ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין היועץ המשפטי לממשלה נגד מרווין ברקוביץ' :


בתי המשפט

בבית המשפט המחוזי בירושלים

ב"ש 9331/09

לפני: כב' השופט ר' כרמל

בעניין:

היועץ המשפטי לממשלה

באמצעות פרקליטות המדינה

העותר

נ ג ד

1. מרווין ברקוביץ'

מספר דרכון אמריקאי 0255669618

יליד גרמניה - 4.3.47

2. פרנקלין (אפרים נובק )

דרכון אמריקאי 205593552

ת"ז 327211801

המשיב 2 ע"י ב"כ עוה"ד ד' שמואלי וא' יוטקין

המשיבים

החלטה

(בעניין משיב 2)

עתירה להכריז על המשיבים כברי-הסגרה בהתאם לחוק ההסגרה, תשי"ד - 1954.

1. בנוגע עם המשיבים הוגשה עתירה להכרזתם כברי הסגרה לארצות הברית (הבקשה בעניין המשיב מס' 1 הסתיימה בהסכמה), זאת לאור קיומו של הסכם הקובע הדדיות בהסגרת עבריינים, כפי שפורסם בכתב אמנה 505, כרך 13 (עמ' 795) על תיקוניו. ממשלת ארה"ב פנתה בבקשה להסגרת המשיב בגין עבירות בהן הוא מואשם בארה"ב שעיקרן הונאת ממשלת ארה"ב ורשויות המס.

2. בפתח הדיון העלה המשיב שתי טענות: האחת –יש להמציא לו את כל המסמכים המצורפים לבקשת ההסגרה כשהם מתורגמים לשפה העברית והשניה – קבלת רשימת חומר החקירה בנוגע עם חומר חקירה שנאסף בישראל. העותר התנגד לבקשה על שני ראשיה. נטען כי המשיב התגורר מרבית ימי חייו בארצות הברית והוא שולט היטב בשפה האנגלית, וכמו כן חומר הראיות סוכם בעברית. באשר לרשימת חומר החקירה שנאסף בישראל, נטען כי "לדעתם של הפרקליטים במחוז ירושלים, שמכירים את החקירה הישראלית, אין שום דבר שיכול להיות רלבנטי לבקשת ההסגרה". עוד נטען כי בקשת ההסגרה נסמכת אך על הבקשה מארצות הברית.

3. חובת תרגום מסמכי ההסגרה לשפתו של המוסגר נדונה על ידי הערכאות השונות ונקבע כי חובת התרגום אכן קיימת, אולם: "לעולם תהא שמורה לבית המשפט היושב לדיון הסמכות לסייג חובה זו ולהתאימה למקרה שבפניו. כך, תוכל הערכאה שעל ההסגרה להידרש לטענת המדינה ולפיה מן הראוי לפטור אותה לחלוטין, בשל נסיבות עליהן בכוחה להצביע, ממלאכת התרגום או למצער לצמצם את היריעה באשר לחומר שיש לתרגמו" (בש"פ 501/09 היועץ המשפטי לממשלה נ' ג' מאיו ואח', החלטה מיום 10/5/09, פורסם במאגר נבו). עוד ציין בית המשפט בעניין מאיו, באשר לשאלה על מי חלה חובת התרגום, על המדינה מבקשת ההסגרה או על רשויות התביעה בישראל, כי התוצאה היא הקובעת: "לאמור, אם יונח בפני המבוקש החומר בשפתו הוא, או שמא יהא עליו לבסס את טיעוניו... על תשתית ראיתית שאינם נהירים לו, לשונית, עד תומם". וראה גם בש"פ 9991/08 אברג'יל נ' מדינת ישראל (פורסם מאגר נבו), שם נאמר כי מן הראוי להניח בפני המבוקש את חומר ההסגרה בשפתו. מכאן, המסקנה הנה כי מאחר שאין חולק כי המשיב התגורר מרבית שנותיו בארצות הברית והוא דובר השפה האנגלית, אין צורך בתרגום מסמכי ההסגרה הכתובים בשפה בה הוא שולט היטב. אין המשיב מצוי במצב בו אינו עשוי להבין את תוכנם של המסמכים אך מהסיבה שהמסמכים לא תורגמו מאנגלית לעברית.

4. באשר לשאלת המצאת רשימת חומר החקירה שנאסף בישראל, אף בעניין זה נפסק בעניין מאיו כי החומר הרלבנטי הוא כל חומר העשוי לשמש מבוקש להתגונן מפני מעשה ההסגרה. לזכות מי שהסגרתו מבוקשת עומדים סייגים שתחולתם מונעת הסגרתו (במקרים בהם מרכז כובד מעשי העבירה בהם הוא חשוד מצוי בישראל, הסגרה אסורה בהיעדר ראיות לכאורה למעשים המיוחסים לו, לא יוסגר אדם שתקנת הציבור אינה מתיישבת עם שפיטתו במדינה אחרת או יש למנוע הסגרה מטעמים של צדק (ר' פסקה 9 בפסק הדין בעניין מאיו). סייגים אלה דורשים הוכחה ו"עיקר כוחו (לשאת בנטל – ר.כ.) יבוא לו מחומרי החקירה שנאספו בעניינו, יהא זה במדינה המבקשת או בידי רשויות האכיפה של ישראל,לרבות חומר ראיות 'מקומי' שלא הועבר למדינה המבקשת" (שם). בעניין זה התקבלה הדעה לפיה יש להמציא למבוקש ההסגרה את רשימת חומר הראיות, להבדיל מהראיות, ומתוך רשימה זו בית משפט רשאי להורות אלו ראיות יומצאו למבוקש, זאת על פי הרלוונטיות להגנה מפני ההסגרה. בהקשר זה חלים גם כללי החיסיון על פי סעיפים 44 – 45 לפקודת הראיות. עוד נקבע, כי היקפה של חובת הגילוי נקבע על פי תכליתה – היכולת להתגונן מפני בקשת הסגרה, ואין מטרתה לאפשר למבוקש לארגן את פרשת הגנתו לגוף האישומים כנגדו.

5. התוצאה הנה שהבקשה לתרגום מסמכי ההסגרה לשפה האנגלית, נדחית. העותר ידאג להמציא לב"כ המשיב רשימת חומר החקירה שנאסף בישראל עד ליום 10/3/10.

נקבע לדיון בבקשה ליום 15/3/10 שעה 13:45.

ניתנה היום ח' באדר, תש"ע (22 בפברואר 2010) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ר' כרמל, שופט

קלדנית: רחל אמויאל