ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דויק סאמר נגד פקיד שומה ירושלים :


בתי המשפט

בית המשפט המחוזי בירושלים

לפני כב' הרשם דוד מינץ

עמה000044/09

דויק סאמר

בעניין:

המערער

ע"י ב"כ עו"ד דבאח מועין

נ ג ד

מדינת ישראל – פקיד שומה ירושלים 2

המשיבה

באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים

החלטה

המבקש, שהוא בעל מאפייה בשכונת בית צפפה בירושלים עותר בבקשה זו להארכת המועד להגשת ערעור על שומת מס שנקבעה לו על ידי המשיבה לשנים 2003 ו-2004. לטענתו, הוא הגיש בעבר ערעור על שומה זו ביום 6.03.08 (עמ"ה 121/08 בבית משפט זה, להלן: "הערעור הראשון"), אולם זה נמחק בחלוף כשנה מחוסר מעש. טענת המבקש הייתה כי הוא הגיע להסכמה עם המשיבה לפיה יוקפא המשך הדיון בערעור הראשון וזאת בשל קיומו של הליך אחר אותו הוא מנהל כנגד מס ערך מוסף בגין שומת מס ערך מוסף שנקבעה לו לאותן שנים (עמ"ה 415/07 גם הוא בבית משפט זה שהוגש ביום 17.02.07), כשלמעשה מדובר בערעור הזהה במהותו לערעור הראשון בעניין שומת מס הכנסה. בנסיבות אלו הוא לא ראה צורך להודיע על הסכמה זו לבית המשפט אף לא לאחר שערעורו נמחק מפני שהוא סמך על ההסכמה שהייתה לו עם המשיבה. מסיבה זו הוא גם לא חש להגיש בקשה למתן ארכה להגשת ערעור זה. הוא הוסיף כי גם ערעור זה זהה מבחינת העובדות לערעור שהגיש בעניין מס ערך מוסף ויש לראות בהסכמה אליה הגיע עם המשיבה כ"טעם מיוחד" ולהיעתר לבקשתו זו. לדבריו עוד, יש לו סיכוי טוב לזכות בערעור שהגיש כנגד שומת מס ערך מוסף וכתוצאה מכך גם סיכוייו בערעור זה גבוהים. הוא הצביע על כך שפקיד השומה קבע לצורך שומת מס ההכנסה כי מכל ק"ג קמח ניתן לייצר 14.7 פיתות, כשמנגד מנהל המכס והמע"מ קבע כי מכל ק"ג קמח ניתן לייצר 11 פיתות בלבד. סתירה זו בין שני גופים של רשויות המס מצביעה גם היא על סיכוייו לזכות בשני הערעורים שהגיש.

את תגובתה לבקשה למתן ארכה תמכה המשיבה בבקשה שהגישה למחיקת הערעור על הסף, במסגרתה היא ביקשה למחוק את הערעור מפני שהוא הוגש באיחור של למעלה משנה ושלושה חודשים ולאחר שערעור הראשון שהוגש נמחק מחוסר מעש. לדברי ב"כ המשיבה, המערער לא הצביע על "טעם מיוחד" כלשהו המצדיק את מתן הארכה ואין מקום להיענות לבקשתו, בוודאי לאור האיחור הרב בהגשת הערעור. המשיבה הכחישה את טענות המבקש אודות הסכמות שהתקבלו עליה לפיהן התוצאה בעמ"ה 415/07 שהגיש המערער כנגד מס ערך מוסף תהא מקובלת גם על פקיד השומה במסגרת הערעור הראשון. היא גם הצביעה על כך שהמבקש לא תמך את טענותיו במסמך כלשהו שיש בו כדי לאשש את טענותיו בדבר ההסכמות שהיו כביכול בין הצדדים. לדבריה, לא זו בלבד שלא היו הסכמות כאלו, כאמור, אלא שמיד עם מחיקת הערעור הראשון, תוקצרה השומה ולאחר שלא שולמה כנדרש, היא הועברה למחלקת הגבייה.

המועד להגשת ערעור על שומת מס הכנסה קבוע בתקנה 2 לתקנות בית המשפט (ערעורים בענייני מס הכנסה), תשל"ט - 1978, ולפיה יש להגיש את הערעור בתוך 30 יום מיום קבלת השומה. תקנה 9(א) לתקנות אלו מחילה על ערעור לפי הליך זה את הוראות תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. משכך, על המבקש הארכת מועד להגשת ערעור על שומת מס הכנסה להצביע על "טעם מיוחד" בגינה יש להיעתר לבקשתו.

במקרה זה, כאמור, טעמו של המבקש להארכת המועד נעוץ בהסכמה שהגיעה אליה עם המשיבה לפיה הדיון בערעור הראשון שהגיש יותלה עד לגמר הדיון בערעור האחר שהגיש על שומת מס ערך מוסף שהוצאה לו. טענתו זו של המבקש נתמכה הן בתצהירו והן בתצהיר רואה החשבון שלו שניהל את המשא ומתן עם פקיד השומה בשמו. לעומת זאת, המשיבה לא תמכה את טענתה שלא הגיעה להסכם עם המבקש בתצהירו של פקיד השומה. יש גם רגליים מוצקות לסברת המבקש שלא היה טעם לנהל שני הליכים מקבילים שנושאם זהה ושההחלטה באחד מהם תשליך על התוצאה של השני.

הסכמה מעין זו הנטענת וודאי משמשת "טעם מיוחד" לארכת המועד ואני נעתר, אפוא, לבקשה.

כפועל יוצא מהחלטה זו אני מורה על עיכוב ביצוע העיקולים במאפייה של המבקש.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתנה היום ב' בשבט, תש"ע (17 בינואר 2010) בהעדר הצדדים.

דוד מינץ, רשם