ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ארנפלד משה נגד ליברמנש יעקב :


בתי המשפט

בית משפט השלום ירושלים

בשא007508/09

בש"א 6694/09

(ת.א. 7510/09)

בפני:

כב' הרשם אורי פוני

תאריך:

23/02/2010

בעניין:

ארנפלד משה

המבקש

נ ג ד

ליברמנש יעקב

המשיב

החלטה

1. ביום 9.7.09 הגיש המשיב תביעה כספית כנגד המבקש בהליך של סדר דין מקוצר לתשלום סך של 823,696 ש"ח.

2. מכתב התביעה עולות בתמצית הטענות הבאות: המבקש עניין את המשיב ברכישת דירות בעיר מנצ'סטר שבאנגליה. כתוצאה ממסע שיכנוע נחתמו סדרה של הסכמים שעל פי תוכנם העביר המשיב לבקשת המבקש סכומי כסף נכבדים של עשרות אלפי לי"שט. בין היתר הנימוקים בהם שוכנע המשיב להכנס כשותף עם המבקש ברכישת הדירות היתה העובדה כי המבקש הצליח לגייס באמצעות בנק למשכנתאות סכומים משמעותיים.

לא עברה תקופה ארוכה והתברר למשיב כי המשיב ביצע כלפיו מעשה עוקץ אשר התבטא בכך כי כל המסמכים הקשורים לרכישת הדירות וקבלת המשכנתא הינם מסמכים מזוייפים פרי יצירתו של המשיב. למשיב התברר כי המבקש כלל לא רכש את הדירות עליהם התחייב בהסכמים בין הצדדים.

3. ביום 30.8.09 עתר המשיב למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ (בש"א 6694/09) כנגד המבקש. בתצהירו בתמיכה לבקשה שב המשיב וטען כי המבקש הונה אותו באמצעות זיוף מסמכים שונים כפי שפורטו בכתב התביעה.

המשיב טען עוד כי המבקש הודה בפניו הן בכתב והן בע"פ על קיום החוב כלפיו תוך שהתחייב להשיב לו את החוב באמצעות המחאות שלא כובדו.

המשיב טוען כי המבקש הינו נוכל המתחזה לאיש עסקים חרדי שזייף מסמכים והציג בפניו מצגי שווא. למשיב חשש כי המבקש הנמצא כעת בארץ עלול לעזוב את הארץ לצמיתות ובכך להכביד על ההליך המשפטי .

לאור האמור בבקשה ניתן כנגד המבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ ביום 29.9.09.

4. ביום 11.10.09 הגיש המבקש בקשה זו בה עותר הוא לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ. בתצהירו מעלה המבקש את הטענות הבאות:

ראשית – עד לפני כ- 4 שנים הוא התגורר בישראל עת עבר להתגורר באנגליה בה קבע את מקום מושבו וזאת מיום 1.1.06. המבקש עדיין מחזיק באזרחות ישאלית.

שנית – ברשותו רשיון נהיגה אנגלי והוא אף נושא כרטיס ביטוח לאומי אנגלי.

שלישית – אין לו כל נכסים בישראל, לרבות מטלטלין וכספים.

רביעית – אשתו הינה בעלות אזרחית אירופאית ועובדת בבית ספר יהודי בעיר מגוריהם, כמו כן שלושה מארבת ילדי בני הזוג נולדו באנגליה.

חמישית – הוא הגיע לביקור משפחתי עם משפחותו והם היו אמורים לחזור לאנגליה ביום 13.10.09. הביקור בארץ היה לרגל החגים וכי המשיב ניצל לרעה את הביקור בארץ לצורך הוצאת צו עיכוב היציאה.

שישית – המשיב יודע היטב כי הוא מתגורר מזה מספר שנים באנגליה ואף ביקר בביתו מספר פעמים.

שביעית – המשיב העלים מבית המשפט את העובדה כי נחתם בינהם הסכם פשרה ביום 26.7.09. על פיה הסכם הפשרה הוא היה אמור לפרוע את החוב בתשלומים הכל כמפורט בהסכם הפשרה.

לגבי התשלום השני שעליו היה לשלם למשיב חל עיכוב עקב הליך משפטי המתקיים בין המבקש לבין צד ג'.

5. מהפן המשפטי טוענת ב"כ המבקש כי בהיותו המבקש תושב חוץ הרי שלאור הוראת תקנה 384 א' לא ניתן לעכב את יציאתו מן הארץ אלא בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

6. מחקירתו הנגדית של המשיב עולות העובודת הבאות: ראשית, הוא מכיר את המבקש מזה כשנתיים.

שנית – כיום המבקש גר באנגליה.

שלישית – במועד בו נחתמו ההסכמים עם המבקש הוא ידע כי המבקש מתגורר באנגליה ושוהה הרבה בארץ והוא אף מתכוון לשוב ולגור בארץ.

רביעית – עפ"י הסכם הפשרה הוא קיבל מאת המבקש שני סיכומים: האחד בסך של 11,400 ליש"ט והשני, 4,000 ליש"ט וזאת לאחר שהוא הודיע למבקש על ביטול הסכם הפשרה עקב הפרתו על ידו. מעבר לסכומים אלה לא הוסיף כל תשלום.

חמישית – משיחותיו עם המבקש הוא ידע והבין שהמבקש אמור לשוב ולהתגורר סופית בארץ לקראת חודש אב ואף פנה אליו בבקשה שימצא לו דירה.

7. מחקירתו הנגדית של המבקש עולות העובדות הבאות:

ראשית – המבקש מסכים שהוא חייב למשיב כספים.

שנית – הוא מכחיש את טענת המשיב כי יש בכוונתו לשוב ולהתגורר בארץ ולרכוש בה דירה.

שלישית – קיצבת הילדים נכנסת לחשבון הבנק של אשתו באנגליה ואילו לו יש חשבון בארץ.

רביעית – הסכום הראשון על פי הסכם הפשרה בסך של 20,000 ליש"ט לא שולם במלואו, ואף את יתר התשלומים על פי הסדר הפשרה הוא לא פרע.

8. המבקש המציא לתיק בית המשפט תעודה מטעם משרד הפנים ובו פירוט כניסותיו ויציאותיו של המבקש מן הארץ. ממסמך זה ניתן לגלות כי המבקש יוצא ונכנס את הארץ מספר רב של פעמים ולפרקי זמן שונים.

9. ב"כ המשיב בסיכומו טוען כי המבקש לא הניח כל תשתית עובדתית לפיה הוא עובד באנגליה וכי הוא מייצר הכנסה באנגליה וככל הנראה עיקר עיסוקו בארץ. עוד מוסיף ב"כ המשיב כי המבקש אינו מכחיש את החוב וקיימות די ראיות לכך הן בכתב והן בע"פ. עוד מציין הוא כי המבקש לא עמד בהסכם הפשרה עובדה אשר הביאה אותו לבטל את הסכם הפשרה. עוד מפנה ב"כ המשיב לעובדה כי החברה שבבעלות המבקש ואשר באמצעותה ביצע המבקש את מעשה הרמיה כלפיו הינה חב' חסרת כל ועומדת בפני סגירה. עוד עולה ממסמכי החב' כי אשתו של המבקש עובדת כמזכירת החב' וזאת בניגוד לגירסתו כי אשתו עובדת בבית ספר מקומי באנגליה. עוד מציין ב"כ המשיב כי ההסכמים בין הצדדים נשוא כתב התביעה נחתמו בירושלים והצדדים אף קבעו את ירושלים כמקום השיפוט היחודי בכל מחלוקת הנובעת מההסכמים.

10. ב"כ המבקש שמה את יהבה על העובדה כי המשיב הינו תושב חו"ל ובהעדר נסיבות חריגות לא ניתן להוציא כנגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ. עוד מתייחסת היא למשיב התנהגות שלא בתום לב בכך שהסתיר מידע מבית המשפט עת עתר להוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגדו.

11. בבחינת קיום העילה אין ספק כי המשיב עמד בנטל זה. די להפנות בעניין זה לנספח ט"ו לכתב התביעה הוא מכתב מיום 4.5.09 מאת המבקש אל המשיב. כבר ברישא למכתבו זה מאשר המבקש כי קיבל מאת המשיב סכום של 95,977 ליש"ט וזאת בגין ההסכמים לרכישת שלוש דירות באנגליה.

בהמשך המסמך מפרט המבקש כי הסכום הנ"ל יושב למשיב בשלוש המחאות אשר אמורות להימשך מהחב' שבבעלותו מחשבונה באנגליה. אסמכתא נוספת המאשרת את חובו של המבקש למשיב הינו נספח יח' לכתב התביעה.

כחיזוק להודאתו בחוב יש להפנות לדברי המבקש בחקירתו הנגדית בו העיד כי "אני מסכים שאני חייב למשיב כסף"... (שורה 21 בעמ' 3 לפרוטוקול מיום 13.11.09 וכן "אני לא זוכר דבר כזה, אני מודה שאני חייב לו כספים ולא התעלמתי ותמיד הייתי איתו בקשר" (שורה 25 בעמ' 3 לפרוטוקול).

12. כאמור לעיל ועל פי פירוט יציאותיו וכניסותיו של המבקש נראה כי המבקש ביקר במהלך השנים 2007-2008 כאחת עשרה פעמים שלא לדבר על מספר לא קטן של ביקורים בשנים שקדמו לכך. לא זו אף זאת, אף ההסכם מיום 3.2.09 נחתם בין הצדדים בירושלים ואף מקום זה נקבע כמקום שיפוטי יחודי בין הצדדים. נתונים אלה יש בהם כדי לסדוק בגירסת המבקש כי מקום עיסוקו באנגליה.

בנוסף, יש לזכור כי המבקש הינו בעל אזרחות ישראלית ולו חשבון בנק בישראל. כמו כן, המבקש מנהל הליך משפט עם צד ג' בארץ.

המבקש אף הודה בחקיתו הנגדית כי באחד מביקוריו בארץ הוא שקל אפשרות לרכוש דירה להשקעה בישראל. מנגד טוען המשיב בתוקף כי המשיב הודה בפניו כי הינו מתכוון לשוב ולגור בישראל ואף ביקש את סיועו במציאת דירה.

13. אין מחלוקת כי המבקש לא עמד בהתחייבותו על פי נספח ט"ו לכתב התביעה להחזיר את החוב בשלוש המחאות. משכך חתמו המבקש ביום 26.7.09 על הסכם פשרה אשר על פיו קבעו הצדדים מנגנון תשלומים. אף בהסכם זה לא עמד המבקש. כך למשל לא הוכיח המבקש כי פרע את מלוא הסכום הנקוב בסעיף 2א' להסכם. אף לגבי התשלום השני כמפורט בסעיף 2ב' לא עמד המבקש, אמנם המבקש טוען כי אין באפשרותו לפרוע את הסכום של 30,000 ליש"ט עקב הליך משפטי המתנהל מול צד ג'. אמנם, לבקשה לביטול צו העיקול צורף מסמך מטעם בית דין צדק בבני ברק בראשית הרב קרליץ אך ממסמך זה לא ניתן לגלות מה הסכום אותו המחה המבקש למשיב.

לא מיותר לצייין כי הסכם הפשרה הנ"ל נחתם אף הוא בירושלים.

14. אף אם אאמץ את גירסת ב"כ המבקש כי המדובר בתושב חוץ הרי שהגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות שבפני יהא זה ראוי ונכון להותיר את צו עיכוב היצאה כנגד המבקש על כנו תוך מתן אפשרות למבקש להמציא ערבויות להנחת דעתו של בית המשפט כתנאי לביטולו, ולהטחת התייצבותו להליך המשפטי.

ראשית – יש לציין כי לא רק שהמבקש מודה בקיום החוב אלא שהוא בניגוד להבטחותיו להחזיר את החוב לא עמד בהן. כך על פי נספח ט"ו לכתב התביעה שנחתם בירושלים בחודש מאי 2009 וכך גם על פי הסכם הפשרה מסוף חודש יולי 2009 שאף הוא נחתם בירושלים.

הפרת 2 מסמכים אלה מחזקת את המסקנה כי חששו של המשיב כי כספו המגיע לו מהמבקש לא יושב לו.

שנית – מן החומר המצוי בתיק עולה כי למשיב חשבון בנק בארץ והוא מבקר בארץ לעיתים די קרובות ואף עוסק בעיסוקו בתחום הנדל"ן כדוגמת ההסכמים עם המשיב.

שלישית – אמנם זכות חופש התנועה הינה זכות חוקתית שיש להגין עליה, אך מנגד יש להגן על זכות הבנין של המשיב אשר חובו אינו מוטל בספק כמפורט לעיל.

המבקש הינו בעל אזרחות ישראלית ולא אנגלית וכל שיש בידו על הינה ויזת מגורים באנגליה מיום 1.1.06 שהוצאה בת"א.

המבקש למעט טענותו כי מקום עיסוקו בחו"ל לא הביא כל ראיה לתמוך בה. אדרבא, מתברר כי חלק מעסקיו הוא מבצע בארץ

15. לאור כל האמור לעיל אני דוחה את הבקשה לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ. יחד עם זאת יבוטל הצו בכפוף לכך כי המבקש ימציא ערבויות מתאימות להנחת דעת בית המשפט על מנת להבטיח את הגעתו ארצה לשם ניהול ההליך המשפטי.

כמו כן, ישא המבקש בהוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

ניתנה היום ל' בתשרי, תש"ע (18 באוקטובר 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים באמצעות הפקס.

אורי פוני, רשם



מעורבים
תובע: ארנפלד משה
נתבע: ליברמנש יעקב
שופט :
עורכי דין: