ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פרגר יוליה נגד רוי שוקולד בע"מ :


בית הדין לעבודה

בית דין א.לעבודה ת"א

דמ 004164/09

בפני:

כב' הרשמת חנה שניצר-רהב

02/03/2010

בעניין:

פרגר יוליה

התובעת

נ ג ד

רואי שוקולד בע"מ

הנתבעת

פסק דין

בפניי תביעתה של התובעת לתשלום 2,318 ₪ בגין שכר עבודה וכן 300 ₪ בעבור דמי נסיעות.

עובדות המקרה

1. התובעת למדה שוקוליטייריה "באסטלה כיתת אומן ללמודי קונדיטוריה בע"מ".

2. בתום לימודיה פנתה אל הנתבעת העוסקת בתחום השוקולד והקונדטוריה על מנת להתמחות חודש אחד.

3. התובעת חתמה על "הסכם התחלת עבודה" (להלן: "ההסכם") עם השפית והקונדיטורית גב' אדוה בן עזר. במסגרת ההסכם נקבעו תנאים להתמחות ולהמשך עבודה לאחר סיומה, כעבור חודש ימים.

4. התובעת עבדה במשך כשלושה שבועות – החל מיום 4.1.09 ועד ליום 27.1.09 לאחר תקופה זו הוברר לתובעת כי לא תוכל להמשיך לעבוד בנתבעת, כעובדת מן המניין, והיא עזבה את הנתבעת.

5. התובעת טענה כי הגיעה אל הנתבעת בעקבות המלצה של בית הספר שלמדה בו וחתמה על ההסכם שצורף על ידי הנתבעת.

לטענתה, הסיבה בשלה לא השתלבה בנתבעת היתה משום שנאמר לה על ידי אדוה בן עזר כי למרות שהיא מרוצה מעבודתה, התחזית של החברה הינה שיהיו פחות הזמנות ולכן היא לא יכולה להישאר.

התובעת אישרה כי חתמה על מסמך שלפיו לא תקבל שכר עבור תקופת ההתמחות במידה ולא תמשיך לעבוד, בנתבעת, אולם לטענתה לא היה לה ספק כי תשתלב בסופו של דבר בנתבעת ולכן תקבל תשלום.

6. הנתבעת טענה כי התובעת פנתה אליה על מנת לעשות התמחות כמקובל בתחום הקונדטוריה. לטענתה, התובעת ידעה בוודאות כי לא תקבל שכר עבור תקופה זו (בהתאם לתנאי ההסכם) וכי הסכימה לעשות חודש התמחות ללא תשלום.

7. הנתבעת לא הפיקה כל תועלת מעבודתה של התובעת משום שהגיעה חסרת ניסיון ועבדה לאט.

8. הנתבעת הדגישה כי להתמחות אצלה סממנים לימודיים בולטים משום שלתובעת התאפשר להתנסות במגוון פעילויות בנתבעת למרות שעובדיה מן המניין של הנתבעת, מתמחים בחלק מסוים של העבודה בלבד.

9. הנתבעת היא גורם מומלץ ייחודי על ידי בתי ספר לקונדיטוריה וכך גם בית הספר בו למדה התובעת המליץ לה על הנתבעת כמקום לביצוע ההתמחות תוך ידיעה כי ההתמחות הינה ללא תשלום שכר.

10. הנתבעת צירפה להוכחת טענתה זו, מכתב של בית הספר בו למדה התובעת מיום 23.7.09, שלפיו הוצהר שלתלמידי בית הספר יש כיסוי ביטוחי לתאונות עבודה במסגרת ההתמחות בקונדיטוריה וידוע כי ההתמחות הינה ללא תשלום.

11. בתמורה לכך שלתובעת לא שולם שכר, התובעת לא נדרשה לשלם בגין שעות הלימוד שהושקעו בה.

12. הנתבעת טענה כי עקב תחום העיסוק הצר והמיוחד שלה, אין להשוות בין הפסיקות הנוגעות להתמחויות בשטחים אחרים לבין ההתמחות שעשתה התובעת אצלה.

דיון והכרעה

שכר בתקופת "התמחות"

13. בית הדין הארצי כבר קבע כי חוק שכר מינימום אינו מוציא מתחולתו אנשים המבצעים עבודה על מנת ללמוד מקצוע (ר': ע"ע 001054/01 אשר טוילי נ' יצחק הדרי, ניתן ביום 24.4.02 וכן ס"ק 1148/02 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, ניתן ביום 15.3.05).

14. יצויין כי זכותו של עובד לתשלום שכר מינימום הינה זכות מכוח משפט עבודה המגן ואיננה ניתנת לויתור. בחוק שכר מינימום, התשמ"ז - 1987 נאמר מפורשות בסעיף 12 כי "זכותו של עובד לפי חוק זה אינה ניתנת להתנייה או לויתור." איסור הויתור על שכר מינימום, תכליתו, בין היתר, הוא למנוע ניצול קבוצות עובדים ולהבטיח רמת חיים מינימלית וקיום בכבוד לעובד ולמשפחתו. (ר': ע"ע 712/07 מנשרוף שמעון – חיים גלנצר, ניתן ביום 13.5.09 כן ראה ע"ע 300113/98 ד.ג.מ.ב אילת מסעדות בע"מ – ענבל מלכה, ניתן ביום 1.6.05, שם קבע בית הדין הארצי כי תכליתו של חוק שכר מינימום היא להבטיח רמת חיים מינימאלית לכל עובד.)

15. נוסחו של הסכם העבודה הנו:

"התחלה של כחודש ראשון סטאז'.

הסטאז' יכלול את שילוב העובדת בצוות והכשרתה המלאה בכל תחומי ייצור השוקולד.

במידה ותהיה שביעות רצון הדדית, בין העובדת לבין "רואי שוקולד", תהייה יוליה עובדת מן המניין, ותמשך העסקתה כעובדת קבועה, וישולם לה מלוא חודש ההתלמדות.

במידה ומכל סיבה שהיא, העובדת לא תסיים חודש מלא, ייחשב לה ימים אלה "כסטאז' מקצועי" לכל דבר, כפי שנהוג בכל תחום המזון, לאחר לימודים מקצועיים.

שכר התחלתי – 23 ₪ לשעה + נסיעות". (ההדגשה במקור)

16. לעניות דעתי, העובדה שהסכם העבודה במקרה דנן התנה את השכר בעבור תקופת ההתמחות בהשארותה של התובעת בעבודה, מחזק את הקביעה כי מדובר בתקופת עבודה המזכה בשכר, כתקופת ניסיון בלבד. ההסכם למעשה ראה את התובעת כזכאית לשכר רטרואקטיבית בתנאים מסוימים (שבמקרה זה לא התקיימו). אולם התניית תשלום השכר אינה יכולה להיות פונקציה של הסכמת הצדדים משום שמדובר בחובה קוגנטית שאינה ניתנת להתניה או לויתור. (ר' ע"ע 1182/02 קאזיס – ארייט, פד"ע לח' 394).

17. ועוד - אילו היה אכן מדובר בתקופת לימודים רגילה כפי שהנתבעת טוענת כיום לא היה מוצע לתובעת שכר בכל תנאי שהוא. העובדה שכן נקבע שכר רטרואקטיבי מלמד כי בין הצדדים התקיימו למן הרגע הראשון יחסי עבודה המזכים בשכר מינימום שיאפשר לתובעת להתקיים בכבוד.

18. הנתבעת לא התכחשה לתקופת העבודה ולשכר שנתבע בגינה המבוסס על שכר המינימום ולכן תקופת העבודה וסכומה מתקבלים על ידי.

19. באשר לדמי הנסיעות - התובעת הצהירה כי הגיעה מרחובות לפתח תקווה ולכן תבעה כרטיס חופשי חודשי. הנתבעת לא ערערה אף על טענה זו.

20. באשר להסכמות בין הנתבעת לבין הנתבעת, לעניין כיסוי ביטוחי לתאונות עבודה וכיוצ"ב, אציין כי ראשית, מדובר בהסכמות בין שני גופים והתובעת אינה צד להם.

שנית, המכתב מיום 23.7.09 שהוצג במהלך הדיון נכתב לאחר הגשת התביעה, וככל הנראה בעקבות הגשתה.

עוד יש לציין כי ממכתב של בית הספר בו למדה התובעת אשר צורף לכתב ההגנה (מכתב מיום 14.7.09), הנוגע ישירות לתובעת, עולה כי לא מדובר בהתמחות לימודית מחייבת על פי כללי בית הספר, (כך שמי שלא עובר את ההתמחות, אינו זכאי לתעודת גמר), כי אם מדובר ב"המלצה" לתלמידים ולבוגרים המעוניינים להמשיך בקריירה מקצועית בתחום הקונדיטוריה או השוקולד וזאת לתקופת סטאז' במקומות עבודה מקצועיים.

במכתב זה נרשם מפורשות: "אנו מדגישים בפני תלמידינו ובוגרינו כי הסטאז' אינו מהווה חלק מהקורס המועבר בבית הספר וכי תנאי העבודה, שעות העבודה השכר וכולי נקבעים ישירות במו"מ בין הסטאז'ר למקום העבודה."

21. שוב, מכתב זה מדגיש כי ההעסקה המדוברת היתה לחודש ניסיון שלאחריו יוחלט האם תושאר בעבודה או שהצדדים ייפרדו לדרכם.

22. אציין כי גם מדברי נציגת הנתבעת באשר להיותה של התובעת איטית (דבר שנאמר לה לא אחת, לטענתה בזמן העבודה, ר' עמ' 1 שו' 11-12). עולה בבירור כי מדובר בתקופת התנסות בלבד ולא בהתמחות לימודית.

23. זאת ועוד, ובהתייחס למסמכי ההערכה של בית הספר תדמור, שהוצגו על ידי הנתבעת, אציין כי גם מתמחים בתחומים אחרים, כגון עריכת דין, אמורים למלא משוב מהמאמנים שלהם (ר': כללי לשכת עורכי הדין (רישום מתמחים ופיקוח על התמחות), תשכ"ב-1962.

24. סופו של דבר

הנתבעת תשלם לתובעת בתוך 30 ימים מיום שיומצא לה פסק הדין את הסכומים כדלקמן:

א. סך של 2,318 ₪ עבור שכר עבודה בצירוף הפרשי הצמדה מיום 1.2.09 ועד למועד התשלום בפועל. בנסיבות העניין ונוכח ההסכם, איני פוסקת פיצויי הלנה.

ב. סך של 300 ₪ בגין נסיעות בצירוף הפרשי הצמדה מיום 1.2.09 ועד למועד התשלום בפועל.

ג. סך של 100 ₪ בגין הוצאות משפט. אציין כי ההוצאות הופחתו על ידי נוכח הספק באשר לאי ידיעת התובעת על מועד הדיון שאמור היה להתקיים ביום 10.9.09.

לא ישולמו ההוצאות במועדם, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק דין זה ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום ט"ז באדר, תש"ע (2 במרץ 2010) בהעדר הצדדים.

חנה שניצר-רהב , רשמת

004164/09דמ 720 ציפורה דוידי



מעורבים
תובע: פרגר יוליה
נתבע: רואי שוקולד בע"מ
שופט :
עורכי דין: