ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פרג` נגד גואל :

1

בתי המשפט

בית משפט לתביעות קטנות רמלה

תק 001401/08

בפני:

כבוד השופט זכריה ימיני

תאריך:

22/09/2008

בעניין:

פרג` רחל

תובעת

נ ג ד

1 . גואל לאה

2 . הראל חברה לביטוח בע"מ

נתבעות

פסק דין

השאלות העומדות לדיון הן:

1) האם אחראיות הנתבעות לתאונה בה נפגע רכבה של התובעת? אם כן;

2) מהו סכום הפיצויים שעל הנתבעות לשלם לתובעת?

כללי:

בכל זמן הרלוונטי לתביעה:

1) התובעת היתה הבעלים והנהגת של רכב פרטי מסוג פיאט פונטו מ.ר. 7983019 (להלן- "הפיאט");

2) הנתבעת 1 היתה הנהגת של רכב פרטי מסוג פורד פוקוס מ.ר. 9267250 (להלן- "הפורד");

3) הנתבעת 2 ביטחה את הפורד בביטוח רכוש.

התאונה:

ביום 24/10/07 נסעו התובעת והנתבעת 1 בצומת כפר הנוער בן שמן. התובעת נסעה בכביש 443 לכיוון מזרח בצומת ואילו הנתבעת עמדה בכביש 443 לפני קו עצירה בהמתנה ליציאה לכיוון מודיעין בנתיב השמאלי. שני כלי הרכב נכנסו לצומת, ואז ארעה התאונה, בה נפגעו שני כלי הרכב.

תביעת התובעת וטענות הצדדים:

לטענת התובעת בעודה נוסעת בכביש 443 לכיוון מזרח בצומת כפר הנוער בן שמן, הבחינה כי רכב הפורד יוצא מהצומת מבלי לעצור, על אף שהיה מוצב לפניו תמרור עצור. לטענתה היא סטתה שמאלה תוך סיכון רב שכן רכב אחר היה יכול להגיע ממולה, אולם על אף זאת רכב הפורד פגע בה וגרם לה לנזקים.

מנגד, הכחישה הנתבעת את האמור בכתב התביעה וטענה כי היא עמדה בכביש 443 לפני קו עצירה בהמתנה ליציאה לכיוון מודיעין בנתיב השמאלי,ולפתע הבחינה ברכב הפיאט אשר נסע משמאל לימין ובאופן מפתיע סטה ימינה , פגע בה בחלק הקדמי של רכבה וגרם לה לנזקים.

בדיון שהתקיים בפני ביום 9/9/08 העידו התובעת, הנתבעת 1 ונציגת הנתבעת 2, הגברת רוית שמר (להלן: "רוית").

התובעת חזרה על גרסתה כפי שעלתה מכתב התביעה , אולם הוסיפה מספר פרטים כמו את העובדה כי הכביש בו נסעה היה בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה בשיפוצים. בחקירתה הנגדית נשאלה באיזו מהירות נסעה והתובעת ענתה כי במהירות שהייתה מותרת שזה 70 קמ"ש היות ומדובר בדרך בינעירונית עם גדר הפרדה. בתשובה לשאלה האם האטה לפני כניסתה לצומת ענתה התובעת: " למה אני צריכה להאט?" ( ע' 2 ש' 11 לפרוטוקול).

הנתבעת העידה כי הכביש נמצא בשיפוצים ולא היו שם מעברי חציה כך ששולי הצומת נושקים לקו העצירה. הנתבעת העידה כי היא עצרה עצירה מוחלטת לפני קו העצירה ואז היא הבחינה כי מצד ימין מגיעה משאית ומצד שמאל מגיע הפיאט ואז לפתע היא הרגישה טפיחה בצד ימין בפינה הימנית של הרכב

בסיכומים טענה נציגת הנתבעת 2 , רוית, כי רכב הנתבעת 1 היה בעצירה מוחלטת וכנראה שהתובעת נבהלה או הסתנוורה מהמשאית שהגיעה ממולה ולכן היא סטתה מנתיב נסיעתה לנתיבה של הנתבעת 1. עוד ציינה רוית כי התובעת לא האטה את מהירות נסיעתה לפני הגיעה לצומת והוסיפה גם את העובדה כי הכביש באותה תקופה היה בשיפוצים. לסיכום טענה כי מדובר בגרסה מול גרסה ועל כן היות והתובעת לא עמדה בנטל הראיה יש לדחות את התביעה.

האחריות לתאונה:

מעדות התובעת עולה שבעת שהפיאט נכנס לצומת, לא האטה את מהירות נסיעתה ולא בדקה אם הצומת פנויה, על מנת שתוכל לחצות אותה בבטחה.

קיימות בפני שתי עדויות של בעלות דין, כאשר כל אחת טוענת שהשניה היא זו אשר פגעה בה, ואין בפני כל עדות ונתון אשר יכול להצביע על נכונות עדות אחת על פני רעותה.

לעומת זאת, תקנה 65 לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 , קובעת בזו הלשון:

"לא ייכנס נוהג רכב לצומת או למפגש מסילת ברזל, אלא אם ביכולתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה, גם אם תמרור הכוונה (רמזור) מתיר כניסה לצומת או למפגש כאמור.".

מעדויותיהן של שתי הנהגות עולה שאף אחת מהן לא מילאה אחר הוראות תקנה זו.

מאחר ועל פי כתב ההגנה עולה כי רכב הנתבעת 1 נפגע בצידו הימני קידמי ועל פי כתב התביעה רכב התובעת נפגע בצידו הימני בדלת הקידמית והאחורית וכן בכנף האחורי, משמע מכך שהתובעת הספיקה לעבור את רוב הצומת ונכנסה לצומת לפני הנתבעת 1.

לאור כל האמור לעיל, סבור אני שיש לחלק את האחריות לתאונה, באופן שהתובעת נושאת ב- 50% מהאחריות לקרות התאונה והנתבעת נושאת באחריות של 50% מהאחריות לקרות התאונה.

שאלת הנזק

התובעת המציאה את חוו"ד השמאי , חשבונית תיקון וכן את חשבונית שכ"ט השמאי מהם עולה כי התובעת שילמה סך של 4,499 ₪.

סך כל הנזקים אותם הוכיחה התובעת מגיע ל- 4,499 ₪.

אולם לאור קביעתי כי האחריות לקרות התאונה רובצת גם על כתפיה של התובעת בשיעור של 50%, על הנתבעות לפצות את התובעת רק בגובה של 50% מהנזק אותו הוכיחה.

סוף דבר:

לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת כדלקמן:

1) את הסך 2,250 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (15/4/08) ועד ליום התשלום בפועל;

2) את הוצאות המשפט בסך 300 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין בדואר רשום עם אישורי מסירה.

ניתן בלשכתי היום כ"ב אלול ה'תשס"ח – 22 בספטמבר 2008 בהעדר הצדדים.

___________________

זכריה ימיני, שופט