ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין משרד התמ"ת המחלקה נגד אליהו דוד :


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה ת"א – יפו

בפני: כב' השופטת א. סלע - סגנית נשיא

פ 000705/08

17/01/2010

בעניין:

אליהו דוד

ע"י ב"כ עוה"ד

לוי

המבקש

נ ג ד

מדינת ישראל

ע"י ב"כ עוה"ד

אבישר

המשיבה

החלטה

1. בפני בקשה מטעם הנאשם אליהו דוד (להלן- המבקש) לביטול החלטה שניתנה בהעדרו המורה על מחיקת כתב האישום וחזרה להליך המינהלי.

2. המאשימה - מדינת ישראל (להלן- המשיבה) מתנגדת לבקשה.

3. טעמי הבקשה בתמצית –

א. מיום הטלת הקנסות חלפו 6 שנים כאשר בכל אותה תקופה התגורר המבקש באותה הכתובת ובכל אותה עת המתין לקבלת כתב אישום על מנת שיוכל להתייצב בבית הדין ולסיים את הפרשה;

ב. מצבו הכלכלי והבריאותי של המבקש התדרדר ומשכך נאלץ לעבור דירה ולכן לא קיבל את הזימון לדיון וכן את כתב האישום;

ג. לפני מספר שבועות קיבל המבקש מהמרכז לגביית קנסות דרישה לתשלום החוב כאשר לעניין זה אותר המבקש ללא כל בעיה;

ד. מיד עם קבלת דרישת תשלום הקנס הודיע למרכז לגבית קנסות כי הגיש בקשה להישפט, כמענה למכתבו נאמר לו כי משלא התייצב במועד להקראה בבית הדין נמחק כתב האישום;

ה. לראשונה נודע למבקש כי כתב האישום כנגדו הוגש ונמחק באמצעות מכתבו של נציג היועמ"ש במשרד התמ"ת;

ו. למבקש טענות הגנה טובות ואי התייצבותו הינה אך מחוסר ידיעה בדבר מועדי הדיון שכן מעולם לא קיבל לידיו את הזימון לדין.

4. מנגד טענה המשיבה –

א. המבקש בחר שלא להתייצב לשתי הקראות;

ב. ניתן ללמד כי המבקש בחר שלא להתייצב על סמך אישור המסירה "לא נדרש" הנמצא בתיק בית משפט;

ג. הנאשם מנסה להתנער מאחריות בכך שעבר להתגורר בכתובת אחרת מזו שאליה נשלחו שני זימונים וחזרו "לא נדרש" ;

ד. חוק שינוי כתובת , תשס"ה- 2005 אינו מאפשר "התנערות מאחריות" מעין זו;

ה. משהנאשם בחר שלא לשנות את כתובתו במשרד הפנים על אף ששינה את כתובתו, משהנאשם בחר שלא לקבל את הזימון לדיון, משבתיק קיים אישור מסירה, משכתב האישום הגוש מלכתחילה רק בגלל שהמבקש ביקש זאת, הרי שיש לראות באי ההתייצבות להקראה כגילוי דעת של הנאשם לחזור בו מבקשתו להישפט וכי ברצונו לחזור להליך המינהלי;

ו. המשיבה שלחה למבקש בעניין, עוד בטרם פנה לבית המשפט בבקשה זו, מכתב המבהיר השלכות של אי התייצבותו.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה הנני מורה כלהלן –

5. בתי הדין עמדו לא אחת על התועלת הרבה שבמסלול המנהלי. תועלת זו עמדה בבסיס חקיקת חוק העבירות המנהליות, התשמ"ו-1985, וביטוי לאמור ניתן גם בדברי ההסבר להצעת החוק; הצעת חוק העבירות המנהליות, התשמ"ה-1985, (ה"ח התשמ"ה 59).

אביא כאן ציטוט מדברי ההסבר:

"ההתפתחות הגדולה של העת החדשה, בתחומים רבים של חיי החברה המשק, הביאה עמה גם מספר גדול של חוקים חדשים המסדירים תחומים אלה, ובין היתר קובעים עונשים על הפרת ההסדרים. ... התוצאה היא שבעשרות השנים האחרונות גדל לאין שיעור המספר הכולל של עבירות פליליות בספר החוקים ובקובץ התקנות.

רוב העבירות הפליליות שנתווספו לאחרונה כאמור שונות באופיין מן העבירות הפליליות המסורתיות. לענין זה מקובל להבחין בין שני סוגים עיקריים של עבירות פליליות. על הסוג הראשון נמנות עבירות שמקובל לראות בהן פגיעה במוסר ואף קלון, כגון גניבה, שוד, תקיפה או אונס ... אלה הן עבירות בעלות אופי פלילי מובהק ... על הסוג השני של עבירות נמנים מעשים שלא היה מקובל לראות אותם כעבירה ובדרך כלל אף לא כמעשים שיש עמם פגיעה במוסר או קלון, עד שהמחוקק אסר אותם. ... אלה הן , בדרך כלל, עבירות הנובעות מהסדרים חדשים באופן יחסי, שהונהגו על ידי המחוקק בתחומים שונים ... עבירות אלה, שפעמים רבות נכשלים בהן אנשים במהלך עסקים רגיל, ... לעבירות מסוג זה נקרא להלן בשם 'עבירות מנהליות'.

לדרכי הענישה המקובלות יש חסרונות הבאים לידי ביטוי בולט במיוחד לגבי העבירות המנהליות. ואלה החסרונות העיקריים:

א. ההליך הפלילי המקובל הינו הליך מסורבל, ולכן גם, בדרך כלל, ממושך ויקר. משום כך אין הוא יעיל במידה הראויה, ואף אין הוא משתלם מבחינת המשאבים שיש להשקיע בו, כאשר מדובר במספר גדול של עבירות ... שאין בהן חומרה רבה.

...

ג. עומס רב מוטל על מערכת התביעה ועל מערכת בתי המשפט ובמצב הקיים אין הם מסוגלים לקבל על עצמם את הטיפול בכמות העצומה של עבירות מנהליות.

ד. לעתים קרובות אין הצדקה להטיל על אדם שעבר עבירה מנהלית ... את הכתם של הליך פלילי והרשעה פלילית.

בשל חסרונות אלה של דרכי הענישה המקובלות, נעשה נסיון למצוא דרכים חלופיות של ענישה על עבירות מנהליות ... המכנה המשותף לחוקים אלה הוא, שמעשים המוגדרים כעבירות מנהליות אינם נדונים, בדרך כלל, בהליכים פליליים, אלא מענישים עליהם באמצעות קנסות המוטלים בידי עובדי ציבור שהוסמכו לכך.

...

החוק המוצע נועד לקבוע דרך חלופית לענישה על עבירות מנהליות בדרך כלל. המטרות העיקריות של החוק הן אלה:

א. לשפר את האכיפה של חוקים ותקנות הקובעים עבירות מנהליות בדרך פשוטה, מהירה וזולה.

ב. להקל את העומס המוטל כיום על מערכת התביעה ומערכת בתי המשפט.

ג. לאפשר לאדם שעבר עבירה מנהלית לשאת בעונש מתאים, בלי שיוכתם בכתם של עבירה פלילית, אלא אם כן קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות העמדתו לדין פלילי.".

6. כפי שהובא לעיל, ההליכים הפליליים אינם יעילים. הם מסורבלים ויקרים. ההליך מסורבל משלצדדים זכות לדקדק בענייני פרוצדורה, מכח חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשנ"ב-1991. בנוסף, דיני הראיות חלים באופן מלא וכן מתעוררות שאלות של קבילות ראיות וברי שכאשר מדובר בהליך פלילי - הנאשם זכאי לעמוד על זכותו לכך שהמאשימה תוכיח את אשמתו במידה הנחוצה במשפט פלילי.

7. לשם כך, בין היתר, נוצר המסלול המנהלי , בו כל עוד הנאשם לא מבקש להישפט, לא מוגש כנגדו כתב אישום והוא "מסיים" את עניינו בתשלום קנס מינהלי.

הכלל בעבירות מסוג העבירות המיוחסות לנאשם בתיק זה הוא הטלת קנס מנהלי וההליך המשפטי ננקט אך נוכח בקשתו של הנאשם להישפט.

נוכח האמור הנני סבורה כי המבקש אשר ביקש לממש את זכותו להישפט צריך היה להקפיד ביתר שאת על מימוש הזכות ולא להטיל עומס נוסף ומיותר על המערכת השיפוטית כפי שארע במקרה דנן.

8. במועד הדיון, משהמבקש לא התייצב לדיון, נערכה בדיקה האם המסמכים הגיעו לידיו כדין. משבדיקה במאגר הממוחשב העלתה כי המבקש לא התייצב על אף שהוזמן כדין (לא נדרש), ביקש ב"כ המשיבה שהאישום ימחק ושהתיק יוחזר להליך המנהלי. משכך נמחק האישום.

בנסיבות אלה מהם עולה כי המבקש הוזמן כדין - ציון לא נדרש מהווה המצאה כדין, ונוכח העובדה שמדובר בהליך משפטי המהווה סטייה מהכלל הנוהג בעבירות מסוג אלה המיוחסות לנאשם, לא מצאתי מקום להורות על ביטול ההחלטה המורה על מחיקת כתב האישום.

9. נוכח כל האמור הבקשה נדחית.

ניתנה היום ב' בשבט, תש"ע (17 בינואר 2010) בהעדר הצדדים.

ההחלטה תשלח לצדדים בדואר.

א. סלע, שופטת

סגנית נשיא

קלדנית: רינת אברג'ל



מעורבים
תובע:
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: ע"י ב"כ עוה"ד