ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חליוה נגד אורשלימי :


1

בבית המשפט המחוזי בירושלים

בר"ע 1032/09

לפני

כבוד השופט צבי זילברטל - סגן נשיא

18/01/2010

בעניין:

יניב חליוה

ע"י עו"ד חיים מכלוף

המבקש

- נ ג ד -

מיכאל אורשילימי

המשיב

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים בת"ק 5116/08, שניתן ביום 13.7.09 על-ידי כב' השופטת א' שניידר

החלטה

1. המבקש הוא אחד משני נתבעים אשר המשיב הגיש נגדם תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים. על פי התביעה, שכרו המבקש ורעייתו לשעבר (הגב' יעל חליוה, להלן – "יעל") את דירת המשיב ולאחר שעזבו את המקום נותרו חייבים סכומים שונים למשיב. סכום התביעה עמד על סך 7,396 ש"ח, כאשר בכתב התביעה פרט המשיב את מרכיבי החוב (דמי שכירות, ארנונה, חשמל, ניקיון, סיוד וצבע).

ביום שנקבע לדיון בתובענה התייצבו המשיב ויעל. המבקש לא התייצב. לאחר שבית המשפט שמע את דברי השניים, ניתן על ידו פסק דין לפיו יעל אינה נושאת כלפי המשיב בחוב שנותר בגין שכירת הדירה, ועל המבקש לשלם למשיב את מלוא התביעה, בתוספת הוצאות משפט.

2. בבקשה נטען כי לא היה מקום לחייב את המבקש במלוא החוב למשיב, לאחר שגם יעל היתה צד להסכם השכירות והיתה אמורה להשתתף בתשלומים יחד עם המבקש. זאת ועוד, לטענת המבקש לא היה לתביעת המשיב כל יסוד וכי החוב "נופח מעבר לכל פרופורציה" ולא הוכח במסמכים. המבקש מבקש לבטל את פסק הדין, "להורות על דחיית התביעה על הסף ולהשיב את התיק לבית המשפט קמא להמשך הדיון". אגב, על פני הדברים מדובר בבקשות הסותרות זו את זו, שכן אם התובענה תידחה, אין מקום להשיב את הדיון לבית משפט קמא.

3. דין הבקשה להדחות מבלי שיהיה צורך לקבל את תשובת המשיב. תחילה יוער כי לא היה ראוי לפנות לבית משפט זה בבקשת רשות ערעור בטרם פנה המבקש לבית משפט קמא בבקשה שיבטל את פסק הדין אשר ניתן שלא בפניו (תקנה 12 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976). כאשר בית משפט מחליט שלא בפני בעל הדין, מן הראוי שלא לפנות לפניה לערכאת הערעור בטרם מיצה אותו בעל דין את זכותו לבקש מהערכאה הדיונית את ביטול ההחלטה האמורה. אף אם מהלך זה אפשרי, הוא נחשב "נוהג נפסד" (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, סעיף 580, עמ' 744).

אם לא די בכך, על המבקש היה לצרף לבקשה דנן כל מי שהיה בעל דין בבית משפט קמא. הוא לא עשה כן, באשר הבקשה הוגשה אך כלפי המשיב ואילו יעל לא נזכרה כמשיבה נוספת. מטעם זה בלבד אין מקום ליתן רשות ערעור, שכן לא ניתן יהיה לדון בערעור פגום זה.

גם לגופו של עניין נראה כי לא נפל פגם בהחלטת בית משפט קמא, שכן בהעדר התייצבות המבקש, היה בית המשפט רשאי לפסוק על יסוד כתב התביעה (תקנה 11 לתקנות הנ"ל), כפי שעשה. בבקשה נטען כי המבקש לא התייצב מאחר וסבר כי תחילה יתקיים הליך גישור אליו הוזמן. אין מדובר בנימוק של ממש שיכול להסביר אי התייצבות לדיון, כאשר המבקש אינו טוען שלא הוזמן כדין לדיון ושלא ידע עליו. בנסיבות אלה, רשאי היה בית המשפט לפסוק כפי שפסק ואין עילה להתערבות בפסק הדין. המבקש לא הצביע על חריגה מסמכות או הפעלתה שלא כדין. טענות ההגנה שהיו יכולות להיות למבקש לעניין עצם החוב נטענו בבקשה באופן כללי וסתמי, ללא פירוט, והמבקש הסתפק בטיעון שהחוב לא הוכח, מה גם שמקומן של טענות אלה להתברר במסגרת בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, ולא בערעור. היה מקום לשקול דיון בערעור אילו היה נטען שנפל פגם כלשהו בהליך שהתנהל בבית משפט קמא, אך המבקש לא ביסס טענה מכגון דא.

באשר ליחסים שבין המבקש לבין יעל - כפי שציין בית המשפט, פסק הדין אינו מונע מהמבקש לתבוע מיעל את חלקה בחוב, אם אכן היא אמורה להשתתף בו. במסגרת התובענה שהתבררה בבית המשפט לתביעות קטנות לא נפתחה חזית פורמאלית בין המבקש לבין יעל, כך שבכל מקרה, גם אם היה נמצא שיעל שותפה לחוב, הרי שחבותם של יעל והמבקש כלפי המשיב היתה חבות ביחד ולחוד, כך שהמשיב היה זכאי להיפרע את מלוא החוב מהמבקש. כאמור, ממילא אין מקום לדון בהיבט זה משיעל לא צורפה כמשיבה לבקשה דנן.

הבקשה נדחית. בהעדר תשובה אין צו להוצאות. העירבון יוחזר למבקש באמצעות בא-כוחו.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ המבקש ולמשיב.

ניתנה היום, ג' בשבט תש"ע (18 בינואר 2010), בהעדר הצדדים.

צבי זילברטל, סגן נשיא


מעורבים
תובע: יניב חליוה
נתבע: מיכאל אורשילימי
שופט :
עורכי דין: