ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רון פנחסי יעל נגד יוניס פאדי :

1

בתי המשפט

בית משפט לתביעות קטנות ירושלים

תק 002135/08

בפני:

כב' השופטת יעל ייטב

תאריך:

22/09/2008

בעניין:

רון פנחסי יעל

תובעת

נ ג ד

1. יוניס פאדי

2. יוניס מחמוד טאה

3. עלני ראיד נביל

נתבעים

פסק דין

1. בפני תביעה כספית בסכום של 17,800 ש"ח בשל חיובים הקשורים בחוזה לשכירת דירה שנחתם בין הצדדים.

2. התביעה הוגשה כנגד שוכר הדירה נתבע 1, וכן כנגד שני הערבים לחיוביו של נתבע 1 על פי החוזה.

איש מהנתבעים לא הגיש כתב הגנה. יחד עם זאת הוגשה על ידי הנתבע 1 ביום 18/2/08 בקשה לבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, למחיקת התביעה בשל חוסר סמכות, ובעקבותיה אכן הועבר הדיון מבית משפט לתביעות קטנות בחיפה לבית משפט זה.

3. נתבעת 3 לא זומנה כדין, ועל כן אני מורה על מחיקתה מכתב התביעה.

נתבע 2 לא התייצב לדיון למרות שזומן כדין, אף לא הגיש כל בקשה לתיק בית המשפט.

הנתבע שהוא בנו, הודיע בתחילת הדיון שלא היה באפשרותו של נתבע 2 להתייצב בשל צום הרמאדן, וכי הוא עצמו ייצגו בדין. בשל כך אני קובעת שנתבע 2 יחוייב ביחד עם נתבע 1 בכל חיוב שייפסק כנגד נתבע 1.

4. בכתב התביעה שהוגש בתיק זה נטען על ידי התובעת, שבתום תקופת השכירות, שהסתיימה ביום 31/7/07, לא פינה הנתבע את הדירה ששכר, ונותר בה 20 ימים נוספים, זאת מבלי לשלם שכר דירה או את הקנס שנקבע בסעיף 10 לחוזה השכירות בין הצדדים.

עוד נטען שהנתבע לא שילם הוצאות שונות, כגון הוצאות גז בסכום של 2,276 ש"ח והוצאות חשמל בסכום של 380 ש"ח.

התובעת תבעה סכום נוסף של 12,100 ש"ח בשל פרוק ארונות קיר באופן שלא איפשר שימוש בהם.

5. במהלך הדיון שהתקיים בפני הרחיבו הצדדים בטענותיהם ההדדיות. באשר לתקופת השכירות, טענה התובעת שלקראת תום התקופה, ביקש ממנה הנתבע לאפשר לו להמשיך להתגורר בדירה עד שימצא דירה אחרת. ביום 10/8/07 הגיעה לדירה כדי לחתום עמו על הסכם להארכת תקופת השכירות, ואולם הנתבע סרב לחתום, ורק ביום 20 לחודש עזב את הדירה.

6. לדבריה של התובעת, גרם הנתבע נזק רב לדירה, נמנע מלשלם את החשבונות, אף לא שילם ארנונה במשך כל תקופת השכירות והותיר את החוב על שם הדייר הקודם.

התובעת לא תבעה את חוב הארנונה במסגרת תביעה זו.

7. הנתבע טען שהינו מנכ"ל חברת אינטרנט, יועץ אסטרטגי של חברת "בזק" אשר התכוון לשכור את הדירה לתקופה ממושכת, והשקיע בה סכומי כסף ניכרים. לטענתו, לאחר שהחלה תקופת השכירות התגלו בדירה ליקויים רבים בשלם תבע את התובעת ונפסק שעליה לפצותו בסכום של 3,500 ₪, כפי שניתן ללמוד מפסק הדין שניתן בת"א 10217/07.

8. הנתבע הודה שאכן בכל תקופת השכירות לא שילם ארנונה, ואולם הצהיר שהדבר נעשה רק בשל שכחה, וכי בכוונתו להסדיר את החוב בהקדם. כמו כן טען, שהתגורר בדירה רק 3 ימים נוספים לאחר תום תקופת השכירות, וזאת בהסכמתה של התובעת.

9. לעניין תשלום הוצאות הגז טען הנתבע, שאמנם חשבון הגז מתייחס לתקופת השכירות, ואולם מפאת כעסו ביטל את השיק. מקור כעסו היה בליקויים שהתגלו בדירה וכן בעובדה שחלק מהדירה שהיה מושכר בתחילת תקופת השכירות, לא הושכר לתקופה נוספת, עובדה שהגדילה את הוצאותיו.

לטענתו חייבת לו התובעת סכום בשל הפסד דמי שכירות והוצאות עבור החזקת הדירה התחתונה, ועל כן נמנע מלשלם את חובותיו.

10. באשר לארון טען הנתבע, שאכן פרק את אחד מהארונות והעבירו למקום אחר, ואולם היה זה בהסכמה והארון נותר במקום.

דיון והכרעה

11. לאחר ששקלתי את טענותיהם של הצדדים ואת הראיות שהגישו במהלך הדיון, מצאתי שאין לקבל את טענות הנתבע לכך שקיים חוב בר קיזוז של התובעת. מעיון בפסה"ד שניתן על ידי כב' השופט ד' מינץ ביום 1/6/08 בת"א 10217/07, עולה שאחד מהמרכיבים אותם תבע הנתבע שבפני היה הפסד דמי שכירות והוצאות שהוציא עבור החזקה של היחידה התחתונה. נושא זה התברר כאמור, וקיים לגביו מעשה בי-דין בפסק דין סופי, ועל כן אין מקום להעלותו פעם נוספת במסגרת התביעה שבפני.

12. הנתבע הודה במהלך הדיון בכך שלא שילם את חוב הגז, אף לא את חוב החשמל, ועל כן יש לחייבו בתשלום זה, היינו בסכום של 2,656 ₪.

13. ראוי לציין שרק מהטעם שהתובעת לא כללה את תשלומי הארנונה בכתב התביעה, אינני מוצאת מקום לחייב את הנתבע בתשלום הוצאות אלו.

14. באשר לפינוי הדירה, הנתבע הודה בכך שפינה את הדירה באיחור של 3 ימים, אולם לטענתו עשה זאת בהסכמת התובעת.

15. לאחר שעיינתי בדבריהם של הצדדים מצאתי שיש להעדיף את גרסת התובעת, לפיה ביום 10/8/07, ביקרה בנכס כדי להחתים את הנתבע על תקופת שכירות נוספת ואז ראתה שהוא עדיין נמצא בדירה.

16. הנתבע לא הבהיר באיזה מועד, לגירסתו, החזיר את מפתח הדירה לתובעת. גם אם פינה את הדירה מספר ימים לפני 20/8/07, כל עוד לא החזיר את מפתח הדירה אין לראות את הדירה כאילו פונתה. כאמור מצאתי שיש לקבל את גירסת התובעת לעניין מועד פינוי הדירה ביום 20/8/07.

17. אף שקיבלתי את גירסת התובעת לעניין הארכת תקופת השכירות, לא מצאתי מקום לחייב את הנתבע בתשלום של 250 ₪ לכל יום איחור, כיון שגם לפי גירסת התובעת הארכת התקופה נעשתה בהסכמה. כיון שהוסכם בהסכם השכירות שדמי השכירות הינם בסכום של 4,650 ₪ לחודש, ישלם הנתבע לתובעת שני שליש מהסכום האמור עבור תקופת השכירות הנוספת, היינו 3,100 ₪.

18. באשר לארון, גם בעניין זה מצאתי להעדיף את גירסת התובעת, לפיה הארון שפורק הוחזר לה במצב שלא ניתן היה לעשות בו שימוש נוסף. אדגיש שמצאתי להעדיף את גירסתה של התובעת, בין היתר לאור התרשמותי מהתנהלותו של הנתבע, ומכך שנמנע מלשלם חיובים רבים שהיה עליו לשלם על פי החוזה, ללא הצדק סביר, לרבות תוך כדי ביטול שיק.

יחד עם זאת, לא הוכח לי שהנזק שנגרם לארון מגיע לכדי 12,000 ₪, ואינני סבורה שהצעת המחיר שצורפה מהווה ראיה להיקף הנזק שנגרם, בין היתר בשל העובדה שהארון שנהרס היה בשימוש במשך תקופה ממושכת.

לפיכך, אני קובעת על דרך האומדן שעל הנתבע לפצות את התובעת בשל נזקים שנגרמו לארון בסכום של 5,000 ₪.

19. אשר על כן, הנתבעים 1 ו-2 ישלמו לתובעת תוך 30 ימים, סכום של 10,756 ₪, כפי שפורט לעיל, בתוספת של 500 ₪ הוצאות משפט.

המזכירות תשלח העתק לצדדים.

ניתנה היום כ"ב באלול, התשס"ח (22 בספטמבר 2008) בהעדר הצדדים.

יעל ייטב, שופטת

002135/08תק 330 סיגלית נקי