ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ב יאיר נגד באייקור :


בתי המשפט

1

בית משפט השלום ירושלים

א 012040/08

לפני: כב' השופט אברהם רובין

תאריך:16/02/2010

בעניין:

ב. יאיר (333) חברה קבלנית לעבודות בניה 2000 בע"מ

התובעת

ע"י ב"כ עו"ד גדעון פרום

נ ג ד

1. באייקור אינשאאט גידה טקסטיל

2. חאדר קורבן

הנתבעים

ע"י ב"כ עו"ד יואב נרי

נ ג ד

1. ב. יאיר בע"מ

2. יאיר ביטון

3. יורם ביטון

ע"י ב"כ עו"ד פרום

הנתבעים שכנגד

החלטה

1. לפניי מספר בקשות שהגישו הצדדים.

2. בקשה לסילוק התביעה שכנגד על הסף

הנתבעת (להלן – "באייקור"), הגישה תביעה שכנגד נגד יאיר ויורם ביטון (להלן – הנתבעים שכנגד), ואלו עותרים לסילוקה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית.

3. באייקור טוענת שהבקשה סותרת את החלטתי מקדם המשפט, לפיה נושא היריבות בין הנתבעים שכנגד 2-3 לבין התובעת שכנגד ידון בהמשך ההליך. אינני מקבל את הטענה, כיוון שהחלטתי התייחסה לטענת חוסר היריבות ואילו הבקשה שלפניי הינה בקשה לסילוק על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית, בקשה שבמהותה ניתן וצריך להכריע בה על סמך העובדות הנטענות בכתבי הטענות וללא צורך בגביית ראיות.

4. התביעה שכנגד הינה תביעה כספית בסכום של למעלה מעשרה מליון ₪. הנתבעים שכנגד אינם צד בתביעה העיקרית אלא רק בתביעה שכנגד, ולכן הם טוענים כי לא ניתן להגיש נגדם תביעה שכנגד אשר שסכומה חורג מסמכות בית משפט השלום. טענה זו אינה מקובלת עלי. סעיף 51(א)(4) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, קובע כי בית משפט השלום מוסמך לדון בתביעה שכנגד אף אם סכומה חורג מתקרת סמכותו. תקנה 54 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984, קובעת כי בכתב תביעה שכנגד ניתן להוסיף נתבעים אשר לא מופיעים כתובעים בתביעה העיקרית. המגמה אשר עולה מההוראות הללו הינה מגמה מרחיבה, אשר תכליתה לגרום לכך שבית משפט השלום יוכל לדון בכל המחלוקות שבין בעלי הדין, גם אם חלקן חורג מתחום סמכותו המקורית. ביסוד מגמה זו נעוצה השקפה לפיה חלוקת הסמכויות לפי סכומי התביעה איננה כבדת משקל כמו החלוקה לפי נושאי התביעה. מגמה זו באה לידי ביטוי גם בהוראת סעיף 76 לחוק בתי המשפט, אשר קובע כי הכרעה של בית משפט שלום מכוח סמכותו הנגררת תקים מעשה בית דין ככל שמדובר בעניין שחורג מסמכות בית משפט השלום מבחינת הסכום, אך היא לא תהווה מעשה בית דין כאשר מדובר בשאלה אשר מבחינת מהותה נתונה לסמכות בית משפט אחר (ראו – א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה תשיעית – 2007) עמ' 47). בהתאם למגמה זו יש לפרש את הוראות סעיף 51(א)(4) לחוק בתי המשפט, ותקנה 54 לתקנות סדר הדין, כמקנות סמכות לבית משפט השלום לדון בתביעות שכנגד בסכום החורג מסמכותו, גם כאשר צורפו נתבעים חדשים. פרשנות אחרת תגרום לפיצול מיותר של הדיון שאותו ביקשו המחוקק ומחוקק המשנה למנוע.

5. סעיף 51(א)(4) מתנה את סמכותו של בית משפט השלום לדון בתביעה שכנגד בכך ש: "נושאן (של שתי התביעות – א.ר.) אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות". בהתאם למגמה הנזכרת לעיל למנוע פיצול תביעות, פרשה הפסיקה את התנאי האמור באופן רחב (ראו – בר"ע (מחוזי ת"א) 1542/05 ראשונים באתר תדלוק נ' פז; בש"א 2569/05 – פורסם באתר דטה חוק ומשפט). במקרה דנא, קשורות התביעות בקשר הדוק זו עם זו. על כן, שיקולי היעילות גוברים ומצדיקים לדון בשתי התביעות בבית משפט השלום (לעניין דומה ראו – בש"א 2569/05 בירלר נ' מזרחי – פורסם באתר דטה חוק ומשפט).

6. אשר על כן הבקשה לסילוק על הסף נדחית.

7. בקשת ב. יאיר למחיקת התביעה שכנגד וסעיפי הקיזוז בכתב ההגנה (בש"א 6801/09), ובקשת באייקור למחיקת כתב התביעה וכתב ההגנה שכנגד שהגישה ב. יאיר

שתי הבקשות הללו הן שני צדדים של אותו מטבע. ב. יאיר הגישה את תביעתה נגד באייקור בטענה שזו גרמה לה נזקים, ובתגובה הגישה באייקור תביעה שכנגד בה נטען שב. יאיר חייבת לה מעל לעשרה מליון ₪ בגין פרוייקטים שונים שבאייקור ביצעה עבורה. העיון בכתב התביעה שכנגד מלמד שעילת התביעה מנוסחת בלשון כללית, בלי שבאייקור צירפה מסמכים מהותיים לביסוס תביעתה (ראו – תקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984), למעט הסכם שמתייחס לפרוייקט אחד בלבד בו עבדה באייקור. לכתב התביעה שכנגד צירפה באייקור טבלה (נספח ה'), בה מנויים הפרוייקטים בהם היא עבדה עבור ב. יאיר והסכום המגיע לה בגין כל פרוייקט. באייקור מודה שב. יאיר שילמה לה סכומי כסף ניכרים, אולם לטענתה נותר חוב גדול לזכותה. בכתב התביעה ובטבלה אין נתונים לגבי הסכום שחייבת ב. יאיר בגין כל פרוייקט, אלא רק טענה כללית לפיה היא שילמה על החשבון סך של 26,527,191 ₪ ונותרה חייבת סכום קרן של 7,469,388 ₪.

8. על רקע האמור הוגשו שתי הבקשות שבפניי. ב. יאיר ביקשה פרטים נוספים לגבי התביעה שכנגד ומשקיבלה, לטענתה, פרטים נוספים לא מספקים היא דורשת את סילוק התביעה שכנגד על הסף. באייקור מצידה דרשה לקבל מב. יאיר את כל המסמכים הנוגעים לכל הפרוייקטים שמוזכרים בטבלה ה' ומשלא קיבלה את מבוקשה היא עותרת לסילוק התביעה על הסף.

9. תנאי לקיום הליך משפטי יעיל הינו קיומם של כתבי טענות ברורים התוחמים כראוי את המחלוקות שבין הצדדים. כתבי טענות מנוסחים היטב קודמים להליכים המקדמיים שעניינם הודיות שאלונים וגילוי מסמכים, שכן היקף ההליכים המקדמיים נקבע בין היתר לאור המחלוקות שהוגדרו בכתבי בי הדין. כיוון שכך, בטרם נדון בבקשת באייקור לגילוי מסמכים יש לבדוק האם כתבי טענותיה נוסחו כהלכה.

10. כתב תביעה, וממילא גם כתב תביעה שכנגד, צריך להכיל את העובדות העיקריות אשר מהוות את עילת התביעה (תקנה 9 (5) לתקנות סדר הדין). אין צורך לצרף לכתב תביעה ראיות, ברם יש לצרף לו מסמכים מהותיים (תקנות 71(א) ו-75). בכתב התביעה שכנגד פירטה באייקור את הפרוייקטים לגביהם היא תובעת ואת הסכום המגיע לה בגין כל פרוייקט. באייקור גם מציינת את הסכום ששולם לה על החשבון. למעשה די בכך כדי להקים עילת תביעה. יתר על כן, אפילו אם באייקור לא היתה יודעת מהו הסכום ששולם לה לא היה בכך כדי לפגוע בתביעתה, כפי שציין כב' השופט לוין בבר"ע 5064/90:

"כשיש לפלוני חוב מוגדר של אלמוני, אין פלוני יכול לבקש צו למתן תשובות כדי לברר כמה פרע לו אלמוני על חשבון החוב, אלא תקנתו היא להגיש תובענה כספית על מלוא החוב ולהניח לפלוני להוכיח, כטענת הגנה, כמה פרע".

(רע"א 5064/90 סאסי נ' יקבי ארזה פ"ד מה(2) 130, 132).

לאור זאת עיינתי בפרטים הנוספים שהתבקשו ובפרטים הנוספים שניתנו עד כה ולטעמי יש לחייב את באייקור ליתן פרטים נוספים טובים יותר רק בנקודה אחת כדלהלן: על באייקור לפרט כמה מתוך הסכום הכללי שקיבלה עד כה שולם בגין כל פרוייקט. יש להניח שנתונים אלו מצויים בידי באייקור שכן אחרת לא ברור כיצד חושב סכום החוב הכללי.

11. כפועל יוצא מן האמור לעיל, ומאחר שהצדדים חלוקים לגבי כל הפרוייקטים הנזכרים בתביעה שכנגד, אזי על ב. יאיר לגלות את המסמכים הקשורים בפרוייקטים הללו כמבוקש על ידי באייקור.

12. אשר לדרישת באייקור לפרטים נוספים; דומה שחלק ניכר מן הפרטים הנדרשים אמורים להימצא במסמכים שתמציא ב. יאיר, ולפיכך בשלב זה לא אתן צו לפרטים נוספים בעניינים אלו. כפועל יוצא אני מורה לב. יאיר ליתן פרטים נוספים וטובים יותר רק לגבי העניינים המנויים בדרישה מיום 22/07/08, בסעיפים 4-6 הנוגעים לכתב התביעה שהגישה ב. יאיר.

13. הצדדים יפעלו כאמור בהחלטתי תוך 30 יום, וימסרו הודעת עדכון.

14. לכשתתקבל הודעת העדכון יחליט בית המשפט אם להורות על הגשת תצהירים, או לקבוע את התובענה לקדם משפט נוסף.

15. עיון 28.3.10.

ניתנה היום ב' באדר, תש"ע (16 בפברואר 2010) בהעדר הצדדים.

אברהם רובין, שופט


מעורבים
תובע: ב. יאיר (333) חברה קבלנית לעבודות בניה 2000 בע"מ
נתבע: באייקור אינשאאט גידה טקסטיל
שופט :
עורכי דין: