ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אמיר רפפורט נגד נגב קרמיקה בע"מ :


בתי הדין לעבודה

בית דין א.לעבודה ת"א

עב 010993/09

בשא 7652/09

בפני:

כבוד השופטת יהלום הדס

נ.צ.מ. -

נ.צ.ע. -

02/03/2010

בעניין:

אמיר רפפורט

ע"י ב"כ עו"ד

שמר

התובע

נ ג ד

נגב קרמיקה בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד

עזרא

הנתבע

החלטה

1. לפניי בקשה לסילוק על הסף של תביעת התובע (להלן: "רפפורט"), בה עתר להשלמה או לתיקון של פסק בוררות שניתן ביום 15/1/09, במסגרת הליך בוררות שנוהל בין הצדדים.

2. להלן העובדות הצריכות לענייננו:

א. רפפורט שימש בעבר בתפקיד מנכ"ל נגב קרמיקה (להלן: "נגב קרמיקה").

ב. בעקבות פיטוריו, הגיש תביעה ובקשה לצו מניעה זמני וקבוע, לבית הדין לעבודה.

ג. בקשתו לצו מניעה נדחתה, בהחלטה מיום 16/10/08.

ד בעקבות התביעה הנ"ל, התקיים בין הצדדים הליך בוררות, בפני השופטת בדימוס עדנה גבריאלי (להלן:"הבוררת").

ה. פסק הבוררות ניתן ביום 15/1/09.

ו. ביום 15/2/09 הגיש רפפורט בקשה לבוררת, להשלמה ותיקון של פסק הבוררות.

ז. ביום 16/4/09 ניתנה החלטת הבוררת בבקשה, כדלקמן:

"לאחר שעיינתי בכל טענות הצדדים אני סבורה, שדנתי ופסקתי בכל הנושאים בהם מבוקש תיקון פסק הבוררות, גם אם אין הפסיקה לטעמו של התובע.

אשר על כן אני סבורה, שאינני מוסמכת להיענות לבקשה, מאחר שהמבוקש בה איננו השלמת פסק הדין אלא תיקונו, ואף אחד מהתיקונים המבוקשים אינו נופל בגדרו של סעיף 22(א) לחוק, פרט לנושא שכר טרחת ב"כ התובע, שאליו אתייחס בהמשך.

כאשר פסקתי לתובע הוצאות בפסק הבוררות, נשמטה ממני מתוך שיכחה, קביעת שכר טרחתו של בא כח התובע.

לפיכך ובהתאם לסעיף 22(א)(4) לחוק אני מחייבת את נגב לשלם לתובע את הסכום של 20,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, וזאת בתוך חודש ימים מיום שהחלטה זו תימסר לצדדים. במידה שהסכום שנפסק לא ישולם לתובע במועד שנקבע לעיל, ישא הסכום רבית חוקית מאותו יום ועד לתשלום בפועל.

..."

ח. רפפורט הגיש בקשה להשלמה ותיקון פסק הבוררות, לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

ט. הבקשה הוסבה להמרצת פתיחה, על פי החלטת בית המשפט המחוזי.

י. נגב קרמיקה הגישה בקשה לסילוק המרצת הפתיחה על הסף.

יא. רפפורט הגיש תגובה לבקשה, בה טען שיש להעביר את הדיון לבית הדין לעבודה, לו נתונה הסמכות העניינית.

יב. על פי החלטת בית המשפט המחוזי מיום 1/11/09, הועבר התיק לבית הדין לעבודה, לרבות הבקשה לסילוק על הסף.

3. להלן עיקרי הבקשה לסילוק על הסף:

א. הבקשה שהוגשה לבוררת איננה בקשה לתיקון פסק בורר לפי סעיף 22 לחוק הבוררות. מדובר בבקשה בעלת אופי ערעורי.

ב. היה על רפפורט להגיש את הבקשה תוך 45 יום ממועד מתן פסק הבוררות ולחילופין תוך 45 יום ממועד בו היה על הבוררת ליתן החלטתה בבקשה לתיקון פסק הבוררות.

ג. הבקשה הוגשה באיחור ולאחר חלוף המועד הקבוע בדין, ללא כל הצדקה לאיחור.

ד. לא נתבקשה כל אורכה להגשת הבקשה.

ה. הגשת בקשה בלתי מתאימה לבית המשפט, אינה מהווה טעם מיוחד להארכת המועד להגשתה.

ו. סיכויי הבקשה להתקבל, קלושים.

4. להלן עיקרי התגובה לבקשה לסילוק על הסף:

א. רפפורט הגיש בקשה להשלמת הפסק, לבוררת, מכח סעיף 22 לחוק הבוררות. הגשת הבקשה עוצרת את מנין הימים להגשת בקשה לביטול פסק הבוררות לבית המשפט.

ב. הבקשה הוגשה במועד כדין.

ג. אין בקבלת הסכומים על פי פסק הבוררות משום "הבעת דעה" על ידי רפפורט, כי פסק הבוררות הוא סופי.

ד. במסגרת הבקשה לתיקון הפסק, שהוגשה לבוררת, הודיע רפפורט כי בכוונתו לפנות לבית המשפט.

ה. קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים הארכת המועד להגשת הבקשה, מכח סעיף 24 לחוק, עד למועד בו הוגשה.

5. לאחר עיון בטענות הצדדים ובמכלול המסמכים בתיק בית הדין, להלן החלטה בבקשה.

6. האם בקשת התובע לבוררת הינה בקשה מכוח סעיף 22 לחוק הבוררות

סעיף 22 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 קובע:

"תיקון פסק בוררות

(א) הבורר רשאי, על פי פניית בעל-דין ולאחר שניתנה לבעלי-הדין האחרים הזדמנות נאותה לטעון טענותיהם, לתקן או להשלים את פסק הבוררות, אם היה לקוי באחד מאלה:

(1) נפלה בפסק טעות סופר, פליטת קולמוס, השמטה, טעות בתיאור אדם או נכס, בתאריך, במספר, בחישוב וכיוצא באלה;

(2) הפסק לקוי בענין שאינו נוגע לגוף הסכסוך;

(3) אין בפסק הוראה בדבר תשלום ריבית;

(4) אין בפסק הוראה בדבר הוצאות הצדדים, לרבות שכר טרחת עורך-דין.

(ב) לא ייזקק הבורר לפניה לפי סעיף קטן (א)(3) או (4) שהובאה לפניו כעבור שלושים יום מיום מתן פסק הבוררות, אם ניתן בפני הפונה, או מהיום שנמסר לפונה העתק הפסק, אם ניתן שלא בפניו.

(ג) הבורר יחליט בפניה לפי סעיף זה תוך שלושים יום מהיום שנמסרה לבעלי-הדין האחרים הודעה עליה.

(ד) ליקויים כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2) רשאי בית המשפט לתקנם תוך כדי דיון בבקשה לאישור הפסק או לביטולו, אף אם לא היתה פניה לבורר או שהיתה פניה והבורר לא החליט בה."

7. בגוף הבקשה אין ציון של סעיף 22 לחוק הבוררות.

עובדה זו, אין בה משום אינדיקציה לכך שלא מדובר בבקשה מכוח סעיף 22.

יש לבחון את מהות הבקשה, האם עונה על התנאים שבסעיף 22 לחוק.

תוכן הבקשה הוא הקובע ולא הכותרת.

ראו:

ת"א (מחוזי ת"א) 2390/72 מדמור נ' ג'ירפין (לא פורסם).

ה"פ (ת"א) 351/95 ארגון מושבי הפועל המזרחי, אגודה מרכזית חקלאית שיתופית בע"מ נ' טירת יהודה, מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, ניתן ביום 15/7/97.

ס. אוטולנגי, בוררות- דין ונוהל, מהדורה רביעית מיוחדת, עמ' 881.

8. בהתייחס לאופי התיקונים אותם רשאי הבורר לתקן לאחר מתן פסק הבוררות, נקבע:

"משפוסק בורר את פסקו, הפסק - על דרך העיקרון - פסק סופי הוא, ולא ניתן לשנותו, לתקנו או לבטלו אלא כהוראת החוק. הנה היא הוראת סעיף 22 לחוק הבוררות, המפרטת רשימת נושאים שבהם יש לבורר סמכות לתקן או להשלים פסק בוררות שפסק. רשימה זו כוללת, בעיקרה, נושאים שניתן לתארם כנושאים טכניים ושוליים לעיקרי הפסק. והרשימה סוגרת ומסוגרת, כיריחו בשעתה ובמקומה: אין להוסיף עליה ואין לגרוע ממנה. וכך, אם לאחר שפָּסַק את פְּסָקוֹ, הגיע בורר לכלל מסקנה כי בפוסקו כפי שפסק נתפש הוא למישגה מהותי בגופם של דברים, אין בידו לחזור בו מהכרעתו ולשנות את הפסק, ממש כשם שאין בידו של בית-משפט, לאחר פסיקת הדין, לחזור בו ולשנות את הכרעתו. הבורר, כמוהו כבית-משפט, מלאכתו תמה ונשלמה עם מתן פסק הבוררות; הבורר הוא functus officio. עם מתן הפסק נסתיים תפקידו של הבורר, וסמכותו לדון במחלוקת שבין הצדדים פקעה ואיננה עוד."

רע"א 6886/03 הדרן 2000 שיווק והפצת כרטיסים בע"מ נ' מכבי נתניה כדורגל בע"מ, ניתן ביום 25/4/06.

9. כן נפסק ברע"א 2237/03 הנ"ל:

"על בית המשפט להקפיד מאוד בהפעילו את סמכות בתיקון המסורה לו, כאמור בסעיף 22 לחוק הבוררות. עליו לצמצם עצמו אך ורק לתיקון של אותם ליקויים טכניים המנויים בסעיף, ואל לו לגלוש לתיקון טעויות שבמהות."

10. לאור מהות הבקשה, כפי שזו עולה מהחלטת הבוררת מיום 16/4/09 ומהתייחסות הצדדים לבקשה ולתוכנה, עולה כי הבקשה היא בחלקה בעלת אופי ערעורי ובחלקה בקשה לתיקון והשלמה מכוח סעיף 22 לחוק.

11. הסעדים העוסקים בהמשך תשלום שכרו של רפפורט ובתשלום בונוס לשנת 2007, הם סעדים ערעוריים בעיקרם.

כך פסקה אף הבוררות.

לעומת זאת, הסעד העוסק בשכר טרחת עו"ד, הינו סעד להשלמה ותיקון של פסק הדין מכח סעיף 22 לחוק הבוררות. כך נקבע גם במפורש בהחלטת הבוררת.

12. משמדובר בבקשה בעלת שתי פנים, אנו קובעים שמדובר בבקשה לתיקון פסק הבוררות מכח סעיף 22 לחוק.

13. האם הוגשה הבקשה לבית המשפט, במועד הקבוע בחוק הבוררות

בקשה לביטול, תיקון או השלמת פסק בוררות, מוגשת מכח סעיף 24 לחוק:

"ביטול פסק בוררות

בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל-דין (בחוק זה - בקשת ביטול), לבטל פסק בוררות, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר, מאחת העילות האלה:

(1) לא היה הסכם בוררות בר-תוקף;

(2) הפסק ניתן על ידי בורר שלא נתמנה כדין;

(3) הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות;

(4) לא ניתנה לבעל-דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו;

(5) הבורר לא הכריע באחד הענינים שנמסרו להכרעתו;

(6) הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לתת נימוקים לפסק והבורר לא עשה כן;

(7) הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין והבורר לא עשה כן;

(8) הפסק ניתן לאחר שעברה התקופה לנתינתו;

(9) תכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור;

(10) קיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד."

14. סעיף 27 לחוק, קובע מהו המועד להגשת בקשה לביטול פסק בוררות:

"המועד לבקשת ביטול

(א) לא ייזקק בית המשפט לבקשת ביטול שהוגשה כעבור ארבעים וחמישה יום מיום מתן הפסק, אם ניתן בפני המבקש, או מהיום שנמסר למבקש, על ידי הבורר או על ידי בעל-דין, העתק הפסק, אם ניתן שלא בפניו; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה, אף אם כבר עברה, מטעמים מיוחדים שיירשמו ובכל מקרה שהוגשה בקשה לאישור של פסק בוררות-חוץ.

(ב) היתה פניה לבורר לפי סעיף 22, תתחיל התקופה של ארבעים וחמישה יום מהיום שהבורר החליט או צריך היה להחליט בפניה; ובבקשת ביטול על פי העילה האמורה בסעיף 24(10) - מהיום שנתגלו העובדות המשמשות יסוד לבקשה.

(ג) לא ייזקק בית המשפט לבקשת ביטול שהוגשה אחרי שפסק הבוררות אושר.

(ד) המועדים האמורים בסעיף קטן (א) לא יחולו על בקשת ביטול על פי העילה האמורה בסעיף 24(1) והוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על בקשת ביטול על פי העילה האמורה בסעיף 24(10)."

15. המועדים הרלבנטיים לענייננו הם אלה:

א. ביום 15/1/09 ניתן פסק הבוררות.

ב. ביום 15/2/09 הגיש רפפורט בקשה לבוררת, להשלמת פסק הבוררות.

ג. ביום 16/4/09 ניתנה החלטת הבוררת בבקשה להשלמת פסק הבוררות.

ד. ביום 23/4/09 התקבלה החלטת הבוררת בבקשה אצל הצדדים.

יצוין במאמר מוסגר כי בהחלטת הבוררת מופיע בראש ההחלטה התאריך 16 אפריל 2009.

בסיפא של ההחלטה נכתב כך "ההחלטה ניתנה ביום 23/4/09 בהיעדר הצדדים. ההחלטה תישלח לצדדים בפקס".

לעניין מועד מתן החלטת הבוררת תבוא התייחסותנו בהמשך.

ה. ביום 7/6/09 הגיש רפפורט בקשה להשלמת פסק הבוררות לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

ו. הבקשה נמחקה בהחלטה מיום 15/6/09.

ז. ביום 13/7/09 נפתחה הבקשה כהמרצת פתיחה בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

16. בהתאם לסעיף 22(ג) לחוק הבוררות, על הבורר לתת החלטתו בבקשה לתיקון פסק בוררות, תוך 30 יום "מהיום שנמסרה לבעלי-הדין האחרים הודעה עליה".

17. על פי המועדים המצויינים לעיל, יש לראות את המועד בו הוגשה תגובת נגב קרמיקה לבוררת, כמועד בו נודע לה אודות הבקשה. במועד זה – 24/2/09, לכל המאוחר, נודע לנגב קרמיקה על הגשת הבקשה לבוררת.

מסקנתנו זו מתיישבת עם הפסיקה בעניין המ' (ת"א) אל על אגודה שיתופית חקלאית ברמות השבים בע"מ נ' י' כץ אספקה חקלאית בע"מ, פ"מ (3) 490.

18. לאור האמור לעיל, המועד בו "היה על הבוררת ליתן החלטתה" בבקשה שבפניה, הינו, לכל המאוחר, 26/3/09.

19. החלטה ניתנה ביום 16/4/09 או ביום 23/4/09 (שני המועדים מופיעים בגוף ההחלטה).

20. לאור קביעה זו, אין עוד חשיבות לקביעת המועד בו ניתנה החלטת הבוררת בבקשה בפועל, האם היה זה ביום 16/4/09 או ביום 23/4/09.

בכל מקרה, ההחלטה ניתנה בחלוף 30 הימים ממועד מסירת הודעה אודות הבקשה, כנדרש על פי החוק.

21. כאמור, המועד שממנו ואילך יש למנות את המועד להגשת בקשה לבית המשפט המוסמך, הוא 24/3/09 – המועד שבו היה על הבוררת לתת החלטה בבקשה.

22. הבקשה לבית המשפט המחוזי הוגשה ביום 7/6/09, למעלה מ 45 ימים מהמועד הקובע.

23. האם קיים טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד להגשת הבקשה

בעניין רע"א 4707/06 טנא סוכנות לביטוח בע"מ נ' אחים לבקוביץ נובק מינמר בע"מ (ניתנה ביום 6/1/10) נקבע:

"הארכת מועד תהיה מוצדקת מקום שקיים טעם מיוחד אמיתי, בעל משקל, המסביר ומתרץ את העיכוב שחל בנקיטת הליך על ידי בעל דין. על פי רוב, טעם כזה יתקיים כאשר העיכוב נובע מנסיבות אובייקטיביות כאלה ואחרות, או מאילוצים שאינם נתונים לשליטתו של בעל הדין. הדברים מקבלים משנה תוקף בענייני בוררות, בהם קיים אינטרס ציבורי מובהק לסיים את הליך הבוררות באופן מהיר ויעיל (רע"א 10753/05 חסן נ' בן חמו (לא פורסמה, 5.4.07)). טעות סובייקטיבית של בעל דין בחישוב המועדים שמקורה בחוסר תשומת לב מספקת לא תהווה בדרך כלל טעם מיוחד למתן הארכת מועד. אלמלא כך היה, היתה דרישת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד מתרוקנת במידה רבה מתוכנה."

24. בעניין טנא סוכנות לביטוח לעיל נקבע שאיחור קל, כשלעצמו, אינו מהווה טעם מיוחד.

25. איננו מקבלים את טענת רפפורט בדבר טעות בעל דין במצב המשפטי.

נקבע לעיל וכן במקרים נוספים, שטעמים מיוחדים הינם נסיבות אובייקטיביות שאינן בשליטת בעל הדין.

לא כן שעה שמדובר בטעות סובייקטיבית של בעל דין, המיוצג על ידי עורך דין.

26. בעניין המ' (י-ם) 708/70 יחזקאל נ' יחזקאל (פורסם בפ"מ עד 3 והובא בספרה של ס. אוטולנגי, בוררות דין ונוהל, בעמ' 1139) נפסק כי הטענה בדבר סיכויים טובים לביטול פסק הבוררות, אינה מהווה טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד להגשת הבקשה לביטול הפסק.

כך נקבע:

"'הטעמים המיוחדים' צריכים להתייחס לאיחור בהגשת בקשת ההתנגדות, הם צריכים 'לנטרל' את האיחור וליטול ממנו את עוקצו. הטעמים דלעיל ייתכן ויש בהם להביא לביטולו של פסק הבוררות, אולם אין לראותם כ'טעמים מיוחדים' להארכת המועד להגשת בקשת התנגדות".

27. סיכום האמור מעלה שרפפורט לא הראה טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד להגשת הבקשה מכח סעיף 24 לחוק.

28. בהעדר טעם אובייקטיבי מיוחד לאיחור בהגשת הבקשה מעבר למועד הקבוע בחוק הבוררות, אנו קובעים כי אין הצדקה להארכת המועד להגשת הבקשה.

29. סוף דבר:

הבקשה לסילוק על הסף מתקבלת.

30. בגין הבקשה ישלם רפפורט לנגב קרמיקה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

ניתנה היום י' באדר, תש"ע (24 בפברואר 2010) בהעדר הצדדים

________________

__________________

_________________

נ.צ.ע. –

נ.צ.מ. –

יהלום הדס, שופטת

תשובה חן-קלדנית.



מעורבים
תובע: אמיר רפפורט
נתבע: נגב קרמיקה בע"מ
שופט :
עורכי דין: ע"י ב"כ עו"ד,ע"י ב"כ עו"ד