ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אליהו שחף נגד בטוח לאומי-סניף :


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב – יפו

בל 003050/07

בפני:

כב' השופט שמואל טננבוים

23/02/2010

בעניין:

אליהו שחף

התובע

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

הנתבע

החלטה

1. עניינו של התובע הוחזר לבית הדין על פי החלטת בית הדין הארצי מיום 31.5.09 (עב"ל 451/08). על פי החלטה זו, יש למנות מומחה יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סובל המערער בגבו לבין עבודתו במהלך השנים כנהג אוטובוס ובמסגרת תורת המיקרוטראומה.

על פי הנחיית בית הדין הארצי, ניתנה לתובע אפשרות להשלמת תצהירו והוא אף נחקר על גירסתו בתצהיר המשלים.

2. להלן גירסתו של התובע בתצהירו המשלים:

"2. בשנת 1987 לאחר שנים בהם עבדתי רק כנהג אוטובוס בלבד עברתי לעבוד במוסך בתחילה כמסגר בהמשך כחשמלאי מיזוג אויר ונהג גרר (סדנא ניידת).

3. לאורך השנים משנת 1987 ועד לחודש יולי 2005 עבדתי במקביל לעבודתי במוסך כאמור גם כנהג אוטובוס באגד.

4. לציין כי במהלך התקופה הזו ארעו שתי תקופות של כחודש עד שלושה חודשים כל אחת, בהן הושאלתי לבצע עבודת נהיגה בחברה ובאותן תקופות שלאחר 1987 ביצעתי אך ורק נהיגה באוטובוס במתכונת דומה לזו שלפני שנת 1987.

5. ביתר התקופה בין השנים 2005-1987 תפקידי העיקרי היה במסוך אולם בנוסף לתפקידי העיקרי במוסך המשכתי לעבוד כנהג אוטובוס כמעט מידי יום מספר שעות ביום או בבוקר או בערב או בשניהם, בימי שישי בבוקר לסירוגין בערבי חג ובמוצאי שבת לסירוגין.

6. במרבית התקופה שבין 2005-1987 עבדתי בנהיגה באופן הבא: בימי ראשון קביעות במשמרת בוקר בנהיגה בין השעות 05:3. – 09:00 היינו כ-3.5 שעות ומיד לאחר המשכתי בעבודתי במוסך.

בדרך כלל בימי שלישי וחמישי ביצעתי בנוסף לעבודתי במוסך שתי משמרות נהיגה גם בבוקר וגם אחה"צ. משעה 16:30 –23:30 כ-7 שעות, היינו כ-10 שעות נהיגה ביום בנוסף לעבודתי במוסך.

בימים שני ורביעי בדרך כלל הייתי מבצע משמרת נהיגה אחת אחה"צ בין השעות 16:00 –23:20 בנוסף לעבודת בוקר במוסך היינו, משמרת של כ-7 שעות נהיגה. לגבי סוף השבוע בימי שישי ביצעתי משמרת נהיגה פעם בשבועיים בין השעות 06:00 – 15:30 כ-9.5 שעות ביום ופעמיים בחודש ביצעתי משמרת נהיגה גם במוצאי שבת בין השעות 17:30 – 24:00 כ-6.5 שעות.

7. למעשה מינימום שעות הנהיגה ביום במהלך השבוע עמד על 3.5 שעות בימי ראשון כאשר ביתר הימים עבדתי בין 7-10 שעות נהיגה תלוי ביום בשבוע.

8. אני רוצה לציין, כי מדובר אמנם בשעות עבודה רבות וארוכות אולם ריבוי השעות והמשמרות היה מתחייב על מנת שאוכל לפרנס את משפחתי. לו הייתי עובד רק במוסך משכורתי הבסיסית לא היתה מאפשרת לי קיום סביר ועבדתי שעות כה מרובות ביום בנהיגה מחוסר ברירה. עבודה בנהיגת האוטובוס היא עבודה נוספת שבגינה מקבלים פרמיות גבוהות יחסית בגין שעות נוספות, נהיגת לילה ושעות שבת וזה שיפר בצורה משמעותית את משכורתי.

לציין כי באותן שנים לא היתה הקפדה מצד אגד על הגבלת מספר שעות העבודה ביום וכתוצאה מכך עבדתי מרבית השבוע כ-18 שעות ביממה. כיום יש הקפדה גדולה יותר על מגבלת שעות העבודה והעובדים באגד מוגבלים בביצוע 12 שעות עבודה ביום בלבד".

אנו נדרשים לקבוע את התשתית העובדתית בתקופה שעד שנת 1987 בה עבד התובע באופן קבוע כנהג אוטובוס וכן את התשתית העובדתית משנה זו ואילך.

3. באשר לתקופה עד לשנת 1987. כעולה מתצהירו של התובע הוא עבד משנת 1974 ועד לשנת 1987 כנהג אוטובוס בלבד. במסגרת תפקידו נהג בין 400 ל-500 ק"מ ליום במשך למעלה מ-12 שעות מידי יום. מדובר בנסיעות בין היתר בכבישים משובשים.

מאישור אגד מיום 27.6.06 (נ/2) עולה, כי אגד התקינה באוטובוסים בתקופה משנת 1965 ועד לשנת 1980 כיסאות נהג תוצרת הארץ דגם אלכס עם מנגנוני שיכוך. בשנים 1980 עד 1985 היו מותקנים כיסאות נהג מסוג ברמזי FA 416. כיסאות אלו הינם בעלי מערכת שיכוך הידראולית הניתנת לשינוי רציף וכיוון אופטימלי (תוצרת גרמניה). משנת 1995 ואילך כיסאות הנהג הינם פניאומטיים מקצועיים מסוג ISRI6500/517 (תוצרת גרמניה). על פי אותו אישור, עומדים כיסאות אלו בכל התקנים הארופיים המחמירים בכיסאות נהג.

גירסתו זו של התובע לא נסתרה ועל כן, העובדות האמורות בה מקובלות עלינו.

4. באשר לתקופה משנת 1987 ואילך. מהאישור שצירף התובע לכתב התביעה (מכתב אגד מיום 21.2.06) עולה, כי מיום 16.2.87 עבד התובע בעבודות שונות שאינן נהיגה. רק בתקופה מיום 2.6.96 עד 30.6.96 ומיום 7.11.04 ועד 21.1.05 עבד כנהג אוטובוס.

בתצהירו במסגרת ההליך הראשון, טען התובע כי גם בתקופה שעבד במוסך עבד בנוסף לכך כנהג אוטובוס מספר שעות מצומצם מידי יום בבוקר או בערב. בתצהיר זה לא פירט התובע את שעות עבודתו כנהג בתקופה בה עבד במוסך. בחקירתו הנגדית בהליך הראשון טען, כי משנת 87' הוא נהג באוטובוס בין 3-8 שעות נהיגה ביום בנוסף לעבודה במוסך. העבודה היא גם בכבישים עירוניים וגם בין עירוניים. כעולה מגירסתו בתצהיר המשלים בחלק מימי העבודה הוא נהג כשלוש וחצי שעות, בימים אחרים כעשר שעות ובימים נוספים כשבע שעות. לפי סיכומו של התובע בתצהירו, בימי ראשון הוא עבד בנהיגה שלוש וחצי שעות וביתר הימים בין שבע לעשר שעות.

לגירסתו של התובע באשר לשעות עבודתו כנהג החל משנת 1987, אין כל אסמכתא לא באישור של אגד ולא בעדות אחרת כלשהי. מדובר במעסיקה שהינה חברה מסודרת אשר נתוני העבודה של עובדיה אמורים היו להיות מתועדים בצורה מפורטת. העובדה, כי לא הוגש לנו כל פירוט באשר לעבודתו של התובע כנהג בתקופה זו, פועלת לחובתו. יתר על כן. באשר לאותה תקופה קיים מסמך מפורט המעיד על אופי עבודתו. למעט תקופה קצרה בה הועסק התובע כנהג, אין אזכור במסמך זה לנתונים הנטענים בתצהירו של התובע.

מצאנו, כי קיימת סתירה בין גירסתו של התובע בהליך הראשון ולפיה, עבד בין שלוש לשמונה שעות ביום בנהיגה, לבין גירסתו בשלב הנוכחי ולפיה, מדובר בעבודה שבין שלוש וחצי שעות לבין עשר שעות.

משמדובר בטענה לעבודה – בחלק מימי השבוע – במשך שמונה עשרה שעות ביממה, נדרשת הוכחה של ממש לטענה זו. לא ניתן לקבל סוג זה של טענה ללא אסמכתא, שניתן היה להשיגה ולהגישה לבית הדין.

נוכח האמור לעיל, אנו דוחים את גירסתו של התובע לענין היקף עבודתו כנהג החל משנת 1987. לפנים משורת הדין, ועל דרך האומדן אנו קובעים, כי התובע עבד בתקופה זו בין שלוש לחמש שעות ביום בנהיגה.

5. לבקשת ב"כ התובע, תגיש ב"כ התובע חוות דעת רפואית מטעמה עד ליום 15.3.10. ב"כ הנתבע יגיש חוות דעת מטעמו עד ליום 15.4.10.

6. לעיוני ביום 16.4.10 לצורך מינוי מומחה רפואי.

ניתנה היום ל' בשבט, תש"ע (14 בפברואר 2010) בהעדר הצדדים.

נ.צ. מר בן גל (מ)

שמואל טננבוים, שופט

אתי/



מעורבים
תובע: אליהו שחף
נתבע:
שופט :
עורכי דין: