ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין (..ח'אולה סלימאן) נגד אלאנסארי חלי)בתיק אלאנסארי נגד ח'אולה סל :


בתי המשפט

בית משפט השלום ירושלים

בש"א 12506/08

(ת.א. 19483/08)

בפני:

כב' הרשם אורי פוני

23/02/2010

בעניין:

ח'אולה סלימאן חאמד חסנא

המבקשת

נ ג ד

אלאנסארי חליל

המשיב

החלטה

1. על פי כתב התביעה שהגיש המשיב כנגד המבקשת נטען כי המשיב הינו אחד מבעליו של הנכס מקרקעין המכיל ארבע דירות והנמצא בירושלים.

באחת הדירות מתגוררת הגב' פדוא חסנא, אמה של המבקשת והינה דיירת מוגנת בדירה. במהלך חודש ינואר 2008 גילה המשיב כי המבקשת נפרדה מבעלה ועברה להתגורר עם ילדיה בדירה הנ"ל.

לאור עובדה זו נדרשה המבקשת לסלק ידה מן הדירה שכן היא שוהה בדירה לא רק בניגוד לחוזה השכירות עם אמה, אלא אף בהעדר הסכמה מאת הבעלים.

2. המבקשת במסגרת בקשתה לרשות להגן מעלה את הטענות הבאות:

ראשית, המשיב לבדו, שהינו אחד מיורשיה של הבעלים הרשומים של הנכס הגיש את תביעת הפינוי בלא שקיבל את הסכמת יתר היורשים להגשת התביעה. שנית, אמה הינה דיירת מוגנת ולפיכך העובדה כי עברה להתגורר עמה לאחר שנפרדה מבעלה בשנת 2001 אינה מהווה הפרה של הסכם השכירות בין הבעלים לאמה. בדירה זו היא גדלה וגרה במשך עשרות שנים.

3. מחקירתה הנגדית של המבקשת עולות העובדות הבאות אשר יש להן חשיבות לצורך הכרעה בבקשה. ראשית, אף אם נכונה טענתה כי בשנת 2001, עקב גירושיה מבעלה היא עברה להתגורר עם אמה בדירה הנדונה, הרי שהיא לא קיבלה כל אישור מהמשיב לגור בדירה. שנית, המבקשת אישרה כי המשיב הוא הבעלים הנכון של הנכס ואמה אף משלמת לו דמי שכירות מכח היותה מוגנת בנכס. שלישית, בגין מגוריה בדירת אמה היא אינה משלמת למשיב דמי שכירות.

רביעית, עובר לפרוץ הסכסוך בינה לבין בעלה בשנת 1999 הם גרו בשכירות בבית חנינה.

4. הלכה למעשה טוענת המבקשת, כי יש לה זכות להתגורר בבית הוריה שכן לאחר גירושיה טבעי הדבר כי תחזור לבית הוריה.

לענין זה נשאלה המבקשת: "ש. הזכות היחידה היא הזכות הטבעית לחזור לאמך. נכון או לא נכון."

על כך השיבה: "ת. נכון. לבית אבי איפה שגדלתי".

(עמ' 3 לפרוטוקול).

5. אין מחלוקת בין הצדדים כי אמה של המבקשת הינה דיירת מוגנת וכי המשיב משיקוליו אינו מגיש נגדה תביעה לפינוי בגין הפרת הסכם השכירות, לאור העובדה כי הינה מתירה לבתה – המבקשת לגור עמה לאחר שזו נפרדה מבעלה.

6. עם כל ההבנה למצבה של המבקשת, אין מקום להעתר לבקשה. לא רק שהמבקשת מודה כי המשיב הינו הבעלים של הנכס אלא אף מודה כי לא קיבלה ממנו כל רשות לגור עם אמה בנכס ובוודאי שאף אינה משלמת כל דמי שכירות בגין מגוריה אלה.

עובדה כי לאחר גירושיה נותרה היא ללא קורת גג ולפיכך חזרה לבית אמה, רק מכח העובדה כי גדלה וגרה בנכס עובר לנישואיה אינה מקנה לה כל זכות משפטית להמשיך ולהחזיק בנכס בניגוד לרצון הבעלים.

די בהודעת המבקשת המכירה במשיב כבעליו ל הנכס כדי ליתר את הצורך בהכרעה באשר לטענות ב"כ בדבר זכויות המשיב בנכס.

משלא הצביעה המבקשת על מקור משפטי לעגן את זכותה בנכס ובהעדר הסכמה מבעליו לגור בו יש להורות על פינוייה.

7. אשר על כן, הבקשה לרשות להגן נידחת.

המבקשת תישא בהוצאות הבקשה ובשכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪ בצירוף מע"מ.

ניתן בזאת פסק דין לטובת המשיב על פי כתב התביעה.

ב"כ המשיב ימציא פסק דין פורמלי לחתימה, בתוך 7 ימים מיום קבלת ההחלטה.

ניתנה היום ח' באדר, תש"ע (22 בפברואר 2010) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק מההחלטה לצדדים.

אורי פוני, רשם



מעורבים
תובע:
נתבע: אלאנסארי חליל
שופט :
עורכי דין: