ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בן גיגי מאיר יוסף - מדינת ישראל :


4

בתי המשפט

בבית המשפט המחוזי בנצרת

עפ"א 000012/10

על תיק פ' 09-03-1323

בפני:

כב' השופט דוד חשין, נשיא – אב"ד

כב' השופט יונתן אברהם

כב' השופט עאטף עילבוני

תאריך:

02/03/2010

בעניין:

בן גיגי מאיר יוסף ת.ז. 033114414

ע"י ב"כ עו"ד

מאיר בן חיים

המערער

נ ג ד

מדינת ישראל

ע"י ב"כ עו"ד

פרקליטות מחוז צפון

המשיבה

נוכחים:

בשם המשיבה עו"ד איריס שירן

המערער בעצמו

- ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בנצרת, (כב' הנשיא ג'ורג' אזואלי), בת.פ.

09-03-1323, מיום 9/12/2009 -

פסק דין

המערער הורשע בבית משפט השלום בנצרת (ת"פ 13723/03/09), על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירה של שימוש במסמך מזויף בכוונה לקבל באמצעותו דבר, לפי סעיף 420 בצירוף סעיף 418 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

על פי כתב האישום, ביום 15/6/07 רכש המערער תו נכה מזויף בתמורה ל-2,000 ₪, תוך שהובטח למערער כי יירשם במשרד הרישוי כנכה ועקב כך יקבל הטבות הכרוכות בחנייה ובהנחה משמעותית בדמי האגרה למבחן רישוי שנתי לרכבו. על פי כתב האישום, המערער עשה שימוש בתו הנכה המזויף.

בית המשפט קמא (כבוד הנשיא ג' אזולאי) גזר על המערער מאסר על תנאי של 9 חודשים למשך 3 שנים, שלא יעבור כל עבירה שיש בה מרמה או זיוף, וקנס בסך 6,000 ₪ או חודשיים מאסר תמורתו.

הערעור שבפנינו מכוון הן כנגד הרשעתו של המערער והן כנגד העונש.

יצוין, במסגרת הסדר הטיעון שהושג לפני בית המשפט קמא, הודה המערער בעובדות כתב האישום והורשע בעבירה המיוחסת לו שם, תוך שמירה על זכותו לטעון לביטול ההרשעה, לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן בעניין זה.

המערער טען כי היה על בית המשפט קמא לאמץ את המלצת שירות המבחן בעניינו ולהימנע מהרשעתו ולחלופין, להימנע מהחמרה בעונשו. זאת, לאור נסיבותיו האישיות של המערער, ובהן עבודתו כמורה בבית ספר דתי, שירותו כרכז ביטחון בבית הספר הנושא מתוקף תפקידו נשק ברישיון, והיותו אדם נורמטיבי שזו לו הרשעה ראשונה. המערער טען כי הרשעתו מעלה חשש לפיטוריו מעבודתו, לשלילת רישיון הנשק שלו, ולפגיעה קשה בפרנסתו.

באת-כוח המשיבה טענה בפנינו כי יש להותיר על כנם את הרשעת המערער, ואת העונש שהוטל עליו, משום שהסיכון הקיים בפיטוריו של המערער ובשלילת רישיון הנשק שלו עקב הרשעתו, לא נתמך במסמך כלשהו, ומכאן שלא הוכח.

בתסקיר שירות המבחן שניתן בעניינו של המערער במסגרת ההליך בבית המשפט קמא, צוין כי שירות המבחן התלבט רבות באשר לסוגיית ההרשעה, כאשר מחד עמדה לנגד עיני שירות המבחן חומרת העבירה, ומנגד החשש לפיטוריו ולשלילת רישיון הנשק שלו, וצוין כי המלצת שירות המבחן הנה "לשקול אפשרות ביטולה של הרשעתו".

לאחר ששמענו את טענות הצדדים, ושקלנו את מכלול השיקולים הצריכים לעניין, ואת נסיבותיו המיוחדות של המערער, הגענו למסקנה לפיה אין מקום להתערב בהכרעת דינו ובגזר דינו של בית המשפט קמא.

כפי שציין בית המשפט קמא, הכלל הוא כי נאשם אשר הודה בעבירה אותה ביצע יורשע בביצועה, ואילו הימנעות מהרשעתו הנה החריג, המיוחד למקרים חריגים בלבד, בהתקיים שני תנאים מצטברים והם: פגיעה חמורה בסיכויי שיקומו והיות העבירה מסוג העבירות שניתן להשלים עם העדר הרשעה בגינן (ע.פ. 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל). המלצת שירות המבחן בעניין הרשעתו או אי-הרשעתו של נאשם, הנה בגדר המלצה בלבד, כאשר בית המשפט הוא זה שעליו מוטלת המלאכה לשקול את מכלול השיקולים הצריכים לבוא בחשבון בעניינו של נאשם, שיקולי הענישה ושיקולי השיקום, שהנם רחבים משיקוליו של שירות המבחן (רע"פ 5176/03 בן ציון נ' מדינת ישראל).

בית המשפט קמא בחן את הערכים החברתיים המוגנים אשר נפגעו עקב מעשיו של המערער, לרבות ציבור הנכים הנפגע הפוטנציאלי ממעשיו, ציבור שהגורל התאכזר אליו (ראו החלטת כב' השופט שמגר, רע"פ 2217/91) וקבע כי בנסיבות העניין גוברים שיקולי ההרתעה, הנובעים מחומרת העבירה, על שיקולי השיקום של המערער, וכי לא מתקיימות נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן המצדיקות הימנעות מהרשעה, בדגש על היותו מחנך ומורה המשפיע על דור העתיד בעירו.

אנו סבורים כי הרשעתו של המערער והעונש שהוטל עליו מגלמים היטב את האיזון הנדרש והראוי בין השיקולים המובאים לעיל.

זאת ועוד, לא די בהעלאת טענה כללית לפיה קיים סיכון לפיטורי המערער ולשלילת רישיון הנשק שלו. המדובר בטענה עובדתית, שהמערער לא הביא לה כל תימוכין.

אשר על כן, ולאחר ששקלנו את כל השיקולים לקולא, שיקולים אשר נשקלו על ידי בית המשפט קמא, וכן את כלל השיקולים שהובאו לפנינו, אנו סבורים כי בית המשפט קמא לא חרג ממתחם הסבירות וכי בדין הרשיעו בביצוע העבירה.

כמו כן, לא מצאנו כי העונש שהוטל על המערער סוטה ממדיניות הענישה הנוהגת, בוודאי שאינו סוטה במידה המצדיקה התערבות ערכאת הערעור.

אי-לנ"ל, אנו דוחים את הערעור.

ניתן היום ט"ז באדר, תש"ע (2 במרץ 2010) במעמד הצדדים.

דוד חשין, נשיא

אב"ד

יונתן אברהם, שופט

עאטף עילבוני, שופט

000012/10עפא054 נאוה + פרח


מעורבים
תובע: בן גיגי מאיר יוסף
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: פרקליטות מחוז צפון,מאיר בן חיים