ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בייטמן הנדסה בע"מ נגד אהוד לוי :


בתי הדין לעבודה

בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת

בשא 001455/10

בפני: כב' השופטת עידית איצקוביץ

נציג ציבור (עובדים): מר מופיד עותמאן

נציג ציבור (מעבידים): מר יצחק תלם

בעניין:

בייטמן הנדסה בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד

נחום פינברג ואח'

המבקשת

נ ג ד

אהוד לוי

ע"י ב"כ עו"ד

עידו אקרמן ואח'

המשיב

החלטה

1. במסגרת ערעור על החלטה של כב' הרשמת ס' שאמי, אשר החליטה לקיים דיון במעמד שני הצדדים בבקשה להטלת צו עיקול זמני, הורינו בהחלטה מיום 8.2.2010 על הטלת צו עיקול זמני על כספי המבקשת עד לסך של 800,000 ₪ (בגין שכר עבודה, הפרשות ופדיון חופשה).

בהחלטה נאמר:

(2) המערער הגיש תביעה וכן בקשה להטלת צו עיקול זמני במעמד צד אחד, בצירוף תצהיר, לפיהם טען המבקש כי המשיבה מס' 1 (להלן:"המשיבה") חייבת לו סך של 1,004,985 ₪ בגין שכר עבודה לחודשים 11.09 עד 5.10, הפרשות לקרנות/קופות – חלק מעביד- בגין השכר הנ"ל, פדיון חופשה, פיצוי בגין הפסקת תנאי עבודה כגון רכב צמוד, טלפון וכו'.

(3) המערער הצהיר בתצהיר אשר צורף לבקשה לעיקול כי הוא עבד אצל המשיבה החל מחודש ינואר 1996, כאשר תפקידו האחרון היה מנכ"ל החטיבה העסקית הבינלאומית של קבוצת בייטמן ליטווין, אליה משתייכת המשיבה. לאחר שבוטל התפקיד שבו שימש המערער ולא הוצעה לו הצעה חלופית ראויה, הוא נאלץ להודיע על התפטרותו ביום 4.2.09.

בהתאם לתנאים המוסכמים בחוזה העבודה, טוען המערער לזכאות לשלושה חודשי הודעה מוקדמת, 12 חודשי הסתגלות (קרי- עד ליום 4.5.10), פדיון חופשה וזכויות נלוות. אולם, החל מחודש נוב' 2009 הפסיקה המשיבה לשלם לו את השכר ואת התנאים שסוכמו.

לבית הדין הוגשו מסמכים, ביניהם הסכם עבודה אישי, תלושי שכר ותכתובת בין הצדדים מהם עולה זכאות לכאורה לסעדים הנדרשים בתביעה.

(4) באשר לצורך במתן הצו, הצהיר המבקש כי סמנכ"ל הכספים של המשיבה, מר מוטי נבון, אמר לו כי "מאחר שלחברה נגמר הכסף, אי אפשר לשלם לו". המערער הצהיר לגבי השיחה, שערך עם מר נבון ושאותה הקליט, ותמליל השיחה הוגש לבית הדין. כן הצהיר המערער כי בחודשים האחרונים פיטרה המשיבה עשרות עובדים. המערער הצהיר כי המשיבה הציעה לו הצעה לפשרה, תוך שהיא מבהירה כי אם הוא לא יקבל את ההצעה, הוא יוותר מול שוקת שבורה ולא יקבל דבר, שכן המשיבה תעבור לניהולו של נאמן.

(5) בהתחשב בראיות לכאורה אשר צורפו לבקשה להטלת עיקול זמני, המצביעות על הקשיים הכלכליים של המשיבה, והמעוררות חשד מבוסס כי אם לא יינתן הצו המבוקש לא יוכל המערער להיפרע אם וכאשר יינתן פסק דין לטובתו, נראה לנו כי קיום דיון במעמד שני הצדדים בבקשה אכן עלול לסכל את מטרת הצו ובכך טעתה כב' הרשמת בהחלטתה.

(6) בשל כך, אנו סבורים כי יש ליתן צו עיקול זמני כנגד המשיבה במעמד צו אחד".

2. ביום 21.2.2010 הגישה המבקשת בקשה לביטול צו העיקול אשר ניתן במעמד צד אחד, בטענה שלא מתקיימות הדרישות של ראיות לכאורה לזכאותו של המשיב לסכומים הנדרשים בתביעתו וכן, כי מצבה הכספי של המבקשת לא מצדיק את הטלת העיקול, עת לא הוכיח המשיב כי המבקשת לא תוכל לכבד את פסק הדין ככל שהוא יזכה בתביעתו.

לבקשה לביטול העיקול צורף תצהיר מטעם מר מוטי נבון (להלן:"מר נבון")- סמנכ"ל כספים של המבקשת החל מיום 1.12.2005 וכן של קבוצת Bateman Litwin N.V.- חברה ציבורית הולנדית, לה שייכת המבקשת.

מר נבון הצהיר בתצהירו כי מנכ"ל הקבוצה, מר שוקי רז, הודיע על סיום תפקידו ב-26.3.2008 ותחתיו מונה מר דיוויד למונט, כאשר תקופת ה"חפיפה" החלה ב-1.4.2008. מר למונט ערך שינוי ארגוני בקבוצה, וכתוצאה מאותו שינוי בוטלה הכפיפות הישירה של המשיב למנכ"ל הקבוצה. לאחר מכן, בנובמבר 2008, בוטל התפקיד של המשיב שהיה מנהל בחטיבת ה-BCT, אך הוצע לו קידום בתפקיד, הצעה שהוא דחה והודיע על התפטרותו.

לפי הצהרתו של מר נבון, המסמך "שינוי תנאי העסקה – קריטריונים לבונוס 2007/8" מיום 7.4.2008, עליו מבסס המשיב את זכאותו, נולד לאחר המועד בו חדל מר רז מלכהן בפועל כמנכ"ל הקבוצה והעניק למשיב תנאים חריגים בחוסר הרשאה ו/או בחריגה מן ההרשאה שניתנה לו כמנכ"ל הקבוצה.

לדברי מר נבון, במהלך חודשים פברואר 2009 – אוקטובר 2009 נוהל משא ומתן עם המשיב בניסיון להגיע להסכמות בדבר סיום עבודתו. בשלב כלשהו עלה המו"מ על שרטון וכתוצאה מכך החליט מר למונט, בשלהי חודש נובמבר 2009, על הפסקת התשלומים החריגים.

באשר לשיחה שהוקלטה, מר נבון אישר אותה וציין בפני המשיב כי התשלומים החריגים הופסקו בנימוק ש"נגמר הכסף", עת ידע המשיב כי הפסקת התשלומים החריגים נבעה מהתנהלותו במסגרת משא ומתן.

מר נבון הצהיר לגבי המצב הכלכלי של המבקשת, אשר לדעתו לא מעורר כל חשד כי יהיה קשה למשיב לגבות כספים שייפסקו לזכותו – אם וכאשר ייפסקו.

3. בבקשה נקבע דיון במעמד שני הצדדים – ליום 24.2.2010.

לפני הדיון הגיש המשיב, לאחר שקיבל רשות, תגובה לבקשה לביטול בצירוף תצהיר משלים, שבו הוא מאשש את טענותיו באשר לחוקיות ההתחייבות שנחתמה על ידי מנכ"ל הקבוצה דאז, מר שוקי רז, כאשר לטענתו המבקשת אף קיבלה בעניין זה חוות דעת של היועץ המשפטי שלה, עו"ד פינברג – המייצג את המבקשת בהליכים הנוכחיים. כן נטען כי המבקשת נהגה בהתאם להסכם במהלך תשעה חודשים.

לעניין המצב הכספי של המבקשת טען המשיב, כי מר נבון לא אומר אמת בתצהירו וכי מנכ"ל המבקשת – מר יוני אריה, והיועץ המשפטי שלה – עו"ד עירד רקן, הבהירו לו כי מצבה הכספי של המבקשת חמור ביותר ויתכן שתקרוס. לפי הצהרת המשיב, המבקשת מתקשה לשלם שכר לעובדים, לאחר שפוטרו במשך 16 חודשים האחרונים 178 עובדים והמניה קרסה ב-94%. נוכח מצב חמור זה הציעה לו המבקשת להסתפק בכ-300,000 ₪ כי אם לא כן, קיים סיכון שהוא יוותר מול שוקת שבורה, שכן המבקשת "תעבור לידי נאמן".

4. ביום 24.2.2010 התקיים כאמור דיון בבקשה, ובו נחקרו המשיב ומר נבון. במהלך הדיון אישרה ב"כ המבקשת כי פוטרו 178 עובדים ב-18 החודשים האחרונים, אך עדיין עובדים אצל המבקשת 270 עובדים, אשר מקבלים שכר באופן סדיר, ללא כל עיכוב, וכן שולמו זכויות מלאות לכל העובדים אשר פוטרו.

5. בית הדין לעבודה, בבואו לדון בבקשה למתן סעד זמני, מופנה בתקנה 129 (1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, אל תקנות 360 עד 387 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן:"תקנות סדר הדין").

תקנה 362 לתקנות סדר הדין מורה כדלקמן:

"(א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות לפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.

(ב) בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לעניין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:

(1) הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר;

(2) אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש".

6. תקנה 374 (ב) לתקנות סדר הדין, קובעת במפורש כי:

"בית המשפט או הרשם רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו... ואם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין". (ההדגשה אינה במקור).

נדון קודם בשאלה אם הוכח לכאורה כי קיימת הדרישה של "הכבדה", היינו, שאם לא יוטל הצו יכביד העניין על ביצוע פסק הדין אם וכאשר יינתן.

דרישה זו הוכנסה בתיקון של תקנה 360 (א) לתקנות סדר הדין, לאור חקיקת חוקי יסוד, ביניהם חוק יסוד "כבוד האדם וחירותו" והגנה על זכות הקניין.

בית המשפט העליון פסק, בהתאם לעקרונות של הגנה על זכות הקניין של החייב:

"בבקשה למתן צו עיקול זמני יש לאזן בין האינטרס של התובע להגשים את זכויותיו כפי שיקבעו בפסק-הדין לבין האינטרס של הנתבע שזכות הקניין שלו לא תיפגע.

באיזון זה מוענק לאינטרס של הנתבע מעמד עדיף, עדיפות זאת נובעת משתיים:

(1) התובע נושא בנטל ההוכחה.

(2) זכות הקניין הינה זכות חוקתית"

(בש"א 4475/94 – 4459, סלמונוב ואח' נ' שרבני ואח', פד"י מ"ט (3), 479).

בהתאם לאמור בפסק הדין של המשנה לנשיא השופט ש. לוין (רע"א 8420/96 מרגלית נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד נא (3) 789):

"לא די בכך שהמבקש צו עיקול יסמוך את תובענתו במסמך או בראיות מהימנות, אלא שומה עליו לשכנע את בית המשפט או הרשם כי אי מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסק הדין.

הדגש במתן צו העיקול עבר איפוא מהצורך לייחד נכסים לשם ביצוע עתידי של פסק הדין, לצורך למנוע שינוי מצבו של המבקש לרעה עד למועד פסק הדין.

לעניין זה רלוונטית השאלה אם אומנם עומד המשיב להבריח את נכסיו או לעשות מעשה אחר שיש בו כדי להכשיל את פסק הדין ושומה על בית המשפט לבחון את מאזן הנזקים כדי לשקול את מאזן האינטרסים הקיים בין המבקש לבין המשיב".

על כן, על מבקש עיקול הוטל הנטל הראייתי להוכיח לכאורה כי אי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין כשיינתן.

בנוסף, על מבקש עיקול להראות כי קיימת תשתית עובדתית לכאורה המצדיקה את הטלת הצו.

מהי התשתית הראייתית הנדרשת ממבקש עיקול על מנת שבית הדין ייתן צו עיקול זמני, בהתחשב בפגיעה בזכות הקניין כזכות חוקתית של הנתבע?

תקנה 374 (ב) לתקנות סדר הדין דורשת ראיות מהימנות לכאורה לגבי חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.

ישנן שלוש רמות של חשש האפשריות להוכחה:

א. חשש סביר.

ב. חשש כן ורציני.

ג. חשש בוודאות גבוהה או וודאות קרובה.

הסדר הוא סדר עולה מבחינת רמת החשש הנדרשת.

תקנה 374 (ב) לתקנות סדר הדין דורשת את הרמה הנמוכה קרי, חשש סביר. השאלה הינה איך דרישה זו מתבטאת מבחינת העובדות ואם חשש זה הוכח במקרה שבפנינו.

נרחיב ונאמר כי במקרה של צו עיקול זמני, מול הזכות הקניינית של התובע למימוש פסק הדין עומדת הזכות הקניינית של המעביד שרכושו לא ייפגע כתוצאה מצו עיקול. קרי במקרה של צו עיקול זמני הזכויות המתנגשות הן שוות ערך, כאשר הזכות של התובע הינה זכות פוטנציאלית והזכות של הנתבע היא זכות קיימת.

על כן נקבע בפסיקה שאין המבקש צריך להראות שהנתבע עומד להוציא את נכסיו, כולם או מקצתם, מרשותו או מתחום המדינה וגם אין צורך להוכיח כי לא ניתן יהיה לבצע פסק הדין אלא יש להוכיח שאי מתן העיקול יכביד על ביצועו (ראו בש"א 4475/94-4459, סולומונוב ואח' נ' שרבני, צוטט לעיל).

7. האם הדרישה של "הכבדה" הוכחה במקרה שבפנינו:

המשיב התבסס, כאמור בהחלטה שבה הוטל העיקול, על הצהרתו של מר נבון על כך ש"נגמר הכסף" אצל המבקשת, היא מתקשה לשלם שכר לעובדים ואף פורסת את התשלום של הזכויות הסוציאליות.

בתגובה לבקשה לביטול עיקול הצהיר המשיב כי הפרוייקטים אשר בהם עוסקת המבקשת, לפי הצהרתו של מר נבון, הן של הקבוצה, ולא של החברה הישראלית - המבקשת וכי מניית החברה צנחה ב-94%.

מר נבון, אשר משמש כאמור כסמנכ"ל הכספים של המבקשת והן של הקבוצה, הצהיר לגבי מצבה הכלכלי.

"59. ...

תמונת המצב המלאה היא, כי מזה שנה וחצי נוקטת הקבוצה בשורה של צעדי התייעלות (לנוכח המיתון הכלכלי במשק כולו), לרבות פיטורי עובדים מחברות שונות בקבוצה, ובמסגרת זו פוטרו מאז חודש נובמבר 2008 ועד היום 178 עובדים, 30 מהם במהלך החודשים נובמבר 2009 ועד היום.

60. מצבה הכלכלי של הקבוצה אינו שונה ממצבן של חברות רבות אחרות בעולם או בישראל, הנאלצות להתמודד עם המיתון המתמשך במשק (בארץ ובעולם כולו), ועם המשמעויות הכלכליות השונות הנגזרות ממצב זה. ברי, כי בתקופה כזו קיים קושי גדול יותר לסגור עסקאות חדשות ו/או להשיג מגופים פיננסיים תנאי מימון כפי שניתן היה להשיג בעבר.

המציאות הכלכלית משפיעה כמובן גם על המבקשות, ואולם ניתן לומר כי הקבוצה ממשיכה לפעול בצורה תקינה, להתמודד עם הקשיים הקיימים, לפעול ברחבי העולם, לבצע פרויקטים, והיא לא נמצאת בסכנת קריסה יומיומית הרובצת לפתחה.

61. יתרה מכך, בשנת הכספים 2009 חל שיפור במצבה הכספי של בייטמן הנדסה, בהשוואה לשנת 2008, כפי שגם עולה מן הנתונים הבאים:

א. התזרים התפעולי של החברה בשנת 2009 הינו חיובי ומסתכם ב-15.6 מיליון ₪, לעומת גירעון תפעולי בשנת 2008 של 36.3 מיליון ₪ (שיפור של למעלה מ-50 מיליון ₪).

ב. המזומנים ושווי המזומנים בשנת 2009 הסתכמו ב-118.3 מיליון ₪, לעומת 58.2 מיליון ₪ בשנת 2008 (שיפור של 60 מיליון ₪).

ג. סך ההתחייבויות הפיננסיות של החברה בשנת 2009 (הלוואות לזמן קצר וארוך) קטנו בכ-10.7 מיליון ₪ נטו.

62. השיפור הניכר שחל בפעילות התפעולית ובפעילות הפיננסית של הקבוצה החל מן המחצית השנייה של שנת 2009 ממשיך גם בשנת 2010, כאשר נכון לחודש ינואר 2010, צבר ההזמנות של הקבוצה עומד על 180 מיליון דולר!

...

65. מעבר לכל האמור לעיל יודגש, כי הקבוצה ממשיכה לפעול ולכבד את התחייבויותיה לספקיה כמו גם לעובדיה ולעובדי חברות הבנות ברחבי העולם.

66. זאת ועוד, במהלך השנה האחרונה נקטה הקבוצה בשורה של צעדי התייעלות בכל העולם וזאת במטרה להתמודד עם המציאות הכלכלית. במסגרת מהלכים אלה פוטרו ברחבי העולם עובדים רבים, הוגבלו הוצאות שונות, לרבות הוצאות רכב, טלפונים וכיוב', הוקפאו מהלכים של מעברי משרדים, קוצצו הוצאות שוטפות בהתקשרויות עם ספקים לרבות שינוי תנאים התקשרות עם ספקים וכיוב'.

...

68. גם בייטמן הנדסה ממשיכה לפעול בביצוע פרויקטים בארץ ובעולם בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, כאשר היא ממשיכה להעסיק כ-270 עובדים ולשלם את משכורותיהם במועד ללא כל בעיות, בעלות של כ-6 מליון ₪ לחודש.

בייטמן הנדסה מעורבת בביצוע פרויקטים בארץ וברחבי העולם עבור לקוחות של הקבוצה, ובשיתוף עם חברות בנות אחרות".

הצהרותיו של מר נבון בכל הנוגע לפעילות המבקשת, להעסקת העובדים, לתשלום מלא ובמועד לעובדים ולספקים לא נסתרו. מר נבון הצהיר בעדותו בדיון, כי הוגשה בקשה לפריסה של תשלומים למס הכנסה, משיקולי נוחיות (ראו ע' 11 לפרוטוקול הדיון).

מר נבון גם הצהיר בעדות כי הפרויקטים שהוא תיאר בתצהירו הם של הקבוצה בארץ (ראו ע' 8, ש' 24-25 לפרוטוקול הדיון).

לעניין קריסת המנייה, הסביר מר נבון כי משיקולים ניהוליים של החברה, החליטה המבקשת להימחק כחברה ציבורית, ולהחלטתה הייתה השפעה ברורה על המניה (ראו ע' 10, ש' 1-4 לפרוטוקול הדיון).

באשר לאמירתו של מר נבון, אשר הצדיקה מתן עיקול בנימוק שלחברה "נגמר הכסף", הסביר מר נבון כי הכוונה הייתה כי "נגמר הכסף לתשלומים שאנחנו חושבים שהם לא תשלומים למי שצריך לשלם, נגמר הכסף עבור אותם עובדים שלא עובדים או אותם תשלומים מיותרים..." (ראו ע' 11 לפרוטוקול).

מר נבון נחקר באשר לחובות אחרים של המבקשת, שלהם טען המשיב, כגון חובות בגין דמי שכירות לבעלים של המבנה שבו ממוקמת החברה ובאשר לתכנית לצמצום השטח. מר נבון הכחיש כי קיים חוב, וטען לקיזוז של זכויות המבקשת כנגד תשלום דמי שכירות. באשר לצמצום השטח טען, כי זה נבע מהחלטות התייעלות ומפיטורי מספר עובדים (ראו ע' 12 לפרוטוקול הדיון).

מאידך גיסא, המשיב הצהיר בעדותו לגבי הסכם פשרה עם עובד לשעבר מר איל כהן, אשר פוטר (ראו ע' 2 לפרוטוקול הדיון) וכן חזר על אמירותיו באשר להתדרדרות המצב שתחילתו לפני כשנתיים (ראו ע' 5 לפרוטוקול הדיון).

על אף טענות המשיב, אין חולק כי הוא לא הגיש את בקשתו לבית הדין מיד לאחר שנודע לו מפי מר נבון כי למבקשת "אין כסף", אלא המתין כחודש וחצי, שבהם נוהל משא ומתן באשר לזכויותיו כתוצאה מסיום העבודה, ורק כאשר ההידברות עלתה על שרטון, הוא הגיש את הבקשה לעיקול.

מן הראיות שנשמעו בדיון אנו סבורים כי על אף האמירה של סמנכ"ל הכספים של המבקשת למשיב, בשיחה שהייתה חלק מן המו"מ שנוהל בין הצדדים לאחר שנתקבלה אצל המבקשת החלטה להפסיק את תשלום הכספים בגין "חודשי הסתגלות" למשיב בהתאם להסכם שנחתם עימו על ידי המנכ"ל לשעבר של הקבוצה – מר שוקי רז, הוכח במידה הנדרשת בשלב זה של הדיון, כי למבקשת פעילות עסקית שוטפת, מצבה הכלכלי איתן, ואף נוטה לשיפור. ננקטו אמנם מספר סעדים להתייעלות החברה, כולל פיטורי עובדים וצמצום הוצאות- כגון הוצאות בגין דמי השכירות – אך היא משלמת באופן סדיר ובזמן שכר לעובדים (כ-270 עובדים נכון להיום) וכן זכויות סוציאליות.

אין בעצם פריסת החוב למס הכנסה לתשלומים כדי לקיים דרישה של "הכבדה".

כל עוד המבקשת ממשיכה להיות חברה פעילה ומתפקדת, היוזמת ומבצעת פרויקטים שאמורים לספק לה הכנסות בעתיד, והיא משלמת כדין שכר וזכויות לעובדיה – אף אם מספרם צומצם מטעמי התייעלות, אנו סבורים כי אין בראיות שהובאו על ידי המשיב כדי להצדיק את הפגיעה המהותית בזכות הקניין של המבקשת דרך הטלת צו עיקול על כספיה.

על כן, אנו בדעה כי לא קיימת הדרישה של "הכבדה" כפי שהוכרה בפסיקה.

לאור זאת, יש לקבל את הבקשה ולבטל את צו העיקול הזמני שהוטל, אף מבלי לדון בשאלה של "ראיות לכאורה לגבי הזכאות", שאין בה כדי להצדיק השארת הצו בתוקף, אם לא קיים התנאי של "הכבדה".

8. לאור האמור לעיל, אנו מורים על ביטול צו העיקול הזמני אשר הוטל בהחלטה מיום 8.2.10.

על המשיב לשלם למבקשת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

ניתנה היום ט"ז באדר, תש"ע (2 במרץ 2010) בהעדר הצדדים.

__________________ ________________ _________________

עידית איצקוביץ-שופטת מר מופיד עותמאן מר יצחק תלם

נציג ציבור (עובדים) נציג ציבור (מעבידים)

מירית



מעורבים
תובע: בייטמן הנדסה בע"מ
נתבע: אהוד לוי
שופט :
עורכי דין: