ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מ.ר. חומרי בנין והובלות בע"מ נגד ג'אסר כחלות :


3

בתי המשפט

בבית המשפט המחוזי בנצרת

בר"ע 000002/10

בפני:

כב' השופט יונתן אברהם

תאריך:

02/03/2010

ע"י ב"כ עוה"ד

ח. דבאח ואח'

המבקשות

נ ג ד

ג'אסר כחלות

ע"י ב"כ עוה"ד

עאהד אגבארייה ואח'

המשיב

החלטה

רקע

בפניי בר"ע על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' הש' נ. דלה - מוסא), בה הורתה על עיכוב הליכי התובענה.

מדובר בתובענה בנזיקין בגין תאונה שארעה למשיב/התובע, ביום 02/12/02, עת עבד לפי הטענה עבור המבקשת 1, אשר בוטחה באותה עת על ידי המבקשת 2.

אין חולק, כי בתובענה הנ"ל, הוגשו על ידי הצדדים חוות דעת מטעמם, וכי בית משפט קמא הורה על מינוי מומחה מטעמו, נוכח הפער בין חוות דעת המומחים מטעם הצדדים.

דא עקא המשיב, תושב רצועת עזה, לא הצליח לקבל אישור כניסה לישראל, ועל כן, לא התייצב בפני המומחה שמונה על ידי בית המשפט.

בשל האמור לעיל, לא ניתן היה להתקדם בהליך המשפטי.

ביום 02/12/09, ביקש ב"כ המשיב לעכב את הליכי התובענה ולא למחוק אותה, על מנת שלא יתחדש מניין ההתיישנות.

ב"כ המבקשות התנגד לבקשה.

כך טענו ב"כ הצדדים בפני בית משפט קמא.

"עו"ד אג'ברייה: אבקש לדחות את הדיון בתיק לתזכורת לעוד שנה וזאת לאור הודעת הנתבעת כי אינה מקבלת את המלצת בית המשפט לפיה התביעה תימחק ומירוץ ההתיישנות יופסק לתקופה של שנתיים. אני מסכים לעיכוב ההליכים בתיק עד להחלטה אחרת כך שההליכים יחודשו מהשלב אליו הגענו. להסרת הספק יהא ברור שהתקופה שבה ההליכים יהיו מעוכבים תחשב התביעה כתלויה ועומדת ולא תובא במניין תקופת ההתיישנות

עו"ד עבדאלקאדר: אני מתנגד על חברי למחוק את התביעה ללא כל הארכת תקופת ההתיישנות אני מבקש הוצאות. התיק נסחב ונסחב עבדנו בתיק הזה משנת 2006".

בסופו של יום, ניתנה החלטה בבית משפט קמא, כדלקמן:

"החלטה

בנסיבות שנוצרו בהן לא הצליח התובע, תושב השטחים, לקבל אישור כניסה לישראל, לא ניתן להמשיך בניהול התיק על כן, הנני נעתרת לבקשת התובע ומורה על עיכוב ההליכים בתיק. ההליכים יחודשו מהשלב בו עוכבו לאחר הגשת הודעה מטעם התובע לפיה מתאפשרת כניסתו לישראל לשם ניהול התיק.

בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות.

ניתנה והודעה היום ט"ו כסלו תש"ע, 02/12/2009 במעמד הנוכחים.

_________________________

נבילה דלה מוסא, שופטת ".

טענות המבקשות

טענתם העיקרית של המבקשות הינה, כי אין בית המשפט מוסמך להפסיק הליכי תובענה, אלא באחת הדרכים הקבועים בתקנות, היינו מחיקת תביעה מחוסר מעש כאמור בתקנה 156 לתקס"א או לחלופין הפסקת הליכי התובענה לפי ס' 154 לתקס"א.

לטענתם, בכל אחת מן הדרכים הנ"ל, תשוב ותימנה תקופת ההתיישנות, שמניינה נעצר עקב הגשת התובענה, ואילו בדרך בה הורה בית המשפט קמא, יש משום עקיפה של הוראות חוק ההתיישנות.

כמו כן, טענו המבקשות טענות שונות בדבר אפלייה לטובה ונטיית בית משפט קמא לטובת המשיב.

טענות אלה, ככל שיש בהן דבר, מקומן בבקשה לפסילת מותב ואינן נוגעות לעניין נשוא הבקשה, ועל כן לא אפרטן.

תגובת המשיב

המשיב ביקש לדחות את הבקשה.

לטענתו, ס' 154 לתקס"א מסמיך את בית המשפט להפסיק תובענה, רק לבקשת תובע ובמקרה דנן אין הדבר מתקיים.

כן נאמר בנוגע למחיקה מחוסר מעש לפי ס' 156 לתקס"א, כי אי התייצבות המשיב לבדיקה בפני המומחה שמונה אינה מטעמים שבאחריות המשיב, ועל כן לא ניתן לייחס לו חוסר מעש, ומשום כך, לא ניתן למחוק את התובענה, גם לפי ס' 156 לתקס"א.

המשיב גם השיב לטענות המבקשות שבדבר אפליה לטובה של המשיב על ידי בית משפט קמא.

גם טענות המשיב בעניין זה, כמו טענות המבקשות, אינן רלוונטיות לבר"ע דנן, וגם הן לא תפורטנה.

דיון

ס' 154 לתקס"א קובע:

"154. הפסקת תובענה [156 ,154]
(א) רצה תובע או נתבע שהגיש תביעה שכנגד, להפסיק תובענה, או לחזור בו מתביעתו כולה או מקצתה, יגיש בקשה על כך לבית המשפט או לרשם, ואם רצה לעשות כן תוך כדי הדיון יכול שהבקשה תהיה ללא הודעה מוקדמת.
(ב) בית המשפט או הרשם רשאי, בתנאים שייראו לו, להרשות למבקש לעשות כמבוקשו, ואם הרשה, יפסוק גם בהוצאות המשפט.
(ג) סירב בית המשפט לבקשה והתובע, או הנתבע שהגיש תביעה שכנגד, לא המשיך בתובענה, רשאי בית המשפט לדחותה".

(תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 [תיקון אחרון: 24/10/09]).

אכן לפי לשונו, לא מיועד סעיף זה להפסקת תובענה ביוזמת בית המשפט, ללא שהתובע ביקש זאת.

אשר על כן, מקבל אני את טענת המשיב, כי לא ניתן היה לפעול על יסוד סעיף 154 במקרה דנן.

ס' 156 לתקס"א קובע:

"156. מחיקת תובענה מחמת חוסר מעש [489(א)] (תיקון: תשס"ב(2))
(א) נבצר מבית המשפט לדון בתובענה או להמשיך את הדיון בה מחמת חוסר מעש מצד בעל דין, רשאי בית המשפט או הרשם על דעת עצמו, ליתן הודעה לבעלי הדין או למי שבית המשפט הורה ובדרך שהורה לבוא וליתן טעם מדוע לא תימחק התובענה.
(ב) לא ניתן כל טעם, בתוך שלושים ימים מיום ההמצאה או פרק זמן ארוך יותר שנקבע בהודעה, יראו את התובענה כתובענה שנמחקה.
(ג) בית המשפט או הרשם רשאי למחוק את התובענה אם הטעם שניתן אינו מניח את דעתו.
(ד) המצאת ההודעה לפי תקנת משנה (א) יכול שתיעשה באמצעות הדואר, לפי המען הרשום במסמך שהוגש לבית המשפט או לפי המען הרשום במרשם האוכלוסין, ויראו אותה כהודעה שהומצאה כדין ביום העשירי שלאחר המשלוח".

(תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 [תיקון אחרון: 24/10/09]).

בע"א 2237/01 נקבע, כי את הסמכות לדחות ערעור בשל אי הפקדת ערבון במועד שנקצב לכך, יש לפרש בצמצום כמו את סמכות המחיקה בחוסר מעש, ואין להחילה מקום בו לא התכוון בעל הדין, לו מיוחס המחדל, לנטוש את ההליך, או שהוא מציג הסבר סביר למחדלו.

נאמר שם, כי הפעלת הסמכות צריכה להיות מידתית, נוכח פוטנציאל הפגיעה שיש בה, בזכות החוקתית של הגישה לערכאות, שעה שמתן הסמכות נועד לשרת את קידום עניינהם של כלל המתדיינים.

סבורני כי במקרה דנן, משאין חולק כי אי ההתייצבות לבדיקה אינה מטעמים הקשורים במשיב, אלא מטעמים של המצב הבטחוני השורר, ראוי כי בית המשפט ינקוט משנה זהירות טרם יעשה שימוש בסמכות הנתונה לפי ס' 156 לתקס"א.

אין באמור לעיל, כדי למנוע מבית המשפט כליל, שימוש בסמכותו הנ"ל, ולכך אתייחס בהמשך.

בית משפט קמא לא פירט את מקור סמכותו להורות על עיכוב ההליכים לתקופה בלתי מוגבלת.

בתקס"א לא הוקנתה סמכות לעכב הליכים לתקופה בלתי מוגבלת, (להבדיל מסמכות לעכב ביצוע של פסק דין או החלטה למשל).

מוכן אני לקבל כי במסגרת הסמכות הטבועה הנתונה לבית המשפט, רשאי בית המשפט לעכב, מדי פעם בפעם את המשך ההליך לתקופה קצובה, על מנת לאפשר לצד להליך אפשרות למצות הליך מחוץ לבית המשפט (כגון הבדיקה במקרה דנן).

הפעלת הסמכות הנתונה לפי ס' 156 לתקסד"א, באופן מידתי, שיימנע פגיעה בזכות החוקתית של פניה לערכאות, צריכה להעשות בהתחשב במכלול הנתונים והדרכים העומדים בפני בית המשפט להמשך הדיון.

באופן זה, ראוי היה לטעמי, בכל מקרה לדחות את הדיון למועד ידוע, אפילו ארוך במידה שלהערכת בית המשפט יאפשר מיצוי הבדיקה הנדרשת, על פני הוראה של עיכוב ההליכים, ללא תאריך לחידושם. שכן, סמכות לעכב הליכים במקרה דנן לתקופה בלתי קצובה, לא מצויה בתקנות.

במידה שלאחר דחייה שכזו, לא יסתייע העניין, ועדיין לא תותר כניסת המשיב לארץ עקב המצב הבטחוני, ראוי יהיה לשקול מחיקת התובענה, לפי ס' 156 לתקס"א.

ודוק, מדובר במחיקה ועל כן, הפגיעה בזכות החוקתית אינה פגיעה קשה, שכן, המשיב יוכל לשוב ולהגיש התובענה מחדש, עת תיפתח בפניו הדרך להיכנס אל תוך גבולות המדינה.

סבורני שהאמור לעיל, משקף הפעלה מידתית של הסמכות הנתונה לבית המשפט לפי ס' 156 לתקס"א.

סבורני כי בנסיבות המקרה דנן, אין מדובר בפגיעה מהותית, גם נוכח הוראת ס' 14 לחוק ההתיישנות, התשי"ח - 1958, הקובע:

"14. שהות מחוץ לישראל [תיקון: תשל"ח]

בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו נמצא אחד מבעלי הדין בשטח מדינה, שמחמת התנאים שהיה נתון בהם שם או מחמת היחסים שהיו שוררים בין אותה מדינה לבין מדינת ישראל לא יכול היה, הוא או בעל דינו, לקיים את הבירור המשפטי.

בסעיף זה -

"שטח מדינה" - לרבות כל ארץ חסות וכל שטח התפוס למעשה בידי מדינה;

"בעל דין" - לגבי נכס המוקנה לאפוטרופוס על נכסי נפקדים, לאפוטרופוס על נכסי גרמנים או לממונה על רכוש האויב - מי שהיה בעל הנכס האמור ערב ההקנייה. ולגבי נכס של האפוטרופוס הכללי - בעל הנכס".

(חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 [תיקון אחרון: 12/7/07]).

דומני, כי על הנסיבות המונעות כניסת המשיב לארץ, חלה הוראת ס' 14 לחוק ההתיישנות, וממילא מירוץ ההתיישנות בעניינו יישאר מופסק.

סיכומו של דבר

נוכח המפורט לעיל, מתקבלים הבקשה וכן הערעור לפיה, כאמור להלן:

החלטת בית המשפט על עיכוב ההליכים בלתי מוגבל, מבוטלת.

בית משפט קמא ידחה את המשך הדיון לתקופה סבירה בנסיבות העניין (דוגמת התקופה המשתקפת מהצעת בית משפט קמא, כאמור בדברי ב"כ המשיב שצוטטו לעיל מפרוטוקול הדיון בפני בית משפט קמא).

במידה שלאחר תקופה זו, לא יחול שינוי המאפשר המשך ההליך, ובהתאם לנסיבות דאז, ישקול בית משפט קמא מחיקת ההליך לפי ס' 156 לתקס"א.

המשיב ישא בהוצאות המבקשים בסך של 2,500 ₪ ועליהם מע"מ כדין.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ט"ז באדר, תש"ע (2 במרץ 2010), בהעדר הצדדים.

יונתן אברהם, שופט

סימי