ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ניר שלו נגד המינהל המזרחי בגדה המערבית :

1

בתי המשפט

בבית המשפט המחוזי בירושלים

בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים

עת"מ 8274/08

לפני:

כבוד השופט יהונתן עדיאל, סגן נשיא

22/09/2008

בעניין:

1. ניר שלו

2. האגודה לזכויות האזרח בישראל

ע"י ב"כ עו"ד נסראת דקוואר

העותרים

- נ ג ד -

1. המינהל האזרחי בגדה המערבית

2. מועצת התכנון העליונה

3. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

באמצעות פרקליטות המדינה

המשיבים

פסק דין

1. לפני עתירה מכוח חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, (להלן - החוק) נגד החלטת המשיבים לסרב ליתן לעותרים העתקים של כל 105 היתרי הבניה שהוצאו לפלסטינים בשטח C החל מינואר 2000 ועד ספטמבר 2007, ולציין, מקום בו אין הדבר מצוין על פני ההיתרים עצמם, האם ניתנו מכוח תכניות המתאר הגליליות המנדטוריות (R/1, R/6, S/15, RJ/5). המחלוקת בין הצדדים נסבה על נכונותו ותוקפו של הנימוק שהעלה המשיב כטעם לסירובו להיענות לבקשה, לפיו "...איסוף המשאבים מכלל הגזרות דורש הקצאת משאבים חריגה ובלתי סבירה מצד המינהל האזרחי".

2. המשיבים טוענים כי תיקי התכנון והבניה באזור, אשר אינם ממוחשבים ואינם מקוטלגים, מפוזרים בין 6 נפות, המאוישות כולן יחד ב-4 עובדים מקומיים בלבד, אשר נתונים תחת עומס עבודה כבד. כמו כן, לטענתם, לכל שנה מתנהל אצלם רישום נפרד. לפיכך, קבלת הבקשה תחייב סריקתן של 42 חטיבות רישום (21 שעות עבודה), איתור התיקים הפיזיים עבי הכרס, והבאתם למטה לשכת התכנון (72 שעות עבודה), איתור תיקים המצויים, מסיבות שונות, אצל גופים אחרים (200 שעות עבודה), עריכת החומר לקראת צילומו (100 שעות עבודה), הובלת החומר למכון צילום וצילומו (24 שעות עבודה), החזרת החומר שצולם לתיקים (30 שעות עבודה) והחזרת התיקים לנפות (48 שעות עבודה), סה"כ 495 שעות עבודה. בנסיבות אלו, טוענים המשיבים, מדובר בהקצאת משאבים בלתי סבירה המהווה סייג למסירת מידע על פי סעיף 8(1) לחוק.

3. העותרים טוענים כי למידע המבוקש על ידם חשיבות ציבורית גדולה ויש בו כדי לסייע להם "...לבחון את תקינות החלטותיהן של הרשויות במסגרת הליכים אלו ואת מידת פגיעתן בזכויות האדם". בהקשר זה, מדגישים העותרים כי על פי הנתונים הסטטיסטיים שמסר המשיב, מתוך 1,890 בקשות למתן היתר בניה שהוגשו בשנים 2000-2007, ניתנו רק 105 היתרים. זאת, בעוד שבמקביל הוצאו 4,800 צווי הריסה. עוד נטען שלעותר 1 אינטרס אישי במידע, כיוון שבקשת ידידו, תושב הכפר בילעין, לקבל היתר בניה עבור מבנה עזר חקלאי שהקים נדחתה בנימוק כי היא אינה תואמת את תכנית R/6, ועל רקע זה נדרשת קבלת המידע "... כדי להגיע למסקנות מבוססות על התנאים שבהם מסכימים מוסדות התכנון במינהל האזרחי להוציא היתרי בניה מתוקף תכניות אלו".

בתגובתם לעמדת המשיבים טוענים העותרים כי היקף העבודה הנדרשת לצורך מתן המידע המבוקש, כפי שזה תואר על ידם, אינו מסתבר. ראשית, הגורמים המוסמכים ליתן היתר בניה במסגרת בקשה שהוגשה לאחר שניתן צו הריסה על נכס שנבנה ללא היתר, שהן גם לגישת המשיבים מרבית הבקשות שהוגשו, הם ועדת המשנה לפיקוח וועדת המשנה לתכנון מקומי, הפועלות שתיהן ממשרדי המינהל האזרחי בבית אל. מכל מקום, בקשות למתן היתר בניה מוגשות במספר העתקים, כך שיש להניח כי במטה לשכת התכנון בבית אל קיים עותק מלא מתיק הבניה. שנית, המשיבים השקיעו במהלך 20 השנים האחרונות בהקמה והפעלה של מערכת מחשוב סכום של עשרות מיליוני שקלים, והדעת נותנת שיש בידם תיעוד ממוחשב כלשהו המתייחס למקרים בהם ניתן היתר. שלישית, מניסיונו של עותר 1 התיקים הרלוונטיים דלי מסמכים והעיון בהם ומציאת המסמכים הרלוונטיים אינו דורש זמן רב. בהקשר זה, מציינים העותרים, שככל שדווקא שלב זה מעורר קושי, הם נכונים להסתפק בכך שהמשיבים יאתרו את התיקים הרלוונטיים ועותר 1 יעיין בהם, יאתר את המסמכים הרלוונטיים, יצלמם ויחזירם.

4. כנקודת מוצא מקובלת עלי הגרסה העובדתית המוצגת על ידי המשיבים ונתמכת בתצהירו של ראש ענף רישוי מגזר פלסטיני בלשכת התכנון הרלוונטי, שהוא לכאורה בעל התפקיד הנוגע בדבר, באשר לאופן ארגונו של המידע הרלבנטי, כמו גם היקף העבודה הנדרש כדי להיענות לבקשת העותרים. אינני מקבל בעניין זה את טענות העותרים בדבר אי סבירותה של עמדת המשיב, טענות שלא בוססו על ראיות של ממש. אני סבור שגם בהצעת העותרים, לפיה עותר 1 יבצע חלק מהעבודה הנדרשת בעצמו אין כדי לסייע להם, שכן מדובר בבקשת סעד של עיון בתיקים נשוא היתרי הבניה שניתנו, שהוא סעד שונה מזה שהתבקש בעתירה (קבלת עותקים מהיתרי הבניה). כמו כן, מתגובת המשיבים להצעה זו, עולה שגם אם יינתן לעותר 1 לעיין בתיקים האמורים, תידרש העמדתו של עובד הרשות שיפקח על העיון בתיקים, באופן שהיקף העבודה המתחייב לא ישתנה באופן מהותי. בנסיבות אלה, מקובלת עלי עמדת המשיבים, שהיענות לבקשת העותרים תצריך הקצאת משאבים בהיקף גדול כנטען על ידם.

5. האם מדובר בהקצאת משאבים בלתי סבירה המצדיקה את דחיית הבקשה לפי הוראות סעיף 8(1) לחוק חופש המידע? לעניין זה יש להביא בחשבון את עניינם של העותרים במידע, כמו גם את חשיבותו הציבורית של מידע זה (ראה והשווה: סעיף 10 לחוק). בענייננו העותרים אינם טוענים לעניין אישי במידע והשאלה העולה בהקשר זה נוגעת לחשיבותו הציבורית של המידע.

בעניין זה לא שוכנעתי בכך שחשיבותו הציבורית של המידע הנדרש מצדיקה את היקף הקצאת המשאבים הנדרשת. בעתירתם טוענים העותרים כי המידע המבוקש "יסייע להם לבחון את תקינות החלטותיהן של הרשויות במסגרת מהלכים אלה ואת פגיעתן בזכויות האדם". אולם, העותרים לא הבהירו כיצד קבלת עותקים מכל היתרי הבניה שניתנו תסייע בידם לבחון את "תקינות החלטות הרשות" או "שמירה על זכויות אדם". שכן, במתן היתר בניה ודאי שאין משום פגיעה בזכותו של מי שביקש את מתן ההיתר, וככל שיש בהיתר פגיעה בעניינו של אחר, ולו פגיעה עקיפה על דרך של העדפה פסולה, מדובר בפגיעה קונקרטית אשר עשויה להצדיק גילוי מידע ספציפי, אך אינה מצדיקה בקשה כללית למסירת כל היתרי הבניה שהוצאו. כך, במענה לשאלתי בעניין זה טען ב"כ העותרים שברצון העותרים לבדוק אם ההתייחסות למבקשי ההיתרים הייתה ללא משוא פנים. אולם כפי שהוסבר לעיל, ככל שקיימת בידו של מי שבקשתו למתן היתר בנייה נדחתה, טענת הפליה פסולה, הדעת נותנת שמדובר בהפליה ממוקדת אשר יכולה להצדיק גילוי המידע הספציפי הנוגע לאותה הפליה נטענת, אך אינה מצדיקה בחינת כל ההיתרים שהוצאו, שמא יימצא שהמשיבים נהגו בהוצאתם הפליה פסולה. קו טיעון כזה, אם יתקבל, עשוי למשל להצדיק עיון בכל היתרי הבנייה שהוצאו במדינת ישראל, שמא יימצא שרשויות התכנון נהגו כלפי בעניינו של מי ממקבלי ההיתרים הפליה פסולה.

6. התוצאה היא שעתירה נדחית.

העותרים ישלמו למשיבים (יחד) שכ"ט עו"ד בסכום של 7,500 ₪.

ניתן היום כ"ב באלול, תשס"ח (22 בספטמבר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא לצדדים העתק פסק הדין.

______________

י' עדיאל, סגן נשיא