ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פרידמן נגד משטרת ישראל - המטה :


בתי המשפט

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים

עב 001419/07

בפני דיתה פרוז'ינין – נשיאה

נציג עובדים – מר איסר סלובטיצקי

18/01/2010

פרידמן אריה

בעניין:

התובע

אילן מאוטנר

ע"י ב"כ עו"ד

נ ג ד

1 . משטרת ישראל - המטה הארצי

2 . המפקח הכללי של המשטרה - המטה הארצי

הנתבעים

דוד שני

ע"י ב"כ עו"ד

החלטה

1. לפנינו בקשת התובע להבהיר פסק הדין שניתן ביום 30.11.09, או לחלופין לתקן פליטת קולמוס ו/או השמטה בשוגג ו/או טעות שנפלה בפסק הדין הנ"ל. התובע טוען כי יש לחייב את הנתבעת בתשלום הפרשי השכר שנפסקו בפסק הדין בצירוף פיצוי הלנה, שכן לא פעלה בהתאם לנהלים שהיא עצמה קבעה. מוסיף התובע עוד כי השמטת החיוב בפיצוי הלנה הינו בגדר השמטה מקרית או טעות קולמוס. כמו כן יש להוסיף להוצאות שנפסקו מע"מ כחוק.

2. הנתבעת 1 מתנגדת לבקשה מכל וכל, וטוענת כי אי חיוב בפיצוי הלנה אינו בגדר טעות סופר או השמטה מקרית, וכי מדובר בתיקון מהותי בפסק הדין.

3. סמכותו של בית הדין לתקן טעות בפסק הדין מעוגנת בסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, החל בבתי הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, שזו לשונו:

"מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה,"טעות"– "טעות" לשון, "טעות" בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה".

בע"א 769/77 יוסיפוב נ' יוסיפוב פ"ד לב(1) 667, התייחס השופט שמגר (כתוארו אז) לסוגי הטעויות שניתן לתקן במסגרת תקנה 486, שעסקה בתיקון טעות סופר, באומרו:

"מדובר בעיקרו של דבר על השמטה טכנית הנובעת מהיסח-הדעת ומתייחסת לדברים אשר בית המשפט רצה לכלול בהחלטתו כאשר נתן אותה אך הדבר נשמט מתשומת לבו ללא דעת; וכאשר חוזרים ומפנים תשומת-לבו לשאלה מתברר בעליל, כי הוא היה ער לקיומו של הצורך לציין פרט זה או אחר בהחלטה בעת שהיא ניתנה, אך לא עשה זאת בשל אחת מן הסיבות שנמנו לעיל. מן ההן גם משתמע הלאו, היינו אם בית המשפט לא היה ער כלל לקיומה של הבעיה, אין הוא יכול לתקן את המעוות על ידי תיקון טעות סופר, כביכול, גם אם הוא משתכנע בשלב מאוחר יותר כי לו היתה השאלה מתעוררת, היה פוסק בה בדרך פלונית הזהה לתוספת או לתיקון המתבקש ממנו בשלב מאוחר יותר. במילים אחרות, תקנה 486 אינה דנה בתקלות שהן ביטוי של שכחה שבעטיה לא התייחס בית המשפט להיבט זה או אחר של המחלוקת אלא דנה בנושאים אשר בית המשפט היה ער להם בעת הדיון, אך כאשר תרגם מחשבתו לכתובים פסח עליהם בהיסח הדעת" (שם, 671-670, ההדגשה הוספה ד.פ.).

  1. אין כל ספק כי אי חיוב בפיצוי הלנה אינו בגדר טעות סופר או השמטה מקרית. פסיקת פיצוי הלנה נעשית לאחר מחשבה, ופסיקתה אינה נשמטת בהיסח הדעת. אילו היתה כוונה לחייב את הנתבעת 1 בתשלום פיצוי הלנה, היה הדבר נעשה במפורש, ובצירוף הנמקה מתאימה. היעדר חיוב בפיצוי הלנה מעיד כי לא היתה כוונה לעשות כן. עם זאת, לא היתה כוונה לפסוק את הסכומים שנפסקו באופן נומינלי בלבד, ובעניין זה אכן מדובר בהשמטה מקרית.
  1. לפיכך יתוקן פסק הדין כך שבסעיף 9 ייכתב:

"הנתבעת תשלם לתובע הפרשי שכר בין דרגתו לדרגת תת ניצב 3 מ-18.10.05 עד לפרישתו מן השירות ביום 30.9.06 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מן המועד לתשלום ההפרשים בכל חודש בתקופת הנ"ל ועד למועד התשלום בפועל".

אנו מקבלים את האמור בהודעת הנתבעת כי ההוצאות שנפסקו ישולמו בצירוף מע"מ כחוק (סעיף 9).

ניתנה היום ג' בטבת, תש"ע (18 בינואר 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

נציג ציבור

מר סלובטיצקי

ד. פרוז'ינין - שופטת

אב"ד

011790/06בל 730 דיתה פרוז'נין



מעורבים
תובע: פרידמן אריה
נתבע: משטרת ישראל - המטה הארצי
שופט :
עורכי דין: דוד שני,אילן מאוטנר