ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ברוך ניאזוב נגד בטוח לאומי-סניף :


בתי הדין לעבודה

בית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב – יפו

בל 003907/09

בפני:

כב' השופט שמואל טננבוים

23/02/2010

ברוך ניאזוב

בעניין:

עי ב"כ עו"ד

זמר

המערער

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

ע"י בכ עו"ד בר נור

המשיב

פסק דין

1. בפני ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 (להלן:"החוק") על החלטת הוועדה לעררים לעניין אי כושר מיום 17.6.09 אשר קבעה בהחלטתה כי דרגת אי הכושר של המערער עומדת על 60%. בכך הותירה על כנה את החלטת הועדה מדרג ראשון מיום 24.2.09.

הרקע העובדתי לערעור

2. המערער יליד 1982 סובל מחירשות ומהפרעות בהיגוי מגיל ינקות ובגינן נקבעו לו זה מכבר נכויות רפואיות לצמיתות בשיעורים 60% ו- 40% בהתאמה.

3. בגין המגבלות התפקודיות, אשר נגרמו לו בעטיין של נכויות רפואיות אלו, נקבעה לו דרגת אי כושר בשיעור 60%.

4. ביום 17.6.09 נפצע המערער מחבלה סיבובית ברגלו, אשר גרמה לקרעים בשני מיניסקוסים וכן לקרע ברצועת ACL.

5. ועדה רפואית מדרג ראשון מיום 3.2.09 קבעה למערער נכות רפואית משוקללת בשיעור 79%, כדלקמן:

חירשות דו צדדית 60%.

הפרעות היגוי 40%.

ירידה בחדות ראיה בימין 20%.

ניתוח אטרוסקופיה 10%.

תגובה רגשית למוגבלות 10% לפי סעיף ליקוי 34א.

6. ועדת אי כושר מדרג ראשון קבעה ביום 24.2.09 כי יש לראות את המערער "כחסר כושר השתכרות בשיעור 60% לצמיתות".

7. ועדת עררים לעניין אי כושר מיום 17.6.09 אשר דנה בערעורו של המערער, החליטה לדחות את הערעור ולהותיר את דרגת אי הכושר שנקבעה למערער על כנה, קרי 60% לצמיתות.

על החלטה זו הוגש הערעור שבפניי.

נימוקי הערעור

8. המערער טוען כי נפלה טעות בחישוב הנכות המשוקללת, שכן בצירוף הנכויות שנקבעו לו יש לקבוע נכותו המשוקללת בשיעור 84.44%. לפיכך, טוען המערער, מאחר וקביעת הועדה לעניין אי כושר מבוססת על הנכות הרפואית המשוקללת, הרי שמשנפלה טעות חישוב, הוועדה הסתמכה על נכות משוקללת מוטעית.

9. עוד טוען המערער כי לאחר שנקבעה לו נכות אורטופדית, שיש בה להגביל את תפקודו וכושרו להשתכר, הרי שאין זה סביר והגיוני, כי כושר ההשתכרות שלו נותר בדיוק, כפי שהיה עובר לפציעה האורטופדית והנכות שנותרה לו בגינה.

נכויותיו בגין חירשות ואילמות גרמו לצמצום כושר השתכרותו ב- 60% ומשכך קביעת הועדה כי לאחר הפציעה ולאחר שנקבעה לו נכות אורטופדית, עדיין צומצם כושר השתכרותו ב- 60%, אינה סבירה.

10. לבסוף מציין המערער כי העובדה שהוועדה קבעה כי הינו מסוגל לבצע אך עבודות מיון ואריזה מעידה על כך שנגרם לו, צמצום בכושר השתכרותו, העולה על 60%. הוא מוסיף כי במהלך תקופה ארוכה נמנה על דורשי העבודה, אך עד היום טרם הוצעה לו עבודה התואמת למגבלותיו.

דיון והכרעה

11. על פי סעיף 213 לחוק, הערעור על החלטת ועדה לעררים לעניין אי כושר הוא בשאלה משפטית בלבד . בית הדין יתערב בהחלטת הוועדה במקרים קיצוניים של חוסר סבירות ויראה בכך משום טעות משפטית. זאת משום שוועדה לעררים, בשונה מועדה רפואית, פועלת בתחום שאינו רפואי טהור. (דב"ע שם/01-1318 עטיה נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60).

12. מעיון בדו"ח הועדה עולה כי הועדה שמעה בפירוט רב את בעיותיו של המערער ומצבו. הועדה עיינה בתיקו הרפואי והתייחסה לליקוייו, לרבות הליקוי האורטופדי.

בהחלטתה קובעת הוועדה:

" מדובר בחירש- אילם, הסובל בין השאר גם מקרע במינסקוס כאשר הנכות בגין ליקוי זה שהייתה בעבר בשיעור של 20% הורדה מה-3/05 ל- 10% בלבד.

הוועדה ראתה את בדיקת MRI מ- 31.5.09. במהלך הדיון טען עו"ד שעל הועדה לקחת בחשבון את הליקוי בברך כאשר הוועדה באה לקבוע את נכותו התפקודית. הוועדה אכן בחנה את הליקוי והגיעה פה אחד להחלטה שאין בליקוי האורטופדי די על מנת למנוע מהתובע לעבוד באופן חלקי בישיבה בעבודת מיון ואריזה ואף בעבודות ייצור קלות בעלות אופי חוזר המתאימות לחרשים ".

13. נמצא, כי הוועדה הייתה ערה לנכויות הרפואיות מהן סובל המערער, לרבות הליקוי האורטופדי. חרף קשייו של המערער וליקויים אלה סברה הועדה כי המערער מסוגל לעבודה בהיקף חלקי, ללא מאמץ פיזי, בעבודות ייצור ומיון פשוטות החוזרות על עצמן.

14. על אף הנסיבות הקשות של המערער, אינני סבור כי נפל חוסר סבירות קיצוני בהחלטת הועדה לעררים בעניינו, באופן המחייב את התערבות בית הדין בהחלטה. הועדה התייחסה כראוי לכלל ליקוייו של המערער ונסיבותיו האישיות, הוועדה מציינת מפורשות כי אין בקביעת הנכות הרפואית האורטופדית כדי להשפיע על כושר התפקוד. הוועדה נימקה באופן ברור החלטתה, ופעלה במסגרת סמכותה.

15. הטענה כי הליקוי הרפואי הנוסף שהוכר הינו בעל משמעות תפקודית היא שאלה המסורה לשיקול דעתה המקצועי של הועדה. כאמור, הועדה בחנה עניין זה והגיעה למסקנה כי אין לליקוי זה השפעה תפקודית.

יש לציין כי ועדת אי הכושר מדרג ראשון שהחלטתה אושרה על ידי הוועדה לעררים, נסמכה במסקנתה – כפי שעולה מהפרוטוקול – על חוו"ד רופא מוסמך, חוו"ד פקיד שיקום ודיון משותף עם רופא ופקיד שיקום.

16. באשר לטענת המערער בדבר טעות החישוב שנפלה בקביעת נכותו הרפואית המשוקללת – אני מקבל את עמדת המוסד ולפיה טענה זו בטעות יסודה, שכן פריט ליקוי 34 א אינו מקנה 10% נכות, אלא 0% בלבד. ככל הנראה בדו"ח האבחון הרפואי מיום 3.2.09 נפלה טעות קולמוס בכתיבת אחוזי הנכות לצד סעיף הליקוי. כפי שניתן לראות טעות זו תוקנה כבר בפרוטוקול האבחון הרפואי של הוועדה הרפואית לעררים מיום 26.5.09 – שם נרשם: "תגובה רגשית למוגבלות -34א - 0%".

סיכום

17. בהיעדר פגם משפטי שנפל בהחלטה – דין הערעור להדחות.

אין צו להוצאות.

ניתן היום ל' בשבט, תש"ע (14 בפברואר 2010) בהעדר הצדדים.

שמואל טננבוים, שופט

אתי/



מעורבים
תובע: ברוך ניאזוב
נתבע:
שופט :
עורכי דין: עי ב"כ עו"ד