ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יוסף כץ נגד גואלמן בנימין :


בתי המשפט

בבית המשפט לתביעות קטנות

בירושלים

תק 003690/09

בפני:

כב' השופט אלכסנדר רון

תאריך:

17/01/2010

בעניין:

יוסף כץ

התובע

נ ג ד

גואלמן בנימין

הנתבע

פסק דין

1. פסק דין בתביעה קטנה שהוגשה על ידי התובע, אב שכול, שביקש לרכוש ספר תורה ולהקדישו לבנו להשבת 10,000 ש"ח ששילם לנתבע לאחר שההסכם שנחתם בין הצדדים בעניין זה לא יצא אל הפועל.

2. בפני בית המשפט, אכן, הסכם בדבר מכירת ספר תורה תמורת 100,000 ש"ח. אשר לתנאיו יצוין כי הוסכם ש- 10,000 ש"ח יהוו מקדמה על החשבון, כי ספר התורה יימסר לתובע תוך חודש ימים לאחר חתימת החוזה (סעיף 7 להסכם) וכי באותו מועד ישלם הקונה את היתרה בסך 90,000 ש"ח (סעיף 8 להסכם). סעיף 10 להסכם קובע פיצוי מוסכם בסך 2,000 דולר לתשלום על ידי המפר. כאמור, לא יצא ההסכם אל הפועל.

3. אף כי שינה התובע מגרסתו במהלך הדיון, ויותר מפעם אחת, ברור על פני הדברים, מגרסתו הוא, שהיה זה הוא, התובע, שהפר את ההסכם בכך שלא הייתה בידו היתרה לתשלום בסך של 90,000 ש"ח כמוסכם. כתב התביעה ואף עדותו בבית המשפט מכילים הסברים שנועדו ללמד על כך שמשרד הביטחון (ככל הנראה, המחלקה להנצחת החייל) לא מילא את ציפייתו של התובע להשתתף בתשלום. ראה למשל, את סעיף 6 המפורט של כתב התביעה העוסק בנושא זה, כמו כן יצוינו דברי התובע כי: "משרד הביטחון פיתה אותי והבטיח לי לתת את הכסף ואכן נתן באיחור של 21 יום אחרי גמר ההסכם" [עמוד 1 שורה 7 לפרוטוקול]. ושאר הסבריו כי, למשל: "הייתי אמור לקבל גם מהבנק הלוואה" [שם, שורה 14 לפרוטוקול] וראה למשל את הסברי התובע כי יכול היה לתת שיק דחוי או התחייבות [שם, שורה 15 לפרוטוקול]. ער אני לטענת התובע שהנתבע לא התייצב במועד לקיים את חלקו בהסכם אך בנסיבות העניין ניתן לראות בגרסתו משום הודאת בעל דין בכך שלא היה בידו הכסף הנדרש. ולבסוף, מעל לכל צורך, ניתן להפנות לסעיפים 4 עד 6 למכתב ששלח התובע עצמו ביום 4.9.08 לנתבע, בו הוא כתב כדלקמן: "אליה וקוץ בה : למרות שמיד עם חתימת ההסכם מסרתי עותק מההסכם למשרד – הבטחון, עד היום לא קיבלתי תשובה מהם וזאת בשל חילופי פרסונל העוסקים "בהנצחת – החייל". 5. לרוע מזלי גם בני משפחתי (אחותי) שמעוניינת לתרום סכום נכבד מעלות הספר הופתעה שהכסף שלה הסגור בבנק טפחות בתכנית ארוכת טווח ישתחרר רק ב-אפריל 2009. 6. בסיטואציה זו כפי שתארתי במכתב זה בסעיפים (2) עד – (5) לא נראה לי שאוכל לעמוד בנטל כספי של 90,000 ₪ עד כ"ח באלול, תשס"ח, כפי שנרשם בהסכם". פשיטא ופשיטא שיש במכתבו זה של התובע משום הודאה שלא יהא מנוס בפניו אלא להפר את ההסכם ובנסיבות אלה, מה לו להלין על כך שאולי לאחר זאת, אולי, לא יתייצב הנתבע, במקום ובמועד שנועד לביצוע העסקה.

4. הנתבע מסרב להשיב את המקדמה לתובע. במוקד טענותיו, הפרת ההסכם על ידי התובע והפיצוי הכספי המוסכם בסך 2,000 דולר – ראה סעיף 16 לכתב ההגנה.

5. הגם שעיקר הצדק עם הנתבע מעוררות טענותיו אי נוחות בשני היבטים: ראשית, שעמידה על מלוא הפיצוי המוסכם בנסיבות העניין הינה ניסיון לעמידה על קוצו של תג (תרתי משמע), מקום שאין הדבר ראוי, בפרט, בשים לב לנסיבות הפרשה בכללותה; ושנית, שההסכם שהוצג לכאורה כהסכם המכר, לא היה אלא הסכם תיווך, נושא עליו למד בית המשפט לראשונה מסעיף 2 של כתב ההגנה.

6. פיצוי מוסכם של 2,000 דולר הינו בלתי פרופורציונאלי בעליל, ועומד בניגוד ללשונו ולרוחו של סעיף 15 לחוק החוזים (תרופות). בפרט ובפרט כשעל ההפרה הצפויה נודע לנתבע שבועות ספורים לאחר ההסכם, וכשנתברר שאין המדובר כלל בחוזה מכר אלא רק בחוזה תיווך. במאמר מוסגר אך אבהיר שאין זה מן המקובלות לקבוע פיצוי מוסכם גבוה למתווכים, שלא לדבר על כך שאין בהסכם ביטוי לכך שהמדובר בכלל בהסכם תיווך.

7. גם אם, אכן, היה זה התובע שהפר את ההסכם, אין משמעות הדברים שלא זכאי הוא להשבה, גם אם לאחר שינוכה מהסכום שיוחזר הפיצוי ההולם. מעמיד אני בנסיבות העניין את שיעור הפיצוי לו זכאי הנתבע על סך של 1,000 ₪, ודומני, בפרט בשים לב לנסיבות בהן ביקש התובע לרכוש את ספר התורה, שדי בכך.

8. ישיב אפוא הנתבע לתובע 9,000 ₪. נוכח מסקנתי כי, מן הצד האחד, היה זה התובע שהפר את ההסכם ואף נמנע הוא מלקבל את האחריות בדבר, אך מן הצד האחר, למרות זאת, זכאי היה לתבוע את השבת, לפחות חלק מן הסכום, אמנע בנסיבות העניין מצו להוצאות. ישא כל אחד מהצדדים בהוצאותיו.

9.

10.

11.



מעורבים
תובע: יוסף כץ
נתבע: גואלמן בנימין
שופט :
עורכי דין: