ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יאסר אל חטיב נגד בטוח לאומי-סני :


1

בית הדין לעבודה

בית הדין האיזורי לעבודה ת"א - יפו

בל 005983/08

בפני:

כב' השופטת ורדה סאמט

תאריך:

18/01/2010

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

המשיב

פסק - דין

1. בפני ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995, על החלטת ועדת הרשות מיום 13.7.08, אשר לא הכירה במערער כ"נכה נזקק" לתקופה 1.4.08 – 30.6.08.

2. בתאריך 19.3.07 נפגע המערער בתאונת עבודה ונגרם לו שבר בקרסול רגל ימין.

3. ועדה רפואית קבעה למערער נכות זמנית בשיעור 100% לתקופה 19.6.07 – 31.3.08 (השלמה ל- 100% תקנה 18 א') ונכות זמנית בשיעור 20% לתקופה 1.4.08 – 30.6.08.

4. לטענת ב"כ המערער, עקב התאונה ובהמלצת הרופאים, לרבות רופא התעסוקה, נעדר המערער ממקום עבודתו כאיש תחזוקה וניקיון, לא הוצעה לו ע"י המעסיק עבודה חלופית התואמת את מגבלותיו ואין הוא מסוגל לחזור לעבודתו ולכל עבודה פיזית אחרת.

5. לטענת ב"כ המשיב, ועדת הרשות עיינה בכל התיעוד הרפואי שעמד בפניה ונימקה את החלטתה, כך שלא נפלה טעות משפטית המצדיקה התערבותו של בית הדין והחזרת עניינו של המערער לועדה.

דיון והכרעה

6. כעולה מאישור המעסיק, עובר לתאונה הועסק התובע כעובד ניקיון בחברת משמר ביטחון ושירותים בע"מ, החל מיום 15.2.04 ועד ליום 19.3.07, המועד בו הפסיק עבודתו בעקבות התאונה.

באישור המעסיק מיום 24.6.08 שצורף לתביעה להכרה כנכה נזקק צויין כי למערער לא הוצעה עבודה אחרת מהטעם שאינו מסוגל לבצע עבודות ניקיון.

7. ועדת הרשות קיימה שתי ישיבות בעניינו של המערער.

בישיבתה הראשונה מיום 15.6.08 קבעה הועדה: "בהתאם לסיכום רפואי מיום 28.1.08 מביה"ח הדסה צילום נראה מצויין, והנ"ל יכול להמשיך ספורט, ריצה וחדר כושר".

לאחר המצאת מסמכים נוספים לועדה, התכנסה הועדה בשנית ביום 13.7.08 ולאחר עיון במסמכים הנוספים, קבעה בהחלטתה:

"רופא מטפל אורט' מתאריך 24.6.08 (אותו רופא שנתן האישור ב- 28.1.08) ואישור מרופא תעסוקתי אשר הסתמך על המלצת האורט' מיום 24.6.08 – התרשמנו בפער בהחלטות כאשר ב- 1/08 מתאים לפעילות ספורט, ריצה בחדר כושר וב- 6/08 מתאים לעבודה בישיבה בלבד".

8. באישור הרפואי של האורתופד מיום 28.1.08 נרשם "11 חודשים לאחר הניתוח. ממשיך להתלונן על כאבים, טווח (40-20), צילום נראה מצויין. יש להמשיך בהפעלה, ספורט, ריצה וחידוש כושר במידת האפשר".

באישור הרפואי של אותו אורתופד, מיום 24.6.08 נרשם:

" ½3 שנים לאחר שבר. עדיין כאוב. עובד בניקיון, בינתיים לא יכול לחזור לאותה עבודה".

9. רופא תעסוקתי שבדק את המערער בתאריך 30.10.07 קבע שהמערער "לא מסוגל לחזור לעבודה בתפקידו לתקופה נוספת".

בבדיקה מאוחרת נוספת של הרופא התעסוקתי ביום 19.6.08, נאמר באישור הרפואי כי "בשלב הנוכחי לא מסוגל לחזור לעבודה בתפקידו ולכל עבודה פיזית אחרת (מוגבל לגבי הליכה/עמידה)".

10. האישור הרפואי מביה"ח הדסה מיום 28.1.08, עליו מבססת ועדת הרשות את קביעתה, אין בו כשלעצמו כדי לקבוע את מידת מסוגלותו של המערער לחזור לעבודתו או לעבודה פיזית אחרת במגבלותיו. כל שנרשם במסמך זה כי על המערער להמשיך בפעילות ספורטיבית והפעלת הרגל שנפגעה על מנת לסייע בריפויה.

לעומת זאת, באישור הרפואי של אותו רופא כירורג-אורתופד מיום 24.6.08, שערך בדיקה נוספת למערער, צויין כי המערער "לא יכול לחזור לאותה עבודה".

כך גם הרופא התעסוקתי על פי בדיקתו והערכתו את סיכויי המערער לחזור לעבודה, ציין במסמך מיום 1.10.07 והן במסמך מאוחר יותר מיום 19.6.08 כי המערער אינו מסוגל לעבוד בכל עבודה פיזית.

11. סבורתני שבהסתמכה על האישור הרפואי מיום 28.1.08 לעניין קביעת הזכאות, נפל פגם משפטי בהחלטת הועדה המצדיק את התערבות בית הדין, כך שיש לבטל את קביעתה מיום 13.7.08.

12. עניינו של המערער יוחזר לועדת הרשות אשר תעיין בכל התיעוד הרפואי, אישורי המעסיק ואישורי הרופא התעסוקתי ותיתן החלטה חדשה ומנומקת כדבעי לעניין הכרתו של המערער כ"נכה נזקק" לתקופה 1.4.08 – 30.6.08.

13. המשיב ישא בהוצאות הערעור ובשכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ בצירוף מע"מ צמודים כדין מהיום.

ניתן היום ג' בשבט, תש"ע (18 בינואר 2010) בהיעדר הצדדים.

ורדה סאמט - שופטת


מעורבים
תובע: יאסר אל חטיב
נתבע:
שופט :
עורכי דין: