיה מטעם המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 12/12/07 (נספח "א").

תביעה לגמלה להבטחת הכנסה - טופס מילוי עצמי ( נספח "ב").

להלן המסמכים אותם הציג הנתבע בישיבת ההוכחות ואליהם התייחס בסיכומיו:

טופס "פרטים והצהרה" שהגישה התובעת ביום 20/2/2006, ואשר בו סימנה "לא" במענה לשאלה:"האם את לומדת".

הודעה שנגבתה מהתובעת ביום 31/10/07.

4. להלן העובדות הרלוונטיות כפי שעלו מהמסמכים שהונחו לפנינו ומטענות באי כח הצדדים:

א. התובעת ילידת 1968, אם חד הורית, עלתה ארצה בשנת 1999.

ב. התובעת בעלת תואר ראשון בהיסטוריה, מרוסיה (ת-1). לא הצליחה להיקלט בארץ במקצועה, ועבדה במספר רב של עבודות זמניות.

ג. החל מחודש 2/00 ועד לחודש 12/07, קיבלה התובעת באופן רצוף, גמלת הבטחת הכנסה, (להלן: "הגמלה") מהנתבע.

ד. בתקופה שמחודש 5/04 עד לחודש 5/05 למדה התובעת, במסגרת הסבה מקצועית הנהלת חשבונות, ב"מכללת הצפון".

ה. החל מחודש 9/05 ובמשך למעלה משנתיים, למדה התובעת לימודי "חשבונאי בכיר" במכללת הצפון (ת-5).

ו. התובעת עבדה בתקופה הרלוונטית, באופן חלקי, במקביל, לכן לא נדרשה להתייצב בלשכת התעסוקה.

ז. בתביעתה התקופתית לגמלת הבטחת הכנסה מתאריך 20/2/06, ציינה התובעת כי אינה לומדת, וגם בהודעה שמסרה בתאריך 31/10/07 לחוקר מטעם הנתבע, הכחישה שלומדת.

ח. ביום 12/12/07 הודיע הנתבע לתובעת, על שלילת זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה, רטרואקטיבית, החל מחודש 9/05, בגין הלימודים שלמדה.

ט. בעקבות הפסקת תשלום הגמלה, נדרשה התובעת להחזיר את הכספים שקיבלה, שלא כדין, בסך 30,466 ש"ח.

י. ועדה לביטול חובות דחתה, ביום 28/10/09, את בקשת התובעת לביטול חובה.

יא. בא כוח התובעת הודה ש"היא לא אמרה אמת בשיחה עם החוקר" (עמ' 1, שורות 7-6 לפרוטוקול).

5. להלן טענות ב"כ התובעת, בתמציתיות:

א. הלימודים אינם מצדיקים את שלילת הגמלה.

ב. לטענת התובעת, אין לראות בה "תלמידה", במשמעות סעיף 3(4) לחוק הבטחת הכנסה.

ג. התובעת עבדה חלקית, במקביל ללימודיה.

ד. יש להחיל על התובעת את התיקון לחוק הבטחת הכנסה, שהתקבל ביום 22/7/08.

6. להלן טענות באת כח הנתבע, בתמציתיות:

א. התובעת לא הצהירה על לימודיה ואף שיקרה לגביהם בתצהירה.

ב. לימודיה של התובעת שוללים את זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה.

ג. מדובר במסלול לימודים שמעבר ל-12 חודשים, ולנתבע אין שיקול דעת בעניינה.

ד. התיקון לחוק אינו רלוונטי, היות והתקופה הרלוונטית קדמה לכניסתו של התיקון לתוקף (1/8/08).

7. המסגרת הנורמטיבית

סעיף 3(4) לחוק הבטחת הכנסה, מגדיר את הסייג, לקבלת גמלה, כדלקמן:

"לא יהיו זכאים לגמלה לפי חוק זה-

(4) תלמיד הלומד במוסד שקבע השר בתקנות ובנאים שקבע, למעט תלמיד הזכאי לגימלה המנויה בפסקה (4) של סעיף 2(א)."

תקנה 6 לתקנות הבטחת הכנסה, קובעת לעניין "מוסד" כדלקמן:

"6. (א) כמוסד לענין סעיף 3(4) לחוק ייחשב-

(1) כל מוסד להשכלה גבוהה שהוכר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958, וכן מוסד הטעון היתר לפי סעיף 21א לאותו חוק;

(2) מוסד אחר ללימודים על- תיכוניים;

(3)...

(4)...

(5) מוסד לימודים אחר שבו מלמדים באופן שיטתי תלמידים, למעט-

(א) מוסד לימודים שאין במטרותיו להכשיר את תלמידיו לבחינות ממשלתיות או למתן השכלה המוכרת על-ידי משרד ממשלתי או לפי כל דין;

(ב) מוסד לימודים שמסלול הלימודים בו

אינו עולה על 12 חודשים וכן מוסד המכשיר את תלמידיו להשלמת השכלה תיכונית, אף אם אין מתקיים בהם האמור בפסקת משנה (א), ובלבד שלגבי זכאי לגימלה לפי סעיף 2(א)(2) לחוק, בתנאי נוסף, שהלימודים במוסד מתקיימים בשעות הערב;

...".

8. דיון והכרעה

סעיף 3(4) לחוק הבטחת הכנסה, שולל את הזכות לגמלת הבטחת הכנסה מ"תלמיד" הלומד ב"מוסד".

בפסיקה הוצגו הקריטריונים, לפיהם יוגדר אדם כ"תלמיד":

"השתייכותו למסגרת חברתית מסויימת בתחומי החינוך, הלימודים, ההכשרה, ההשתלמות המקצועית או ההשכלה, בין על - פי חובה שבחוק ובין על פי רצונו של האדם. המסגרת האמורה פועלת לפי כללים או תוכנית המחייבים את התלמיד בפעילות מוסדרת ומתוכננת מבחינת הזמן וחומר הלימודים, מטילים עליו חובות ...וכן כרוך הדבר בתשלום לאותו גוף במישרין או בעקיפין...כמו כן בדרך כלל מעניקה המסגרת האמורה תעודה או אישור לתלמיד אשר סיים תוכנית פעילותו." [דב"ע(ארצי) 04-4/98 שמואל הלברשטאם נ. המוסד לביטוח לאומי (31/8/98)]

עת מיושמים הקריטריונים הנ"ל על המקרה שלפנינו, עולה שבנסיבות בהן בחרה התובעת בחירה מודעת, ללמוד ולרכוש תעודת "חשבונאי מדופלם", לא ניתן שלא לראות בה "תלמידה". היא השתלבה במסגרת הלימודים ב"מכללת הצפון", באופן שנרשמה ללימודים מוסדרים, במוסד מוכר, נקבעה לה תוכנית לימודים, שכללה 500 שעות לימוד אקדמאיות, למשך שנתיים, פעמיים בשבוע, והוטלו עליה מטלות לימודיות. עם השלמת לימודיה, קיבלה תואר "חשבונאי בכיר מדופלם".

המחוקק יצר חזקה, שאינה ניתנת לסתירה, כי מספר מועט של שעות לימוד אינו רלוונטי, ואף לא אם התובעת עבדה בתקופת לימודיה, שכן מי שבחר ללמוד במוסד כהגדרתו בחוק ובתקנות, אינו זכאי לגימלה. כבר נקבע בפסיקה, כי "היקף הלימודים של מבוטח, לצורך קביעת זכאות לפי החוק, נלמד מדרישות המוסד החינוכי ולא מהיקף הלימודים בפועל" [עב"ל (ארצי) 154/05 יבגנייה מלמוד נ. המוסד לביטוח לאומי (2/5/06)].

העובדה שהתובעת למדה, בפועל, מספר ימים מועט אינה רלוונטית, שכן ההתייחסות הינה להיקף הלימודים לפי מספר השעות הרשומות בתוכנית הלימודים. אין בטענת התובעת כי בתקופת לימודיה היא גם עבדה, כדי להוציא אותה מתחולת החוק והתקנות, אשר לשונם ברורה ומהם עולה, כי שעה שהתובעת עונה להגדרת "תלמיד" ב"מוסד" כנקבע בתקנה 6(א), אין היא זכאית לגמלת הבטחת הכנסה, שכן רואים בה "מי שבחר ללמוד ולא לעבוד ולהשתכר". [דב"ע(ארצי) 04- 12/98 ברוכי נ. המוסד לביטוח לאומי ( 7/12/98)]. עובדה היא, שהתובעת לא הגדילה את היקף שעות עבודתה בתקופת לימודיה.

עת בחן בית הדין הארצי, זה לא מכבר, את סבירות תקנה 6, נפסק שהיא עומדת באמות מידה של סבירות, ותואמת את לשון החוק המסמיך. [דב"ע(ארצי) מז/129-0 מאיר שחל נ. המוסד לביטוח לאומי (5/1/88)]. כן נפסק, שיש לדחות טענה לפיה שלילת הגמלה סותרת את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שכן חוק הבטחת הכנסה והתקנות מכוחו, הינם בגדר "דין קיים" בעת חקיקת חוק היסוד. [עב"ל(ארצי) 154/05יבגנייה מלמוד נ. המוסד לביטוח לאומי (2/5/06)].

לאחר שמיעת ו/או קריאת טענות באי כח הצדדים, ועיון בראיות ובכתבי הטענות, הגענו לכלל מסקנה שהתובעת אינה זכאית לגמלת הבטחת הכנסה, בתקופה הנדונה בעניינינו.

אין חולק שהתובעת למדה מחודש 9/05 ועד לחודש 12/07 ב"מכללת הצפון", לשם קבלת תעודת חשבונאי בכיר מדופלם (ת-5). אין גם חולק, כי התובעת לא ציינה את עובדת היותה תלמידה, בטופס שהגישה לנתבע ובתצהיר שמסרה לחוקר מטעם הנתבע, וכי "מכללת הצפון" נכנסת להגדרת "מוסד".

חוק הבטחת הכנסה קובע את הזכאות לגמלת הכנסה. הרציונאל העומד בבסיסו של החוק, הינו להבטיח קיום מינימאלי בכבוד למי "שאין בכוחם לספק לעצמם הכנסה הדרושה כדי מחייתם, הכנסה מינימאלית לשם סיפוק צרכים חיוניים", [עב"ל(ארצי) 1010/04 המוסד לביטוח לאומי נ. זהבה עמר (15/3/05)] ו. "ליתן ביטוי במחויבות החברה להבטיח מקור מחיה למי שהחברה רואה עצמה אחראית לקיומו" [דב"ע(ארצי) מה/73-04 עייאדה סנוקה נ. המוסד לביטוח לאומי (24/10/85 )]

בהתאם לתכלית זו, נקבעו בחוק סייגים לזכאות, במקרים בהם לא נמצאה סיבה עובדתית או נורמטיבית למחויבות כאמור, ולא נמצא כי יש מקום לחיוב הקופה הציבורית בסיוע [עב"ל(ארצי) 261/07 המוסד לביטוח לאומי נ. ליאורה עמר פורמן (9/2/09)].

הגישה בפסיקה, היא שיש לפרש את סעיף החוק בדרך אובייקטיבית. שכן אף שיש לשבח אדם על מאמציו להשתלב בשוק העבודה, "אין בכך לאיין את ההוראה בסעיף החוק השוללת קבלת גמלה כל אימת שמדובר בתלמיד כאמור בסעיף 3(4) לחוק". [עב"ל (ארצי) 261/07 המוסד לביטוח לאומי נ. ליאורה עמר פורמן (9/2/09)].

מכאן, שבעוד שראוי לעודד מקבלי גמלאות לצאת וללמוד מקצוע שיבטיח את עתידם ויפסיק את הזדקקותם לסעד מן המדינה, התנאי הינו, שהלימודים עומדים במבחן התעסוקה, ואינם ממומנים על ידי התובע גמלת הבטחת ההכנסה, שכן מטרתה של גמלת הבטחת הכנסה הינה קיום מינימלי בכבוד ולא מימון לימודים.

לא נעלם מעיננו התיקון לחוק, שהתקבל ביום 22/7/08, ותחולתו ב-1 בחודש שלאחר פרסומו. אולם, למרבה הצער אין בתיקון זה כדי להועיל לתובעת, מאחר ובעניינה, מדובר כאמור, בתקופה החל מחודש 9/05.

9. לסיכום

בתקופה הרלוונטית לתביעה, היתה התובעת בגדר "תלמידה" ב"מוסד", כמוגדר בתקנה 6 לתקנות ולכן אין היא זכאית לגמלת הבטחת הכנסה.

טענותיה בדבר המתכונת המצומצמת של לימודיה אינן מוציאות אותה מגדר "תלמידה". סעיף 3(4) לחוק הבטחת הכנסה, אינו מבחין, לעניין תחולתו, בין היקפי לימוד שונים בהיבט של מספר שעות לימודים שבועיות. גם העובדה שהתובעת עבדה באופן חלקי, אינה מוציאה אותה מגדר "תלמידה".

לאור זאת, החלטת הנתבע ראויה, ואין לנו כל יסוד להתערב בה או לשנותה.

10. סוף דבר - התביעה נדחית.

11. הואיל ומדובר בתביעה מתחום הבטחון הסוציאלי- אין צו להוצאות.

12. כל אחד מהצדדים רשאי לערער על פסק דין זה בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 ימים מיום שפסק הדין יומצא לו.

ניתן היום י' בניסן, תש"ע (25 במרץ, 2010) בהעדר הצדדים.

אורית יעקבס - שופטת

מר יוסף לוי

נציג ציבור (עובדים)

מר ישראל פרידמן

נציג ציבור (מעבידים)

ענבל