ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מוגרבי נגד סהר :


בתי המשפט

1

בית משפט השלום ירושלים

א 005583/07

לפני:

כבוד השופט דב פולוק

תאריך:

17/01/2010

בעניין:

מרים מסרה אל מוגרבי

ע"י ב"כ עו"ד מנחם עצמון ואח'

מרח' אבן ישראל 5, ירושלים

התובעת

נ ג ד

1. "סהר" חברה לביטוח בע"מ

(כיום "הראל" חברה לביטוח בע"מ)

2. מרגלית ש.א. רכב בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד שאולה ברג ואח'

מדרך מנחם בין 48א, ת"ד 37580, תל אביב

הנתבעות

החלטה

עובדות המקרה:

התובעת, ילידת שנת 1958 ותושבת העיר בית לחם, נפגעה ביום 14.5.2000 בתאונת דרכים. במועד התאונה נסעה התובעת באוטובוס קו 10, השייך לחברת מרגלית ש.א.רכב בע"מ (להלן: "הנתבעת 2") בין ירושלים למודיעין. במהלך הנסיעה התנגש האוטובוס ברכב אחר, התובעת שישנה התעוררה בבהלה, אחרי גבעת זאב ולפני מחסום מכבים, כאשר היא מתגלגלת על ריצפת האוטובוס ונחבטת בכל חלקי גופה (להלן: "התאונה"). התובעת טוענת כי בעקבות התאונה נגרמו לה חבלות קשות בראש במיוחד באוזניים, בכתפיים בגב ובצוואר. לטענתה, היא איבדה את הכרתה, סבלה מהקאות חוזרות והובלה אל בית חולים הדסה עין כרם. לטענת לתובעת, נותרה לה בעיה באוזניים, בתפקוד יד ימין, בלסתות בחניכיים ובשיניים.

התובעת הגישה את כתב תביעתה לבית משפט זה ביום 9.5.2007.

טענת הנתבעות:

· הנתבעות טוענות כי התובענה התיישנה היות והתובעת היא תושבת בית לחם שמצויה ב"אזור" ואינה אזרחית או תושבת מדינת ישראל.

· התאונה אירעה במהלך נסיעה של התובעת בכביש 443, מירושלים למודיעין, לפני מחסום מכבים, בסמוך לתחנת הדלק "דור". תחנת הדלק מצויה בסמוך לישוב בית חורון, שהינו ישוב הממוקם ב"אזור". בנסיבות אלה לא חל חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, אלא צו הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (יהודה ושומרון) מס' 677, תשל"ו-1976, לפיו תקופת ההתיישנות לתביעות מעין זו היא של שנתיים בלבד. על כן סוברות הנתבעות כי דין התביעה להדחות מפאת התיישנותה.

טענת התובעת:

  • התובעת טוענת כי כביש 443 אינו מצוי בתחום ה"אזור". לטענתה, מדובר בכביש שהינו בשליטה מלאה של מדינת ישראל ואין מדובר באזור המוחזק על ידיי הרשות הפלסטינית או בשליטתה. כן טוענת התובעת כי הישוב מבוא חורון, תחנת הדלק "דור" ורצועת הכביש עליה קרתה התאונה כלולים באזור.
  • כמו כן, טוענת התובעת כי הנתבעות קיבלו מבית המשפט שתי הזדמנויות על מנת להרחיב ולטעון לגבי טענת ההתיישנות, אולם בשני המקרים הן אחרו את מועד ההגשה עד שהתובעת פנתה לבית המשפט בעניין זה, ועל כן יש לדחות את טענת ההתיישנות שלהם.
  • על כן, סוברת התובעת כי דין טענת ההתיישנות להידחות ועל בית המשפט להמשיך ולדון בתביעה.

דיון והכרעה

לעניין טענת התובעת כי על בית המשפט לדחות את טענת ההתיישנות כיון שהנתבעות לא הרחיבו את טענתן בזמן הנדרש. הרי שטענת ההתיישנות הועלתה על ידי הנתבעות כבר בכתב הגנתן ובהזדמנות הראשונה בתובענה זו ועל כן הן אינן מנועות מלהעלות את טענת ההתיישנות בהליך זה.

התובעת הינה תושבת השטחים והתאונה אירעה בשטח C שאיננו אתר צבאי או התיישבות ישראלית, כשמשמעו בהסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה שנחתם בין הרשות הפלסטינית לבין מדינת ישראל (להלן: "הסכם הביניים").

משכך, השאלה העומדת להכרעה הינה שאלה משפטית, האם הדין החל על התאונה הוא הדין הישראלי, דהיינו, חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפלת"ד) או שמא מכיוון שהתאונה אירעה בשטחי הרשות הפלסטינית, בשטח שהוגדר כאזור C (להלן: "האזור"), ושבגדרה נפגעה תושבת האזור, חלים על התאונה צווי הממשל לפיהם תקופת ההתיישנות לתביעות מעין זו היא של שנתיים בלבד.

באופן עקרוני, חל חוק הפלת"ד על נהיגה בשטח מדינת ישראל בלבד [ע"א (י-ם) 6299/99, הכשרת הישוב נ' רחל אוחנונה, תק-מח 2001(2) ע' 14628] ותחולתו הינה טריטוריאלית (ראה ספרו של פרופ' י' אנגלרד, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, עמ' 9). לפיכך, על תאונות דרכים שאירעו באזור, חל דין המקום, כפי שהוחל מכוח הוראות צווי הממשל. ודוק, דין אחר חל בעניינם של ישראלים או תיירי חוץ, ראה ס' 2(א1) לחוק הפלת"ד, הקובע כי יש לראות את התאונה שם "... כאילו אירעה בישראל" (ראה הרחבה בפסק דינו של כב' השופט מ' בר-עם בת"א (ירושלים) 9287/03, עומר עלי שמאסנה ואח' נ' עלי אחמד קנדיל ואח', תק-של 2006(3) 12336).

הוראות הסכם הביניים נקלטו כחלק מהדין הפנימי בישראל בחוק היישום והוא יושם ונקלט בדין הפנימי ביו"ש במנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה ושומרון) (מס' 7) תשנ"ו-1995 [ראה בג"צ 2717/96 ופא עלי נ' שר הביטחון ואח', פ"ד נ(2) 848, 852]. על-פי הסכם הביניים (וההסכמים האחרים) שנחתמו בין מדינת ישראל לרשות (הסכם "עזה ויריחו", הסכם "קהיר והסכם "פריז") הועברו סמכויות אזרחיות בתחומים שונים לרשות. לפי הסכם הביניים, סווגו כל השטחים ביו"ש ובעזה לאזורים C, B, A [סעיף 11(3) להסכם]. באשר לאזור שהוגדר כאזור C, נקבע כי ישראל תעביר לרשות את הסמכויות האזרחיות שאינן "קשורות לשטח" בהדרגה, אך הוצאו מכלל זה אזורים שהוגדרו כ"ישובים ישראליים" ו/או כ"אתרים צבאיים" (סעיף 11 להסכם).

משכך, מקום בו אירעה תאונת דרכים באזור, בשטח שהסכם הביניים חל לגביו והנפגע הינו תושב האזור, הדין החל על התאונה הינו הדין שנקבע בהוראות צווי הממשל.

טענת התובעת כי יש לכלול בשטחי "המובלעות" (קרי אתר צבאי וישוב ישראלי) גם את הדרך המובילה אליהן, אינה נסמכת על אדנים. בסעיף 11 להסכם הביניים נקבע כי סמכות הרשות הפלסטינית חלה באזור C, למעט בשטחים שהדיון בעניינם בסוגיית מעמד הקבע נדחה למועד אחר ואלו כוללים, יישובים ישראלים ואתרים צבאיים ומלבד אלו נקבע, כי "באזור C, בשלב הראשון של ההערכות מחדש, תעביר ישראל למועצה כוחות ואחריות אזרחיים שאינם קשורים לשטח, כפי שקבוע בנספח III" (ההדגשות שלי – ד.פ.).

לפיכך, בהעדר מחלוקת בדבר מקום אירוע התאונה, באזור C, על כביש 443, בשטח שאיננו מוגדר כהתיישבות ישראלית או כאתר צבאי, ונוכח המשטר המשפטי החל באזור, הרי שהמסקנה המתבקשת היא כי הדין החל על התאונה הוא צו הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (יהודה ושומרון) מס' 677, תשל"ו-1976, לפיו תקופת ההתיישנות לתביעות מעין זו היא של שנתיים בלבד, ואין מנוס מדחיית התובענה מחמת התיישנותה. כפי שקבע בית המשפט העליון בע"א 6860/01 חמאדה נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב, פ"ד נז(3) עמ' 8. שכן, הצו מהווה הסדר מיוחד אשר כולל בתוכו הוראת התיישנות המכילה את סעיף 68 לפקודת הנזיקין האזרחיים, לפיה:

"לא תוגש שום תביעה משפטית על נזיקים אזרחיים , א"א חלה אותה תביעה משפטית –

(א) במשך שנתיים שמיד לאחר הפועל, ההזנחה או חוסר המעשה, שעליה

מתלוננים..."

מכאן – כי תקופת ההתיישנות עפ"י הצו הינה בת שנתיים.

משהתרחשה התאונה ביום 14.5.2000 – היה על התובעת להגיש תביעתה עד ליום 14.5.2002 ומשהוגשה ביום 9.5.2007– הרי התיישנה התביעה.

לאור החלטתי אני מבטל את המינוי של ד"ר יורם גורביץ. הואיל והתובעת נבדקה על ידי ד"ר גורביץ לצורך עריכת חוות הדעת, הנני קובע את שכר טרחתו של עו"ד גורביץ בסך 2,050 ₪ (מחצית שכר טרחת המומחה שניקבע).

התובעת תשלם את שכר טרחת המומחה ישירות לד"ר גורביץ תוך 45 יום.

כן תשלם התובעת הוצאות לנתבעות בגין שכר טרחת המומחה, ד"ר אבינועם יפה, בסך 4,620 ₪, תוך 45 יום.

בנסיבות העניין אין הוצאות לבקשה עצמה.

ניתנה היום, ב' בשבט תש"ע (17 בינואר 2010), בהעדר הצדדים.

דב פולוק, שופט

005583/07א 130


מעורבים
תובע: מרים מסרה אל מוגרבי
נתבע: סהר" חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: