ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ירון בר נגד בטוח לאומי :


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב - יפו

בל 004385/07

בפני:

כב' השופטת יהלום הדס

17/01/2010

בעניין:

ירון בר

התובע

ע"י ב"כ עו"ד לביא

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

הנתבע

ע"י ב"כ עו"ד אהרון

פסק דין

1. הוגשה תביעה להכיר בפגיעה מיום 2/4/06, כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק.

2. כך נאמר בתצהיר התובע:

"5. המצהיר יליד 1970 במקצועו מנהל לוגיסטי משנת 1995.

6. המצהיר עבד ובעל מניות בחברת קקטוס רהיטים בע"מ, המעביד.

7. במשך השנים עבד המצהיר 5 ימים בשבוע ובמשך כ- 10 שעות עבודה בכל יום עבודה, כאשר לאחר הפגיעה נאלץ להפסיק לעבוד בכלל בגין מצבו הרפואי.

8. אופי העבודה של המצהיר כולל בין היתר פעולות סידור המחסן, הכנסת ציוד והוצאתו, ניהול צוות עובדים, עזרה לעובדים בעת לחץ.

9. פעולות אלו הנן מספר רב של פעולות הכול לפי עומס העבודה הנתונה בכל שבוע ושבוע.

10. כן יצוין כי פעולות סידור המחסן והעזרה מתבצעות לעיתים תוך כדי כיפוף הגב ותוך כדי הרמה והורדת ציוד.

11. בתאריך 10 לאפריל 2006 בסביבות שעות הצהריים (בין 14:00-12:00) לצורך הכנת משלוח היה צורך בהזזת ספה, עזרתי למנהל המחסן איציק אירן והמחסנאי אלי אלקובי להרים ספת סלון. בגין פעולה זו התכופפתי ולאחר מכן לא היה באפשרותי להתרומם ופוניתי לטיפול רפואי לאחר המתנה של כשעה עד שעה וחצי.

12. יודגש כי פעולות אלו מבוצעות בתדירות נגזרת להיקף העבודה, להיקף המכירות, במועדי ספירת מלאי התדירות גבוהה יותר, ועבודה זו נפרשת על גבי שעות רבות".

3. בחקירה נגדית נשאל התובע לגבי טופס בל/ 250 . לדבריו, החתום על הטופס הוא אחיו – מעסיקו, וכי נפלה טעות בתאריך שצויין בטופס (1/4/06).

לדבריו, הוא זה שמסר לאחיו את התאריך השגוי.

כן העיד שהטופס מולא מספר שבועות לאחר התאונה, אף שבכותרתו מופיע שמולא בתאריך 1/4/06.

4. בטופס התביעה למל"ל נכתב שתאריך הפגיעה – 2/4/06.

התובע חתום על הטופס. לדבריו, כתב היד בטופס אינו שלו אולם הוא זה שמסר את הפרטים, למעט התאריך – שהוא שגוי.

התובע העיד שהתאונה היתה ביום 10/4/06.

התובע התבקש להראות האם הגיש טופס תביעה מתוקן, בהתייחס לארוע מ- 10/4/06.

לטענתו, הגיש טופס כזה לאחר שהתבררה הטעות בתאריך, אולם לא הציג טופס כלשהו.

התובע אישר שהפעם הראשונה שבה נודע לו שהטופס שצורף על ידו (ובו תאריך 2/4/06) אינו הטופס הנכון, היתה בישיבת קד"מ, אולם לטענתו הבהיר את הטעות בתאריך, לחוקר המל"ל.

5. בהודעה לחוקר המל"ל, מיום 29/11/06, נכתב שהתובע מודע לכך שבטופס התביעה נכתב 2/4/06 ואולם הארוע היה ביום 10/4/06.

על אף זאת, חזר וטען שנודע לו שטופס התביעה שהוגש, שגוי, רק בישיבת קד"מ.

6. לדברי התובע, פנה לטיפול רפואי ביום 10/4/06, כמה שעות לאחר הארוע.

לתיק הוגש רישום רפואי של מרפאת ד"ר רוסטם.

כפי שיפורט להלן, ד"ר רוסטם מסר חוות דעת מומחה מטעם התובע, אך לא התייצב למתן עדות שכן הוא שוהה באוסטרליה.

עפ"י הרישום של ד"ר רוסטם, ביום 10/4/06 התלונן התובע על "התקף נוסף של כאבי גב עם הקרנה לרגל ימין".

התובע העיד שהדבר נרשם כך שכן שלושה חודשים קודם לכן היה לו התקף של כאבי גב, אף כי לא באותו אופן, כאבים שונים לחלוטין "כאבים בחלק האמצעי עם הקרנה לצדדים".

7. התובע פנה לחדר מיון ביום 21/4/06 והתלונן כי "מזה 10 ימים ......".

8. תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה, הוצאה בתאריך 12/6/06.

בתעודה נרשם מועד הפגיעה – 2/4/06.

בתעודה נרשם "הופקה תעודה רפואית ללא טופס ב.ל.".

תעודה רפואית ראשונה נוספת, יצאה בתאריך 30/11/06.

גם בתעודה זו צויין מועד התאונה, 2/4/06, אך באישור המחלה נרשם מתאריך 10/4/06 עד 15/8/06.

עובדה זו תמוהה, שכן יום קודם לכן, ביום 29/11/06, התובע נחקר ע"י חוקר המל"ל והבהיר שהתאונה היתה ביום 10/4/06.

מדוע, אם כן, יצא טופס שבו תאריך תאונה שונה?

התובע טען שמדובר בטעות ושטיפל בנושא זה. התובע לא הציג תעוד ל"טיפול" שלו הוא טוען.

9. עוד הוצג מכתב מרו"ח פלג בעניינו של התובע, מיום 26/10/06 בו הוא פונה למל"ל בשאלה מדוע לא טופלה תביעתו של התובע בגין פגיעה בעבודה מיום 2/4/06.

לטענת התובע, רוה"ח לקח את התאריך מטופס בל 250 ואולם משהופנה לכך שבטופס הנ"ל נרשם מועד הפגיעה 1/4/06, השיב שככל הנראה התאריך נלקח מטופס התביעה למל"ל.

10. התובע נשאל מתי נתפס הגב והשיב:

"הגב שלי נתפס כשהרמתי את הספה, בתחילת ההרמה, כבר הפעלתי מאמץ כדי להרים אותה באויר, אני לא זוכר אם היא היתה באויר או לא".

11. מטעם התובע העיד מר אלי אלקובי.

כך נאמר בתצהירו:

"4. עבדתי כעשרה חודשים בחברת קקטוס רהיטים בע"מ, בתפקיד מחסנאי תחת ניהולו של ירון בר אשר שימש כמנהל לוגיסטי בחברה.

5. אופי העבודה שלי סידור מחסן, הכנסת סחורה, הוצאת סחורה ללקוח.

6. ירון בר סייע רבות בין היתר בפעולות שוטפות בסידור המחסן, הכנסת ציוד והוצאתו, ניהול צוות עובדים, עזרה לעובדים בעת לחץ.

7. כן יצוין כי פעולות סידור המחסן והעזרה מתבצעות תוך כדי כיפוף הגב ותוך כדי הרמה והורדת ציוד.

8. יודגש כי פעולות אלו מבוצעות בתדירות נגזרת להיקף העבודה, להיקף המכירות, במועדי ספירת מלאי התדירות גבוהה יותר, ועבודה זו נפרשת על גבי שעות רבות לאורך שעות יום העבודה.

9. בתאריך 10 לאפריל 2006 בסביבות שעות הצהריים (בין 14:00-12:00) לצורך הכנת משלוח היה צורך בהזזת ספה, ירון בר סר לעזרתנו ויחד עם איציק ערן עזר להרים את ספת סלון. בגין פעולה זו מר ירון בר התכופף ולאחר מכן לא היה באפשרותו להתרומם ופונה לטיפול רפואי לאחר המתנה של כשעה עד שעה וחצי".

13. בחקירה נגדית אישר שהתאריך 10/4/06 אינו זכור לו אלא כך נאמר לו אצל עורך הדין כשהגיע לחתום על התצהיר.

לדבריו, התובע היה באמצע ההרמה כשנתקע ונתפס ולא יכול היה להמשיך.

לדבריו, אחותו של התובע לקחה אותו משם, אך אינו יודע האם לרופא או לבית החולים.

כן אישר שהתובע סבל מכאבי גב קודם לפגיעה.

14. התובע הגיש חוות דעת מומחה של ד"ר רוסטם.

ב"כ המל"ל ביקשה לחקור את הרופא.

מתברר שהרופא נמצא באוסטרליה ולא ניתן לחקרו.

המסמך מהרופא דר' רוסטם מנוסח כחוות דעת מומחה, אך למעשה מדובר בעדות, כך למשל הרופא מציין שכאבי הגב החלו לאחר שהתובע הרים משא בעבודה. לא ברור מאין שאב הרופא את המידע, שהרי כאשר התבוע פנה אליו ביום 10/4/06, לא אמר דבר על ארוע בעבודה.

עוד ובנוסף, הרופא מדבר על פניה ב 10/4/07 (במקום 10/4/06). ככל הנראה מדובר בטעות סופר, אך היה על הרופא להבהיר זאת בעדותו.

נוכח כל האמור, לא ניתן להסתמך על חוות הדעת כראיה לקרות ארוע בעבודתו של התובע.

לפיכך, ביקשה ב"כ התובע להגיש תצהירים נוספים.

15. העד אלי ברהום, אחיו של התובע, הצהיר:

"4. במועדים הרלוונטים לתביעה עבדתי כמנכ"ל ובעלים של חברת קקטוס בע"מ.

סה"כ עבדתי כחמש עשרה שנים בחברה.

5. תפקידו של ירון בר הינו בין היתר בפעולות שוטפות בסידור המחסן, הכנסת ציוד והוצאתו, ניהול צוות עובדים, עזרה לעובדים בעת לחץ ושירות לקוחות.

6. זו פגיעת העבודה הראשונה שלי כמעביד מזה שנים רבות שבהן אני מעביד ולשמחתי האחרונה עד היום.

7. על פגיעתו של ירון מתאריך 10 לאפריל 2006 דווחתי מאוחר יותר.

8. לאחר האירוע ירון לא חזר לעבודה כלל וכלל.

9. תפקידו של ירון היה מאוד מרכזי ולכן בשלב הראשון החלפתי אותו בעצמי ומאוחר יותר התפקיד של ירון חולק לשתי משרות שונות.

10. משנתברר חומרת הפציעה, הצורך במעבר ניתוח, הוגשו טפסי התביעה למוסד לביטוח לאומי.

11. שוב, זו פגיעת העבודה הראשונה בה אני נתקל, הטפסים מולאו בדיעבד מספר חודשים לאחר מכן עת התברר כי למצער נגרמו נזקי גוף גדולים לירון שלא לומר מפחידים עד מאוד".

16. בחקירה נגדית העיד שהנזק לגב היה ברור כבר בהתחלה, אולם לא חשבו לתבוע את ביטוח לאומי אלא לאחר זמן ואז מילאו את הטפסים.

כן העיד שאת טופס בל/ 250 מילא הרבה זמן אחרי הארוע. לפחות חודש.

לדבריו:

"ניסינו פחות או יותר לשחזר באיזה יום זה היה לפי הנתונים שהיו לנו".

17. יאמר כבר עתה שלא יתכן שטופס בל/ 250 מולא כחודש לאחר התאונה, זאת מן הטעם שתעודות לנפגע בעבודה, הראשונה מחודש יוני והשניה מחודש נובמבר, שתיהן כוללות ציון שלפיו אין בפני הרופא טופס בל/ 250.

בנוסף, ב"כ התובע הסביר את המקור לטעות בתאריכים, בכך שבשתי התעודות הרפואיות יש מועדים שונים. באחת 2/4/06 ובשניה 10/4/06, ואולם, התעודה השניה יצאה ביום 30/11/06, משמע – עד למועד זה לפחות, לא מולא טופס בל/ 250.

18. העד המשיך והסביר שסבר שאם בתעודה (מיוני) נרשם 2/4/06, הרי שהארוע היה יום לפני כן ב- 1/4/06.

לאחר מכן העיד:

"12/6/06, לשאלתך איך יכולה לקרות תאונה ב- 10/4 כאשר הוא באי כושר מ- 2/4 אני משיב שההסבר הוא פשוט. מי שכתב ימי חופש מ- 2/4 הוא זה שעשה את הטעות. ככל הנראה, היום אני יודע שהתאונה היתה ב- 10/4 ולא ב- 1 לאפריל.

כרגע אם בית הדין שואל אותי איך אני יודע שהתאונה היתה ב- 10/4 אני משיב שכרגע אני לא בטוח אבל לפי המסמכים ככה זה מראה.

לטענתך שהשחזור הראשון שעשינו הביא ליום 1 לאפריל ואילו בטופס התביעה כתוב 2/4 ואני אישרתי אותו אני משיב שמבחינתי יום התאונה הוא מאוד ברור וזה שאני לא זכרתי לנקוב ביום המדוייק של החודש זה נכון אבל אנחנו יודעים בדיוק באיזה יום קרה ומה קרה לאחר מכן.

לשאלת בית הדין אני לא הייתי עד לתאונה.

המשך:

לטענתך שאנחנו נתפסנו לתאריך המתקן בעקבות עיצה משפטית לאחר שכבר הגשנו את התביעה למוסד לביטוח לאומי ולאור העובדה שברישום הרפואי הראשון כתוב שהוא היה אצל הרופא ב- 10/4 עם התקף נוסף של כאבי גב והקנה לרגל ולטענתך שאז הבנו שזה התאריך שכדאי לנו לשחזר לתאריך הזה אני משיב שלא היה לנו שום ייעוץ משפטי. גם באותו תאריך שמילאנו את הטופס הזה אף אחד מאיתנו לא השגיח בהבדלים בין התאריכים וגם לא ייחסנו לזה שום חשיבות.

לטענתך שתעודה ראשונה לנפגע בעבודה היא הנכונה כי ב- 10/4 כתוב התקף נוסף וההתקף הראשון היה ב- 2/4 אני משיב שאני לא יודע לענות על כך".

19. אחות התובע, גב' שושנה לאגר שאקי, הגישה תצהיר מטעם התובע.

בתצהיר העידה שאף היא עבדה בחברת קקטוס בע"מ באותם מועדים, וכי ביום 10/4/06, למיטב זכרונה, נקראה למחסן על ידי צוות העובדים, שכן התובע אינו מרגיש טוב. לדבריה, ראתה אותו חיוור, שוכב על הריצפה ואומר שנתפס לו הגב.

לאחר המתנה של בין שעה לשעתיים, תאמה לו תור לרופא ד"ר רוסטם בדחיפות, בשל חומרת מצבו, ופינתה את אחיה לרופא.

20. לדבריה בחקירה נגדית, דיברה עם אחיה על התאונה אולם "היום מסתבר שבאמת התקשנו לשחזר את התאריכים המדוייקים".

העדה הצהירה שלא נכנסה עם אחיה לרופא.

כן הצהירה שלא התקשרה ישירות לרופא אלא לכללית, ושם הפנו אותה לרופא שנכח באותו יום.

העדה אמרה שידוע לה שאם זו תאונת עבודה, מציינים זאת בקופת חולים.

לדבריה, נכון להיום אינה יכולה להיות בטוחה שהתאונה היתה ב- 10/4/06 ולא ב- 1/4/06 או 2/4/06.

21. בסיכומי התובע נטען שכל כולו של התיק מתבסס על טעות ברישומים הרפואיים.

כן הועלו טענות קשות ביותר כלפי המוסד לביטוח לאומי. למען כבודם של הצדדים, לא מצאנו טעם לחזור עליהם.

22. בסיכומי המל"ל נטען שיש לדחות את התביעה ולשקול חיוב בהוצאות משפט.

23. חומר הראיות כפי שהובא בהרחבה לעיל, מעלה שלא ניתן ללמוד מהמסמכים הרפואיים, דבר וחצי דבר, לגבי השאלה האם היה ארוע כלשהו בעבודתו של התובע ומתי.

24. בראש ובראשונה יאמר שאין כל תעוד לפגיעה בעבודה, במועד סמוך לפגיעה.

התעוד הראשון לפגיעה בעבודה, מופיע בתעודה ראשונה לנפגע בעבודה מיום 12/6/06.

בפניה לרופא מיום 10/4/06, שנטען כי היתה בסמוך לפגיעה, שעה או שעתיים לאחריה, אין זכר לארוע בעבודה. אין אף זכר לכך ש"הגב נתפס". כל שנכתב הוא "התקף נוסף של כאבי גב עם הקרנה ...".

אף אם התובע, בשל כאביו, לא מצא לנכון לספר לרופא שהדבר היה בעבודה, עדיין לא ברור מדוע התלונן על "התקף" ולא על כך שהגב נתפס עקב פעולה שביצע.

אחותו העידה שסיפרה לאחות במרפאה על הארוע בעבודה, אך אין לכך כל תעוד.

25. העד היחיד לארוע היה עובד בחברה מר אלקובי.

מדובר בחברה משפחתית, שבה התובע הוא אחד מבעלי המניות.

העד לא ידע לאמר מתי היה הארוע.

העד הודה שהתאריך נמסר לו במשרד עורכי הדין. אולי הארוע שבו מדובר היה במועד אחר, בשנה אחרת, בחודש אחר? אין לדעת.

26. העדים האחרים, אחיו של התובע, לא היו עדים לארוע.

27. התובע סובל מכאבי גב.

התובע פנה לטיפול רפואי בשל התקף נוסף של כאבי גב.

התובע לא הודיע לרופא שמדובר בפגיעה בעבודה, לפחות עד יוני 2006, שאז יצאה תעודה ראשונה לנפגע בעבודה.

28. אין עדות לארוע בעבודה ביום 10/4/06 דוקא.

העד היחיד לארוע, לא זכר מתי היה הארוע והודה שהתאריך נמסר לו במשרד עורך הדין.

29. כל האמור לעיל מעלה שהתובע לא הוכיח את תביעתו.

התביעה נדחית.

30. לטעמנו היה מקום לחייב התובע בתשלום הוצאות משפט לנתבע. יחד עם זאת, על פי הלכת בית הדין הארצי לעבודה, אנו קובעים שאין צו להוצאות.

ניתן היום כ"ח בטבת, תש"ע (14 בינואר 2010) בהעדר הצדדים

________________

__________________

_________________

נ.צ.ע. – גב' שור

נ.צ.מ. – מר איזנפלד

יהלום הדס, שופטת

תשובה חן-קלדנית.



מעורבים
תובע: ירון בר
נתבע:
שופט :
עורכי דין: