ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מ"י נגד רונן דוח-א תא תנועה-23102317064 :


בתי המשפט

בית משפט לתעבורה ת"א - יפו

ת 033401/08

בפני:

כב' השופט עופר נהרי

תאריך:

18/01/2010

בעניין:

מדינת ישראל

המאשימה

נ ג ד

רונן שי

הנאשם

הכרעת דין

כלפי הנאשם הוגש כתב אישום ובו נטען כי כאשר נהג ברכב בצומת הרחובות ז'בוטינסקי ובן גוריון ברמת-גן לא ציית הנאשם לאור אדום שהיה ברמזור בכיוון נסיעתו בכך שלא עצר את רכבו לפני קו העצירה ונכנס לצומת בניגוד לאור האדום ובניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום ולפיכך התקיים דיון הוכחות.

מטעם המאשימה העידה השוטרת סמדר בן חמו ובמסגרת עדותה הוגש הדו"ח שערכה (סומן ת/1).

מטעם ההגנה העיד הנאשם ולא הוגשו מטעמו כל ראיות.

לאחר ששמעתי בפני את דברי העדים ושקלתי את דברי הצדדים בסיכומיהם וכן לא לפני שהזהרתי את עצמי כנדרש כי עדותה של השוטרת בתיק זה היא עדות יחידה מטעמה של המאשימה, הגעתי לכלל מסקנה כי המאשימה הוכיחה כנדרש את אשר יוחס לנאשם בכתב האישום.

השוטרת ערכה דו"ח מפורט.

השוטרת עמדה בקירבה רבה לצומת וזאת לא נסתר.

הנאשם טען תחילה כי בשעה 15.00 השמש שוקעת ולכן השוטרת סונוורה מלראות את אורות הרמזור ואולם אח"כ נסוג בו הנאשם מדבריו בדבר שקיעת השמש ב- 15.00 ואך טען כי קיים קושי בשעה זו לראות את אורות רמזור ואולם הוא עצמו לא הסתנוור למעשה.

הנאשם טען תחילה כי הבחין לראשונה בשוטרת כאשר היא הורתה לו לעצור ושזה היה במהלך הפניה שלו עם מכוניתו ימינה, ואולם כאשר עומת הנאשם עם התהייה הכיצד אם כך יכול הוא לומר שהשוטרת לא התבוננה כלל אל הנדרש והיתה עסוקה כביכול בדבר אחר בעיתוי הרלבנטי שקדם לכך (דהיינו בעת שרכבו של הנאשם היה עוד ברח' ז'בוטינסקי בסמוך לפני קו העצירה), או אז ביקש הנאשם לחזור בו מדבריו כי ראה את השוטרת לראשונה רק כשהיא הורתה לו לעצור.

בכל הכבוד והערכה לנאשם, היבטים אלה שצויינו לעיל אינם יכולים לתרום לאמינות שאוכל ליתן בגירסתו.

אך זאת ועוד:

השוטרת ידעה לפרט פרטים רבים המעידים כי תצפיתה היתה טובה וכי תשומת ליבה היתה נתונה למתרחש.

כך למשל, פרטה השוטרת את מהלך חילופי הרמזור; מיקום הימצאות רכבו של הנאשם ביחס לקו העצירה; הולכי רגל שנאלצו לחזור לאחור; תנועת כלי רכב שכבר נעה מכיון אחר, וכן האצת הנאשם את רכבו.

אין בידי סיבה לחשוב כי השוטרת היתה בעלת יכולת ו/או ענין להמציא את כל הפרטים הללו מהירהורי ליבה והנאשם אף הכיר בכך שאין כל היכרות קודמת בינו לבין השוטרת (ומכאן שגם אין סיבה שהיא תאשים אותו כך סתם לשווא).

אף אין בידי יסוד לסבור כי השוטרת נקלעה לטעות במקרה זה.

יתרה מכך, מפי הנאשם נרשמה על אתר התגובה הבאה:

"אני ראיתי כתום, הייתי בקו הצומת, אם הייתי בולם היה נכנס בי מישהו מאחור. אני לא נסעתי באור אדום. אני לא מסכים".

על תגובה זו יש ראשית לומר כי תומכת היא במידה לא מעטה בגירסתה של התביעה מה עוד שעל הנאשם לדעת שגם כניסה לצומת באור צהוב היא עבירה ובצידה, במקור, ברירת משפט זהה של 1,000 ₪.

שנית, יש לשים לב שהשוטרת היתה הגונה, אובייקטיבית ומקצועית דיה לרשום מפי הנאשם גם את האמירה "אני לא נסעתי באור אדום. אני לא מסכים".

ובמילים אחרות, מצוי כאן סימן והיבט נוסף המלמד כי השוטרת פעלה באופן מקצועי כאמור ברישום הדו"ח.

ושלישית, בעוד שהנאשם אמר כאמור על אתר כי ראה כתום כשהיה בקו הצומת וחשש כי אם יבלום מישהו יפגע בו מאחור, ובעוד שהנאשם עצמו אמר תחילה בעדותו בבית המשפט כי הוא לא עמד באור אדום אלא הגיע לצומת בנסיעה רצופה, שינה הנאשם מעט אח"כ את גירסתו בבית המשפט וטען כי בעצם לא נכון הוא הדבר אשר אמר זה עתה בדבר נסיעה רצופה וכי בעצם הוא עמד בצומת עם מכוניתו, המתין והתחיל לנסוע באור ירוק. (ראה גירסאותיו השונות של הנאשם בעמ' 4 שורה 7 לפרוטוקול).

באשר לקירבתה של השוטרת לצומת הרי עובדה זו זכתה למעשה לאישור (מבלי משים אולי) של הנאשם עצמו וזאת לכשציין שמדובר היה במרחק של מספר מטרים בסה"כ .(ראה עדותו של הנאשם בעמ' 4 שורות 2 – 3 לפרוטוקול).

לאחר כל זאת, ובהשעני על עדותה של השוטרת, אשר היתה אמינה כאמור בעיני, ובהשעני על סימני האמת בכללותם העולים מן הראיות ומניתוח דברי העדים, אני מרשיע את הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

ניתנה היום ג' בטבת, תש"ע (18 לינואר 2010) במעמד הצדדים.

עופר נהרי, שופט

קלדנית : יוסף שולמית



מעורבים
תובע:
נתבע: רונן שי
שופט :
עורכי דין: