ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נסראוי נגד הפטריארכיה :


בתי המשפט

בית משפט השלום ירושלים

בש"א 6906/09

ת"א 11407/03

בפני:

כבוד השופט אריה רומנוב

המבקש

נ ג ד

הפטריארכיה הקופטית בירושלים

המשיבה

ב"כ המבקש: עו"ד תמיר בלנק

ב"כ המשיבה: עו"ד איאד עיסא

החלטה

1. ביום 12.2.09 נתתי פסק-דין ב-ת"א 11407/03, במסגרתו קבעתי, בין השאר, כי המבקש איננו דייר מוגן בנכס השייך למשיבה, וכי עליו לפנות את הנכס עד לתאריך 1.5.09. ביום 17.5.09 פתחה המשיבה בהליכי הוצאה לפועל נגד המבקש (נספח ב' לבקשה שבפניי) וביום 8.9.09 הגיש המבקש "בקשה דחופה לעיכוב ביצוע פסק דין" – היא הבקשה שבפניי. במקביל לבקשה זו, הגיש המבקש בקשת ארכה להגשת ערעור בבית המשפט המחוזי (בש"א 9180/09), לה נעתר בית המשפט המחוזי בימים האחרונים (החלטת כב' השופט מינץ מיום 7.2.10).

2. המבקש טוען, כי סיכויי הערעור על פסק-דיני להתקבל טובים, משני טעמים עיקריים: הטעם הראשון נעוץ באיכות הייצוג לה זכה המבקש על-ידי בא-כוחו הקודם בהליך שהתנהל בפניי, אשר הייתה לטענתו, לקויה ורצופת מחדלים, שלוּ היו נמנעים, היו מביאים לתוצאה שונה; הטעם השני נעוץ בגוף הכרעתו של בית משפט זה, אשר לטענת המבקש, לא נתן דעתו לעובדות מסוימות, והעניק משקל לא ראוי לעובדות אחרות ולמהימנות עד המשיבה, דבר שהביאו, כך נטען, להסקת מסקנות עובדתיות שגויות. המבקש עוד טוען, כי אף מאזן הנוחות נוטה לטובתו, שכן הנכס נשוא התביעה, שעל פינויו הוריתי בפסק-דיני, משמש למבקש ולבני משפחתו דירת מגוריהם היחידה, ולנוכח מצבם הכלכלי, אין באפשרותם לממן חלופת מגורים אחרת. מכאן, שלטענת המבקש, הנזק שייגרם לו אם יפונה מן הדירה הוא בלתי הפיך, ויש להעדיפו על פני כל נזק לה תטען המשיבה. המבקש טוען, כי ככל שתתקבל בקשתו, ימשיך לשלם את שכר הדירה בשיעור ששילם עד עתה, ובאופן זה, לא תינזק המשיבה מעיכוב הביצוע.

3. המשיבה טוענת מנגד, כי סיכויי הערעור "שואפים לאפס" מן הבחינה המהותית, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתה, באשר המשך הישארותו של המבקש בנכס "רק [ת]גביר ו[ת]עצים את מימדי הנזקים והקיפי ההפסדים שנגרמים לתובעת" (ס' 16 לתגובתה).

דיון והכרעה

4. עסקינן בבקשה לפי תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 שעניינה "עיכוב ביצוע על-פי בית המשפט שנתן החלטה". בעניין זה נקבע כך:

"... הכלל הוא כי עצם הגשת ערעור על פסק דין אינה מעכבת את ביצועו (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי). עם זאת, לכלל זה מצוי חריג בדמותה של הסמכות המוקנית לבית המשפט (או הרשם) להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין (תקנות 470-467 לתקנות סדר הדין האזרחי). על המבקש לעכב ביצועו של פסק דין מוטל לעמוד בנטל כפול: עליו להראות כי לערעור יש סיכוי וכן עליו להראות כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו... המשוכה הראשונה אותה נדרש המבקש לעבור – הוכחת סיכוי לזכות בערעור – אינה גבוהה. אין בית המשפט הדן בבקשה לעיכוב ביצוע נכנס לעובי הקורה ודי בכך שישתכנע כי הערעור אינו משולל יסוד... עם זאת יוער, שככל שסיכויי הערעור נחזים לגבוהים יותר, יוקל הנטל המונח על כתפי מבקש העיכוב בעניין מאזן הנוחות... מכל מקום, השיקול המרכזי בעת בחינתה של הבקשה לעיכוב ביצוע הינו זה של מאזן הנוחות...

... שאלה מרכזית הנבחנת במסגרת מאזן הנוחות הינה עד כמה חיונית היעתרות לבקשה לעיכוב ביצוע למניעת הפיכתו של פסק הדין שעליו הוגש ערעור לחלוט בטרם זמנו... [ ] יש לתת את הדעת גם להשלכת העיכוב על הצדדים מלבד לעניין האפשרות להשיב את הגלגל לאחור..." [רע"א 8317/06 ישי טהוליאן ו33 אח' נ' ג.מ.ח.ל חברה לבניה 1992 בע"מ, עמ' 7 לפסק-דין מיום 21.1.07 – פורסם בנבו – פרשת טהוליאן].

5. בעוד שנקבע, כי לרוב בית המשפט לא ייעתר לבקשת עיכוב ביצוע של חיובים כספיים (ר' פרשת טהוליאן), הרי כשעסקינן בעיכוב ביצוע של פינוי נכס, ובמיוחד כזה המשמש למגורים, ייטה בית המשפט להיעתר לבקשת עיכוב הביצוע. כך נאמר בהקשר זה:

"המשיבה 1 טועה לסבור כי לעניין פסקי דין העוסקים במקרקעין ניתן צו עיכוב הביצוע כמעשה יום ביומו. לא כך הם פני הדברים. אכן במקרים מסויימים, למשל כאשר המדובר בדירת המגורים של המתדיין, ייטה בית המשפט להענות לבקשת עיכוב הביצוע, בשל ההשלכות החמורות והברורות של פינויו של אדם ממקום מגוריו..." [רע"א 764/03 דורון עתמי ו-5 אח' נ' ברכה מעברי ו-2 אח', תק-על 2003(2), 2190, עמ' 2191 – פרשת עתמי - ההדגשות הוספו – א"ר].

6. לנוכח המצב המשפטי שפורט לעיל, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להתקבל. לצורך ההחלטה אליה הגעתי, די לי בכך ששוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש, באשר מדובר בדירת מגוריו היחידה, וטענותיו בהקשר זה, לא נסתרו על-ידי המשיבה (ר' פרשת עתמי שלעיל). בנוסף, לא שוכנעתי מטענות המשיבה, מה שיעור הנזק שייגרם לה מהיוותרות המבקש בדירה, עד לסיום בירור ערעורו, ואין די במה שטענה המשיבה בהקשר זה, מה גם שרשמתי לפניי את התחייבות המשיב (ס' 23 לבקשה) להמשיך לשלם את שכר הדירה מדי חודש בשיעורים ששילם במהלך התנהלות ההליך העיקרי. אני קובע, אפוא, שעל המבקש להמשיך ולשלם את התשלומים במועדם עד לסיום בירורו של הערעור.

7. סוף דבר. הבקשה מתקבלת, ואני מורה לדחות את ביצוע פסק הדין ב-ת"א 11407/03 מיום 12.2.09, וזאת עד למתן החלטה בערעור, ככל שהדבר נוגע לצו הפינוי שנתתי נגד המבקש. זאת בכפוף לכך, שהמבקש ימשיך וישלם את הסכומים החודשיים שקבעתי. ככל שהדבר נוגע לחלקו הכספי של פסק הדין, שבו חייבתי את המבקש בתשלומים שונים – הרי שחלק זה אינו מעוכב ועומד בעינו. בנסיבות הבקשה, לא מצאתי ליתן צו להוצאות.

8. המזכירות תשלח החלטתי לב"כ הצדדים.

ניתנה היום ט' באדר, תש"ע (23 בפברואר 2010) בהיעדר הצדדים.

אריה רומנוב, שופט



מעורבים
תובע: מטרי נסראוי - מ"ז
נתבע: הפטריארכיה הקופטית בירושלים
שופט :
עורכי דין: