ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מ"י נגד חלבה דוח-א תא תנועה-22200690604 :


7

בית המשפט לתעבורה

בית משפט לתעבורה ת"א - יפו

ת 029745/09

בפני:

כב' השופט ישראל ויטלסון

תאריך:

02/03/2010

בעניין:

מדינת ישראל

המאשימה

- נ ג ד -

חלבה מרדכי

הנאשם

הכרעת - דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו, ב- 30.3.09, יום ב' בשבוע, בשעה 18:31, נהג הנאשם ברח' שנקר בחולון, ובעת שהוא נהג ברכב, הוא לא ציית להוראת שוטר במדים, שהורה לו לעצור בניגוד לתקנה 23 (א) (2) לתקנות התעבורה תשכ"א-1961.

הנאשם כפר בהאשמה המיוחסת לו ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העיד השוטר רס"מ דוד מועלם.

עדותו נשענה רובה ככולה על הדו"ח אשר הוא רשם ביום המקרה, ומכח זכרונו, שכן לפי עדותו האירוע זכור לו היטב, ולנוכח אופיו הקשה.

על פי עדות השוטר, במהלך סיור שגרתי, ביחד עם פקח עירוני, נרשם דו"ח חניה לרכב הנאשם, וטרם האירוע נשוא האירוע כאן.

לאחר שהשוטר והפקח המשיכו בסיור, הם הגיעו לרח' שנקר. השוטר והפקח עצרו כדי לסייע לאזרחית אשר נתקעה עם רכבה בצד הדרך. עוד הם עומדים במקום, חלף רכב הנאשם בנסיעה, והאחרון החל לקלל בקולי קולות את השוטר ואת שותפו הפקח. הקללות היו "בן זונה", "בני זונות", הוא התרעם על כך שהוא קיבל דו"ח חניה.

כאשר כאלה הם פני הדברים, צעד השוטר אל עבר הנאשם והורה לו להעמיד את רכבו בצד הדרך.

תגובת הנאשם להוראה לעצור בצד הדרך היתה: "למה מי אתה בכלל, חתיכת חרא" והוא המשיך בנסיעה.

בשלב זה עלה השוטר, אשר היה במדים, אל רכבו, והחל לדלוק אחרי רכב הנאשם.

הנאשם הגיע בנסיעה לפקק תנועה, לא יכל להמשיך בנסיעה, או אז פנה אליו השוטר בשנית, וציווה עליו שוב לעצור בצד הדרך. הנאשם סירב. אשר על כן פתח השוטר את דלת הרכב ודומם את המנוע ברכב בו נהג הנאשם.

בשלב הבא כבר עוכב הנאשם לחקירה ונפתח נגדו תיק בגין העלבת עובד ציבור.

זאת לדעת, הרכב בו נסע השוטר בכל אותה עת היה רכב אשר היה עליו סימון בולט, של סמל משטרת ישראל, ובגג הרכב היה אור כחול מהבהב המסמל רכב משטרה.

גרסת הנאשם שונה מגרסת השוטר.

לפי גרסתו אכן ביום האירוע הוא החנה את הרכב במקום האסור בחניה. כאשר הגיע אל הרכב הוא ראה את דו"ח התנועה בגין החניה האסורה, והדבר הכעיסו. הוא פתח בנסיעה ולאחר כקילומטר בערך הוא ראה את הפקח אשר רשם לו את הדו"ח. הוא לא הבחין כי ליד הפקח היה גם שוטר. לפי תחושתו הוא חש כי עומדים לפניו שני פקחים ולא שוטרים. בעת ההיא, כל שצעק לעברם היה: "אתה לא מתבייש". כל הקללות עליהם דיבר השוטר, לא נאמרו על ידו, לא היה ולא נברא, שכן הוא אדם בן 60 ואפילו שהוא כעס, כל שאמר: "אתה לא מתבייש שרשמת לי דו"ח של 500 ₪", כך ולא יותר.

הוא לא ידע, כי עת שהוא הטיח הדברים באחרים, הוא מדבר עם שוטר. הוא לא שמע את השוטר אשר הורה לו לעצור בצד הדרך. לא זאת אף זאת, השוטר לא הרים את ידו כנדרש, כדי לסמן עצירה בצד הדרך, הוא לא שמע את השוטר צועק לעברו "עמוד בצד הדרך", ומה רבה היתה תדהמתו כאשר לפתע "התפרץ" השוטר לרכבו, כאשר הוא מצווה עליו לעמוד בצד.

מדובר בגרסה מול גרסה.

לאחר שהזהרתי את עצמי כי מדובר בעדות עד תביעה יחידי, השתכנעתי כי עדות השוטר היא עדות אמת.

כאן המקום לציין כי כאשר פנה הנאשם אל השוטר, בצעקות ובקללות, הוא היה יכול לשמוע גם את תגובת השוטר חזרה אליו, או הפקח אליו, לפי אמונתו של הנאשם.

אין חולק כי תקנה 23 (א) לתקנות התעבורה, אינה עושה כל הפרדה בין הוראת שוטר במדים או פקח עירוני במדים. החובה לעצור ולציית להוראות חלה כך וכך, ומכאן שלנאשם לא קמה ההגנה עליה הוא נשען, כי סבר לפי תומו כי יש לו עסק עם פקחי העירייה ולא איש משטרה.

אמור מעתה, הסירוב לעצור התחולל, ומרגע שקבעתי כי הנאשם שמע, והיה חייב לשמוע, את ההוראה לעצור בצד הדרך.

משלא עצר כבר בפניה הראשונה להוראת השוטר רס"מ דוד מועלם, אשר היה במדים, הרי שהעבירה המיוחסת לנאשם בוצעה על ידו.

זאת לדעת, לא השוטר פנה אל הנאשם בתחילת האירוע, אלא הנאשם הוא זה אשר פנה אליהם בקללות ובצעקות, ובעקבות דו"ח החניה אשר נרשם לו כחוק ובדין.

סוף דבר –

כאמור, בהישעני על עדות השוטר, לו אני מאמין, אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה היום, ט"ז באדר, תש"ע (2 במרץ 2010) במעמד הצדדים.

ויטלסון ישראל – שופט

סגן נשיא


מעורבים
תובע:
נתבע: חלבה מרדכי
שופט :
עורכי דין: