ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין צרפתי אבי נגד הפול - המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ :


בתי המשפט

1

בית משפט השלום ירושלים

א 013742/06

לפני:

כב' השופט א' דראל

תאריך:

17/01/2010

בעניין:

אבי צרפתי

ע"י ב"כ עו"ד

גלית ביק-אשכנזי

התובע

נגד

המאגר הישראלי לביטוח רכב – הפול

ע"י ב"כ עו"ד

אלי שורקי

הנתבעת

פסק דין

1. התובע, יליד 24.10.1979, נפגע בתאונת דרכים שאירעה ביום 9.5.05 בעת שרכב על אופנוע המבוטח אצל הנתבעת. התאונה היא גם תאונת עבודה ואין מחלוקת באשר לחבות.

חוות הדעת הרפואיות

2. ד"ר הגר פטיש, מומחית באורטופדיה ובכירורגיה של היד מונתה מומחית מטעם בית המשפט. בחוות הדעת היא מתארת כי את מצב התובע ואת ממצאי בדיקתה. בפרק ההתרשמות הקלינית וקביעת הנכות היא כותבת כי מדובר בפציעה שגרמה להגבלה בתפקוד יד ימין (היד הדומיננטית) באופן שבו התובע אינו מסוגל לבצע אחיזה טובה בין האגודל לאצבע וקיימת ירידה של מעל 50% בכוח הצביטה הצדית בין האגודל לצדה של האצבע השניה. בכוח הלפיתה קיימת לדעת המומחית ירידה ממוצעת של 20%.

3. המומחית מוסיפה כי נכותו של התובע מורכבת גם מהגבלה קלה ביישור האגודל הנובעת מהיצרות קלה שנותרה במרווח ה- WEB הראשון וכי היצרות זו מפריעה לאחוז אובייקטים גדולים. לדבריה תפקוד האצבע השנייה מוגבל בצורה ניכרת ויש קושי במילוי תפקידה כתומכת בתנועות צבת. תנועות אלה הן הברגה, חיתוך כתיבה ועוד. המומחית מזכירה בנוסף כי קיימת צלקות ביד.

4. באשר לנכות קבעה המומחית כי לתובע נכות בשיעור של 7% ועוד 5% בשל תפקוד היד וכן נכות נוספת עבור צלקות – 5%. השקלול של הנכות לפי קביעתה הוא 16% והשקלול של הנכויות ללא הנכות עבור הצלקות הוא 11.65%. המומחית קבעה נכות זמנית מיום הפגיעה עד ליום 31.12.05 (כ- 7.5 חודשים) וכן נכות זמנית של חודש נוסף בשנת 2006 בתקופה שבה עבר התובע ניתוח.

5. בהתייחסה להיבט התפקודי של הפגיעה בכף ידו של התובע כותבת המומחית את הדברים הבאים:

"למרות שהנכות הרפואית אינה גבוהה, כל תלונותיו של מר צרפתי הגיוניות לאור הממצא הרפואי - תפקוד היד שלו לוקה בחוסר ניכר והפגיעה שלו מפריעה בביצוע כל הפעולות העדינות שעל פי רוב מבצעים ביד דומיננטית. עבודה כחשמלאי דורשת הפעלת מכשירים כגון מברג, סכין חיתוך, מקדחות ועוד ולאור הירידה הניכרת בכוח הצביטה בין אגודל לאצבע אין מר צרפתי מסוגל לבצע פעולות אלה."

(ההדגשה שלי – א.ד.).

6. בהתייחסה לנכות עבור הצלקת הזכירה המומחית כי מדובר בנכות קוסמטית.

7. התובע נבדק גם על ידי פרופ' א' רכס, מומחה בתחום הנוירולוגיה. המומחה מזכיר בחוות דעתו כי התובע נחבל בראש, סבל מחבלה במצח ומאובדן הכרה קצר עם אמנזיה. הוא נסמך על מבחנים נוירופסיכולוגיים שמצאו הנמכה קלה במטלות הדורשות זכרון וורבלי. בהתייחסו לתלונת התובע על הפרעת ריכוז ושכחה קובע המומחה כי אלה עלו מאז סמוך לתאונה ויש לכך תימוכין בתוצאות המבחנים שנערכו. לפיכך הוא קבע נכות של 5% עברו ההפרעה הקלה במבחנים הקוגנטיביים.

8. הצדדים לא שאלו את המומחים שאלות ולא זימנו אותם לחקירה ולמעשה לא חלקו על הקביעות שבחוות הדעת. לפיכך, יש לראות את הנכות הרפואית כעומדת על 20% ואת הנכות שאינה קוסמטית כעומדת על 16%.

הנזק הלא ממוני

9. בהתאם לחישוב שהוגש אני פוסק לתובע פיצוי בסכום של 42,350 ₪, הכולל פיצוי עבור אחוזי הנכות ו- 11 ימי אשפוז.

הפסד ההשתכרות

10. התובע סיים לימודי תיכון במכללה הטכנולוגית רודמן בקרית ים והשלים לימודי טכנאות חשמל. עם סיום הלימודים הוא קיבל דיפלומה במגמת הנדסת חשמל אלקטרוניקה ולאחר מכן תעודת טכנאי מוסמך. בהמשך לכך הוא קיבל רשיון של חשמלאי מעשי המסוגל לבצע עבודות חשמל (נספחים א' ו- ב' לתצהירו).

11. לאחר שחרורו מהצבא הוא עבד בעבודות חשמל כשכיר בחברת מ.ע.ד והשתכר שכר של כ- 5,000 ₪.

12. בהמשך לתאונה היה התובע בתקופת אי כושר ארוכה ופוטר ממקום עבודתו במהלך תקופת אי הכושר. הוא החל ללמוד בחודש אוקטובר 2005 הנדסת אלקטרוניקה משהתברר לו כי לא יוכל לעבוד עוד כחשמלאי.

13. לאחר שסיים את הלימודים הוא עבד בחברת א' עד ת' ובהמשך החל מחודש יולי 2007 ועד היום הוא עובד בחברת אינטל. התובע משתכר היום בעבודתו באינטל שכר גבוה בהרבה מזה שהשתכר קודם לכן. השכר הממוצע לשנת 2008 (כפי שעולה מנספח יא' לתצהיר התובע) הוא 11,203 ₪.

14. לטענת התובע הוא נאלץ להחליף את מקצועו מאז התאונה מאחר ולא יכול היה להחזיק כלי עבודה ולהפעיל כוח ביד ימין. הוא טוען כי גם במקצוע החדש הוא מרגיש בקשיים בהפעלת היד בעיקר באחיזת העכבר אך משתדל לבצע את עבודתו גם אם הדברים לוקחים פרק זמן ארוך יותר מאשר לאחרים. הוא הסביר כי אינו מתלונן כדי לא להביא למצב שבו יפוטר. התובע מתאר בנוסף לקשיים האורטופדיים גם קשיים בזכרון. הוא נתקל בכך שאינו מבצע מטלות שהוטלו עליו כי אינו זוכר וכדי להתגבר על כך הוא נאלץ לרשום לעצמו פתקים ולהיעזר בהם.

15. התובע מצר על כך שעזב את מקצוע החשמלאות ומסביר כי התכוון לעבוד כחשמלאי עצמאי כפי שעושה אביו. בעקבות התאונה, כך הטענה, אבדה כל ההשקעה שהשקיע בתחום זה והוא נקלע לקשיים. הוא מעריך כי אם היה עובד כחשמלאי עצמאי היה משביח את שכרו ומשתכר סכומים גבוהים כעצמאי. הוא אומד את ההפסד על בסיס נכות של 15% ושכר של 15,000 ₪.

16. הנתבעת חולקת על טענות התובע. לשיטתה השינוי שנעשה אינו קשור לתאונה אלא נובע מהעדפת התובע לעבוד בעבודה קלה יותר. בעניין זה היא נסמכת על מסמכים שהגישה (נ/1 ו- נ/2) שמהם עלה כי התובע סבל מכאבי גב לפני התאונה (בשנת 2002 ו- 2004). עמדת הנתבעת היא כי התובע בחר לערוך הסבה שרק היטיבה עמו ולכן אין מקום לחשב את הפסדיו על בסיס ההנחה שהיה נשאר לעבוד בתחום החשמל, הופך עצמאי ומתמיד בכך. באשר לעבודת התובע באינטל טוענת הנתבעת כי אין לתובע כל גריעה מכושר ההשתכרות במקצועו ומפנה לדברים שאמר התובע לחוקר ולפיהם הוא עובד ללא קושי.

17. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים אני פוסק לתובע פיצוי בסכום של 60,000 ₪ (נכון להיום) עבור הפסד השכר לעבר. בקביעת הסכום הבאתי בחשבון את השיקולים הבאים:

א. לתובע נקבעו 7.5 חודשי אי כושר לאחר התאונה שבהם לא עבד כלל ולא שולם לו שכר. סכום ההפסד עבור תקופה זו עומד על 37,500 ₪. עוד זכאי התובע לפיצוי עבור חודש נוסף ובסה"כ מדובר בסכום של כ- 42,500 ₪.

ב. באשר ליתרת התקופה שנמשכה למעלה משנה – לא נקבעו לתובע נכויות זמניות אך הוא לא עבד וקיבל עבור חלק מהזמן דמי אבטלה. למרות זאת אני סבור כי יש לפסוק לתובע פיצוי חלקי גם עבור תקופה זו שכן חלק מהזמן הוקדש על ידי התובע ללימודים שנדרשו בשל התאונה. בעניין זה איני מקבל את עמדת הנתבעת כי אין קשר בין התאונה לבין הסבת המקצוע אלא מעדיף את גרסת התובע הנסמכת על חוות הדעת הרפואית. בנסיבות שנוצרו ספק אם יכול היה התובע לעבוד במשרה מלאה במהלך התקופה. ככל שאביא בחשבון הפסד של 2,000 ₪ לחודש בתקופה זו (13 חודש) ואפחית את דמי האבטלה ששולמו ( 11,900 ₪) מתקבל סכום של כ- 14,000 ₪ ויתרת הסכום היא השיערוך מאז סמוך לתאונה.

18. באשר לגריעה מכושר ההשתכרות אני פוסק לתובע סכום של 275,000 ₪. קביעת הסכום נעשתה על בסיס הנימוקים הבאים:

א. מתוך דברי המומחית אין ספק כי הנכות האורטופדית היא נכות בעלת השלכה ממשית על התפקוד והיה בה כדי למנוע את המשך עבודת התובע בתחום החשמל.

ב. למרות הנכות, פעל התובע באופן מרשים וראוי להערכה, שינה תוך זמן קצר את מקצועו והשכיל למצוא עבודה מכניסה יותר. עם זאת, מקובלת עלי עדותו, במלואה, למרות הדברים שנאמרו לחוקר בהזדמנות אחרת, כי קיים קושי במהלך ביצוע העבודה. התובע אמנם מבצע את העבודה אך הדבר אורך זמן רב יותר וגורם לו לקושי מסוים. מכאן, שאף שכרגע אין גריעה מכושרו להשתכר אין להוציא מכלל אפשרות כי במהלך השנים הבאות לא יוכל להחזיק במקום עבודתו ויאלץ לעבור למקום אחר או שקידומו ייעצר בשל הפגימה הרפואית.

ג. בהינתן כי לתובע מגבלה משמעותית בתנועת כף היד – גם תלונתו על הכאב שמסבה לו העבודה עם העכבר נראית מסתברת מתוך חוות הדעת וכך גם קשיי הזכרון שתאר.

ד. מנגד, איני סבור כי יש מקום להניח שהתובע היה עובד כחשמלאי עצמאי עד גיל 70 וכי היה משתכר סכום של 15,000 ₪. לשכר שנטען לא הונח כל בסיס ראייתי וקשה ללמוד מהנחות אלה דבר.

ה. אף שהתאונה היא שהביאה להסבה המקצועית הרי שבהינתן השיפור הגדול בשכר יש לחשב את שיעור הגריעה בהינתן העבודה החדשה.

ו. תחשיב המבוסס על שיעור גריעה מכושר ההשתכרות של 16% (הנכות הרפואית) השכר (11,203 ₪) עד הגיע התובע לגיל 67 (מקדם היוון – 267) מגיע לסכום של 478,592 ₪. מחצית מסכום זה מגיעה לסך של כ- 240,000. בהתחשב באבדן התנאים הסוציאליים (הפרשת המעביד היכולה להגיע ל- 13.3%) הנגזר מכך וכן בעלות הסבת המקצוע (נספח יב' לתצהיר התובע) נקבע הסכום שלעיל.

עזרת הזולת

19. במהלך תקופת אי הכושר הסתייע התובע באמו וחזר להתגורר אצלה. האם סייעה לו בביצוע עבודות הבית. התובע מציין כי כיום לאחר שנישא הוא מתקשה בחלק מהפעולות במשך הבית ומציין כי להערכתו יתקשה בהחתלת ילדים, רחצתם, צביעה, עבודות חשמל ותחזוקה. הנתבעת סבורה כי לא נגרם לתובע כל נזק. היא מפנה לכך שהתובע העיד כי עד עתה לא נעזר בבעלי מקצוע.

20. בהתחשב בנכות שנקבעה ובהשפעתה התפקודית על מגוון פעולות שונות בבית למרות שלא נלקחה עזרה עד עתה אני פוסק לתובע פיצוי עבור העזרה בתקופת אי הכושר הממושכת (למעלה מ- 8 חודשים) וכן עבור העתיד בסכום 30,000 ₪.

הוצאות

21. התובע טוען כי בשל הפגיעה בתאונה אינו יכול לנהוג עוד על אופנוע ולכן נזקק לנסוע ברכב פרטי שעלויות אחזקתו גבוהות יותר. עוד צירף התובע קבלות בסכום של כ- 250 ₪. בהינתן כי מרבית הוצאותיו של התובע מכוסות על ידי המוסד לביטוח לאומי אני פוסק לו סכום של 1,000 ₪. לא מצאתי כי הוכח קיומו של נזק כתוצאה מהשימוש ברכב פרטי ומה שיעורו של נזק זה.

ניכויים

22. מתוך הסכום יש לנכות את דמי הפגיעה ששולמו, 12,295 ₪, על פי תעודת עובד הציבור שהגיש המוסד לביטוח לאומי ואת מענק הנכות 13,629 ₪. לכל אחד מהסכומים יש לצרף הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שבו שולם לתובע ועד עתה. עוד יש לנכות את התשלום התכוף ששולם – 10,000 ₪ - בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 21.12.05.

סיכום

23. אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים:


נזק לא ממוני -

42,350

הפסד השתכרות בעבר -

60,000

גריעה מכושר ההשתכרות -

275,000

עזרת הזולת -

30,000

הוצאות -

1,000

סה"כ

408,350

24. מסכום זה יש להפחית את הסכומים שנתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי (דמי הפגיעה והמענק אך לא דמי האבטלה) לאחר שיערוך אותם סכומים כאמור לעיל.

25. על היתרה יש להוסיף שכר טרחת עורך דין בגובה של 13% ולצרף מס ערך מוסף ולאחר מכן להפחית את התשלום התכוף, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

26. הנתבעת תשיב לתובע גם את הוצאות המשפט שהוציא.

27. הסכום ישולם בתוך 30 יום מהמועד שבו פסק הדין יומצא לבא כוח הנתבעת.

ניתן היום ב' בשבט, תש"ע (17 בינואר 2010) בהיעדר הצדדים.

המזכירות תעביר את פסק הדין לבאי כוח הצדדים.

א' דראל, שופט


מעורבים
תובע:
נתבע: המאגר הישראלי לביטוח רכב – הפול
שופט :
עורכי דין: