ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ג'יאמבלוקו נגד שפירא :


1

בתי המשפט

בבית המשפט השלום בירושלים

בשא003172/09

לפני:

כבוד השופט שמעון פיינברג- סגן נשיא

בעניין:

ג'יאמבלוקו יהודית

ע"י ב"כ עוה"ד

דוד דוידוב

המבקשת

(המתנגדת)

נגד

שפירא דוד

ע"י ב"כ עוה"ד

סימה סלע-פלקס

המשיב

(הזוכה)

החלטה

  1. לפניי התנגדות לביצוע שטר.
  1. המשיב הגיש נגד המבקשת בקשה לביצוע שטר בקשר לשני שיקים בסכום כולל של 12,431 ₪ (תיק הוצל"פ י-ם 6-08-16600-03). המבקשת הגישה התנגדות לבקשה, נתמכת בתצהיר ובמסמכים שונים. ראש ההוצל"פ עיכב את ההליכים בתיק והעביר את הדיון בהתנגדות לבימ"ש זה, לאחר שהכריע בסוגית הסמכות המקומית.
  1. עפ"י המפורט בתצהיר המבקשת, השיקים נמסרו למשיב במסגרת הסכם שכירות שבמסגרתו שכרה המבקשת דירה מהמשיב, והתגוררה בה במשך כשמונה שנים. ההסכם היה מתחדש מדי שנה בשנה, והמבקשת הייתה משלמת את דמי השכירות ב- 12 שיקים דחויים. השיק האחד, ע"ס 10,000 ₪ נמסר למשיב כשיק בטחון, והשיק השני (שמועד פרעונו 10.10.06) ע"ס 2,431 ₪ נמסר לו בגין דמי שכירות. תקופת השכירות האחרונה הייתה אמורה להסתיים בחודש נובמבר 2006 ברם, בסופו של יום, פינתה המבקשת את המושכר, בתיאום עם המשיב ובהסכמתו, כבר בחודש אוקטובר 2006, ובדירה נכנס להתגורר שוכר חלופי.

לטענת המשיבה במהלך תקופת השכירות, המשיב היה עורך מדי שנה סיור בדירה, וגם בתום תקופת השכירות הוא ערך בה סיור כזה, אך הוא מעולם לא השמיע טענות בקשר לנזקים שלכאורה נגרמו לה, פרט לכמה ליקויים קטנים (מדבקות שהודבקו על הדלתות ושני שקעי חשמל, אשר תוקנו ע"י המבקשת בתום תקופת השכירות). המבקשת טוענת כי גם לא נגרם לדירה כל נזק פרט לבלאי טבעי וסביר, ובנסיבות אלה, המשיב לא היה רשאי לעשות שימוש בשיק הבטחון, ו/או בשיק השני שנמסר לו לצורך תשלום דמי שכירות.

כשבועיים לאחר פינוי הדירה, פנה המשיב אל המבקשת לראשונה בטענות על נזקים שונים שנגרמו לדירה, כאשר המבקשת טוענת, שגם במועד זה, הועמד סכום הנזק הנטען על ידיו (והמוכחש ע"י המבקשת) על סכום נמוך בהרבה מן הסכום שהוגש לביצוע.

המבקשת ממשיכה וטוענת כי במהלך תקופת השכירות התברר לה כי בדירה יש ליקויים רבים, אשר לו הייתה יודעת עליהם מראש, לא הייתה מסכימה לשלם בעבורה דמי שכירות כה גבוהים. למרות פניותיה למשיב במהלך השנים, לא תוקנו הליקויים, וכמו כן היא נאלצה לתחזק אותה בכוחות עצמה, ועל חשבונה (כולל, למשל, צביעה והחלפת ניאגרה ודוד חימום). בגין אלה, טוענת המבקשת, עומדת לה הזכות לקיזוז.

  1. למבקש טענות הגנה טובות נגד השטר.

ראשית, המבקשת והמשיב הם צדדים קרובים. בין צדדים קרובים דינו של השטר כדין חוזה, ולפיכך, כל טענת הגנה העומדת לצדדים כנגד חבות על פי החוזה, עומדת להם גם כנגד חבות על פי השטר. אמנם, השטר מעניק עילה עצמאית לאוחז, אך עם זאת, קיים קשר פנימי בין השטר לבין עסקת היסוד, ועל כן, רשאי עושה השטר להעלות כנגד הנפרע את הטענה שהסכום בו הוא חייב על פי עסקת היסוד נמוך מסכום השטר. טענה זו - שאינה טובה כלפי אוחז כשורה - טובה היא כלפי צד קרוב או כלפי אוחז "סתם" (דנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי, פ"ד נה(4) 193).

שנית, הטענה כי לא הותירה כל נזק בדירה ולפיכך לא היה המשיב רשאי לעשות שימוש בשיקים שהיו בידיו, לצורך גביית העלות של נזק זה. במיוחד נכונים דברים אלה לגבי שיק הבטחון. שיק בטחון הינו שטר שנמשך על תנאי. המסירה של שטר ביטחון היא, מעצם טיבה וטבעה, "מסירה-על-תנאי" וזכותו של המחזיק בשטר כזה לממש אותו (כגון על-ידי סיחור או תביעה לפירעונו) קמה, רק אם נתמלא התנאי, והמסירה הופכת עקב כך שלמה (ע"א 358/80 קדש נפתלי, מושב עובדים להתיישבות חקלאית נ' מושב שאר ישוב, פ"ד לז(3) 830, 833). הווה אומר, הנתבע רשאי לטעון ולהוכיח, כולל בראיות בע"פ, שחיובו תלוי במילוי תנאי שלא קוים (או שטרם קוים), ולעניין זה השטר הוא ככל חוזה שבו רשאי הנתבע לטעון כי התחייבות מסוימת שלו מותנית בקרות אירוע כלשהו, ואם זה לא התקיים, הרי הוא משוחרר מקיום ההתחייבות (ש' לרנר, דיני שטרות (מהדורה שנייה), 2007, ע' 310-311).

ושלישית, הטענה בדבר קיזוז. טענת המבקשת כי ביצעה תיקונים בדירה שבעטים היא זכאית לקיזוז מול המשיב, עשויה להיות לה הגנה טובה נגד השיק, וזאת עפ"י ההלכה שנפסקה בפרשת מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים), לפיה דיני הקיזוז שבדין הכללי חלים גם בקיזוז חיוב שטרי בין צדדים קרובים, וכאשר החיוב השטרי והחוב הכספי הם מתוך "עסקה אחת", ניתן לקזז כנגד החיוב השטרי כל חוב כספי, בין קצוב ובין שאינו קצוב, ומושך השטר או עושהו רשאים לקזז כנגד הנפרע פיצויים לא קצובים המגיעים להם בגין הפרת עסקת היסוד (רע"א 6250/98 Nordland Papier AG נ' מפעלי ייצור והוצאה, פ"ד נג(2), 274; ש' לרנר, דיני שטרות (מהדורה שנייה), 2007, ע' 308-309).

  1. אמנם בשלב זה המבקשת טרם הוכיחה את טענותיה ומדובר רק בהגנה לכאורה. עם זאת, לצורך קבלת ההתנגדות, אין מקום לבחון האם וכיצד יעלה בידיה להוכיח את טענותיה, ואין לשקול שאלות של מהימנות. בשלב הדיון בהתנגדות, די לו לנתבע שיראה הגנה לכאורה שבה יוכל להתגונן מפני התביעה (ואפילו דחוקה). כל עוד לא נתברר לביהמ"ש שמדובר בהגנת בדים התלויה על בלימה, השאלה היחידה שעליו לבחון היא האם גרסת הנתבע, בהנחה שתוכח, יש בה עילת הגנה מפני התביעה (ראו, למשל: ע"א 356/85 מגן נ' הבנק הבינלאומי הראשון, פ"ד מא(3) 319, 321; ע"א 544/81, 604 קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד ל"ו(3) 518, 521; כן ראו: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית) 1995, ע' 676, ד' בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה (מהדורה שמינית), 2006, ע' 199-201 וא' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה תשיעית), 2007, ע' 385).
  1. אשר על כן, אני מקבל את ההתנגדות, באופן שהתצהיר יהווה כתב הגנה.
  1. התובענה תתברר בהליך של סדר דין מהיר ועל הצדדים לפעול בהתאם לאמור בתקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

המשיב (התובע) יגיש תצהיר ערוך לפי טופס 17א, רשימת מסמכים והעתקי המסמכים המצויים בידיו, בתוך 30 ימים מהיום. אם לא יעשה כן, תימחק התובענה מחוסר מעש, ללא הודעה נוספת.

המבקשת (הנתבעת) תצרף לכתב ההגנה תצהיר ומסמכים כאמור בתקנות סד"א, בתוך 45 ימים מיום שיומצאו לה מסמכי המשיב.

  1. להודיע לצדדים.

ניתנה היום י"ד בתמוז, תשס"ט (6 ביולי 2009) בהעדר הצדדים.

שמעון פיינברג, שופט

סגן נשיא


מעורבים
תובע:
נתבע: שפירא דוד
שופט :
עורכי דין: סימה סלע-פלקס,דוד דוידוב