ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ד"ר מירז נגד ריכטר :


בתי המשפט

בית משפט השלום ירושלים

א 010515/06

בפני:

כב' השופט אברהם רובין

תאריך:

23/02/2010

בענין:

ד"ר מירז עודד

ע"י ב"כ עו"ד

מאירי אדי

התובע

נ ג ד

עו"ד ויוה סיון

ע"י ב"כ עו"ד

מור שוחט קוסוביץ'

הנתבעת

פסק דין

1. העובדות

בשנת 1999 פרסם מנהל מקרקעי ישראל מכרז למכירת מגרש בשכונת רמת בית הכרם בירושלים. כיוון שכך, התארגנו מספר קבוצות רכישה להתמודד במכרז. על קבוצה אחת, שארגן העד לידור לוי, נמנה התובע. קבוצה אחרת אורגנה על ידי הנתבעת, אשר הסתייעה בשירותיו המשפטיים של עו"ד ריכטר. שתי הקבוצות הגישו הצעות במכרז ולימים זכתה במגרש הקבוצה שארגנה הנתבעת. על פי תנאי הזכיה היה על הקבוצה הזוכה לשלם מקדמה כספית על חשבון הרכישה ועבודות הפיתוח. לכן, מרגע שקבוצתה של הנתבעת זכתה במכרז פעלה הנתבעת לצרף אליה רוכשים נוספים, לרבות כאלו שנמנו על הקבוצות שלא זכו. בהמשך לכך יצר לידור לוי קשר בין התובע לנתבעת, והשלושה נפגשו ביום 22/09/99. על השתלשלות הדברים המדוייקת בפגישה יש מחלוקת בין הצדדים, אולם אין חולק על כך שבסוף הישיבה הסכים התובע לרכוש דירת ארבעה חדרים בתנאי שהיא תכלול מרפסת גדולה. התובע שילם בשיק דחוי ליום 26/09/99 (נספח א' לכתב התביעה) מקדמה בסך של 15,000 ₪, וחתם על "כתב התחייבות לרכישת זכויות בשיתוף" (ת/1). כתב ההתחייבות (להלן – "ההסכם") הודפס מראש ונקבע בו בין היתר כך:

"4. לצורך הוכחת רצינות הריני מפקיד עם חתימת בקשה זו בידיך הנאמנות (הכוונה בידי עו"ד ריכטר – א.ר.), סך של 15,000 ₪, אשר במידה ובקשה זו תאושר על ידך ייזקפו על חשבון התמורה. אם הבקשה לא תאושר על ידך, יושב הכסף במלואו תוך שבעה ימים. אם אחזור בי מבקשה זו ולא אבצע התשלום הנקוב בסעיף 3.1 (סך של 120,430 ₪ בגין עלות המגרש ודמי הפיתוח – א.ר.), במועדו ובמלואו, יחולט סכום זה על ידך כפיצוי עבור הוצאות הטיפול המשפטי והוצאות אחרות שיגרמו לך או למי מטעמך עקב כך"

כאמור, התובע התנה את הסכמתו לרכוש את הדירה בכך שתיבנה בה מרפסת, ולכן הוסיפו הצדדים בכתב יד לכתב ההתחייבות את ההוראה הבאה:

"מרפסת כ-15-20 מטר – אם אין מרפסת כזאת תהיה זכות לבטל את ההסכם וכפוף להחזר התשלומים ששילמו במלואו לא יהיו טענות שלו(?)"

אחר הדברים האלו נפרע שיק המקדמה, אך התובע לא שילם את יתרת הכספים לפי כתב ההתחייבות. בסופו של דבר קבוצת הרכישה של הנתבעת, שאליה הצטרף התובע, לא שילמה למינהל את התמורה בגין המגרש, ולכן זכייתה בוטלה וכן חולטה הערבות שהיא הפקידה כתנאי להגשת הצעה במכרז. חרף זאת, התובע לא קיבל את כספו חזרה ומכאן התביעה שלפניי.

2. טענות התובע

התובע דורש שכספו יוחזר לו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. הכיצד? התובע טוען כי בנוסף לתנאי הנוגע למרפסת הבטיחה לו הנתבעת בעל פה, כי הוא יוכל לבטל את ההסכם תוך 7 ימים מכל סיבה שהיא. התובע טוען שיומיים שלושה לאחר כריתת ההסכם הוא מסר הודעה על כך שהוא מתחרט, ולכן היה על הנתבעת לדאוג לכך שכספו יוחזר לו. ויודגש, במהלך ההתדיינות ביקש התובע לתקן את כתב התביעה על מנת להוסיף טענה לפיה הוא ביטל את ההסכם בגלל שלא ניתן היה לספק לו דירה עם מרפסת. הבקשה נדחתה וכך גם ערעור שהוגש, ומכאן שטענה זו ככל שנטענה בסיכומי התובע מהווה הרחבת חזית אסורה. לפניי ניצבת, אם כן, הגרסה לפיה התובע היה רשאי לבטל את ההסכם מכל סיבה שהיא, ולדבריו הוא החליט לעשות שימוש בזכותו והודיע על כך לנתבעת.

3. טענות הנתבעת

הנתבעת טוענת שלא הבטיחה לתובע דבר מעבר למה שנכתב בהסכם. הנתבעת טוענת כי התובע לא הודיע על רצונו לבטל את ההסכם מסיבה כלשהי, ולכן הוא לא זכאי להשבת דמי הרצינות. למעלה מן הצורך טענה הנתבעת כי לאחר חתימת ההסכם היא ביררה עם האדריכל אם ניתן לספק דירה עם מרפסת, ורק כאשר קיבלה תשובה חיובית היא העבירה את השיק לפרעון לעו"ד ריכטר. ועוד טוענת הנתבעת, כי כספו של התובע לא הושב לו מפני שבגללו ובגלל שכמותו, שלא שילמו את יתרת המגיע מהם, לא היה לקבוצה כסף לשלם עבור רכישת המגרש. לכן, כאשר חילט המינהל את הערבות הוחזרו הכספים שנשארו בידי עו"ד ריכטר לאלו ששילמו את כל המגיע מהם, ואילו לאלו שלא עמדו בתנאי ההסכם לא הוחזרו "דמי הרצינות".

דיון והכרעה

4. נקודת המוצא לדיוננו הינה נוסח ההסכם. התובע טוען שההסכם איננו כשר לשמש ראיה מפני שלא הוגש המקור שלו אלא רק העתק. טענה זו נדחית מן הטעם הפשוט שהתובע הוא זה שהגיש את ההסכם כראיה מטעמו ולכן הוא איננו יכול להתנגד להגשתו. כמו כן, התובע זנח טענה זו בסיכומיו והעלה אותה רק בבקשה מאוחרת "להוספת טיעון שהושמט".

5. חזקה על התובע שאם הוא חתם על ההסכם הרי שהוא מסכים לכך שתנאיו מבטאים את מלוא ההסכמה בין הצדדים. הנטל המוטל על התובע להוכיח שבמקביל להסכם הכתוב ניתנה לו הבטחה בעל פה הוא נטל כבד. הנטל כבד במיוחד במקרה שלפניי לאור העובדה שהצדדים טרחו והוסיפו בכתב יד להסכם את התנאי בדבר המרפסת. מכאן אתה למד שכאשר ביקשו הצדדים להוסיף תנאי להסכם הם עשו זאת בכתב ולא בעל פה.

6. עניין נוסף שמקשה על התובע הוא העובדה שקיומו של ההסכם הכתוב לא הוזכר כלל בכתב התביעה, דבר אשר מטיל צל על מהימנות התובע. אכן, אין לפסול את האפשרות שהתובע פשוט לא זכר את דבר קיומו של ההסכם, ברם אין הסבר לכך שבכתב התביעה התובע לא טען דבר לגבי המרפסת, והוא החל לטעון בלהט לעניין זה רק לאחר שנחשף בפניו ההסכם הכתוב שבו מוזכרת המרפסת. התובע גם לא טען דבר וחצי דבר לעניין המרפסת במכתבי ההתראה השונים שהוא שלח לעו"ד ריכטר החל משנת 2001 ואילך (נספח ת/4 לתצהיר התובע). מדובר אם כן בטענה כבושה שאין לה שום בסיס והתעקשותו של התובע לטעון אותה מטילה גם היא צל על מהימנותו.

7. התובע הזמין לעדות את מר לידור לוי שנכח בפגישה האמורה ואישר שהנתבעת הבטיחה לתובע שהוא יוכל לחזור בו מההסכם תוך שבעה ימים מכל סיבה. אין די בעדותו בעל פה של לידור לוי כדי לסתור את ההסכם הכתוב, במיוחד לנוכח התוספת שהוספה לו בכתב יד, שעל משמעותה הראייתית כבר עמדתי לעיל. כמו כן, התובע הגיש כראיה תמליל של שיחה מוקלטת בינו לבין לידור לוי שנערכה כשנה לאחר הפגישה האמורה. בשיחה זו מאשר לוי כי אכן ניתנה הבטחה בעל פה לתובע. גם תמליל זה אינו יכול להכריע את הכף. התובע אמר בעדותו כי מטרת השיחה המוקלטת היתה "להוציא מלידור את האמת". והנה, באורח מפתיע הגרסה הראשונה שמציג התובע ללידור לוי בשיחה הינה שהוא – לידור לוי – ולא הנתבעת, נתן את ההבטחה בעל פה. רק כאשר לידור לוי טוען כי הנתבעת נתנה את ההבטחה מחליט התובע "לעלות על הגל" ומאמץ את גרסת לוי. עצם העובדה שהגרסה הראשונה שבחר התובע להציג בשיחתו עם לוי הינה שלוי הבטיח לו שהכסף יוחזר, מלמדת שזו כנראה הגרסה האמיתית. יתר על כן, אם זו הגרסה האמיתית אזי יש חשש שללידור לוי יש אינטרס להעיד שהנתבעת נתנה את ההבטחה.

8. התובע מעלה מספר תמיהות בנוגע לאופן התנהגותם של הנתבעת ושל עו"ד ריכטר. התובע טוען כי הנתבעת היתה בלחץ למצוא חברים חדשים לקבוצתה, ולכן סביר שהיא הסכימה לתת לו זכות חרטה. התובע ממשיך וטוען שעצם העובדה שהנתבעת ועו"ד ריכטר לא שלחו לו מכתב שהוא הפר לכאורה את ההסכם מלמדת שהנתבעת ידעה שהתובע התחרט כדין. גם תמיהות אלה אינן יכולות לעמוד אל מול ההסכם הכתוב. יתר על כן, אל מול תמיהות אלה ניתן להעלות גם תמיהות אחרות כנגד התובע. כך למשל, לא ברור מדוע ברגע שהתובע החליט לחזור בו מההסכם הוא לא ביטל את השיק. ודוק, מדובר בשיק "למוטב בלבד" כך שלא היה חשש שהוא יגיע לידי צד ג' תם לב. ולבסוף, הנתבעת הצביעה על כך שביום 06/10/99 מסר עו"ד ריכטר הודעת נאמנות לרשויות המס, דבר שגורר אחריו חיוב במס (ראו – נספח ת/6 לתצהיר התובע). הודעה זו מלמדת על כך שככל הנראה עד ליום 06/10/99 לא הודיע התובע שהוא חוזר בו מההסכם, ולכן גם אם היה ממש בטענתו שניתנה לו ארכה של שבוע להודיע על ביטול ההסכם, כנראה שהתובע לא ניצל אותה במועד.

9. התובע טוען שהנתבעת לא הביאה לעדות את עו"ד ריכטר ואת עו"ד שמואליאן. טענה זו חסרת יסוד. עו"ד ריכטר לא נכח בפגישה שבה ניתנה לפי הנטען ההבטחה בעל פה, ועו"ד שמואליאן כלל לא הוזכר בעדויות, כך שלא ברור כלל במה עדותו היתה מועילה.

10. אשר על כן התביעה נדחית. התובע ישא בהוצאות הנתבעת וכמו כן ישלם התובע לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך של 4,500 ₪ בצירוף מע"מ כחוק ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום ט' באדר, תש"ע (23 בפברואר 2010) בהעדר הצדדים.

אברהם רובין, שופט



מעורבים
תובע: ד"ר
נתבע: עו"ד ויוה סיון
שופט :
עורכי דין: