ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין טלירן 1993 נגד יאבלוצ'קין ויקטוריה :


בתי הדין לעבודה

בית דין א.לעבודה ת"א

בשא006752/09

בתיק עיקרי: 006752/09

בפני:

כב' השופטת טרכטינגוט חנה

18/01/2010

בעניין:

טלירן 1993 בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד

שי אליאס

הבקשת

נ ג ד

יאבלוצ'קין ויקטוריה

ע"י ב"כ עו"ד

יעקב בלקינד

השיבה

החלטה

1. לפנינו בקשה להורות על סילוקה על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית, היעדר עילת תביעה ושימוש לרעה בהליכי בית משפט של תביעה שהוגשה כנגד חברת טלירן 1993 בע"מ [להלן- המבקשת] על ידי יאבלוצ'קין ויקטוריה [להלן- המשיבה].

2. התביעה כוללת תביעה לתשלום הפרשי שכר, תוספת וותק, הפרשי פיצויי פיטורים, הפרשות פנסיוניות, דמי הבראה, ימי חג ופדיון חופשה.

בתביעתה, נסמכת המשיבה בין היתר על הסכם קיבוצי כללי למקצועות המתכת, החשמל והאלקטרוניקה מלאכה ותעשיה מיום 10.7.03, ועל צווי הרחבה שלו.

3. לטענת המבקשת יש לסלק על הסף את התביעה בהיעדר סמכות עניינית, בהיעדר עילת תביעה ובשל שימוש לרעה בהליכי בית משפט:

3.1. ההסכם הקיבוצי שעליו מסתמכת המשיבה בתביעתה הוא הסכם קיבוצי כללי. לכן, לפי סעיף 25(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 [להלן- החוק] הקובע כי לבית הדין הארצי הסמכות לדון בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי כללי, הסמכות העניינית לדון בתביעה דנן נתונה לבית הדין הארצי.

3.2. ביום 15.3.09 חתמה המשיבה על כתב וויתור וסילוק, אשר לפיו אין לה כל טענה כלפי המבקשת בגין תקופת העסקתה בה. כתב הוויתור הנו הסכמה של המשיבה כי קיבלה את תשלומן של מלוא זכויותיה בגין תקופת העסקתה. מעבר לכך, המשיבה לא הצליחה לבסס את תביעתה למעט צירופם של מסמכים הערוכים בכתב יד שמקורם אינו ברור. מכאן, שיש לדחות את התביעה על הסף בהיעדר עילה.

3.3. טענה נוספת שהעלתה המבקשת עניינה שימוש לרעה שעושה המשיבה בהליכי המשפט.

4. מנגד, טוענת המשיבה כי יש לדחות את הבקשה לסילוק על הסף:

4.1. לטענתה, המבקשת לא מבחינה בין מקרה שבו צדדים להסכם קיבוצי דנים על פירושו של ההסכם שאז הסמכות נתונה לבית הדין הארצי, לבין מקרה שבו מסתמך עובד על הוראות הסכם קיבוצי בכדי להוכיח את זכויותיו שאז הסמכות בידי בית הדין האזורי.

4.2. החתימה על כתב הוויתור הייתה תנאי לקבלת פיצויי הפיטורים ולכן יש לראות בו כמסמך שנחתם תחת אילוץ.

4.3. לטענת המשיבה יש לדחות את הטענה בדבר שימוש לרעה בהליכי משפט.

5. המבקשת הגישה כתב תשובה שבו ביקשה בין היתר להורות למשיבה לאמת את טענותיה באשר לנסיבות החתימה על כתב הוויתור.

עוד סוקרת המשיבה בתשובתה את המבחנים שעניינם תוקפו של כתב וויתור.

לאחר שבחנו את טיעוני הצדדים, להלן הכרעתנו:

6. נזכיר כי סעד הסילוק על הסף יינתן במשורה ובמקרים חריגים, ולעולם נעדיף את בירור התובענה לגופא על פני מחיקתה על הסף [דב"ע (ארצי) מד/ 129-3 פרחיה - מדינת ישראל, פד"ע טז 375 (1985)]:

"זאת, לאור הכלל הנקוט בפסיקתנו לפיו "כאשר מדובר בדחייה או במחיקה של תביעה על הסף, אין בית-המשפט בוחן מה הם סיכויי התובע להצליח בתביעתו, ואפילו סיכויי התובע קלושים, לא יחסום בפניו בית-המשפט את הדרך לבירור תובענתו, אם קיים סיכוי כלשהו על-פי כתבי הטענות, הנמצאים לפני בית-המשפט, שהתובע יצליח בתביעתו". "קרי, גם אם קיימת אפשרות ולוּ קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים בפניו את שערי בית הדין". עם זאת, מכיר הדין בקיומם של מקרים יוצאים מן הכלל בהם יורה על מחיקת התביעה או דחייתה כאשר לא עולה בידי בעל הדין לקבל את הסעד המבוקש אף אם היה בידו להוכיח את כל העובדות המפורטות בכתב תביעתו." [ע"ע (ארצי) 734/06 ג'הג'אה – מועצה מקומית ערערה (לא פורסם, 24.6.08)]

7. ראשית, חלוקים הצדדים בעניין הסמכות העניינית.

המבקשת נסמכת בטענתה להיעדר סמכות על סעיף 25(1) לחוק אשר לפיו:

"לבית הדין הארצי הסמכות הייחודית לדון: -

(1) בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי כללי כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים בעניין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי אחר או בכל עניין אחר הנובע מהם, או בעניין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של כל דין; ..."

סעיף 2(2) לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957 מגדיר הסכם קיבוצי כללי כך:

"הסכם קיבוצי כללי – לכל שטח המדינה או לחלק ממנה, לענפי עבודה מסוימים או לכל ענפי העבודה כשההסכם הוא בין ארגון העובדים היציג שבענף העבודה או בשטח הנדון לבין ארגון מעבידים שבהם, הכל לפי העניין".

טוענת המשיבה כי מאחר שעסקינן בהסכם קיבוצי כללי אין הסמכות מצויה בידי בית הדין האזורי. אלא שלשונו של סעיף 25(1) מאוד ברורה והיא קובעת סמכות ייחודית לבית הדין הארצי בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי כללי ולא בכל תובענה שעניינה הסכם קיבוצי כללי.

כבר נפסק כי –

"...תכליתו של סעיף זה היא להעביר למסלול של הכרעה מהירה סכסוך ארצי מרכזי, ובמיוחד סכסוך שעניינו ביחסי עבודה במשק כולו. מדובר בסכסוכים יוצאי דופן, כגון שביתה כללית במשק או שינוי קיצוני במערכת הפנסיה. סכסוכים שמעצם טיבם דרושה בהם הכרעה מהירה של הערכאה העליונה בתחום משפט העבודה והביטחון הסוציאלי" [ס"ק (ארצי) 5/03 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – התאחדות התעשיינים בישראל (לא פורסם, ניתן ביום 16.7.03)].

כאמור, מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי כללי הם ארגון עובדים או ארגון מעבידים. מכאן, אין ענייננו בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי כללי כי אם בתביעה שבין עובד למעביד הנמצאת לפי סעיף 24(א) לחוק בסמכותו של בית הדין האזורי.

לאור האמור לעיל, הבקשה לסילוק על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית – נדחית.

8. טעם נוסף שהעלתה המבקשת לסילוק על הסף הוא קיומו של כתב וויתור מצד המשיבה, אלא שהמשיבה העלתה טענות כנגד תוקפו של זה.

המחלוקת בשאלת תוקפו של כתב הוויתור דורשת בירור עובדתי, וברי שבשלב מקדמי זה אין מקום לסילוק על הסף אך מהטעם כי קיים כתב וויתור.

אשר לבקשה להורות למשיבה לאמת את טענותיה אודות נסיבות החתימה על כתב הוויתור, נאמר רק כי מושכלות ראשונים הן כי על התובעת הטוענת כנגד תוקפו של מסמך החתום על ידה הנטל להוכיח את טענותיה העובדתיות בקשר עם תוקפו של כתב הויתור.

9. אשר לטענות בדבר שימוש לרעה בהליכי משפט, הרי שהללו נטענו בעלמא ולא מצאנו בהן ממש.

10. לאור כל האמור לעיל, הבקשה לסילוק על הסף - נדחית.

המבקשת תִשא בהוצאות הבקשה של המשיבה בסך של 4,000 ₪, בצירוף מע"מ כדין.

ניתנה היום ג' בשבט, תש"ע (18 בינואר 2010) בהעדר הצדדים.

__________________

חנה טרכטינגוט, שופטת

קלדנית: תורתי אסתר



מעורבים
תובע:
נתבע:
שופט :
עורכי דין: ע"י ב"כ עו"ד,ע"י ב"כ עו"ד