ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ישראל אביחי נגד בטוח לאומי-סניף :


בתי הדין לעבודה

בית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב – יפו

בל 001838/09

בפני:

כב' השופט שמואל טננבוים

17/01/2010

י.א. (קטין) באמצעות אמו

בעניין:

ע"י ב"כ

עו"ד מזרחי שי

המערער

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד בר-נור

המשיב

פסק דין

1. לפני ערעור על החלטת ועדת עררים לילד נכה (להלן גם – "הועדה") מיום 28.12.08, אשר קבעה כי המערער אינו זכאי לגמלה.

המסכת העובדתית

2. המערער יליד 1988, הגיש באמצעות אמו בקשה לגמלת ילד נכה בגין הפרעה בספקטרום האוטיסטי.

המערער לומד בבית ספר רגיל בתוכנית "שילוב" כאשר צמודה לו סייעת.

3. ביום 9.8.07 נבדק המערער על ידי ועדה רפואית מדרג ראשון אשר קבעה כי יש לשולחו לאבחון פסיכולוגי קליני או התפתחותי, ע"פ הנחיות משרד הבריאות.

ביום 10.1.08 התכנסה הוועדה לאחר שקיבלה לידיה מסמך מאת הפסיכולוג שאול בן פורת אשר בדק את המערער. במסמך זה כותב הפסיכולוג כי:

"מדובר בהתפתחות פסיכומוטורית מאוחרת וכן הפרעת קשב וריכוז. לפי התפקוד בבדיקה והתנהגות הנצפית וכן בדיקה לפי שאלון CARS, לא נראה שמדובר בהתנהגות בספקטרום האוטיסטי אלא בסוגית התנהגות ובעיות קשב וריכוז, דבר העולה בקנה אחד עם אבחונה של ד"ר פומרנץ מיום 5.5.05".

לאור בקשתו של הפסיכולוג קבעה הוועדה כי יש לקבל דוח אחות בריאות הציבור קודם סיכום מסקנותיה.

ביום 21.2.08 לאחר שנערך ביקור בית של אחות בריאות הציבור אצל המערער קבעה הוועדה כדלקמן:

"מביקור הבית שנערך ביום 29.1.08 עולה תמונה של ילד בן 10 בקירוב, אשר עצמאי למדי בפעולות היום צבר 0 נקודות בכל פעולות היום יום. בהתנהגותו שקט ורגוע.

מהערכה הפסיכולוגית של שאול בן פורת כמו גם מביקור הבית של האחות עולה כי אין מדובר בהתנהגות בספקטרום האוטיסטי. ולנוכח היותו עצמאי בפעולות היום יום אינו זכאי לגמלת ילד נכה. אין צורך בהשגחה- ראה דו"ח ביקור הבית של האחות".

4. המערער ערער על החלטה זו. ביום 18.9.08 התכנסה ועדת העררים אשר ביקשה לשלוח את המערער לבדיקה מכרעת אצל פסיכיאטרית המוסד ד"ר שכטמן טטיאנה.

ביום 28.12.08 התכנסה ועדת הערר בשנית. הוועדה התייחסה להערכתה של ד"ר שכטמן אשר קבעה כי המערער סובל מהפרעות רגשיות והפרעות חרדה ולא הפרעה בספקטרום האוטיסטי. כמו כן קבעה כי המערער אינו זקוק להשגחה אלא לנוכחות בלבד.

לאור האמור סיכמה הוועדה לאמור:

"הוועדה מקבלת ומאמצת את החלטתה של ד"ר שכטמן טטיאנה מיום 17.12.08. מבחינה תפקודית ביום יום מתפקד כבני גילו וזקוק לנוכחות כפי שקבעה הפסיכיאטרית אי לכך הוועדה דוחה את הערר".

על החלטה זו הוגש הערעור שבפניי.

טיעוני הצדדים

5. ב"כ המערער טוען כי קביעת הוועדה שהמערער אינו זקוק להשגחה מתמדת אינה מנומקת. הסתמכות הוועדה על קביעתה של ד"ר שכטמן כי המערער אינו מסוכן לעצמו או לסביבה אף עומדת בסתירה לעובדות שנמסרו על ידי האם. בכל מקרה "השגחה מתמדת" אינה נקבעת רק על בסיס מסוכנות אלא גם על בסיס ליקוי חמור ובכך לא דנה הוועדה.

בנוסף, ד"ר שכטמן קובעת כי המערער סובל מהיעדר גבולות, תלותיות יתר וחוסר מיומנות חברתית. קביעה זו אינה מתיישבת עם המסקנה כי אינו זקוק להשגחה מתמדת.

כך גם היה על הוועדה לדרוש דוח עדכני מבית ספר ומהסייעת של המערער . בעניין זה יצוין כי לאחר דיון מקדמי שהתקיים ביום 29.9.09 בפני כב' הרשמת ולך, ולאור הסכמת הצדדים, הגיש ב"כ המערער מסמכים נוספים התומכים , לשיטתו, בעמדת המערער ובהם דוחות תפקוד של המערער בבתי הספר בהם למד ובגן הילדים.

6. לטענת המשיב – לא נפל כל פגם בהחלטת הוועדה. כך גם במסמכים הנוספים שהוגשו על ידי המערער אין לשנות את התמונה שכן הם אינם מצביעים על הצורך בהשגחה או מסוכנות של המערער לעצמו או לאחרים.

דיון והכרעה

7. סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה1995 (להלן החוק) קובע כי: "החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד, לפני בית הדין האזורי לעבודה ".ב

ההלכה הפסוקה קבעה כי " בתי הדין לעבודה מוסמכים לדון בערעורים על החלטת הועדה הרפואית לעררים רק בשאלות משפטיות ובית הדין נעדר סמכות לדון בהיבט הרפואי של קביעת הנכות או שאלה שבעובדה".

(עב"ל 10014/98 יצחק הוד נגד המלל פד"ע כח 162).ו

8. תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה) תשנ"ח- 1998 מגדירות בסעיף 1 "ילד נכה" ככל אחד מאלה:

"(1) ילד התלוי בעזרת הזולת

(2) ילד הזקוק להשגחה מתמדת

(3) ילד עם ליקוי מיוחד

(4) ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד

"ילד הזקוק להשגחה מתמדת" מוגדר: "ילד שמלאו לו 90 ימים, אשר רופא שהמוסד הסמיכו לכך, קבע כי בשל ליקוי חמור או מחלה כרונית הוא זקוק להשגחה מתמדת צמודה ופעילה של הזולת למניעת סכנה ברורה ומידית לגופו של הילד או לאחרים, ושעל כן לא ניתן להשאיר את הילד ללא השגחה כאמור, אף לא לזמן קצר ביותר;".

9. כעולה מדו"ח הוועדה, תלונותיה של האם נשמעו ונבדקו וכך גם תלותו של המערער בזולת בפעולות היומיום- ניידות בתוך הבית, הלבשה, רחצה, שליטה על סוגרים – ולגבי כל אלו נקבע כי המערער מתפקד כבני גילו.

לא אחת נקבע בפסיקה כי :

"פעולות היום יום הקשורות להערכת תלות הילד הנכה הן אלה הנעשות בבית ובחוג המשפחה של הנכה. על כן אין להתחשב בקשייו של הילד לתפקד מחוץ לבית כגון בפעילות הליכה לבית ספר, ליווי ברחוב וכדומה. היותו של הילד בבית ספר או במסגרת אחרת מחוץ לבית, מפחיתה את מספר השעות שבהן הוא זקוק לעזרה בבית. כמו כן, לימודים בבית ספר רגיל הינם כלי עזר להערכת תפקוד הילד" (דב"ע מט/179-0 המל"ל נ' דב משה פרץ, פד"ע כב 61).

10. הן הוועדה מדרג ראשון והן וועדת הערר לא הסתפקו בקביעה סתמית אלא הסתמכו על מסמכים רפואיים, ביקשו ודרשו הערכת פסיכולוג, דוח בריאות אחות הציבור וכן הערכה פסיכיאטרית. במקרה זה, לאחר שהועדה קיבלה את חוות הדעת של ד"ר שכטמן בעניינו של המערער, היא קבעה שהוא זקוק ל"נוכחות קבועה" אך מגבלותיו אינם מזכים אותו בקצבה של "תלוי בעזרת הזולת" או "השגחה מתמדת".

החלטה זו של הוועדה הינה בתחום סמכותה ולא נפל בה פגם משפטי כזה או אחר.

אף במסמכים הנוספים שהגיש ב"כ המערער אין ללמד על מסוכנותו הברורה והמיידית של המערער לגופו או לאחרים. אכן מן המסמכים נראה כי המערער סובל מהיעדר גבולות, תלותיות וחוסר במיומנות חברתית, כפי שטוען ב"כ המערער וכפי שאיבחנו אף הפסיכולוג בן פורת וד"ר שכטמן, אך בכל אלה אין להוביל למסקנה כי המערער זקוק להשגחה מתמדת ואין די בנוכחות קבועה לצידו.

סיכום

11. נוכח האמור, נדחה הערעור.

אין צו להוצאות.

ניתן היום כ"ד בטבת, תש"ע (10 בינואר 2010) בהעדר הצדדים.

שמואל טננבוים, שופט

קלדנית: אתי קובה.



מעורבים
תובע: י.א. (קטין) באמצעות אמו
נתבע:
שופט :
עורכי דין: ע"י ב"כ