ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין משרד המסחר והתעשיה נגד שובל הרא :


בתי הדין לעבודה

בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת

פ 001181/08

בפני: כב' השופטת עידית איצקוביץ

בעניין:

מדינת ישראל – משרד התמ"ת

ע"י ב"כ עו"ד

ספורי מוחמד

המאשימה

נ ג ד

שובל הראל

ע"י ב"כ עו"ד

יניב ממן

הנאשם

הכרעת דין

1. בפניי כתב אישום אשר הוגש כנגד הנאשם בגין עבירה של אי העמדת מגורים הולמים – עבירה לפי סע' 1 ה' ו-2 (ב) (4) לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991 (להלן:"חוק עובדים זרים").

לפי האמור בכתב האישום המתוקן, ביום 16.3.06 נערכה ביקורת של מפקחי משרד התמ"ת במשק החקלאי של הנאשם במושב רמות נפתלי (להלן:"המשק") ושם נצפו 11 עובדים זרים אשר עבדו בחקלאות - במיון ואריזה של תפוחי עץ ובמטעים. העובדים הועסקו בהיתר כדין והטענה אשר הועלתה בכתב האישום היא כי הנאשם לא העמיד לשימוש העובדים מגורים הולמים, כאשר הליקויים הנטענים הם כדלקמן:

א. אין ארונות אישיים לכל העובדים.

ב. אין מים חמים ואין קרמיקה במטבח.

ג. אין חיפוי קירות חרסינה או קרמיקה מעל הכיור במטבח.

ד. הכיריים שבמטבח נמצאים מעל משטח דליק.

ה. אין די מקררים בהשוואה למספר העובדים (80 ליטר לאדם).

ו. ניקיון המטבח לא נקי ואינו תקין.

ז. ישנה רק מקלחת 1 ל-11 עובדים.

ח. אין מכונת כביסה.

ט. אין אמצעי כיבוי אש.

2. בטרם הקראת כתב האישום נשמעה עדות מוקדמת של העובדDANUPHON DIKIATTHAWON (להלן:"העובד"), בטענה כי הוא עומד לעזוב את הארץ ולא ניתן יהיה לגבות את עדותו (מה שהתברר במהלך העדות כלא נכון).

3. בישיבת ההקראה כפר הנאשם באישום כנגדו ולאחר מכן נשמעו עדויות.

מטעם המאשימה העידו המפקחים מר שחר גרשוני (להלן:"מר גרשוני") ומר אברהם לחיאני (להלן:"מר לחיאני").

מטעם הנאשם העיד העובד, כאמור בעדות מוקדמת, והנאשם עצמו.

4. מר גרשוני ומר לחיאני ערכו את הביקורת במשק הנאשם ב- 14.3.06, שבו נצפו, לטענתם, הליקויים במבנים אשר סיפקו מגורים ל-11 עובדים זרים.

לפי תיאור המקרה (מ/1) אשר נערך על ידי מר גרשוני, המפקחים הגיעו לבית האריזה שבמשק של הנאשם, שם ראו 5 עובדים זרים לבד מעובדים ישראלים. בנוסף, היו עוד 6 עובדים זרים שעבדו במטעים. המפקחים בדקו את תנאי העסקה של העובדים, שנמצאו תקינים ואת מקום מגוריהם.

מר לחיאני ערך דו"ח לגבי ביקורת מגורי העובדים (מ/3) שם פורטו הליקויים הנטענים. הנאשם לא היה במשק במועד הביקורת ולדברי המפקחים מי שקיבל אותם היה העובד, אשר שימש כמנהל העבודה.

מר גרשוני גבה הודעה של העובד, שלתוכנה אתייחס בהמשך.

המפקחים חזרו למשק שלושה ימים לאחר מכן, ב-19.3.06, אז נמצא הנאשם ואף נגבתה ממנו עדות, שלא הסתיימה והוא אף לא חתם עליה.

מקום המגורים של העובדים הזרים היה קרוואן, בו ביקרו המפקחים ולגביו נערך הדו"ח. טענת הנאשם היא שזה לא היה המקום היחיד שבו התגוררו העובדים, אלא היו מספר קרוואנים, שבהם היו גם מטבח וגם שירותים ומקלחת כאשר, בנוסף, ארבעה מתוך 11 העובדים לנו במשק אחר באותו מושב השייך לאביו של הנאשם, ובו קיים מבנה למגורי העובדים.

מר גרשוני נשאל האם במהלך הביקורת הוא ראה שהמתחם מורכב ממספר קרוואנים והשיב כי "אין סיכוי שהם לא ראו את הכל" כי הם סיירו במקום ואף הוצגו הטענות בפני הנאשם בביקורת השניה ו"אם היה כזה מקום אז לא היינו מציגים פה את העניין הזה" (ראו ע' 4, ש' 20-22 לפרוטוקול הדיון).

מר גרשוני גם נשאל לגבי הימצאותם של שני מקררים במקום, כטענת הנאשם, והשיב "זה לא היה" (ראו ע' 4, ש' 35 לפרוטוקול הדיון).

מר לחיאני הוא זה שערך את הדו"ח לגבי מצב המגורים (מ/3) וצילם תמונות במקום (5 תמונות, מ/4). הוא אף מסר לנאשם טופס דרישה להמצאת מסמכים (כרטיסי נוכחות, תלושי שכר ופוליסות ביטוח רפואי) – דרישות שסופקו ועל כך לא הוטל קנס או הוגש כתב אישום.

הנאשם טען ליחס עויין של מר לחינאי כלפיו, שהחל לטענתו כמה שנים לפני הביקורות נשוא הדיון, עת נערכו ביקורות אחרות במשקו שבעקבותיהן אף הוטל עליו קנס, שלאחר מכן בוטל לבקשת הנאשם.

מר לחיאני נשאל בחקירתו הנגדית בדיון באשר להיקף הביקורת שנערכה, ואם היא כללה את כל הקרוואנים המשמשים מגורים לעובדים, והשיב כי יכול להיות שהם לא היו בכל קראוון וקראוון. על כן נשאל כיצד הוא יכול לטעון שלא היו מספיק ארונות והשיב:

"באותם חדרים שבדקתי ראיתי שאין מספיק. כל החדרים הם מגורים, ובאותם מגורים שבדקתי לא היו ארונות, רק בחדר אחד".

כך, כשנשאל מר לחיאני באשר לקראוון המשמש כמטבח, לטענת הנאשם, הוא השיב:

"מה שרשום שם זה מה שראיתי, לא זכור לי אם היה קרוואן נוסף אחרי הקרוואן שהיה" (ראו ע' 10 ש' 15, 21-26 לפרוטוקול הדיון).

באמצעות מר לחיאני הוגשו חמש תמונות שצולמו על ידו, שתיים של גיגיות, שלדברי מר לחיאני שימשו לכביסת בגדי העובדים, אחת של פריזר תעשייתי, ושתיים של "מטבח" בהן רואים שני כיריים ישנים מונחים על שולחן נמוך.

5. עדות הנאשם:

הנאשם נחקר על ידי מר לחיאני ביום 19.3.06, מועד הביקור השני (בראשון הוא לא היה במשק).

בראשית ההודעה (מ/8) מופיעות שאלות כלליות באשר להעסקת עובדים זרים על ידו.

לעניין הליקויים, מופיע בהודעה:

"ש. אתה מודע לכך שישנם ליקויים מהותיים במגורים?

ת. כן אני מודע, קיבלתי את מסמך הליקויים ואני אתקן זאת".

"מסמך הליקויים" הינו מסמך "ביקורת מגורי עובדים זרים" (מ/3) אשר נערך כאמור בביקור הראשון מ- 16.3.06, נמסר על ידי המפקחים והגיע לידי הנאשם.

לאחר מכן נשאל הנאשם באשר לשעות העבודה של העובדים ותשלום השכר.

בסוף ההודעה מופיע:

"זהו זה מה שיש לי להגיד יש לי עבודה עכשיו, אני הולך", כאשר הנאשם סירב לחתום על ההודעה.

לפי גרסתו של מר לחיאני, אשר גבה את ההודעה, בהתחלה החקירה התנהלה "רגיל" ואך בהתפתחותה "הוא נכנס ללחץ, עד לסיום של אי רצון לשתף פעולה, זו הסיבה שהוא לא חתם על החקירה" (ראו ע' 7, ש' 26-27 לפרוטוקול הדיון).

לדברי מר לחיאני החקירה לא הסתיימה, אלא הנאשם עזב את המקום, והוא אמר "אני הולך" ויצא החוצה "בברוגז" (ראו ע' 11 ש 19-20 לפרוטוקול הדיון).

הנאשם סיפר בעדותו בבית הדין כי הוא הכיר את מר לחיאני מביקורים קודמים. לדבריו, הוא סיפר לו על הדו"ח שערך, "שם לו יד על הכתף" ואמר לו "שזה לא דו"ח ואם הוא יכתוב מכתב שהוא מתקן את הליקויים תוך 14 ימים ואכן יתקן את הליקויים, הוא לא יקבל דו"ח ולא יהיה משפט" (ראו ע' 12, ש' 14-17 לפרוטוקול הדיון).

טענת ההגנה של הנאשם, אשר עלתה במהלך הדיון בבית הדין, הייתה כי בנוסף למגורים שבהם ביקרו המפקחים ביום הביקורת, ישנם מגורים נוספים במשק של אביו של הנאשם הנמצא באותו מושב, שם התגוררו 4 מתוך ה-11 העובדים, והמגורים שנצפו בביקורת משמשים מקום מגורים ל-7 עובדים בלבד. בנוסף, טען הנאשם, המפקחים לא ביקרו בכל המתחם, אשר כולל מספר מכולות (קראוונים) כאשר באחת המכולות בה לא ביקרו המפקחים יש גם מטבח, עם מקום לבישול ושני מקררים וגם מקלחת ושירותים.

באשר לכביסת העובדים, הצהיר הנאשם כי לאימו צימרים בקיבוץ מלכיה, היא הייתה לוקחת את הכביסה המלוכלכת ומחזירה אותה נקייה. לכן, למרות שלא הייתה מכונת כביסה במקום, ניתנו לעובדים שירותי כביסה.

הנאשם גם הצהיר כי קיים צינור לכיבוי אש, הנמצא מחוץ למגורי העובדים.

באשר לתמונות שהוגשו מטעם המאשימה, הנאשם לא זיהה אותן, למעט אלה של הגיגיות הקיימות מחוץ לשטח המגורים שלדבריו לא נועדו לכביסה אלא כדי להוריד את הבוץ הכבד מהנעליים ומהגרביים עת העובדים חוזרים מהעבודה במשק.

6. עדות העובד:

העובד העיד בשפה תאילנדית באמצעות מתורגמן, כאשר הוא הצהיר כי אינו מבין ואינו מדבר כלל עברית ולכן, אין הוא יודע על מה הוא חתם בהודעה מ/2 ולא הבין כלל מה שאל אותו מר גרשוני.

העובד העיד לגבי קיום של שתי מקלחות במקום, שני מקררים וסידורי כביסה כפי שהנאשם הצהיר.

נגבתה עדות מוקדמת של העובד לאור הצהרת הנאשם ולפיה העובד עמד לעזוב את הארץ ב-18.10.09. העדות נשמעה ביום 15.10.09.

במהלך שמיעת העדות התברר כי העובד לא עמד לצאת מן הארץ, כפי שהוצהר בבקשה, והוא אכן לא יצא. בתקופת גביית העדות העובד עדיין עבד אצל הנאשם ולא התכוון לעזוב את העבודה, כפי שעולה מעדותו.

העד תיאר את נסיבות הגעתו לבית הדין. לפי עדותו נאמר לו שיוצאים לשוק בקריית שמונה והוא הוסע לבית הדין, מבלי שהוסבר לו כי הוא הוזמן להעיד ועל מה. תיאור זה מתמיה ומוזר כאחד.

העובד שהה בארץ, במועד מתן עדות, משך ארבע שנים ולא השיב אפילו לברכת שלום של ב"כ המאשימה.

אני מתרשמת כי הייתה הגזמה מסוימת בהצהרת העובד על כך שהוא לא מבין כלל עברית. אני לא יכולה לאמוד את הידע המדויק שלו בשפה, אך אני נוטה להאמין כי הוא מבין מילים ואף משפטים, אך אין הוא מסוגל להעיד – לא בפני המפקח ולא בפני בית הדין- בשפה עברית.

מהשילוב שבין שמיעת עדותו של העובד לבין זו של מר גרשוני, אשר הצהיר כי הוא חקר אותו בעיקר בשפה העברית וקצת באנגלית, אני מתרשמת כי העובד באמת לא הבין עד תום את השאלות שנשאל, על אף שייתכן שהוא הבין אותן חלקית. באשר לתשובות אני בדעה שהן לא משקפות באופן מלא ומהימן את אמירות העד. זאת, כאשר יש להדגיש אף שמעבר לנדרש בהכרעה, כי משרד התמ"ת במסגרת מילוי סמכויות החקירה שלו חייב להתנהג בזהירות יתרה עת נגבית הודעה של עובד זר, וזו צריכה להגבות בשפה המובנת לו או תוך שימוש בשירות של מתורגמן.

7. קיום של ליקויים בגינם הואשם הנאשם:

בהתאם לתקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים (מגורים הולמים), התש"ס-2000 (להלן:"התקנות") על המעביד המעסיק עובד זר לספק מגורים הולמים, הכוללים לפחות את התנאים שפורטו בתקנות, שהם, באשר לאלה הרלוונטיים לכתב האישום:

"חדרי המגורים

4....

(ג) לכל עובד יהיה ארון בגדים או תא נפרד בארון בגדים שנפחו לא יפחת מן הקבוע בתוספת; לארון יהיה מנגנון נעילה.

מטבח

5…

(א) בכל מבנה יהיה מטבח ששטחו מתאים למספר העובדים המשתמשים בו ושלא יפחת מהשטח הקבוע לעניינו בתוספת.

(ב) במטבח יהיו –

(1) כיור אחד לפחות לכל שמונה עובדים עם אספקת מים חמים וקרים;

(2) משטח עבודה וארונות אחסון;

(3) חיפוי קירות מחרסינה או קרמיקה מעל הכיור;

(4) מערכת כירים אחת לפחות לכל שמונה עובדים;

(5) כלי אוכל במספר ובגודל הנדרש, לפי מספר העובדים המתגוררים במבנה;

(6) מקרר לאחסון מזון ובו נפח שאינו פחות מן הקבוע בתוספת;

(7) מכלים בעלי מכסה תקין העשויים מחומר קשיח לאחסון אשפת המטבח.

חדר אוכל

6…

(א) במבנה יהיה חדר או מקום אחר שהוקצה לאכילה (להלן - חדר אוכל).

(ב) בחדר האוכל יוקצה לכל עובד שטח שלא יפחת מן הקבוע בתוספת.

(ג) שולחנות חדר האוכל יהיו מצופים בחומר הניתן לשטיפה.

(ד) לכל עובד יהיה מקום ישיבה נפרד.

(ה) לא ישמש חדר אוכל לשינה ולא ישמש חדר שינה כחדר אוכל.

מקלחות

8...

(א) המקלחות יהיו בתוך המבנה או במרחק סביר ממנו כשהגישה אליהן נוחה.

(ב) לכל שמונה עובדים הגרים במבנה תוקצה לפחות מקלחת אחת ובה תהיה אספקת מים חמים וקרים.

כביסה

9...

במבנה יותקנו סידורים נאותים שיאפשרו לעובדים כיבוס כבסיהם וייבושם; במבנה שמתגוררים בו שישה עובדים או יותר תועמד לרשותם מכונת כביסה.

מניעת מפגעים

12...

(ה) המעביד יבטיח קיומם של אמצעים וסידורים נאותים למניעה ולכיבוי שריפות.

תוספת

(תקנות 4(א) ו-(ג), 5(א) ו-(ב)(6), 6(א) ו-8(ג))

נפח תא בארון בגדים - 0.5 מטרים מעוקבים

...

נפח יחידת קירור - 80 ליטרים לכל עובד המתגורר במבנה".

נתייחס לליקויים הנטענים תוך התייחסות לראיות שהוגשו על ידי הצדדים.

קודם אציין כי בניגוד לגרסת הנאשם, אני מאמינה כי התמונות שהוגשו לבית הדין אכן צולמו במקום ומשקפות את מצב המגורים. אולם, הן משקפות חלק קטן בלבד משטח המגורים.

הנאשם אינו חולק על כך שהוא קיבל את דו"ח הליקויים שנערך ביום 16.3.09, לפני שהוא נחקר ביום 19.3.09. כאשר הוא נשאל בחקירתו לגבי אותם ליקויים, הוא השיב כי הוא מודע להם וכי הוא יתקנם. רק בהמשך העדות, עת דובר על שעות העבודה של העובדים, הפכה האווירה לעכורה והוא ראה לנכון לעזוב ולא לסיים את החקירה.

גם במכתב ששלח הנאשם למשרד התמ"ת מיום 22.3.06, מספר ימים בלבד לאחר הביקורת, שבו הוא העלה חשד שמר לחיאני לקח ממנו מסמכים ללא רשות וביצע אי סדרים בהליכי החקירה, התייחס הנאשם לליקויים וכתב:

"בנוגע להערות ולדרישות על הליקויים שנמצאו בביקורת, ברצוני להבהיר כי העניין בטיפול ותוך 14 ימים מתאריך הביקורת כל הדרוש יתוקן ויסודר".

אין זה מכתב שנכתב לבקשתו של מר לחיאני אלא תלונה כנגדו ולכן איני מבינה מדוע נמנע הנאשם מלטעון כנגד הליקויים שנרשמו, אם אכן הם לא היו קיימים.

באשר להסבר שניתן על ידי נאשם בעדותו על כך שהוא נמנע מלכתוב מכתבים, כי הוא דיסלקטי והדבר מקשה עליו, אין בכך כדי להסביר את שתיקתו, שהרי לגבי האמירה שבחקירה, לא נדרש הנאשם לכל מסמך בכתב. לגבי המכתב שלו, שהוזכר לעיל, הוא נוסח באופן ברור, מסודר וממצה, כאשר ייתכן שהנאשם נעזר באדם אחר לצורך כתיבת המכתב. לא הייתה כל הצדקה לאשר כי הליקויים קיימים, כי אם היה קושי בכתיבה, לא היה הנאשם מתייחס לנקודה, ואין זה המקרה.

באשר לליקויים עצמם, אתייחס לכל אחד לחוד:

- ארונות:

אני מאמינה לעדות העובד והנאשם שלא כל העובדים התגוררו באותו מקום, ומתוך 11 העובדים, כ-4 מהם התגוררו במקום אחר, שלא נבדק. לכן, לא נבדק באופן נכון אם קיים מקום אחסון או ארון לכל עובד, שאף לא נמדד באופן מדויק על ידי המפקחים. קיים ספק בנקודה זו ובגין ליקוי זה לא ניתן להרשיע את הנאשם.

ליקויים במטבח (העדר מים חמים, קרמיקה או חרסינה מעל הכיור, כיריים מעל שטח דליק):

מאחר שאני מאמינה שהתמונות שהוגשו מטעם המאשימה הן אכן של הכיריים הקיימים במגורי העובדים, שלא היו בגדר "מטבח" מסודר, אלא רואים כיריים ישנים מאוד מונחים ועל שולחן קטן, שנראה מעץ, אני מאמינה כי אכן קיימים ליקויים האלה. בהתאם לתקנות, המטבח חייב להיות בתוך המבנה ולא מחוצה לו ואם היה מטבח אחר השייך לאותם מגורים, על הנאשם היה לציין זאת ברגע הנכון, ולא להמתין עד לדיון בכתב האישום.

לאור זאת, אני בדעה כי יש להרשיע את הנאשם בשל ליקויים אלה.

ברם, הדרישה של "ניקיון המטבח" לא מופיעה בתקנות ואני סבורה כי על העובדים לדאוג לניקיון בעצמם.

אין זה סביר לדרוש מן המעביד לפקח שהעובדים אכן מנקים את המקום שבו הם מתגוררים. זו לא חובה המוטלת על המעביד ואין להרשיע על כך.

- מקררים:

בהתאם לתקנות, חייב להיות מקרר לאחסון מזון בנפח של 80 ליטר לפחות לכל עובד.

הפריזר התעשייתי אשר צולם אינו בגדר מקרר לאחסון מזון. אם היה מקרר אחר בנפח מתאים, לא ברור מדוע הנאשם לא הביא עובדה זו לידיעת המפקחים בחקירתו או עת הגיש תלונה כנגד מר לחיאני.

אינני מקבלת בנקודה זו את עדותו של העובד אשר מעלה מספר תהיות נוכח נסיבות עדותו שנשמעה כעדות המוקדמת. ייתכן כי העד הרגיש השפעה מסוימת של הנאשם, שהיה מעבידו אז.

אני מאמינה שהוכח בהתאם לעדויות המפקחים וליתר הראיות שנשמעו, כי לא היו מקררים מתאימים למספר העובדים כפי שנדרש בתקנות.

- מקלחת אחת ל-11 עובדים:

בהתאם לתקנות חייבת להיות מקלחת אחת לכל 8 עובדים. מאחר שקבעתי שהוכח כי לא כל העובדים התגוררו באותו מקום, אלא יש ודאות לגבי 7 עובדים בלבד, לא הוכח כי לא מתקיימות הדרישות שבתקנות.

- העדר מכונת כביסה:

הנאשם אינו חולק על כך שלא הייתה מכונת כביסה, אלא טוען כי ניתנו שירותי כביסה (מטעם אימו) לעובדים.

הדרישה שבתקנות היא שבמקום בו לפחות שישה עובדים תועמד לרשותם מכונת כביסה. קיום של מכונת כביסה מקנה עצמאות לעובדים וזו דרישה שלא ניתן להמיר בהטבה אחרת. יש להזכיר כי אנו דנים בעבירה פורמאלית שאינה דורשת כוונה, כאשר על המעביד לקיים את הדרישות שבתקנות באופן קפדני.

על כן, מדובר בליקוי שבגינו יש להרשיע את הנאשם.

- אמצעי לכיבוי אש:

הנאשם וגם העובד הצהירו כי קיים צינור מים מחוץ למבנה. לאחר שקבענו שהביקורת של המגורים לא נעשתה באופן ממצה וייתכן כי המפקחים לא ראו את הצינור שהותקן, אני לא מרשיעה את הנאשם על כך.

8. לאור האמור לעיל, אני מרשיעה את הנאשם בגין עבירה של אי העמדת מגורים הולמים- עבירה לפי סע' 1 ה' ו-2 (ב) (4) לחוק עובדים זרים .

9. נקבע דיון להקראת הכרעת דין ושמיעת טיעונים לעונש ליום 22/3/10 שעה 09:50.

ניתנה היום ט"ז באדר, תש"ע (2 במרץ 2010) בהעדר הצדדים.

עידית איצקוביץ, שופטת

מירית



מעורבים
תובע:
נתבע: שובל הראל
שופט :
עורכי דין: