ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד משה כהן :

1

בתי המשפט

בית משפט השלום ירושלים

בש 013403/08

לפני:

כב' השופטת ליפשיץ-פריבס מרים

22/09/2008

המבקשת

נ ג ד

משה כהן

המשיב

החלטה

1. ביום 30.7.08 הוריתי במסגרת החלטה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, על הזמנת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב.

המשיב, מואשם בעבירות של סחר בסם מסוכן כמפורט בכתב האישום שהוגש נגדו, הכולל ארבעה אישומים בנוגע למספר אירועים של סחר בסמים.

התסקיר התבקש, לאור גילו הצעיר של המשיב אשר אין לו עבר פלילי בתחום הסמים, ועל מנת לבחון את מסוכנותו ואם ניתן לשלבו בתוכנית גמילה.

2. ביום 11.9.08 הוגש התסקיר וממנו עולה, כי המשיב הוא בעל דפוסי התנהגות עבריינית, כוחותיו מוגבלים וקיים אצלו קושי בקבלת סמכות. למצער, לא עמדו לו כוחותיו, להתמיד באורח חיים נורמטיבי, למרות שהוא הצליח בכך לפרק זמן, לאחר שחרורו ממאסר בשנת 2006.

מהתסקיר עולה, כי חזרתו של המשיב לעיר בית שמש, מקום בו מתגוררים הוריו, לאחר תום תקופת הרחקה משם כתנאי לשחרורו, פגעה בשיקומו.

3. שירות מבחן קיים פגישה עם המשיב בבית המעצר והסתייע באבחונים שנערכו לו בעבר, בצווי מבחן בשנים קודמות ומסקנתו היא, כי בית הוריו של המשיב לא יכול לשמש חלופת מעצר ראויה, הואיל והם אינם מהווים גורם סמכותי, עבורו.

4. שירות המבחן התרשם מדברי המשיב, על רצונו להשתלב בתוכנית גמילה מוסדית. בה בשעה, להערכת קצינת המבחן, הרצון נעוץ בעיקר בצורך בחלופת מעצר ומבלי שיהיו למשיב, תובנה ויכולת ורבלית מספיקה, הנדרשים לצורך שילובו בתוכנית גמילה.

5. בהתייחס לשאלת המסוכנות של המשיב, נקבע בתסקיר כי קיימת רמת סיכון גבוהה, להישנות העבירה.

בנסיבות אלו, נמנע שירות המבחן ממתן המלצה על חלופת מעצר למשיב במסגרת גמילה או בחלופת מעצר אחרת.

6. ב"כ המשיב טען מנגד, בנוגע לגורמים שונים האחראים, לטעמו, לקשייו של המשיב ובכלל זה גורמים ממלכתיים, כדוגמת מוסדות חינוך, צה"ל וכו'. כך גם טען ב"כ המשיב, כי אין למנוע מהמשיב להשתלב בתוכנית גמילה, רק בשל יכולתו הורבלית הנמוכה, כפי שזו הוערכה בתסקיר.

7. בבחינת עברו וגלגוליו של המשיב, אין כדי לרפא את מצבו כיום ושומה על בית המשפט לבחון, את יכולותיו וכישוריו של המשיב כיום, כדי להסיר את החשש למסוכנות לציבור ולהבטיח את שילובו במסרת מתאימה לצורך כך, שיהא בה גם כדי להיטיב עם המשיב.

8. לנוכח מצבו של המשיב, כפי שהוערך ע"י הגורמים המקצועיים המוסמכים לכך, אין מנוס מדחיית בקשתו של המשיב, לשהייתו בחלופת מעצר במסגרת של גמילה. זאת לאור המסוכנות בעבירות שיוחסו למשיב ואי התאמתו לשילוב בתוכנית גמילה מוסדית.

9. בכך, אין כדי למנוע בחינת שילובו של המשיב בתוכנת גמילה בכלא, שתתאים למצבו ותסייע לו לצאת ממעגל העבריינות, אם יורשע המשיב וייגזר עליו מאסר, ולכך אינני נדרשת.

10. לפיכך, אני מורה על המשך מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, שלא בחלופת מעצר.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום כ"ב באלול, תשס"ח (22 בספטמבר 2008) בהעדר הצדדים.

ליפשיץ-פריבס מרים, שופטת