ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אבו דיאב עדאל נגד בזק :


בתי המשפט

בית משפט השלום ירושלים

בש"א 3861/07

(ת.א. 701272/07)

בפני:

כב' הרשם אורי פוני

23/02/2010

בעניין:

אבו דיאב עדאל

המבקש

נ ג ד

בזק החב' הלאומית לתקשורת בע"מ

המשיבה

החלטה

1. על פי כתב התביעה שהגישה המשיבה בהליך של סדר דין מקוצר כנגד המבקש נטען כי המבקש היה המחזיק של קו טלפון שמספרו 6563183-02.

2. למבקש יתרת חוב בגין השימוש בקו הטלפון לחודשים 2004/ 10-9 בסך של 1671.27 ₪ אותו לא פרע חרף מכתב התראה ודרישה לתשלום החוב.

החוב הנ"ל נכון למועד הגשת התביעה ביום 7.2.07 עמד ע"ס של 2,199 ש"ח.

3. המבקש במסגרת תצהירו בתמיכה לבקשה לרשות להגן אינו מכחיש את העובדה כי קו הטלפון הותקן בביתו שבכפר עקב על ידי המשיבה. המבקש ממשיך וטוען כי כחודשיים לאחר התקנת קו הטלפון הוא עבר להתגורר במקום אחר. עם מעבר לדירתו החדשה הוא פנה לנציג מטעם המשיבה, אחד בשם אברהים כלף וביקש ממנו לנתק את קו הטלפון. קו הטלפון אכן נותק ובגין התקופה שבה התגורר בדירה בכפר עקב לא קיבל מאת המשיבה כל חשבון לתשלום.

עם קבלת כתב התביעה הוא פנה למשרדי המשיבה במזרח ירושלים ושם הודע לו כי המדובר בסכום חוב המגיע לסך של 3,383 ש"ח. חרף פניותיו לקבל את פירוט השיחות הוא נענה כי עליו לשלם את החוב.

אף במועד מאוחר יותר לאחר שקיים פגישה עם ב"כ המשיבה נמסר לו כי קרן החוב הינה בסך של 850 ש"ח בלבד וכי הוא מוכן לפרוע חוב זה. לענין יתרת החוב המורכב מפיגור אין המשיבה זכאית לסכום זה מאחר ולא הודיעה לו על גובה החוב במועד ואף סירבה למסור בידיו חשבונות לתשלום. עוד טוען המבקש כי יש לקזז מן החוב הנתבע את הסך של 600 ש"ח אותו שילם לנציג המשיבה הנ"ל עם ביצוע ההתקנה.

4. ב"כ המשיבה בתגובתה מציינת את העובדה, כי המבקש מודה בכך כי הקו הוזמן על ידו והותקן בביתו והוא אף השתמש בו ולפיכך קמה החובה מכח הדין לפרוע את החוב בגין השימוש בקו.

ב"כ המשיבה מוסיפה ומציינת כי אותו כלף הנטען כי הינו כקבלן מטעמה אינו מוכר לה ואינו עובד בשורותיה וככל שהמדובר במעשה הונאה על המבקש להפנות את תלונתה לגורמים המוסמכים.

עוד טוענת ב"כ המשיבה כי חשבון הטלפון נשלח למענו של המבקש כפי שהוא רשום בספריה וכי לא נתקבלה אצלה כל הודעה בדבר שינוי כתובת.

ב"כ המשיבה אף מכחישה את טענות המבקש כי ביקר במשרדי המשיבה.

5. לאחר עיון בבקשה ובתגובות דין הבקשה להידחות.

מהחומר המצוי בתיק עולה כי חשבון הטלפון נשוא כתב התביעה נשלח לכתובת המבקש בכפר עקב, הוא מקום מגוריו בעת התקנת הקו. יתרה מכך, המבקש לא המציא כל אסמכתא לגבי המועד בו עבר לכתובת החדשה או כי מסר הודעה על כך למשיבה.

די בעובדה כי המבקש מודה כי קו הטלפון הותקן בדירתו כדי לחייבו בתשלום בגין השימוש בקו. המבקש לא פנה למשיבה אלא רק לאחר קבלת התביעה וזאת כשלוש שנים מיום שלטענתו עזב את מקום מגוריו בכפר עקב. המשיב התרשל בכך כי משלא קיבל חשבון בגין השימוש בקו הטלפון לא פנה למשיבה לבדוק מה קורה עם החשבון. המבקש כמי שהשתמש בקו הטלפון, ותהא התקופה אשר תהא אינו יכול לשבת בחיבוק ידיים, והיה עליו לפעול באופן סביר ובזמן סביר על מנת להסדיר את החוב ולא להמתין עד לקבלת התביעה.

עוד יצויין כי המשיב לא הביא כל אסמכתא כי שילם למשיבה את הסך של 600 ₪ ולפיכך אין מקום לקיזוז סכום זה מהחוב בגין השימוש בקו הטלפון.

6. לאור האמור לעיל הבקשה לרשות להגן נידחת.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן בזאת פסק דין לטובת המשיבה על פי כתב התביעה.

ב"כ המשיבה ימציא פסק דין לחתימה בתוך 7 ימים מיום קבלת ההחלטה.

ניתנה היום י"א בשבט, תש"ע (26 בינואר 2010) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק מההחלטה לצדדים.

אורי פוני, רשם