ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד אליהו אסרף ואח' :

בתי המשפט

1

בית משפט השלום ירושלים

בש 013419/08

בתיק עיקרי: פ 007610/08

לפני:

כב' השופטת אתי באוםֿֿניקוטרה

תאריך:

22/09/2008

בעניין:

מדינת ישראל

המבקשת

נ ג ד

1. אליהו אסרף

2. דמיטרי רסקין

המשיבים

נוכחים:

ב"כ המבקשת עו"ד לינס חמד

ב"כ משיב 2 עו"ד חנן רובינשטיין – מטעם הסנגוריה הציבורית

החלטה (ביחס למשיב 2)

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים כנגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה, לפי סעיף 406 (ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977; גניבה, לפי סעיף 384 לחוק ונהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה.

כנטען בכתב האישום, כי אז ביום 10.7.08 סמוך לשעה 11:00 התפרץ הנאשם עם אחר לדירת מגורים בירושלים, באמצעות פתיחת דלת הכניסה, באופן שאינו ידוע במדויק למאשימה וגנב מתוכה, בין היתר, כספת, מסך מחשב דק, תיק גב, מצלמה דיגיטלית, טבעות ותכשיטים.

באותן נסיבות נהג המשיב ברכב מאזדה מ.ר. 42-118-61 כשהוא בזמן פסילה.

האחר- הנו נאשם נוסף בתיק ועניינו נדון כבר בפני.

הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת קיומן של ראיות לכאורה, עילת מעצר וחלופה.

ראיות לכאורה

ב"כ המבקשת טענה, כי על סמך מידע מודיעי נערך עיקוב אחרי המשיבים והם נצפו נוסעים במכונית ועוצרים בצידי בתים שונים וכי המשיב שבפני נראה כשהוא רץ למעבר מדרגות סמוך לבניין מס' 19 ברחוב קדיש לוז, כאשר הפריצה התבצעה בבנין מס' 23 שברחוב, עלה על הרכב, נהג בו מעט ועצרו- או אז נראה האחר כשהוא מגיע לרכב ובידו תיק.

המשיב שבפני פתח לאחר את הדלת האחורית והאחר הכניס את התיק לרכב, הוא המשיך בנהיגה ברכב עד שהשניים התחלפו. כשנעצרו- נמצאו השניים ברכב. המשיב ניסה להמלט- אך לשווא.

בתיק נמצא רכוש שנגנב מן הדירה ואילו בכיס המשיב נמצאה טבעת, שזוהתה על ידי המתלונן, שדירתו נפרצה.

עוד הוסיפה ב"כ המבקשת, כי האחר הודה במיוחס לו והפליל את המשיב, אשר שומר על זכות השתיקה.

הסנגור טען, כי בידי המאשימה אין ראיות לכאוריות, אשר יהא בהן כדי לקשור את מרשו לעבירות המיוחסות לו.

ראשית טען ובצדק, כי עדותו של האחר אינה יכולה לשמש כנגד מרשו, משום שמדובר בנאשם נוסף באותו תיק, שאינו נמנה על עדי התביעה.

עדים מס' 1-9 אינם דנים כלל במרשו ואילו ביחס לעדי תביעה 10-11 ששמם המלא אינו מצויין, טען, כי לא ניתן כלל להתייחס לעדויותיהם, שכן באותו מועד טרם הוצאה תעודת חיסיון ובמועד טיעוניו אף טרם ניתנה ארכה להוצאת תעודה שכזו והפנה אף אל כשלים שבהן לוקה עדותם- ולדוגמא- עד שצויין כמס'- 658 טען, כי המשיב זוהה על ידו באצמעות תמונה, אך לא הוצגה תמונה כלשהי ואין לדעת מי זוהה.

עוד הוסיף, כי לא הובאה כל ראיה לכך, כי מרשו פסול מנהיגה.

עיינתי בתיק החקירה ובאתי לכלל מסקנה, כי בעניינו ניתן לקבוע קיומן של ראיות לכאורה לעבירות ההתפרצות והגניבה.

בתיק שני דוחות עיקוב, שנערכו על ידי מי שכונו "658" ו-"693" ואשר הינם עדי תביעה מס' 10

ו-11 בתיק.

משניתנה על ידי ארכה להוצאת תעודת חיסיון, הרי ניתן לעיין בדו"חות העיקוב שהשניים ערכו ולהסתמך עליהם וממילא נתאפשר לסניגור לעיין בהם.

בדו"ח העיקוב שערך המכונה "658" צויין, כי המשיב שבפני זוהה על ידי תמונה, אלא שזו לא הוצגה בפני, יחד עם זאת, עורך הדו"ח התייחס אל אותו משיב לכל אורך הפעילות ואף במועד ביצוע המעצר- ראה סעיף 13 לדו"ח העיקוב שעה 11:15 וכאשר בהמשך לכך יש לקרוא את דוחות הפעולה של השוטרים, אשר עצרו ברכב מיד ובהמשך את המשיב עם האחר.

ומה היו מעשיו של המשיב?

משעות הבקר המוקדמות נראו המשיב והאחר כשהם נוסעים ברכב המאזדה ומסתובבים ברחובות העיר.

על פי דו"ח עיקוב של המוכנה "693" הרי בשעה 10:57 נראה המשיב עם האחר בבניין מס' 17 ברחוב קדיש לוז, כשהם משוחחים ולא נראו.

על פי דו"ח עיקוב של המכונה "658" נראה המשיב בשעה 11:07 רץ במעבר המדרגות ברחוב קדיש לוז, סמוך לבניין מס' 19 ולא נראה.

בשעה 11:08 נראה המשיב כשהוא נוהג ברכב, יוצא מחניית הרכבים ברחוב קדיש לוז, סמוך לבניין מס' 19 ונוסע על קדיש לוז לכיוון דסקל.

המשיב עצר את הרכב ברחוב קדיש לוז, סמוך למעבר המדרגות-או אז נראה האחר יוצא מן המעבר, פותח את הדלת שמאחורי הנהג ומניח בו תיק. סוגר את הדלת ומתיישב ליד הנהג.

בהמשך נסיעתם עצרו הרכב והתחלפו במושבים- כך שהאחר החל לנהוג ברכב והמשיב שבפני התיישב בצד הנהג.

בסמוך לכך נעצרו השניים על ידי השוטרים.

השניים התנגדו למעצר, אך סופו של דבר השתלטו עליהם השוטרים ובהמשך נתברר, כי דירה ברחוב קדיש לוז 23 נפרצה ונגנבו ממנה חפצים שונים, אשר נמצאו בתיק שהכניס האחר לרכב.

עוצמת הראיות הנדרשות בשלב בו אנו מצויים הנה פחותה מעוצמת הראיות הנדרשות בהליך העיקרי וכן- "הכלל בדבר 'החזקה התכופה' הינו אחת מהחזקות שבעובדה, שאומצה בדיני הראיות החלים אצלנו, הנסמך על ההיגיון ועל ניסיון החיים ולפיו, ניתן להסיק מהימצאותו של חפץ שנגנב, זמן לא רב לאחר הגניבה בחזקתו של פלוני, על הקשר שבין פלוני לבין מעשה הגניבה. העדר הסבר סביר מפיו של נאשם, כיצד הגיע הרכוש הגנוב לידיו, עשוי לחזק את הריאות שבידי התביעה..."(ראה בש"פ 2148/97).

יכול הסנגור לטעון, כי בענייננו נמצא הרכוש שנתפס ברכב של חברת השכרה, אשר האחר נרשם בהסכם השכירות כנהגו (שכן השוכר הרשום הנו חתנו של האחר- תומר דהאן), אלא שאין בכך דבר, שכן המשיב עצמו נצפה נוהג באותו רכב ולאור כל התנהלותו בהתאם לדוחות העיקוב- ניתן לקשור אף אותו לרכב ולרכוש הגנוב.

זאת ועוד- המשיב לכל אורך חקירתו שמר על זכות השתיקה, כך שממילא לא סיפק הסבר סביר או כלשהו להמצאות הרכוש הגנוב בנסיבות בו נמצא.

משכך, יש לקבוע, כאמור, קיומן של ראיות לכאוריות לעבירת הגניבה וההתפרצות.

ככל שמדובר בעבירת הנהיגה בזמן פסילה- הרי כל שהוצג בפני הנו תדפיס שלא ברור כלל מי ערכו ובו צוין :"מקובץ בלתי מורשה לנהיגה: השם רסקין דימטרי. מספר רשיון.... לנ"ל יש פסילה או שלילה בתוקף."

לטעמי אין במסמך זה, כשלעצמו, כדי לבסס את האישום האמור.

לצורך הוכחת האמור היה צורך בהגשת גזר הדין אשר הורה על פסילה, על מנת שנוכל לדעת את פרטיה.

עילת מעצר

אומנם, העבירה המיוחסת לנאשם הנה עבירת רכוש, אלא שמדובר בעבירה שהנה בעלת חומרה יתרה, במיוחד מקום בו בוצעה בצוותא.

עילת המעצר אינה נלמדת אך מן העבירה המסוימת המיוחסת לנאשם בכתב האישום, אלא ממכלול נסיבותיו.

המשיב שבפני יליד 1979, על פי אחד הרישומים בתיק עלה מאוקראינה בשנת 1997 וכבר בשנת 1999 נמצא את הרשעתו הראשונה בעבירת רכוש.בהמשך נמצא הרשעות נוספות (עוד 6 במספר) בגין עבירות רכוש ועבירות סמים.

הרשעתו האחרונה של המשיב מיום 5.3.08 עת נקנס בגין עבירת סמים והושת עליו, בנוסף, מאסר על תנאי.

ביום 16.5.07 הורשע בגין עבירת רכוש ודינו נגזר לתשעה חודשי מאסר ומאסר על תנאי, שהנו בר הפעלה בענינו.

נציין, כי בעברו מאסרים ממושכים נוספים.

כל האמור לעיל, לא מנע מן המשיב מלשוב ולבצע את המיוחס לו- ומכאן נלמד על מסוכנותו, היא עילת המעצר בעניננו.

חלופת מעצר

נטען מפי הסנגור, כי עובר לאירוע פנה מרשו אל מרכז גמילה , בהיותו מכור לסמים, אלא שלא השתלב במקום, בשל חוסר מקום. הסנגור מבקש לקבל בעניינו של המשיב תסקיר מעצר לבדיקת חלופה זו, כמו גם אפשרות שהייתו של המשיב בתנאי מעצר בית מלא תחת איזוק אלקטרוני.

המבקשת מתנגדת לקבלת תסקיר.

לטעמה, המשיב אינו ראוי לאמון כלשהו ובכל מקרה יוכל לעתור להשתלבות בתהליך גמילה במסגרת שב"ס.

חלופת המעצר שעניינה שהיית המשיב בתנאי מעצר בית מלא, אף באיזוק – אינה נראית בעיני הולמת לאור עברו של המשיב ותעוזתו, גם מן הפן שאין מורא הדין עליו.

השאלה היחידה העומדת בפנינו הנה האם יש מקום לשקול אפשרות שחרורו של המשיב בחלופה שעניינה שילובו במוסד גמילה סגור וזאת, לאור העובדה, כי הנו מכור לסמים והתמכרותו זו משולבת עם עבירות הרכוש המבוצעות על ידו.

אני סבורה, כי על אף עברו של המשיב ולאור מצוות החוק- יש להורות בשלב זה על קבלת תסקיר שיבחן אפשרות שילובו של המשיב במוסד גמילה סגור.

לאחר קבלת התסקיר, תישקל אפשרות שכזו.

מצאתי לנכון לאבחן את עניינו של המשיב שבפני מעניינו של המשיב האחר, הן לאור גילו של משיב זה הן לאור ההבדל בין ההרשעות שבין השניים.

אשר על כן מתבקש שרות המבחן ליתן תסקיר כאמור בעניינו של המשיב.

פרטי הגוף הרלבנטי הנם כדלקמן: 6222026-04

7831010-050.

7843434-050.

תשומת הלב, כי המשיב עצור במגרש הרוסים.

פרטי ב"כ המשיב- עו"ד חנן רובינשטיין, טל 050/5723158.

התסקיר יוגש עובר לדיון שנקבע במעמד הצדדים ליום 05/08/08 שעה 10:00 בפני שופט תורן.

המשיב יובא לדיון על ידי שב"ס.

המזכירות תשלח העתק מהחלטתי זו לשרות מבחן.

המשיב ייעצר עד להחלטה אחרת.

ניתנה היום י"ז בתמוז, תשס"ח (20 ביולי 2008) במעמד הצדדים.

אתי באוםֿֿניקוטרה, שופטת