ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ישראל וינגרטן ואח' נגד מטב עמותה :


בתי הדין לעבודה

בית דין א.לעבודה ת"א

בשא004353/09

בשא 005020/09

בתיק עיקרי: 003817/09

בפני:

כב' השופטת טרכטינגוט חנה

18/01/2010

המבקשים (בש"א 4353/09): המבקשים (בש"א 5020/09):

1. ישראל וינגרטן 1. מטב – עמותה לשירותי טיפול ורווחה

2. עזבון המנוחה חיה וינגרטן ז"ל ע"י ב"כ עו"ד תמיר גרופק

ע"י ב"כ עו"ד יוסי וינגרטן

-נגד-

המשיבים (בש"א 4353/09): המשיבים (בש"א 5020/09):

1) DE VERA JESSIE 1. DE VERA JESSIE

ע"י עמותת "קו לעובד" ע"י עמותת "קו לעובד"

2) מטב – עמותה לשירותי טיפול ורווחה 2. ישראל וינגרטן

ע"י ב"כ עו"ד תמיר גרופק 3. עיזבון המנוחה חיה וינגרטן

3) סוכנות "ארגמן" לעובדים זרים ע"י ב"כ עו"ד יוסי וינגרטן

החלטה

1. לפנינו שתי בקשות למשלוח הודעה לצד שלישי.

2. ביום 15.3.09 הגישה DE VERA JESSIE [להלן- התובעת] תביעה כנגד ישראל וינגרטן ועזבון המנוחה גב' חיה וינגרטן, וכנגד מטב – עמותה לשירותי טיפול ורווחה. התביעה כללה בין היתר תביעה לתשלום הפרשי שכר וזכויות סוציאליות נוספות.

עוד נתבע פיצוי בגין פיטורים שלא כדין.

3. כאמור, הוגשו שתי בקשות למתן היתר למשלוח הודעה לצד שלישי.

בקשה אחת (בש"א 4353/09) הוגשה על ידי הנתבעים ישראל וינגרטן ועזבון המנוחה חיה וינגרטן [להלן- וינגרטן] למשלוח הודעה כנגד הנתבעת הנוספת "מטב – עמותה לשירותי טיפול ורווחה" [להלן- מטב] וכנגד סוכנות "ארגמן" לעובדים זרים [להלן- ארגמן].

בקשה נוספת הוגשה על ידי מטב כנגד וינגרטן (בש"א 5020/09).

4. בבקשתם טוענים וינגרטן כי לא נתקיימו בינם לבין התובעת יחסי עבודה. מעסיקותיה של התובעת הן מטב וארגמן: הן אלה שהנפיקו עבורה את תלושי השכר והן שקבעו את התנאים הסוציאליים שלהם הייתה זכאית.

יחד עם זאת, במידה שייקבע כי התקיימו יחסי עבודה בינם לבין התובעת, מבקשים וינגרטן כי יותר להם להגיש הודעה לצד שלישי כנגד מטב וארגמן.

ההסכם שנעשה בין וינגרטן לבין התובעת נעשה בתיווכן של מטב ושל ארגמן.

וינגרטן הופנו לסוכנות ארגמן על ידי מטב, וארגמן קיבלה תשלום עבור הטיפול הכרוך בהבאתה של התובעת לארץ. המשא ומתן בין וינגרטן לתובעת בנושא תנאי ההעסקה התנהל בהנחיית נציג סוכנות ארגמן. ארגמן היא שמסרה לוינגרטן את רכיבי התשלום שעליהם לשלם לתובעת, ובשום שלב לא נמנו על פרטים אלו תשלום עבור דמי הבראה, שעות נוספות, פיצויי פיטורים או כל תשלום אחר שנזכר בכתב התביעה. מידע זה אף לא נמסר לוינגרטן על ידי מטב.

כך, על אף שארגמן קיבלה תשלום עבור הסדרת העסקתה של התובעת בישראל, כשלו ארגמן ומטב והטעו את וינגרטן באשר לרכיבי שכרה של התובעת.

הטעייה זו היא שהובילה להגשת התביעה כנגד וינגרטן.

לפיכך, במידה שייקבע כי וינגרטן שימשו כמעסיקיה של התובעת, יש לאפשר לוינגרטן לחזור למטב ולארגמן בתביעת שיפוי על מלוא הסכום שייפסק ולכן יש להתיר לוינגרטן להגיש הודעה לצד שלישי כנגד מטב וארגמן.

5. לטענת מטב יש לדחות את בקשתם של וינגרטן, שכן אחריותה מתמצית בתשלום שכרה של התובעת עבור 25 שעות עבודה לשבוע בלבד. אלה הן שעות הסיעוד השבועיות שאושרו למנוחה על ידי המוסד לביטוח לאומי והקרן לנפגעי שואה. האחריות לתשלום עבור עבודתה של התובעת מחוץ למסגרת השעות שאושרו מוטלת על וינגרטן ששימשו כמעסיקיה של התובעת, כפי שאף נקבע במפורש בחוזה העבודה שנחתם ביניהם.

כמו כן, מטב לא הייתה מעורבת בקביעת שיעור משכורתה של התובעת והתנאים הסוציאליים שלהם הייתה זכאית בגין עבודתה מחוץ למסגרת שעות הזכאות. תנאי ההעסקה הללו נקבעו במסגרת משא ומתן שנוהל בין התובעת לבין וינגרטן, ללא מעורבותה של מטב.

6. בבקשה של מטב להיתר הגשת הודעה לצד שלישי כנגד וינגרטן חזרה מטב על טענותה כי אחריותה לשכר התובעת חלה רק על שעות הזכאות שנקבעו למנוחה על ידי המוסד לביטוח לאומי והקרן לנפגעי שואה, וכי האחריות לתלשום השכר שמעבר לשעות הזכאות חלה על וינגרטן.

מטב שבה ומציינת את החוזה שנחתם בינה לבין וינגרטן ושבו הסכימו הצדדים כי מטב אינה נושאת באחריות לכל עבודה שתבוצע מעבר למסגרת ההעסקה המאושרת, וכי זו מוטלת על המטופל. היינו, בהסכמה זו מוצאת מטב ביטוי לאחריותם של וינגרטן כאמור ומבקשת כי יותר לה לזמנם ולחייבם בשיפוי מלא בגין כל סכום שייפסק כנגדה.

7. עד למועד כתיבת ההחלטה לא הועברה תגובתם של וינגרטן לבקשת מטב.

לאחר שבחנו את טיעוני הצדדים, להלן הכרעתנו:

8. הליך מתן הודעה לצד שלישי מעוגן בתקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 [להלן- תקנות סדר הדין האזרחי] ולפיה:

"בתובענה שנפתחה במסירת כתב תביעה והוגש בה כתב הגנה, רשאי נתבע ליתן לכל אדם, לרבות אדם שהוא בעל דין בתובענה, הודעה לצד שלישי במקרים אלה:

(1) כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי להשתתפות או לשיפוי ממנו בשל כל סעד שייפסק נגדו בתובענה;

(2) כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי כלפיו לסעד הכרוך בנושא התובענה והוא בעיקרו כסעד שמבקש התובע;

(3) כששאלה או פלוגתה בין הנתבע לצד השלישי הכרוכה בנושא התובענה היא בעיקרה כזו השנויה במחלוקת בין התובע לנתבע, ומן הראוי שתיפתר גם ביניהם לבין הצד השלישי.

הודעה לצד שלישי היא תביעה של הנתבע כנגד צד שלישי. בתביעה זו מבקש הנתבע להעביר אל הצד השלישי את האחריות בגין התביעה שהגיש התובע נגד הנתבע. מדובר למעשה בתביעה על תנאי. עילת ההודעה לצד שלישי נסמכת על התביעה שהוגשה נגד הנתבע (הוא שולח ההודעה) והחבות של הצד השלישי כלפי הנתבע נוצרת על ידי פסק הדין שניתן לטובת התובע, אם ניתן [א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (2007) 424].

הליך מתן ההודעה לצד שלישי אינו מעוגן בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, אלא אומצה על ידי בתי הדין לעבודה מתקנות סדר הדין האזרחי [דב"ע (ארצי) נב/ 3-3 סרברניק – הוכמן, פד"ע כד 188, 191 (1992)].

היתר למתן הודעה לצד שלישי יינתן רק במקרים שבהם לוּ הוגשה ההודעה כתביעה נפרדת, הייתה זוֹ מצויה תחת סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה [ד"ר יצחק לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, פרק 11 ע' 18 (2004)]. היינו, במסגרת בקשה למתן היתר להגשת הודעה לצד שלישי, על בית הדין לבחון האם סמכותו העניינית משתרעת על התביעה כנגד הנתבע וכן על ההתדיינות בין הנתבע לבין הצד השלישי [ע"ע (ארצי) 790/05 רבנו – Tissera Inc., פס' 13 לפסק דינו של כבוד השופט רמי כהן (לא פורסם, ניתן ביום 9.10.07)].

9. בענייננו אין מחלוקת בדבר סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה באשר לתביעה שהוגשה כנגד הנתבעים, כשלעניין זה נציין כי סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה משתרעת אף על תובענות שעניינן בשאלת עצם קיומם של יחסי עובד ומעביד [סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969; ע"א (עליון) 321/75 שירות ארצי להדברה בע"מ נ' בוחבוט, פ"ד ל(1) 381 (1975)].

אשר להודעה שמבקשים וינגרטן לשלוח למטב ולארגמן, הרי שזוֹ נסמכת על עילת ההטעיה. אין בהודעה כל זיקה מהותית לדיני העבודה.

טענתם של וינגרטן בהודעה לצד השלישי איננה כי מטב וארגמן שימשו מעסיקים במשותף ומכוח מערך יחסים זה נובעת חבותן, אלא הטענה היא כי החבות נובעת מכוח חוזה שנכרת בין וינגרטן לבין מטב וארגמן והאחרונות הן אלה שהפרו אותו על ידי הטעייתן את וינגרטן. כלומר: אין ענייננו במערכת יחסי עבודה כוללת, אלא במערכת משפטית אחרת שבין וינגרטן לבין מטב וארגמן. מערכת היחסים שבין "משתמש" לבין "קבלן כוח אדם" [ע"ע (ארצי) 262/06 התאחדות הסוחרים הכללית והעצמאים בישראל – כהן, פס' 9 לפסק דינה של כבוד השופטת וירט-ליבנה (לא פורסם, 2.1.07)].

ברי, שלוּ הייתה ההודעה לצד השלישי מוגשת כתביעה באופן עצמאי, לא בבית הדין לעבודה הייתה מתבררת.

10. אף טענת מטב בבקשתה להיתר משלוח הודעת צד שלישי לוינגרטן נסמכת על חבות שעוגנה בחוזה שנחתם בין הצדדים.

יתירה מכך לכתב התביעה צורפו כנתבעים הן מטב והן וינגרטין, כך שטענות מטב בקשר עם היקף חובותיה יוכרעו במסגרת פסק הדין ואין מקום לפיכך להתיר משלוח הודעת צד ג'.

לאור האמור לעיל, אף בקשה זו נדחית.

11. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

12. סוף דבר – הבקשות נדחות.

13. מאחר והוגשו כתבי הגנה יקבע התיק על ידי המנ"ת לקד"מ.

ניתנה היום ג' בשבט, תש"ע (18 בינואר 2010) בהעדר הצדדים.

__________________

חנה טרכטינגוט, שופטת

קלדנית: תורתי אסתר