ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד דרור :


בתי המשפט

בבית המשפט המחוזי בנצרת

עפ"א 000366/09

על תיק פ' 2875/07

בפני:

כב' השופט דוד חשין, נשיא

כב' השופט אשר קולה

כב' השופט יונתן אברהם

תאריך:

23/02/2010

בעניין:

מדינת ישראל

המערערת

נ ג ד

דרור בן סעדיה אהרון

המשיב

נוכחים:

בשם המערערת עו"ד רותי כהן

בשם המשיב עו"ד אלכביר

המשיב בעצמו

- ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת (כב' הנשיא ג' אזולאי)

בת.פ. 2875/07, מיום 09.09.09 -

פסק דין

1. המשיב הורשע, לאחר ניהול הוכחות בביצוע העבירות הבאות;

הפרעת שוטר במילוי תפקידו - עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין").

תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו - עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין.

העלבת עובד ציבור - עבירה לפי סעיף 288 לחוק העונשין.

איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

2. כעולה מעובדות כתב האישום, ביום 20.11.07 הגיעו השוטרים רות חנוני וקובי אסידו (להלן: "המלוננים 1 ו- 2") לבית המשיב על מנת לבצע פקודת מאסר שהוצאה נגדו על ידי ראש ההוצל"פ. סילביה אהרון (להלן: "סילביה") פתחה למתלוננים את הדלת וטענה, כי המשיב לא בבית. המתלוננים הבחינו בדלת סגורה של אחד החדרים וביקשו מסילביה לפתוח אותה אך היא סירבה. כעבור מספר דקות המשיב יצא מאותו החדר. המתלוננים מסרו למשיב, כי קיימת פקודת מאסר נגדו וביקשו ממנו להתלוות אליהם, אך זה סרב. המתלונן 2 נכנס לחדר, הציג את פקודת המאסר וביקש שוב מהמשיב להתלוות אליו. המשיב בתגובה, צעק, השתולל וקילל את המתלונן 2. בהמשך, המשיב הכה את המתלונן 2 באגרוף ואילו סילביה התנפלה עליו והכתה בו בחלקי גופו השונים. משניגשה המתלוננת 1 על מנת להרחיק אותם, סילביה דחפה אותה והמשיב משך אותה בחוזקה בשערה וכתוצאה מכך, נפלה על מיטה שהייתה במקום. המשיב שוב הסתגר בחדר ובחלוף זמן קצר יצא כשהוא מחזיק בידו הימנית סכין מטבח ומושיטה לעבר המתלונן 2 ובידו השמאלית בחץ, עשוי מפלסטיק, תוך שהוא אומר למתלונן 2 "זוז". לאחר מאמץ רב, נעצר המשיב והובא לתחנת המשטרה.

3. עוד קודם למתן גזר הדין, הופנה המשיב לקבלת תסקיר שרות מבחן אשר בו נקבע, כי המשיב בן 46 נשוי ואב לשישה ילדים, מכור לסמים קשים מזה שנים רבות, מודה בדיעבד, כי התנהגותו אל מול השוטרים הייתה בעייתית ואף ראויה לענישה כשהוא מצר עליה ומכיר בהשלכותיה הקשות עליו ועל משפחתו. הוא שיתף בתחושת הפגיעה וההשפלה שחש לנוכח יחס השוטרים כלפיו במיוחד לאור העובדה שילדיו נכחו באירוע.

המשיב סובל מבעיות אישיותיות והתנהגותיות, מכור כרוני לסמים, מטופל באופן קבוע ורצוף "בסובוטקס", משתף פעולה עם מטפליו ואינו עושה שימוש בסמי רחוב. לפי התרשמות קצין המבחן, מעורבותו של המשיב בתיק הנוכחי, מעצרו וחששו מפני ההליכים המשפטיים חידדו עבורו את המחירים הנלווים להתנהגותו הבעייתית. לדעתו, ענישתו צריכה לשאת אופי הרתעתי מותנה במהותו במסגרת מאסר על תנאי, שכן, מאסר בפועל, בשלב הנוכחי בחייו, עלול לגרום לרגרסיה במצבו הרגשי ולפגוע בהישגיו עד כה.

4. בית המשפט קמא הטיל על המשיב את העונשים הבאים;

מאסר על תנאי של 10 חודשים למשך 3 שנים, שלא יעבור על אותה עבירה, או כל עבירת אלימות פיזית כלפי אדם.

קנס בסך 1,500 ₪, או 30 ימי מאסר.

חתימה על ערבות בסך 3,000 ₪, שלא יעבור על אותה עבירה במשך שנתיים. במידה ולא יחתום על הערבות תוך שבוע ימים, ייאסר לשבועיים.

5. ב"כ המערערת מלינה על קולת עונשו של המשיב וטוענת, כי שגה בית המשפט עת הטיל עונש כה מופרז לקולא בנסיבות דנן.

לטענת המערערת, המלצת שרות המבחן מקלה עם המשיב. בנסיבות ביצוע העבירה, בצירוף עברו הפלילי של המשיב בעבירות אלימות, לרבות תקיפת שוטרים, לא היה מקום לקבל את המלצת שרות המבחן.

המשיב, בחר לנהל הוכחות ולהוכיח את חפותו, משלא עלה הדבר בידו הוא אינו זכאי "להקלה" לה זכאים אנשים שמודים בהזדמנות הראשונה, לוקחים אחריות על מעשיהם ומבינים את משמעות מעשיהם.

שגה בית המשפט, שעה שמדובר בעבירות חמורות המופנות כלפי שלטון החוק ומי שפועל מטעמו.

6. עוד מפנה ב"כ המערערת לעברו הפלילי המכביד של המשיב, החל משנת 1983 ועד למאי 2000 במגוון עבירות; סמים לרבות סחר, רכוש, הסגת גבול, עבירות אלימות לרבות, כלפי אוכפי חוק, השמדת ראיות והפרת הוראה חוקית. המשיב, אף ריצה בעברו מאסר בפועל ועונשים אחרים.

7. המשיב לעומת זאת טוען, כי בדין אימץ בית המשפט קמא את המלצות שרות המבחן אשר המליץ בנסיבות העניין להסתפק בעונש של מאסר על תנאי.

המשיב מוסיף וטוען, כי את המלצות שרות המבחן, בהיותו גוף מקצועי ואובייקטיבי, יש לקבל.

עוד טוען המשיב, כי שליחתו עתה למאסר בפועל, תגרום להרעה של ממש במצבו.

ב"כ המשיב מוסיף וטוען, כי לא נפלה כל טעות בפסק דינו של בית משפט קמא, משכך, אין כל סיבה להתערב בפסק דינו של בית המשפט קמא, כאשר אינו חורג באופן מהותי מרמת הענישה הנהוגה.

8. לאחר ששקלנו טענות הצדדים, נחה דעתנו, כי דין הערעור להתקבל ולהלן נימוקינו לכך.

9. המשיב, הורשע בסדרת מעשים חמורים שעניינם אלימות כלפי שוטרים עובדי ציבור, אשר כל חטאם בכך שביקשו לבצע כהלכה את תפקידם.

10. כבר אמרנו לא אחת, כי יש להחמיר בעונשם של התוקפים עובדי ציבור, אך ורק בגין כך שהכו עובדי ציבור.

בדין, הפנתה ב"כ המערער לפסק הדין שניתן בהרכב זה (עפ"א 331/08 ועוד רבים אחרים) אשר קרא להחמרה בעונשם של מי התוקפים עובדי ציבור, קל וחומר נוכח סדרת התקיפות והאיומים, כפי שבאה לידי ביטוי בעובדות כתב האישום.

לעניין זה, נשוב ונפנה לפסיקת בית המשפט העליון ברע"פ 5940/06 מרדכי גל נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 18.12.06, על ידי כבוד השופט ג'ובראן:

"דין הבקשה להידחות גם לעצם העניין. המבקש תקף עובד ציבור ואף איים על חייו, אך ורק בשל העובדה שהחלטותיו של עובד הציבור לא תאמו לאינטרסים האישיים שלו. מדובר בהתנהגות נלוזה כנגד עובד ציבור אשר מילא את תפקידו. הנני מצדיק אפוא את החלטת בית-המשפט המחוזי להחמיר בעונשו של המבקש הן משום עברו הפלילי הכולל הרשעה בעבירה של תקיפת עובד ציבור, הן בשל האינטרס הציבורי הדורש, כי החוק יספק הגנה אפקטיבית על אנשי הציבור והן לאור הצורך החברתי, כי אלה האחרונים, יבצעו את תפקידם ללא כל מורא".

במקרה שם הומרו עבודות השרות בריצוי מאסר בפועל של שישה חודשים.

עוד ראה ע"פ 6043/05 שחר חתוכה נ' מדינת ישראל, וכדלהלן:

"הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר באלימות כלפי עובדי צבור שממלאים תפקידם לעתים בתנאים קשים. המסר היוצא מבית משפט זה חייב להיות חד משמעי לפיו בית המשפט לא יגלה סלחנות או הבנה למעשי אלימות ובודאי לא למעשי אלימות כלפי אנשי ציבור, תהינה הנסיבות האישיות של התוקפים אשר תהינה, ועם כל ההבנה לכאבם של המבקשים לגבי אמם החולה".

11. בענייננו, הדברים חמורים במיוחד וזאת נוכח עברו הפלילי של המשיב.

12. נתנו דעתנו לתסקיר שרות המבחן, אשר המליץ להסתפק בענישה הרתעתית בלבד, אלא שכבר נאמר לא אחת, שתסקיר שרות המבחן אינו חזות הכל, ועל בית המשפט לשקול, לבד משיקולי שיקומו של נאשם, גם שיקולי ענישה אחרים והם הגמול וההרתעה.

סבורנו, כי במקרה של עבירות של אלימות כלפי עובדי ציבור, דרך כלל, יסוג האינטרס הפרטי-שיקומי של הנאשם מפני האינטרס הציבורי שבהחמרה בענישה על עבירות כגון אלו.

13. סיכומו של דבר, בהתחשב בכל האמור, ובהתחשב בכך שאין ערכאת הערעור ממצה את חומר הדין, אנו סבורים, כי יש להשית על המשיב עונש של שישה חודשי מאסר בפועל, וזאת בנוסף לעונשים שנגזרו עליו בבית המשפט קמא.

בטרם כתבנו את פסק הדין, פנינו כמצוות תקיון 102 לחוק העונשין, לשם קבלת חוות דעת הממונה על עבודות השרות.

בחוות דעת זו נקבע, כי המשיב כשיר לביצוען של עבודות שרות.

אנו קובעים אפוא, כי את ששת חודשי המאסר, יירצה המשיב, בדרך של עבודות שרות, בבית סוהר גלבוע.

שעות העבודה ימים א' – ה', בין השעות 08.00 – 15.00.

המשיב יתייצב ביום 15.3.10 בשעה 08.00 בפני הממונה על עבודות השרות, במפקדת מחוז צפון, במתחם בית סוהר חרמון.

ניתן היום ט' באדר, תש"ע (23 בפברואר 2010) במעמד הצדדים.

דוד חשין, נשיא

אב"ד

אשר קולה, שופט

יונתן אברהם, שופט

סיגלית


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: דרור בן סעדיה אהרון
שופט :
עורכי דין: