ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לוי אלי נגד בטוח לאומי-סניף :


בתי הדין לעבודה

בית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב – יפו

בל' 001174/09

בפני:

כב' השופטת אפרת לקסר

תאריך:

18/01/2010

לוי אלי

בעניין:

המערער

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

המשיב

פסק דין

1. לפני ערעור על החלטת ועדה לעררים מיום 16/12/2008, בענין קביעת דרגת אי כושר, (להלן: "הועדה" או "הועדה לעררים"), אשר קבעה כי המערער איבד פחות מ- 50% מכושרו להשתכר.

2. יצויין, כי מדובר במערער, בן 50 שנה, הסובל מליקויים גופניים רבים. הוא היה מעורב בתאריך 11/7/88 בתאונת דרכים שבעטיה נגרמו לו, לטענתו, חבלות בלסת התחתונה, שבר במפרק שמאלי וכריתת מעיים.

ועדה רפואית לעררים מיום 25/11/2008 קבעה, כי הוא סובל מנכות רפואית משוקללת בשיעור 64%.

3. הועדה לעררים קבעה במסגרת נימוקיה, כדלקמן:

"חברי הועדה עיינו בתיק ושוחחו עם התובע ועורך דינו. מדובר בתובע כבן 50 הסובל ממגוון מחלות כגון P.T.S.D וכריתת מעיים...

התובע לא עובד מספר שנים. נבדק שוב בוועדה רפואית לעררים ללא שינוי משמעותי מבחינת האחוזים + המלצה על כושר מסוגל לעבודה מלאה ללא מאמץ פיזי.

צוות נכות מתאריך 28.2.07 קבע כי הנ"ל מסוגל לעבוד ולא איבד את כושרו כדי 50%. דו"ח עו"ס צילי מהשיקום מ-10.2.08 קבע כי הנ"ל לא מתאים לתהליך שיקומי.

לאור האמור לעיל ולאחר התרשמות הועדה, הועדה מסתפקת בדחיית הערר. לדבריה, הנ"ל מסוגל לעבוד בעבודה מלאה לא פיזית, מנטלית פשוטה כגון אריזה ומיון כפי שביצע בעבר. לציין כי הופסקה עבודתו עקב פיטורין...".

4. עיקרי טענות המערער

לטענת המערער, הועדה לעררים שדנה בעניינו היא אותה ועדה שדנה בכושרו בדרג הראשון, בתאריכים 10.2.08 וב- 28.2.08. הרכב זהה זה יש בו כדי להוות פגם מהותי המצדיק קבלת ערעורו.

עוד נטען על ידי המערער, כי טעתה הועדה בכך שציינה שמצבו הבריאותי לא השתנה לעומת מצבו כשעבד כעובד דפוס וכן טען, כי הועדה כלל לא נימקה כיצד ייתכן שלמרות שהוא סובל מכל כך הרבה מחלות והפרעות המזכות אותו בנכות בשיעור של 64% נכות, הוא לא איבד 50% מכושרו לעבוד?

5. לטענת המשיב, המערער לא העלה כל טענה המצביעה על פגם משפטי בהחלטת הועדה ולפיכך, יש לדחות את הערעור.

6. הביקורת השיפוטית של בתי הדין לעבודה על פעילות והחלטות הועדות הרפואיות לעררים מוגבלת לשאלות משפטיות בלבד דוגמת טעות שבחוק, פגם משפטי, חריגה מסמכות, הפעלת שיקולים זרים או התעלמות מהוראה מחייבת (עב"ל 10014/98, יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד' 213).

עוד נפסק, כי כאשר לא נראית אי התאמה בולטת או סתירה גלוייה בין הממצאים הרפואיים – עובדתיים שנמצאו על ידי הועדה, אזי אין מקום לטענה כי קיימת שאלה של חוק המצדיקה התערבות בית הדין, (דב"ע לג 40-0, יוסף דולזר נ' המוסד, פד"ע ד 407).

7. מקובלת עלי טענת ב"כ המשיב, כי לא נפל כל פגם משפטי בהחלטת הועדה לעררים.

ב"כ המשיב הגיש לבית הדין את שתי ההחלטות שאליהן התייחס המערער בסעיף 13 לנימוקי הערעור המתוקנים. ממסמכים אלו עולה שהרכב הועדה במקרה דנן כלל לא היה זהה להרכב הועדה שדנה בכושר המערער ביום 10/2/08 וביום 28/2/08.

הרכב הועדה נשוא הערעור כלל את ד"ר מידן – מהמחלקה לרפואה תעסוקתית, גב' כוכי אורן לוטן – מומחית שיקום וגב' בת שבע מעודד – מזכירת הועדה.

הרכב הועדה מיום 28.2.08 כלל את ד"ר חיימסקי אלה – מומחית ברפואה תעסוקתית וכן פקידת תביעות ופקיד שיקום שונים מאלו שהיו בועדה ב- 16.12.08.

המסמך מ- 10.2.08 נערך על ידי עובדת סוציאלית בשם צילי כהן ארזי שאף היא לא נכללה בהרכב הועדה ב- 16.12.08.

לפיכך, נדחית טענתו של המערער שצויינה בס' 13 לנימוקי הערעור המתוקנים. נקבע בזאת כי הרכב הועדה לעררים לא היה זהה להרכב הועדה שדנה בעניינו ב- 28.2.08 וב- 10.2.08.

8. הועדה לא התעלמה מליקוייו הרפואיים של המערער. היא ציינה זאת במפורש בהחלטתה כמצוטט לעיל. הועדה הפעילה את שיקול דעתה כפי שהיא נדרשה להפעיל לענין קביעת שיעור אי הכושר להשתכר והגיעה למסקנתה כי המערער איבד פחות מ- 50% מכושרו להשתכר.

מהחלטת הועדה לא עולה אי התאמה בולטת או סתירה גלוייה בין הממצאים הרפואיים לבין המסקנה שנקבעה. מדובר בקביעה שבשיקול דעת הועדה ובית הדין לא יתערב בה.

9. לפיכך, הערעור נדחה. אין צו להוצאות.

ניתן היום ג' בשבט, תש"ע (18 בינואר 2010) בהעדר הצדדים.

א. לקסר, שופטת

קלדנית: אורית משולם.



מעורבים
תובע: לוי אלי
נתבע:
שופט :
עורכי דין: