ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מרטון נגד בר דיל :


בתי המשפט

1

בית משפט השלום ירושלים

א 010143/07

בתיק עיקרי: 010143/

לפני: כב' השופט אברהם רובין

18/01/2010

בעניין:

מרטון זהבה

התובעת

ע"י ב"כ עו"ד י. פודים

נ ג ד

1 . בר דיל סיגל

2 . סיגל בתיה

ע"י ב"כ עו"ד מרסל קורן

3 . שילו ניסן

4 . שילו אליהו

ע"י ב"כ עו"ד מ. באדר

הנתבעים

החלטה

1. שמיעת הראיות בתיק זה הסתיימה זה מכבר ועתה הוגשו מספר בקשות שיידונו להלן.

2. בקשה למתן פסק דין בהעדר סיכומים מטעם התובעת – הסיכומים הוגשו ביום 29/11/09 ואני מאריך את המועד להגשתם עד ליום ההגשה בפועל. לפיכך הבקשה נדחית.

3. בקשת התובעת להגיש סיכומי תשובה – אם וכאשר יגישו כל הנתבעים את סיכומיהם ואם תיטען בסיכומיהם טענה מפתיעה תוכל התובעת להגיש בקשה מנומקת בענין זה. בשלב זה הבקשה נדחית.

4. בקשות הנתבעים להגשת ראיות נוספות - הנתבעים 1-2 הגישו בקשה להגשת ראיות נוספות וחדשות "לגבי הצעדים בהם נקטו לאחר סיום שלב הבאת הראיות בכל הקשור לביטול הסכם הנאמנות אשר נחתם בינם לבין עמותת חזון לישראל". הנתבעים 3-4 מבקשים גם הם להגיש ראיות חדשות במטרה להוכיח כי מגרש 47ב', אשר עליו נסובה התביעה, איננו קיים.

5. הכלל הוא שבעל דין חייב להגיש את ראיותיו בחטיבה אחת (ע"א 579/90 רוזין נ' בן נון פ"ד מו(3) 738, 742). עם זאת, במקרים חריגים יתיר בית המשפט הגשת ראיות נוספות (רע"א 1297/01 מיכאלוביץ' נ' כלל פ"ד נה(4) 577). ההכרעה בבקשה להגשת ראיות נוספות הינה פרי איזון בין האינטרס של המבקשים שתינתן להם האפשרות להציג את מלוא ראיותיהם, גם אם באיחור, לבין האינטרס של התובעת שהתביעה תוכרע במהרה, והאינטרס הציבורי שכל בעל דין ינצל ביעילות את משבצת הזמן השיפוטי שהוקצתה לו לשם הבאת ראיותיו. בבוא בית המשפט לאזן בין האינטרסים השונים עליו לשקול, בין היתר, שיקולים אלו; האם הראיות שמבקשים להגיש הן ראיות טכניות או לא (פרשת רוזין בעמ' 742), מה השלב שאליו הגיע הדיון (שם), מה הסיבה שבעטייה לא הוגשו הראיות במועד (פרשת מיכאלוביץ' הנ"ל בעמ' 580), והאם היה שיהוי בהגשת הבקשה.

6. לאור השיקולים האמורים דין בקשת הנתבעים 1-2 להידחות. הבקשה הוגשה לאחר ששמיעת הראיות בתיק הסתיימה. ואל יקל הדבר בעיני איש, שכן בתיק זה נשמעו ראיות רבות במשך זמן ארוך. שמיעת הראיות הסתיימה ביום 25/05/09 ואילו בקשת הנתבעים 1-2 הוגשה בשיהוי ניכר של כחצי שנה. הבקשה נוגעת כל כולה לראיות שנועדו ללמד על הצעדים שנקטו הנתבעים 1-2 לאחר שמיעת הראיות. דהיינו, לא מדובר בראיה חדשה ומכרעת שהתגלתה לפתע, אלא בצעדים שנקטו הנתבעים 1-2 לאחר ישיבת ההוכחות במטרה לשפר את מצבם לקראת מתן פסק הדין. בית המשפט איננו יכול להרשות דרך פעולה שכזו, שכן אחרת אין לדבר סוף. במיוחד אמורים הדברים בשים לב לכך שהפעולה בה נקטו הנתבעים 1-2 יכולה היתה להתבצע הרבה לפני ישיבת ההוכחות. ולבסוף, אין ספק שאם אעתר לבקשה ידרשו יתר בעלי הדין, ובצדק, לחקור את הנתבעים 1-2 שוב, דבר שיגרום לסרבול של ההליכים ולאובדן זמן שיפוטי יקר. לפיכך בקשת הנתבעים 1-2 נדחית.

7. דין בקשת נתבעים 3-4 להידחות אף היא. הבקשה הוגשה למעלה משישה חודשים לאחר סיום שמיעת הראיות. הנתבעים 3-4 ידעו שלשיטתם יש חשיבות רבה לכך שיוכח כי מגרש 46ב' איננו קיים. נתבעים אלו עשו כל שלאל ידם כדי להביא ראיות בעניין זה, וכפועל יוצא מכך נשמעו בפניי שלל עדים מגופים שונים לגבי שאלת קיומו של מגרש 47ב'. בכלל זה העידו בפניי גם עדים מטעם המועצה האזורית, כך שניתן היה לשאול אותם כל שאלה לגבי מגרש 47ב'. הראיות שמבקשים להגיש נתבעים 3-4 אינן טכניות, וניתן להניח שאם תותר הגשתן יהיה צורך בהגשת ראיות נגדיות וחקירת עדים נוספת. מתיאור הראיות בבקשת הנתבעים 3-4 נוצר הרושם כי לא מדובר בראיות מכריעות, אלא בראיות נוספות מאותו סוג שכבר הוגשו על ידם בעבר. אשר על כן גם בקשת נתבעים 3-4 נדחית.

8. לאור כל האמור נתבעים 3-4 יגישו את סיכומיהם עד ליום 14/02/10.

9. עיון 15/02/10.

ניתנה היום ב' בשבט, תש"ע (17 בינואר 2010) בהעדר הצדדים.

אברהם רובין, שופט


מעורבים
תובע: מרטון זהבה
נתבע: בר דיל סיגל
שופט :
עורכי דין: