ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אוחיון - טלוביץ :


בתי המשפט

בית משפט השלום ירושלים

בפני כב' הרשם אורי פוני

בש"א 4628/09

(בש"א 4284/09)

(ת.א. 5400/09)

בעניין:

1. אסתר אוחיון

2. שמעון משעלי

המבקשים

נ ג ד

1. טלוביץ מרים

2. ראובן פינקלשטיין

המשיבים

החלטה

1. המשיבה מס' 1 הינו בתו של המשיב מס' 2. בשנת 2006 רכשה המשיבה מס' 1 עסק להובלות ותשתיות אשר היה ידוע בשם שט-קל 1983 בע"מ. המשיב מס' 1 הוא זה אשר העמיד את המימון לרכישת העסק.

2. המבקש מס' 2 (להלן: "שמעון") עבד בחרה אותו רכשה המשיבה מס' 1. עוד בטרם הרכישה בה שימש כסדרן ונהג. לאור נסיונו בענף החליטו המשיבים להמשיך ולהעסיקו בחברה אותה רכשו.

3. לאחר רכישת החב' רכשו המשיבים משאית ושתי עגלות גרר.

4. על פי כתב התביעה נרשמה המשאית בדרך של מרמה על שמה של המבקשת מס' 1 (להלן: "אסתר").

5. לאחר רכישת החב' והמשך הפעלת העסק החלו המשיבים לחשוד כי שמעון מועל בכספי העסק בדרך של שלשול כספים לכיסו מתוך כספים שנתקבלו מלקוחות העסק לכיסו ונהג בעסק כאילו זה עסקו הפרטי. לא רק שהכספים לא הגיעו לחשבון העסק, אלא ששמעון אף היה נוהג מדי פעם לפנות למשיב מס' 2 בבקשה להזרים כספים לעסק כיוון שקופתה ריקה. לאור חשד זה הודיעו המשיבים כי הם עוצרים את כל הזרמת הכספים לעסק מצד אחד ודרשו משמעון להעביר לידיהם לאלתר את הרכבים וכן את רשימת לקוחות העסק תוך פירוט חובות הלקוחות לעסק.

מבדיקה שערכו המשיבים התגלה להם כי אחת עגלות הגרר אותה רכשו המשיבים במסגרת העסק נרשמה על ידי אסתר שהינה חברתו לחיים של שמעון.

6. לאור גילוי העובדות הנ"ל פנו שמעון והמשיב מס' 2 למר עמרם אהרן, אשר שימש כקצין בטיחות של העסק. בסופו של יום נחתם הסכם בין הצדדים ולפיו על המבקשים לשלם למשיבים את הסך של 168,709 ₪ בגין 7 לקוחות העסק וזאת בשני תשלומים במועדים שונים. לטענת המשיבים לא עמדו המבקשים בהתחייבותם זו.

עוד התחייבו המבקשים על פי ההסכם הנ"ל לשלם למשיבים את כל החובות מיום 1.8.07 ובהם בין היתר דמי ביטוח מקיף וחובה, אגרות בגין נסיעה בכביש 6 וכן חיובי כרטיס אשראי. סכום זה הגיע עד לסך של 72,039 ₪.

לטענות המשיבים אף בכך לא עמדו המבקשים והפרו את התחייבותם.

בנוסף, התחייבו המבקשים לרכוש את המשאית מסוג איוקו של עסק המשיבים בתמורה לסך של 115,000 ₪ בצירוף מע"מ, וזאת ב-11 תשלומים וכן תשלום כל התשלומים לחב' הליסינג ממנה נרכשה המשאית. אף לגבי התחייבות זאת טוענים המשיבים כי המבקשים הפרו את התחייבותם וכתוצאה מכך הם עדיין ממשיכים לשאת בתשלומים לחב' הליסינג. סכום זה מגיע ליום הגשת התביעה לסך של 38,872₪.

7. המשיבים טוענים כי המבקשים חיים ביחד כידועים בציבור ומתגוררים תחת אותה קורת גג כאשר אסתר משתפת פעולה עם שמעון במעשי המרמה שהוא מבצע. עוד העלתה בדיקתם כי אסתר הינה הבעלים של עסק הידוע בשם מ.ש.א. הובלה יבשתית כאשר שמעון שהינו חייב מוגבל באמצעים באופן חמור מנהל את עסקה הלכה למעשה.

8. לאור האמור לעיל עותרים המשיבים לחייב את המבקשים בסך של 266,431 ₪ וכן את הפיצוי המסוכם על פי ההסכם.

9. בד בבד עם הגשת התביעה עתרו המשיבים במסגרת בש"א 4248/09 לקבלת צו עיקול זמני. העיקול הזמני נתבקש למספר כלי רכב ולדירתה של אסתר במעלה אדומים, וכן על חשבון המבקשים בבנק הפועלים. הבקשה נתמכה בתצהירו של המשיב מס' 2 . בתצהירו חוזר המשיב מס' 2 על עיקרי העילה הכספית כלפי המבקשים. עוד טען כי שמעון הינו נוכל סדרתי וחייב מוגבל חמור באמצעים, כך שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.

לבקשה צורף תצהירו של מר אבי ברנע אשר הינו חוקר פרטי. זה בדק את מערכת היחסים בין שמעון ואסתר. מבדיקתו עולה כי המבקשים מנהלים עסק בשם מ.ש.א. הובלה יבשתית להובלות קונטיינרים ומכולות וכי בעלת העסק היא אסתר וכי אף מספר העוסק המורשה רשום על שמה של אסתר בלבד. עוד העלתה חקירתו כי שמעון היה בעבר נשוי לשלוש נשים וכי הוא חייב מוגבל חמור באמצעים.

צו העיקול ניתן ביום 12.5.09.

10. בבקשתם זו עותרים המבקשים לבטל את צו העיקול מהנימוקים הבאים:

ראשית – צו העיקול פקע בשל אי המצאתו כדין לידי המבקשים. על פי הטענה, ניתן צו העיקול ביום 12.5.09 ואילו הצו הומצא לידיהם רק כעבור 5 ימים.

שנית – העדר יריבות בין המשיבים לבין אסתר וזאת לאור העובדה כי זו אינה חתומה על ההסכם עליו נסמך כתב התביעה ומשום כך אין לייחס לה כל הפרה של ההסכם.

שלישית – הבקשה הוגשה בחוסר תום לב תוך הסתרת עובדות מבית המשפט ובעיקר לאור הכללתה של אסתר בכתב התביעה על אף שאינה חתומה על ההסכם.

כמו כן טוענים המבקשים כי הבקשה לעיקול זמני אינה מבוססת על ראיות מהימנות להכבדה על ביצוע פסק הדין. המשיבים לא הרימו את הנטל להוכיח כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין ובמיוחד אמורים הדברים לגבי אסתר שאין בינה לבין המשיבים כל הסכם, ועל כן אין היא חייבת למשיבים דבר. כמו כן אין כל חשש שהמבקשים יבריחו את נכסיהם או יעשו כל פעולה על מנת להתחמק מהחוב ככל שייפסק לחובתם.

הלכה פסוקה היא כי בעל דין המבקש לקבל סעד זמני במסגרת תביעה עיקרית נדרש לעמוד בראש ובראשונה בשני תנאים מצטברים. תנאי ראשון, הוא קיומה של זכות לכאורה, היינו סיכוי של ממש לזכות בתביעה. תנאי שני, הוא כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, היינו שנזקו אם לא יינתן הסעד הזמני והוא יזכה בבוא היום בתביעה, יהיה גדול יותר מהנזק שייגרם לבעל הדין שכנגד אם יינתן הסעד הזמני והתביעה תידחה בסופו של דבר. שני התנאים אינם נבחנים במנותק, אלא נשקלים תוך שימת לב לזיקת הגומלין ביניהם על פי מה שמכונה לעיתים "מקבילית הכוחות". ככל שבית המשפט יתרשם כי סיכויי המבקש הסעד הזמני לזכות בתביעתו גבוהים, כך יקל עמו בדרישת מאזן הנוחות, וכן גם להיפך, ככל שיעלה בידי מבקשת הסעד להצביע על כך שמאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן חד, כך יקפיד פחות בית המשפט על עוצמת הזכות לכאורה עליה הוא נדרש להצביע.

כאמור על מנת שבית המשפט יעתר לבקשה להטלת עיקול זמני על בית המשפט לבחון האם התביעה אינה מחוסרת סיכוי. סיכוי ולא מעלה מכך. השאלה מה שיעור הסיכוי אינה ניתנת לתשובה בשלב הנוכחי, בו טרם נחקרו העדים וטרם נבחנו המסמכים הנגדיים שבידי המבקשים בגירסת הגנתם ככל שתוגש. המשיבים כמי שעתרו למתן סעד זמני אינם חייבים להוכיח בשלב זה את תביעתם ואף בית המשפט אינו דן בניתוח מקיף של הראיות ואף אין הוא חייב לבדוק את מכלול הראיות כאילו עמד להכריע בעניין סיפוח.

11. על יסוד העקרונות הנ"ל ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר המצוי בתיק הגעתי לכלל מסקנה כי המשיבים עמדו בתנאים הנ"ל ולפיכך דין הבקשה לביטול צו העיקול להידחות. כאמור עילת התביעה כנגד המבקש מס' 2 מושתת על ההסכם שנערך ביום 14.8.08 בין המשיבה מס' 1 לבין המבקש מס' 2. יתרה מכך על פי הגדרת צד ב' להסכם ניתן לגלות כי מופיעים בו הן שמו של המבקש מס' 2 והן שמה של חב' בס"ד שירות הובלות א.מ.ש אשר למרבה הפלא הינה החב' בבעלותה של המבקשת מס' 1 וכתובת הרשומה אינה אלא כתובת מגוריה של המבקשת מס' 1. על ההסכם הנ"ל חתום המבקש מס' 2 אשר אינו מכחיש את חתימתו. די בעצם החתימה על מנת להקים כנגדו עילת תביעה אשר ככל שתוכח תטיל עליו את החובה הנובעת מהוראות ההסכם.

לגבי המבקשת מס' 1 אין מחלוקת כי היא אינה חתומה על ההסכם. יחד עם זאת קיימים מספר אינדיקציות המובילות למסקנה כי המבקשת מס' 1 אינה צד תמים לסכסוך שבין הצדדים.

ראשית - המבקשת מס' 1 מודה כי היא והמבקש מס' 2 הינם בני זוג המתגוררים יחד במהלך שבע השנים האחרונות בדירתה של המבקשת מס' 1, הרשומה על שמה בלבד.

שנית – לצד שמו של המבקש מס' 2 בהסכם הנ"ל מופיע שם העסק של המבקשת מס' 1ובה מצויינת כתובת דירת המבקשת מס' 1. ככל שלמבקשת אין כל קשר לסכסוך שבין הצדדים, לא ניתן כל הסבר המניח את הדעת מדוע שם העסק וכתובתו מופיעים בהסכם.

שלישית – הפגישות בין המבקש מס' 2 לבין המשיב מס' 1 בתיווכו של מר עמרם אהרן היו בדירתה במעלה אדומים ולפחות בפגישה אחת היא נטלה חלק ואף רשמה שיקים מחשבונה שנמסרו למשיב מס' 2, וזאת על פי הורואת ההסכם ולבקשתו של המבקש מס' 1.

רביעית – מתוך עדותה של המבקשת מס' 1 עולה כי כיום המשאיות אשר היו בבעלות בס"ד הובלות ועברו לידי המבקשת מס' 1 היו במשך תקופה לא מבוטלת בבעלותה כאשר התשלומים השונים משולמים על ידה.

למעלה מן הצורך אעיר כי עדותה של המבקשת מס' 1 במסגרת חקירתה הנגדית היתה בלתי עקבית ולא נתנה תשובות מלאות לגבי המסמכים אשר הוצגו לה במהלך חקירתה.

חמישית – על פי עדותה של המבקשת מס' 1 היא פתחה את עסקה בחודש יולי 08 וזאת עוד בטרם נערך ההסכם נספח ב' לכתב התביעה. לנקודה זו ישנה חשיבות מרובה שכן המבקש מס' 2 הינו חייב מוגבל באמצעים אשר מכח מעמדו זה אינו רשאי להקים חברה ו/או לפתוח חשבון בבנק.

דברים אלה מצביעים על כך כי המבקשת מס' 1 היתה מודעת למערכת היחסים שבין המשיב מס' 2 למבקש מס' 2 ואף פעלה על פי הוראותיו של זה אשר בפועל הוא זה אשר ניהל את עיסקה.

לפיכך נחה דעתי כי בשלב זה הרימו המשיבים את הנטל לפיו קיימת בפיהם עילת תביעה לכאורה כנגד המבקשים ואין לומר עליה כי אינה חסרת סיכוי.

המשיבים אף הרימו את הנטל להוכיח כי מאזן הנוחות פועל לטובתם. כאמור לעיל אין מחלוקת כי המבקש מס' 2 הינו חייב חמור מוגבל באמצעים. די בעובדה זו על מנת להצביע כי מצבו הכלכלי הינו קשה. כמו כן לא הובאו על ידו נתונים המצביעים כי הינו בעל כנסים וזכויות כלשהן. יש אף לזכור כי צו העיקול בשלב זה הינו ברשום בלבד על הנכסים נשוא צו העיקול וככל שהמבקשים ירצו לעשות פעולה כלשהי בנכסים המעוקלים יוכלו להציע חלופות להמרת העיקולים.

לגבי המבקשת מס' 2, הגעתי למסקנה כי אף לגביה קיימת עילת תביעה. לכאורה יש להקל עם המשיבים לעניין ההכבדה לגביה.

12. לאור האמור לעיל אני דוחה את הבקשה לביטול צו העיקול הזמני.

המבקשים ישאו ביחד ולחוד בהוצאות ההליך ובשכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ.

ניתנה היום ב' בשבט, תש"ע (18 בינואר 2010) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

אורי פוני, רשם



מעורבים
תובע: אסתר אוחיון
נתבע: טלוביץ מרים
שופט :
עורכי דין: