ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ברש שמרית נגד ביטוח לאומי :


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת

בל 002687/09

בפני:

כב' השופטת אורית יעקבס

23/02/2010

ע"י ב"כ עוה"ד

אבו-ורדה סאמי

המערערת

- נגד -

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עוה"ד

שי צדקה

המשיב

פסק דין

1. זהו ערעור על החלטתה של הוועדה הרפואית לעררים לעניין ניידות (להלן: "הוועדה"), שהתכנסה ביום 13.7.09 וקבעה למערערת 50% מוגבלות בניידות לפי פריט ליקוי ד-1 המופיע בתוספת א' להסכם בדבר גמלת ניידות שנחתם בין ממשלת ישראל לבין המוסד לביטוח לאומי (להלן: "ההסכם").

רקע

2. ועדה רפואית מחוזית של משרד הבריאות קבעה ביום 2.11.03 כי המערערת זכאית ל80% מוגבלות בניידות בהתאם לפריט ליקוי ד-2 המתאים למי שסובל מ"נקע מלידה דו צדדי במפרקי הירך".

על החלטה זו לא הוגש ערר.

3. ביום 1.3.09 זומנה המערערת לבדיקה מחודשת בפני ועדה רפואית מדרג ראשון בהסתמך על סעיף 20(א) לתוספת ב' להסכם. הוועדה התכנסה פעמיים ודנה בעניינה של המערערת, כשבהחלטתה מיום 18.5.09 הותירה על כנה את הקביעה של קודמתה וקבעה למערערת 80% מוגבלות בניידות.

המשיב ערר על החלטה זו, והוועדה לעררים קיבלה את הערר בחלקו בקובעה כי "צודק המוסד לביטוח לאומי בעררו שמדובר ב- DDH בצד שמאל", ובשל כך הפחיתה את אחוזי המוגבלות ל-50%.

מכאן הערעור שלפניי.

4. מהלך הדיון

ביום 14.10.09 הגישה המערערת הודעת ערעור.

ביום 12.1.10 התקיים דיון בפני כבוד הרשמת סלווא שאמי, במהלכו שטחו הצדדים את טענותיהם ובסיומו נקבע כי התיק יועבר לשופט למתן פסק דין.

ביום 14/2/10 הונח התיק על שולחני.

להשלמת התמונה אציין כי בתחילה הגישה המערערת את הודעת ערעורה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה אשר העבירה לבית דין זה, כדי לקיים סמכות מקומית (החלטתה של כבוד השופטת מיכל אריסון - חילו, מיום 13/10/09).

5. להלן טענות ב"כ המערערת:

א. הוועדה הפכה קביעות שנקבעו על ידי שתי ועדות רפואיות קודמות ואבחנה את המום שממנו סובלת המערערת בשתי ירכיה כמום מולד רק באחת מירכיה, בעוד שלנקע בצד השני התייחסה כנקע התפתחותי.

הוועדה התעלמה מהחלטתה הוועדה הרפואית מיום 2.11.03, שהפכה חלוטה, ולפיה המערערת נולדה עם בעיה רפואית קשה בפרקי הירכיים הנקראת CDH, ובגין כך אחוז מוגבלותה נקבע על פי פריט ליקוי ד-2.

ב. טעתה הוועדה עת שינתה קביעה חלוטה של ועדה קודמת שקבעה ממצא שהוא סופי ואינו דינאמי. קביעה אם ליקוי הוא מולד או התפתחותי אינה קביעה שניתן לשנותה.

ג. הוועדה לא ביססה את עמדתה השונה בתכלית מזו של הוועדות המחוזיות, וקביעתה עומדת בניגוד מוחלט לקביעות קודמות, למסמכים רפואיים ולדבריהן של המערערת ושל אמה, שטענו כי המום הוא מום מולד.

6. להלן טענות ב"כ המשיב:

א. הוועדה הגדירה את מחלתה של המערערת באופן שונה מהגדרה שניתנה על ידי הוועדות המחוזיות, שכן בעוד שהוועדות המחוזיות קבעו כי מדובר על CDH טען המשיב, והוועדה קיבלה את עמדתו בחלקה, כי מדובר על DDH.

ב. הוועדה ערכה למערערת בדיקות, עיינה בכל המסמכים הרפואיים לרבות צילומי ההדמיה של האגן ובהתאם קבעה את ממצאיה.

ג. טענתה של המערערת היא טענה רפואית גרידא, שאין מסמכותו של בית הדין להידרש לה.

ד. מסמכותה של הוועדה לשנות החלטות קודמות תוך שהיא מתייחסת לקבוע בהן.

7. דיון והכרעה

א. בהתאם להוראתו של סעיף 10 לחוק הבטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995 קביעה של דרגת נכות מכוח הסכם הניידות, ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי "בשאלה משפטית בלבד".

במסגרת סמכותו זו בוחן בית הדין האם נפלה בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים טעות בשאלה שבחוק או אם נמצאו בהחלטה חריגה מסמכות, שיקולים זרים, או התעלמות מהוראה מחייבת [עבל 10014/98 יצחק הוד נ. המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213].

הלכה פסוקה היא, כי הוועדה הרפואית, והיא בלבד, מוסמכת לקבוע אחוז מוגבלות לפי רשימת הליקויים בהסכם הניידות, ובית הדין לעבודה לא יתערב בשיקול דעתה בנדון זה [עב"ל 10045/95 אברהם הרמן נ. המוסד לביטוח לאומי, ניתן ב - 29.7.03].

ב. בעניינה של המערערת, דנה הוועדה בערר שהגיש המשיב, כשקשת מסמכים רפואיים הנוגעים למערערת עמדו בפניה כמצוין בפרוטוקול הישיבה מיום 13.7.09.

בפני הוועדה עמדו גם צילומי רנטגן שנערכו למערערת ובהם צילום אגן מיום 16.4.09 שעל פיו קבעה הוועדה כי למערערת DDH מצד שמאל.

ג. הוועדה החליטה כי:

"צודק המוסד לביטוח לאומי בעררו שמדובר ב-DDH בצד שמאל אך אינו צודק באשר לצד ימין. בצד זה ישנו ממצא של CDH שלא תוקן אף על פי שבוצעה אוסטאוטומיה משולשת של האגן".

בהתאם לכך קבעה הוועדה כי למערערת 50% מוגבלות על פי פריט ליקוי ד-1 "נקע מלידה במפרק הירך".

ד. על פי סעיף 14 להסכם רשאית ועדה רפואית לעררים לאשר את החלטת הוועדה הרפואית, לבטלה או לשנותה.

הוועדה בודקת את המוגבל וקובעת את ממצאיה הרפואיים, כאשר לעניין סטייתה מהחלטות קודמות אמר כבוד השופט רבינוביץ [ברע 308/06 כרמלה ישראלי נ. המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם (2.1.07)] את הדברים הבאים היפים אף לענייננו:

"אני סבור כי משהאפשרות להפנות את המוגבל בניידות לבדיקה מחודשת בכל עת עוגנה מפורשות בהסכם הניידות אין לקבל את טענת בא כוחה של המבקשת באשר לחלות עקרון סופיות הדיון. יחד עם זה יצויין, כי ועדה מאוחרת שמפחיתה את אחוזי המוגבלות בניידות שנקבעו בעבר צריכה לנמק החלטתה היטב ולהבהיר מדוע סטתה מהקביעה הקודמת בעניינו של המוגבל בניידות"

הנה כי כן, אין מניעה שהוועדה תדון מחדש בעניינו של המוגבל ותקבע לגביו ממצאים רפואיים שאינם עולים בקנה אחד עם אלה שקבעה הוועדה מדרג ראשון, אולם ככל שמדובר באחוזי מוגבלות שנקבעו בעבר, צריכה הוועדה לעררים לנמק החלטתה היטב ולהסביר מדוע סטתה מהקביעה הקודמת בעניינו של המוגבל בניידות.

במקרה שלפניי, לא מילאה הוועדה אחר חובתה זו.

הוועדה ציינה את המסמכים הרפואיים שעמדו בפניה לרבות צילום הרנטגן מיום 16.4.09, אולם לא התייחסה כלל ועיקר להחלטת הוועדה משנת 2003 שעל פיה נקבעו למערערת 80% מוגבלות בהסתמך על צילום אגן מיום 20.7.03.

על הוועדה היה להסביר מה הביא אותה להחלטה שונה מזו שנקבעה על ידי הוועדה משנת 2003. אמנם הוועדה הייתה ועדה רפואית מדרג ראשון ולא ועדה לעררים אך הואיל ושימשה כקביעה חלוטה (שאומצה מאוחר יותר גם על ידי הוועדה הרפואית מדרג ראשון שהחלטתה שימשה מושא לדיון שהתקיים בפניה של הוועדה לעררים), היה על הוועדה לעררים להתייחס בפירוט לאמור בה ולנמק את מסקנותיה השונות. משלא עשתה כן נפל פגם משפטי המצדיק את השבת עניינה של המערערת לדיון נוסף בפני הוועדה.

ה. על האמור אוסיף כי שלא כטענת בא כח המשיב, הרי שבפרוטוקול הוועדה מדרג ראשון מיום 1.4.09 צוין בבירור בפרק סיכום ממצאי הבדיקה האורטופדית, כי: "ברקע DDH דו צדדי עם מספר ניתוחים דו צדדי".

הווה אומר, שהוועדה מדרג ראשון לא קבעה שהמערערת סובלת ממחלה שונה מזו שקבעה הוועדה לעררים, אלא התייחסה לאותה מחלה וממצאיה הובילוה למסקנה רפואית שונה, המחייבת התייחסות מנומקת.

9. לנוכח כל האמור לעיל הריני מורה על החזרת עניינה של המערערת לדיון בפני הוועדה.

הוועדה תתייחס בהחלטתה לקביעה של הוועדה הרפואית מדרג ראשון שניתנה בשנת 2003 וכן לזו שנקבעה ביום 1.4.09 ותנמק בפירוט, תוך שהיא מתייחסת לנימוקי הוועדה אז, מה הביא אותה לקבוע שהמערערת אינה לוקה ב"נקע מלידה דו צדדי במפרקי הירך". בנימוקיה תבהיר הוועדה כיצד ניתן לקבוע אם המום הוא מום מולד או מום התפתחותי, ולאור הבהרתה תתייחס לממצאיה שלה ולהחלטתה שהמערערת אינה סובלת מנקע דו צדדי.

10. הוצאות

הריני מחייבת את המשיב לשלם למערערת סכום של 1,800 ₪ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ כחוק. הסכום הנ"ל ישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום אם לא ישולם בתוך 30 יום.

11. כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום ט' באדר, תש"ע (23 בפברואר 2010) בהעדר הצדדים.

אורית יעקבס, שופטת



מעורבים
תובע: ברש שמרית
נתבע:
שופט :
עורכי דין: שי צדקה,אבו-ורדה סאמי