ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יעקובי סוזן נגד בטוח לאומי-סניף :


בתי המשפט

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים

בל 011310/07

בפני:

כב' השופטת אורנית אגסי

נציג ציבור(ע) מר ממליה

נציג ציבור(מ) מר קליינר

23/02/2010

בעניין:

יעקובי סוזן שושנה

ע"י ב"כ עו"ד

צבי כהן

תובעת

נ ג ד

המוסד לבטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד

יפה רוטשילד

נתבע

פסק דין

1. הגב' יעקובי סוזן שושנה (להלן:"התובעת") הגישה תביעתה לביטוח הלאומי (להלן:"הנתבע") בה טענה כי יש להכיר במחלת הריאה הכרונית ממנה היא סובלת כפגיעה בעבודה או מחלת מקצוע.

הנתבע דחה את תביעתה בהחלטתו מיום 23.11.06 ועל כך הגישה התובעת את ערעורה.

2. בדיון המקדמי הוסכם כי הצדדים יעבירו עובדות מוסכמות וכן יפרטו את החומר הרפואי שברצונם להעביר למומחה רפואי ובעקבות כך ימונה מומחה רפואי על ידי בית הדין בתחום הריאות. כפי שהוסכם העבירו הצדדים עובדות מוסכמות ביום 1.1.08.

3. ואלה הן העובדות המוסכמות על הצדדים אשר הועברו למומחה:

"מקום העבודה: הדסה עין כרם

תפקיד: כח עזר בחדרי ניתוח כ-5 שנים ולאחר מכן כ-26 שנה במחלקת עיניים.

משך זמן העבודה: כ-30 שנה.

שעות העבודה: ממוצע 7 שעות למשמרת 6 ימים בשבוע או 8 שעות למשמרת במשך 5 ימים בשבוע.

נחשפו לחומרים:

כלור בטבליות בעבר היה מגיע במשקל והיה צריכים להתסיס אותו במים חמים.

פורמלין – נוזל לשימור איביםר (חומר חזק מאוד)

דיגרין – חומר חיטוי חריף, נוזל ירוק סמי, ששימש לניקוי משטחי נירוסטה, כיום כבר לא נמצא בשימוש (לאחר שהתלוננו על חריפות החומר ולאחר שחברה לעבודה נפגעה מחומר זה הוצאה בעקבות כך לפנסיה רפואית ומסתובבת היום עם בלון חמצן) נחשפה לחומר זה לפחות 10 שנים.

ליזול – מפוזר על חולים במקרים מסוימים.

פנטסטיק.

אקונומיקה.

אופי העבודה: ניקוי וחיטוי משטחי נירוסטה, מכשירים, מיטות, עגלות, ארונות, מזרקים(בעבר) וכיוצ"ב.

בחדרי ניתוח – השתמשה בחומר "דגרין" (במשך כ-10 שנים) יחד עם אקונומיקה לניקוי משטחי נירוסטה, השתמשה בפורמלינים של פתלוגיה נוזל לשימוש אברים, רחיצת מכשירים.

ניקיון ספטי (חדר מזוהם) – על ידי החומרים "ליזול" ו"אלכוהול".

במחלקת עיניים – נעשתה עבודה דומה של ניקוי וחיטוי.

אופי החשיפה: במשטחי נירוסטה שופכת חומרים דיגרין, אקונומיקה ומים על משטחי נירוסטה משפשפת ושוטפת, בניקיון חדר מזוהם מחטא בחומר ליזול ואח"כ עם אלכוהול, לגבי מכשירים מנקה בסבון ומכניסה לסטריליזציה, אותם פעולות גם לגבי סקשנים, באותם השנים הכלים היו רב פעמיים (מזרקים וכד').

משך החשיפה: במשך כל המשמרת כל הזמן.

דרך החשיפה: במגע ישיר ובנשימה, חשיפה דרך האף, העור והנשימה.

אמצעי מיגון: לא השתמשה באמצעי מיגון כגון מסכות לאף ולפה, לבשה מכנסיים וחלוק קצר.

גורמי סיכון נוספים: סיגריות, עשרים שנה שני קופסאות קופסה וחצי ליום, מלפני שלוש שנים כעשר סיגריות ליום".

4. ביום 29.4.08 ניתנה החלטתי למומחה פרופ' מרדכי קרמר, מומחה למחלת ריאה, אשר התבקש ליתן חוות דעתו. לכתב המינוי צורפה הודעת הצדדים על העובדות, התיק הרפואי וכן חוות הדעת של ד"ר כאהן וחוות הדעת של ד"ר שפיצר, לבקשת הצדדים.

המומחה התבקש להשיב לשאלה:

"האם יש קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת והחומרים אליהם נחשפה במהלך עבודתה לבין מחלת הריאה הכרונית ממנה היא סובלת".

5. פרופ' מרדכי קרמר נתן חוות דעתו הרפואית בעניינה של התובעת והשיב בשלילה לקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו היא סובלת לבין חשיפתה לחומרים במהלך עבודתה וקבע כדלקמן:

"מדובר בחולה בת 48 כיום, אשר עבדה בחדרי הניתוח בביה"ח הדסה עין כרם ככח עזר במשך 30 שנה. במהלך עבודתה נחשפה לשורת החומרים המוזכרים בתיק התביעה ביניהם כלור, פורמלין, דגרין, ליזול, אקונומיקה פנטסטיק. במהלך עבודתה נחשפה לאדים מחומרים אלו.

ברקע עישון כבד של 24 שנים של 2 קופסאות ליום. החלה לסבול מקשיי נשימה החל משנת 1989 (ד"ר לאפר מרפאת ריאות-הדסה) בגיל 27. כבר אז הומלץ לה על הפסקת עישון.

עקב החמרה נשימתית עברה בירור במרפאת ריאות בהדסה שכלל CT חזה ותפקודי ריאות. התמונה ב-CT הראתה מחלה אינטרסטציאלית ותפקודי הריאות הראו הפרעה רסטרקטיבית קלה.

היא עברה ביופסית ריאה פתוחה שהראתה מחלה הקרויה Respiratory Bronchiolits ILD בקיצור RB-ILD. לאחר מכן ב-19.3.03 אושפזה עקב דלקת ריאות.

השאלה לדיון – הקשר בין עבודתה למחלת הריאות.

המחלה שאובחנה על ידי ה-CT, תפקודי הריאה וביופסיות הריאה הפתוחה הינה מחלה אינטרסטציאלית, האופיינית לנזקי עישון. מחלה זו מופיעה במעשנים כבדים ואינה קשורה לחשיפה לחומרים שצוינו בכתב התביעה.

לדעתי אין כל קשר בין מחלתה לבין עבודתה, ומחלתה נגרמה אך ורק על ידי העישון הכבד.

הריני מצהיר בזאת שידוע לי כי תעודה זו כשהיא חתומה על ידי כדין עדות בשבועה שנתתי בבית המשפט".

6. ב"כ התובעת ביקש להפנות שאלות הבהרה לפרופ' קרמר הנתבע התנגד באופן חלקי ובית הדין הנחה את הצדדים להידבר ביניהם ולהגיע לשאלות הבהרה מוסכמות למומחה.

7. ביום 5.1.09 ניתנה החלטה למומחה בה התבקש להשיב לשאלות ההבהרה עליהם הסכימו הצדדים ואלו הן:

"א. המומחה מתבקש לעיין שוב בחוות דעתו ולנמק, על בסיס איזה ממצאים רפואיים שעמדו בפניו בתיק הרפואי קבע את חוות דעתו הרפואית, באשר להעדר קשר סיבתי בין מחלת הריאה ממנה התובעת סובלת לבין עבודתה עם החומרים המפורטים בהחלטה הקודמת.

ב. מה אפשרות ההשפעה של חומרים דגרנטיים ופורמלדהייד אליהם נחשפה התובעת בעבודתה והאם יש בהם כדי לגרום למחלת ריאה חסימתית".

8. פרופ' מרדכי קרמר השיב לשאלות ההבהרה כדלקמן:

"א. הממצאים שראיתי בתיק הינם תיאור ממצאי ה-CT ותשובת הביופסיה הריאתית הפתוחה, שני אלו מעידים על מחלה הנקראת (Respiratory Bronchiolits) RB ILD או רספירטור ברונכוליטיס, הגורמת למחלת ריאה אינטרסטציאלית הנגרמת על ידי עישון סיגריות. תופעה זו מוכרת היטב בספרות מחלות הריאה כמחלה עקב נזקי עישון.

ב. החומרים אליהם נחשפה יכולים לגרום למחלת ריאה חסימתית. אולם לחולה אין מחלה כזו, להיפך, התמונה בתפקודי הריאה הינה רסטרקטיבית ולא חסימתית (יחס FVC/FEV תקין)".

9. בעקבות התשובות ביקש ב"כ התובעת להפנות שאלות הבהרה נוספות לפרופ' קרמר והנתבע הסכים להן ועל כן הופנו השאלות פעם נוספת, לפרופ' קרמר ואלו הן:

"א. לאור הכתוב בתשובת הביופסיה: "שהממצאים אינם אבחנתיים אך יכולים להתאים ל-RESPIRATORY BRONCHIOLITIS או "RB” (המזכירות תצרף את תשובת הביופסיה לתיק הרפואי) –

1. מה המשמעות של המונח "אינם אבחנתיים אך יכולים להתאים ל- RESPIRATORY BRONCHIOLITIS או "RB”..."?

2. האם המומחה עדיין מחזיק בקביעתו החד משמעית שהמערערת
סובלת אך ורק ממחלה זו?

ב. האם תוצאות בדיקת תפקודי ריאה מיום 27/11/05 מצביעות על קומפוננט
הפיך? ראה נא שיפור של 7% ב-
FEVI אחרי טיפול במרכיבי סימפונות (המזכירות תצרף את תוצאות הבדיקה לתיק הרפואי).

ג. במידה שהתשובה היא כן, האם סביר לייחס את הקומפוננט ההפיך הנ"ל לחשיפה לחומרים שהתובעת עבדה איתם?

ד. במקרה הספציפי של התובעת, האם יש מקום לחלוקת נזק בין עישון וחשיפה לחומרים הידועים כגורמים למחלת האסטמה במקום העבודה?".

10. פרופ' מרדכי קרמר השיב אף לשאלות אלו:

"א. 1. התמונה הפתולוגית מתאימה לאבחנה של RESPIRATORY BRONCHIOLITIS .

2.לדעתי התמונה הקלינית מתאימה לאבחנה הפתולוגית של אבחנה זו.

ב-ג. ההגדרה של הפיכות של הרחבת סמפונות הינה עלייה ב-15% לאחר נטילת מרחיבי סמפונות. עלייה של 7% אינה משמעותית, ולכן אינה תומכת באסטמה.

ד.לדעתי התמונה הינה כה אופיינית ואיני יכול לייחס אותה לגורמים אחרים".

11. הצדדים הגישו סיכומי טיעוניהם בהתאם להחלטת בית הדין. ב"כ התובעת טען כי עבודתה של התובעת חשפה אותה לחומרים הידועים כגורמים למחלה חסימתית של הריאה בצורה עצמאית מעישון וכי התובעת סובלת ממחלה עם מרכיב חסימתי ולכן יש להכיר במחלה או בחלק ממנה כנגרמה כתוצאה מעבודתה.

ב"כ התובעת טוען כי המומחה טועה בחוות דעתו ומפרט את הסיבות הרפואיות שלדעתו שגה המומחה.

12. הנתבע טען בסיכומיו כי אין קשר סיבתי בין המחלה ממנה סובלת התובעת לחומרים אליהם נחשפה בעבודתה שהיו ברובם חומרי ניקוי. הנתבע טען כי יש לאמץ את חוות דעתו של פרופ' קרמר על תשובותיו לשאלות ההבהרה שכן הוא קבעה בצורה נחרצת וחד משמעית לרבות מתן נימוקים מפורטים מדוע אין קשר סיבתי בין המחלה לעבודתה ואף קבע כי הגורם העיקרי למחלה ממנה סובלת התובעת הוא העישון הכבד.

בענין זה חזר הנתבע על ההלכה של המשקל שיש ליתן לחוות דעת מומחה מטעם בית הדין והיפנה לפס"ד פרבר, וביקש כי תדחה התביעה.

13. על פי ההלכה הפסוקה, קביעת קיומו של קשר סיבתי בין הליקוי לבין סוג העבודה וסביבת העבודה בה שהה התובע, או שלילת קיומו של קשר סיבתי כאמור, הינה קביעה משפטית המושתת על חומר הראיות.

יחד עם זאת, בית הדין מייחד משקל מיוחד לחוות דעת הנערכת על ידי המומחה שמונה מטעמו ונוהג לייחס משקל רב לחוות הדעת של מומחה בית הדין וזאת מהטעם שהאוביקטיביות של המומחה גדולה יותר ומובטחת יותר במידה מירבית מעצם העובדה שאין הוא מעיד לבקשת צד מסוים והוא בוחן את העובדות והמסמכים הרפואיים באופן אוביקטיבי.

נפסק זה מכבר כי בית הדין יסמוך את ידו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (ראה דב"ע נו/0-244, המוסד לביטוח לאומי נ' יצחק פרבר, טרם פורסם).

מבחינתו של בית הדין, המומחה הוא המאיר את עיני בית הדין בתחום הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין ואין היא בלתי סבירה, אין בסיס לפסלה אלא לאמצה.

14. בענייננו בהתאם לחוות הדעת של המומחה האבחנה של המחלה ממנה סובלת התובעת אופיינית לנזקי עישון. מחלה זו מופיעה במעשנים כבדים ואינה קשורה לחשיפה לחומרים שצויינו בכתב התביעה. לכן קובע פרופ' קרמר באופן נחרץ כי אין כל קשר בין מחלתה לעבודתה ומחלתה נגרמה אך ורק על ידי העישון הכבד.

גם כאשר נשאל שאלות בעניין הממצאים הרפואיים שבדק בתיקה הרפואי והאפשרות שהמחלה נגמרה מהחומרים, השיב בשאלות ההבהרה כי החומרים אליהם נחשפה התובעת יכולים לגרום למחלת ריאה חסימתית, אך התובעת אינה חולה במחלה זו אלא להפך, היא חולה במחלה הנקראת Respiratory Bronchiolits הגורמת למחלת ריאה אינטרסטציאלית הנגרמת על ידי עישון סיגריות.

לכן חזר וקבע פרופ' קרמר להעדר קשר סיבתי.

15. סיכומו של דבר, פרופ' קרמר נתן מענה מלא ובהיר לכל השאלות שהופנו אליו ולכן עלינו לאמץ את המסקנה החד משמעית והנחרצת של פרופ' קרמר ולפיה אין קשר סיבתי בין החומרים להם הייתה חשופה התובעת בעבודתה למחלה הראתית ממנה היא סובלת.

16. לאור כל האמור, התביעה נדחית.

אין צו להוצאות.

ניתן היום 23.2.10 בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

________________ __________________ ________________

מר ממליה, נציג ציבור אורנית אגסי, שופטת מר קליינר,נציג ציבור



מעורבים
תובע: יעקובי סוזן שושנה
נתבע: המוסד לבטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: יפה רוטשילד,צבי כהן