ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין איריס נגד מינהל מקרקעי ישראל :


1

בתי המשפט

בבית המשפט השלום בירושלים

א 004022/07

לפני:

כבוד השופט שמעון פיינברג- סגן נשיא

בעניין:

איריס הס צברי

ע"י ב"כ עוה"ד

יצחק שמידט ואח'

התובע

נגד

מינהל מקרקעי ישראל

ע"י ב"כ עוה"ד

חיים קמחי ואח'

הנתבע

החלטה

1. בהחלטת בית המשפט מיום 23/2/09 נדרשו הצדדים להגיש את סיכומיהם בשאלות מקדמיות הבאות:

"א. האם לתובעת זכות לדרוש את התערבותו של בית המשפט, והאם בית המשפט מוסמך להתערב, בקביעת ערך הקרקע לצורך חישוב דמי ההיוון/ דמי ההיתר, ולקבוע ממצא שונה מהממצא שנתבע על ידי השמאי הממשלתי. בשאלה זו יתחשב בית המשפט בשאלות הקשורות לסמכותו של השמאי הממשלתי ולהוראות החוק ביחס להגשת השגה על קביעתו והמועדים להגשת ההשגה.

ב. במידה ולתובעת הזכות לדרוש את התערבותו של בית המשפט כאמור, האם מוסמך בית המשפט להורות לשמאי הממשלתי לערוך שומה חדשה ו/או לדון בהשגה אף אם הוגשה באיחור, או שמא רשאי בית המשפט להפנות את העניין לגורם מקצועי אחר מטעמו לקביעת שווי הקרקע."

2. סיכומי הצדדים הוגשו כסדרם. לאחר עיון בטענות הצדדים, ובכל אשר לפני, הגעתי למסקנה כי הדין עם התובעות. תביעות התובעות שלפנינו הוגשו לסעד כספי, בגדרן עותרות התובעות להשבת הסכומים ששילמו לנתבע ביתר על חשבון דמי ההיוון, משאלו נקבעו באופן בלתי סביר ושלא כדין על ידי האחרון. מאחר ובחינת המעשה המינהלי מתחייבת אגב בירור התביעות הכספיות של התובעת, הנושא מצוי בסמכותו העניינית של בית משפט זה, מכוח סמכותו הנגררת המוסדרת בסעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

3. טוען ב"כ הנתבע לפנינו כי קיים מסלול מיוחד של השגה על החלטות של השמאי הממשלתי, הקבוע בנוהל 29.03 של משרד המשפטים, ומשלא פעלו התובעות לפי אותו נוהל, דין תביעותיהן להידחות.

אני דוחה את הטענה. אמנם הנוהל של משרד המשפטים, עליו נסמך הנתבע, בא להסדיר מסלול מינהלי לטיפול בערעור על שומה הנערכת באגף שומת המקרקעין, לא מצינו בנוהל זה כל הוראה השוללת פנייה לערכאות או מגבילה בדרך אחרת לזכות הגישה לבית המשפט. תמים דעים אני עם פסיקתו של כב' השופט שחם בת.א. 4089/05 באר טוביה מושב עובדים להתיישבות חקלאית נ' המינהל מקרקעי ישראל, שעסק בסוגיה דומה לזו הנדונה לפנינו, בו נקבע כי קיומו של מסלול ערעור מינהלי, אשר אינו מבוסס על הוראות חקיקה ראשית, אינו שולל אפשרות להגיש תביעה כספית להשבה לבית המשפט. כמו במקרה שנדון אצל כב' השופט שחם, כך גם בענייננו, לא הצביע ב"כ הנתבע על הוראת דין המונעת פנייה לערכאות בתובענה כגון אלה שלפני.

4. אדרבה, עיון באותו נוהל של משרד המשפטים, אליו מפנה ב"כ הנתבע, מלמד כי הגשת הערעור על שומת השמאי הממשלתי לא הוגבלה בזמן, זאת בניגוד לטענה שהשמיע ב"כ הנתבע באחד הדיונים כי חלף המועד החוקי להשגת ההשגות של התובעות. בישיבת קדם המשפט הראשונה בית המשפט הציע לצדדים לסיים את ההתדיינות בשני התיקים בדרך של הגשת השגה לשמאי הממשלתי שיידונו במשותף עם ההשגה שהגיש מושב אורה ביחד למגרשים אחרים שבאותו מושב. ב"כ התובעות הסכים להצעת בית המשפט, ואף המציא לדרישת ב"כ הנתבע את הסכמת המושב לצירוף ההשגות של התובעות.

5. מאחר ולא מצאתי בסיכומיו של ב"כ הנתבע התייחסות להצעת בית המשפט, מציע בית המשפט שוב את הצעתו, לפיה יגישו התובעות את השגותיהן בפני השמאי הממשלתי, אשר יצורפו להשגה של המושב, והחלטת השמאי הממשלתי תהיה מכרעת ותחייב את הצדדים. במידה וניתנה בינתיים ההחלטה של השמאי הממשלתי בעניינו של המושב, מציע בית המשפט כי קביעותיו של השמאי הממשלתי בעניין מושה אורה יחולו בהתאמה על התובעות שלפנינו.

6. ב"כ הצדדים ישיבו להצעת בית המשפט עד ליום 12/12/09.

7. במידה ולא יגיעו ב"כ הצדדים להסכמה כאמור, לא מן הנמנע שבית המשפט ימנה מומחה מטעמו בתחום שמאות מקרקעין לקביעת ערך הקרקעות שבמחלוקת.

8. למקרה והצדדים לא יגיעו להסדר, נקבע לקדם משפט ליום 3/02/10 בשעה 10:00.

9. המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום ח' בכסלו, תש"ע (25 בנובמבר 2009) בהעדר הצדדים.

שמעון פיינברג, שופט

סגן נשיא