ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שויחט סמיון - המוסד לביטוח לאומי :


בית הדין הארצי לעבודה

עבל000281/07

שויחט סמיון


המערער

-

המוסד לביטוח לאומי

המשיב

לפני: הנשיא סטיב אדלר, סגנית הנשיא נילי ארד, השופטת ורדה וירט-ליבנה

נציג עובדים מר יהודה בן הרוש נציג מעבידים מר אורן שחור

בשם המערער – עו"ד אורן סודאי

בשם המשיב – עו"ד רועי שביט

פסק דין

הנשיא סטיב אדלר

1. ערעור זה עניינו בעתירתו של המערער להכרה בטנטון כבתאונת עבודה על פי סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי). בית הדין האזורי (השופטת עדנה קוטן ונציגי הציבור מר אשר זנזורי ומר איברהים חטיב; בל 494/06) דחה את תביעתו של המערער וקבע כי לא התקיימו בו תנאי סעיף 84א(ב)(3) לחוק הביטוח הלאומי בדבר "פניות חוזרות ונשנות לקבלת טיפול רפואי שתועדו ברשומה רפואית".

ואלה העובדות

2. המערער, יליד 1952, מועסק כמבקר איכות תהליכי ייצור בתעשייה הצבאית החל משנת 1981. ביום 20.7.2005 הגיש המערער למוסד לביטוח לאומי תביעה להכרה בליקוי שמיעה ובטנטון כפגיעה בעבודה. במכתב מיום 10.10.2005, הודיע המוסד לביטוח לאומי למערער כי הכיר בליקוי השמיעה ממנו הוא סובל כמחלת מקצוע, והפנה אותו להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות. תביעתו של המערער להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה נדחתה, מן הטעם שלא התקיימו בו תנאי סעיף 84א(ב)(3) לחוק הביטוח לאומי בדבר "פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי". על החלטה אחרונה זו סבה תובענתו של המערער לפני בית הדין האזורי.

3. התשתית העובדתית שעמדה ביסוד פסק דינו של בית הדין האזורי לא היתה נתונה במחלוקת בין הצדדים, והיא כוללת רשומות רפואיות אלה:

[א] טופס הפנייה מיום 24.5.2005 אל מהנדס הבטיחות בתעשייה הצבאית חתום בידי רופאה תעסוקתית בקופ"ח, ד"ר דימנט מרינה, אשר ביקשה "פרטים לגבי סוג עבודתו" של המערער ומידת חשיפתו לרעש, כפי הנראה לצורך הנפקת תעודה ראשונה לנפגע בעבודה. בטופס ההפנייה נרשם כך: "תלונות: ירידה בשמיעה וצפצופים קבועים באוזניים". אבחנה משוערת: ירידה בשמיעה ו TINNITUS SUBJECTIVE".

[ב] תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה מיום 31.5.2005. התעודה חתומה אף היא בידי הרופאה התעסוקתית ד"ר דימנט, כפי הנראה, לאחר שקיבלה לידיה את פרטים אודות עבודתו של המערער בתעשייה הצבאית. בתעודה נכתב כך: "מתלונן על ירידה בשמיעה 8-9 שנים, צפצופים באוזניים מספר שנים, מפריעים לשינה...". בקטגוריית "האבחנה" נרשם בתעודה TINNITUS SUBJECTIVE.

[ג] בדיקת שמיעה במכון "הדים" מיום 24.8.2005, בה נרשם: "הנבדק מתלונן על טנטון קבוע וירידה בשמיעה מזה 5 שנים. חשוף לרעש בעבודתו".

פסק דינו של בית הדין האזורי

4. בית הדין האזורי דחה את תביעתו של המערער מן הטעם שלא התקיימו בו תנאי סעיף 84א(ב)(3) לחוק הביטוח הלאומי בדבר "פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי". בתוך כך קבע בית הדין האזורי, כי תיעוד רפואי על פגיעה בתפקוד בשל הטנטון, הוא אחד התנאים להכרה בטנטון כבתאונת עבודה. בית הדין האזורי ציין בהקשר זה, כי במסמכים הרפואיים מיום 24.5.2005 ומיום 24.8.2005, לא מצוי תיעוד על ירידה בתפקוד בשל הטנטון, וכי התיעוד היחיד לירידה בתפקוד מצוי בתעודה הראשונה לנפגע בעבודה מיום 31.5.2005 ולא במסגרת פנייה "לטיפול רפואי", כנדרש. עוד ציין בית הדין האזורי, כי בדיקת השמיעה מיום 24.8.2005, נערכה בהתאם לדרישת המוסד לביטוח לאומי ואין מדובר בפנייה של המערער לטיפול רפואי.

טיעוני הצדדים בערעור

5. לטענת המערער, תנאי הסף הקבועים בסעיף 84א(ב)(2) ובסעיף 84א(ב)(3) לחוק הביטוח הלאומי הם תנאים מצטברים, אשר הראשון בהם עוסק במועד רישומה של התלונה הראשונה על טנטון, והשני עוסק במספרן ומהותן של התלונות. לטעמו, אין יסוד לקביעתו של בית הדין האזורי לפיה המחוקק הבחין "בין שני סוגים של פנייה לרופא" או בין שני סוגי תלונות. עוד הוסיף, כי ארבע רשומות רפואיות מעידות על הטנטון ממנו הוא סובל, ולטעמו די בהן על מנת למלא אחר דרישות החוק כפי שפורשו בפסק דין ברכליס (עב"ל 53/08 ליאוניד ברכליס – המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם, ניתן ביום 2.10.2008). המערער טען, כי תיאור התלונות על טנטון כפי שהוא מופיע ברשומות הרפואיות שהגיש, מהווה ראיה לכך שהטנטון גרם לפגיעה בתפקודו, כפי שמתועד במפורש ברשומה מיום 31.5.2005. עוד הוסיף, כי רופאיו הבהירו לו שאין בנמצא טיפול רפואי לטנטון ומשכך לא חזר ופנה אליהם בעניין.

המשיב טען, כי לא התקיימו במערער דרישות סעיף 84א(ב)(3) לחוק הביטוח הלאומי כפי הפרשנות שניתנה להם בהלכת ברכליס. לטעמו, סעיף 84א(ב)(3) קובע שני תנאים מצטברים להכרה בטנטון כבתאונת עבודה: פגיעה בתפקוד ופניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי שתועדו ברשומה רפואית. המשיב טען, כי ברשומות הרפואיות שהציג המערער לא מתועדת פגיעה בתפקוד בשל הטנטון. זאת, לבד מהערה בעניין הפרעה לשינה בתעודה הראשונה לנפגע בעבודה, שלשיטת המשיב אינה מהווה "פנייה לטיפול רפואי".

הוסיף המשיב וטען, כי מתוך שלוש פניותיו של המערער לטיפול רפואי, רק אחת היתה לפני מועד הגשת התביעה למשיב. באשר לפנייה לטיפול מיום 31.5.2005, טען המשיב, כי היא נעשתה לצורך קבלת תעודה ראשונה לנפגע בעבודה ואין לראות בה פנייה נפרדת לטיפול רפואי.

6. בהתאם להסכמת הצדדים, שמצאה ביטויה בהחלטת רשמת בית דין זה מיום 12.7.2009, ניתן פסק דיננו על יסוד טיעוני הצדדים בכתב וכלל המסמכים המצויים בתיק בית הדין.

הכרעה

7. תנאֵי הסף להכרה בטנטון כבתאונת עבודה קבועים בסעיף 84א(ב) לחוק הביטוח הלאומי, שנכנס לתוקף ביום 1.4.2005. בפסק דין ברכליס ובפסק דין בוחבוט (עבל 325/08 המוסד לביטוח לאומי – בוחבוט שרלי, ניתן 12.10.2009) נדרשנו לפרשנות הוראות הסעיף, תוך התוויית אמות המידה להכרה בטנטון כבתאונת עבודה.

דעותיהם של הצדדים לערעור לפנינו נחלקו באשר להתקיימותו במערער של התנאי הקבוע בסעיף 84א(ב)(3) לחוק הביטוח הלאומי, שזה לשונו:

"הפגיעה בתפקוד עקב הטנטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית"

8. בפתח דברנו נזכיר, כי פסק דינו של בית הדין האזורי ניתן על יסוד תשתית עובדתית מוסכמת שהניחו בעלי הדין לפניו.

תשתית עובדתית זו כללה שלוש רשומות רפואיות מטעם המערער בהם תועדה תלונה על טנטון: הפְנייה מיום 24.5.2005; תעודה ראשונה לנפגע בעבודה מיום 31.5.2005, ובדיקת שמיעה של מכון "הדים" מיום 24.8.2005. ההכרעה בערעור תתבסס אף היא על תשתית עובדתית מוסכמת זו.

9. בפסק דין ברכליס ובפסק דין בוחבוט עמדנו על כך שהתנאי בדבר "פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי" נועד לבחינת אותנטיות תלונותיו של המבוטח על טנטון. במסגרת זו קבענו בפסק דין ברכליס, כי "פניות חוזרות ונשנות אלו צריכות להיות משך פרק זמן משמעותי, שאינו מתמצה בחודשים ספורים לפני הגשת התביעה למוסד".

כפי שהבהרנו לעיל, תביעתו של המערער להכרה בטנטון כבתאונת עבודה הוגשה למוסד לביטוח לאומי ביום 20.7.2005. פנייתו לטיפול הרפואי נעשתה לראשונה פחות מחודשיים קודם לכן, ביום 24.5.2005. בכך אין לראות "פרק זמן משמעותי" כנדרש. הוספנו ואמרנו לעניין זה בפסק דין בוחבוט, כך:

"סמיכות הזמנים בין פניותיו של המשיב לקבלת טיפול רפואי לבין מועד הגשת תביעתו למוסד לביטוח לאומי, מטילה צל על אותנטיות פניותיו לקבלת טיפול. כפי שעמדנו על כך לא אחת, הטנטון אינו נבחן בפרמטרים רפואיים מדעיים ומדובר בתלונה סובייקטיבית הנסמכת על דבריו של המבוטח. מטעם זה, נודעת חשיבות לבחינת אותנטיות תלונותיו של המבוטח על טנטון, בין היתר, באמצעות בחינת פרק הזמן בו התלונן על טנטון עובד להגשת התביעה למוסד..."

והדברים נכוחים אף לענייננו.

10. בפסק דין ברכליס קבענו עוד, כי במניין "הפניות החוזרות ונשנות" אין להביא פניות ממועדים שלאחר הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי. זאת, מאחר והתנאים לקבלת התביעה נדרשים להתקיים במבוטח במועד הגשתה. מטעם זה, אין לראות בבדיקת השמיעה של המערער מיום 24.8.2005, שנעשתה כחודש לאחר הגשת התביעה למוסד, פנייה לטיפול רפואי. מה גם שבדיקת שמיעה זו נעשתה על פי דרישת המוסד לביטוח לאומי ולא ביוזמת המערער. הוא הדין באשר לתעודה הראשונה לנפגע בעבודה מיום 31.5.2005 שניתנה לצורך הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי, ואף אותה אין להביא במניין הפניות לטיפול רפואי (ראו לעניין זה: עב"ל 682/07 שלום שלי – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 2.10.2008; עב"ל 738/07 המוסד לביטוח לאומי – אפלבוים, ניתן ביום 2.10.2008; ופסק דין בוחבוט).

הנה כי כן, הפנייה היחידה של המערער לטיפול רפואי, אותה ניתן להביא בחשבון לעניין סעיף 84א(ב)(3) לחוק הביטוח הלאומי, היא ההפנייה מיום 24.5.2005. בכך אין די כדי להוות "פניות חוזרות ונשנות" לקבלת טיפול רפואי כדרישת החוק. זאת, ביתר שאת בשים לב לכך, שפנייה זו נעשתה סמוך להגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי.

מסקנת הדברים היא איפוא, כי המערער לא הוכיח שהתקיימה בו דרישת סעיף 84א(ב)(3) לחוק הביטוח הלאומי בדבר "פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי".

11. משזו מסקנתנו, לא נדרשת התייחסותנו לקביעתו של בית הדין האזורי בדבר הדרישה לתיעוד רפואי על פגיעה בתפקוד כתנאי להכרה בטנטון כתאונת עבודה. על כך עמדנו בפסק דין בוחבוט, תוך הפנייה לפסיקה קודמת של בית דין זה (עב"ל 494/08 המוסד לביטוח לאומי – יחזקאל איזיקאל, ניתן ביום 25.6.2009). בדומה, לא נדרשת בנסיבות העניין התייחסותנו למשמעות המילה "subjective" המופיעה בתעודות הרפואיות.

12. טרם חתימה נעיר, כי המערער צירף לטיעוניו בערעור בדיקת שמיעה מיום 6.9.2000 על גביה נרשם בכתב יד "טיניטוס". מסמך זה לא הוגש לבית הדין האזורי ולא היווה חלק מהתשתית העובדתית עליה הסכימו הצדדים. לפיכך, מסמך זה אינו מהווה ראיה בהליך.

13. הערעור נדחה, באשר לא מתקיימים במערער תנאי סעיף 84א(ב)(3) לחוק הביטוח הלאומי.

אין צו להוצאות.

ניתן היום ח' באדר התש"ע (22.2.2010) בהיעדר הצדדים וישלח אליהם.

הנשיא סטיב אדלר

סגנית הנשיא נילי ארד

השופטת ורדה וירט-ליבנה

נציג עובדים מר יהודה בן הרוש

נציג מעבידים מר אורן שחור