ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עקאשה ג'האד נגד זערורה :


בתי הדין לעבודה

בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת

דמ 001710/09

17/01/2010

בפני: כב' השופטת עידית איצקוביץ

נציגת ציבור (עובדים): גב' ברכה נודלר

נציג ציבור (מעבידים): מר טוביה לוי

בעניין:

עקאשה ג'האד

ע"י ב"כ עוה"ד

עאוני זייבק

התובע

- נ ג ד -

1. זערורה חברה לבניין ופיתוח בע"מ

2. האדריה לבניין ופיתוח בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד

היתם דאוד

הנתבעות

הנוכחים:

מטעם התובע: בעצמו וע"י עאוני זייבק

מטעם הנתבעות: עו"ד היתם דאוד וכן מנהל הנתבעת מס' 1– מר אחמד זערורה

פרוטוקול

ב"כ התובע:

אבקש למחוק בכתב ההגנה שהוגש מטעם הנתבעת מס' 2 בהעדר המצאת יפוי כוח, הנתבעת מס' 2 נדרשה בשתי החלטות, החלטה מיום 19/10/09 ומיום 23/10/09 להמציא לתיק בית הדין יפוי כוח, עד היום לא הוגש יפוי כוח.

ב"כ הנתבעות:

אני מגיש יפוי כוח.

ב"כ התובע:

אני חוזר בי מהבקשה.

ב"כ הנתבעות:

התובע התחיל לעבוד אצל הנתבעת מס' 1, בחודש 10/08 כל העבודות הועברו לידי הנתבעת מס' 2, לרבות ניהול הפרוייקטים שעבד בהם התובע ובשל כך כל זכויותיו שולמו לו מהנתבעת מס' 2.

אנו מודים שהתובע עבד בשתי החברות.

שתי החברות פעילות, יש להן פעילות עסקית.

מנהל הנתבעת מס' 1 הוא האבא ומנהל הנתבעת מס' 2 הוא הבן.

מר אחמד זערורה:

אני בעל מניות אצל הנתבעת מס' 1 - 95% ו-5% על שם האישה.

בחברה השניה כל המניות של הבן שלי בשם נאיל.

החברות עוסקות באותו תחום.

ב"כ התובע:

יש חוק מפורש במדינת ישראל, חוק הודעה לעובד, תשס"ב-2002, לפיו מחויב כל מעסיק להודיע בכתב, התובע עבד בשתי החברות ולא מסרו לו הודעה בכתב, זו עבירה.

הנתבעות גרמו לנזק ראייתי לתובע.

לתובע יש תלושים, הוא קיבל אותם ביום 18/4/09, אחרי סיום העבודה, עד אז הוא לא קיבל תלושי שכר, הוא סך הכל עבד 5.5 חודשים.

התובע ביקש את התלושים בחודש 4/09, הוא הלך למנהל החשבונות של הנתבעת מס' 1 והיא אמרה לו שיש לו עוד מעבידה.

התובע:

אני סיכמתי עם מר זערורה, ישבנו בבית אצלו, דיברנו על המשכורת לפני שהתחלתי לעבוד, שכר עבודה בעל פה, סוכם על 10,000 ₪, התחלתי לעבוד, הייתי מנהל עבודה ומנהל חשבונות, הגשתי חשבונות.

תמיד קיבלתי את השכר במזומן.

רשמתי אצלי כל הזמן, פעם קיבלתי 8,000 ₪, פעם 9,000 ₪, פעם 10,000 ₪.

בחודש הראשון קיבלתי שכר חודשי.

אני ניהלתי רישום של הסכומים שקיבלתי, סך הכל שקיבלתי.

קיבלתי שכר פעם בחודש, לפעמים לקח חודשיים עד שקיבלנו שכר.

אני הייתי מודיע למזכירה כמה שכר קיבלתי והם רשמו אצלם, רשום אצלם כמה הם חייבים לי וכמה אני חייב להם.

כל חודש המזכירה רשמה כמה כסף קיבלתי וכמה חסר לי עוד.

סך הכל קיבלתי שכר 35,0000 ₪ נכון ל- 12/08, אחר כך קיבלתי 3,000 ₪ במזומן ו-4,000 ₪, אחרי 4 חודשים.

סיכמתי עם מר זערורה לגבי ביטוח פנסיה, סוכם שזה יהיה בתחילת העבודה כי היתה לי פוליסה בחברה.

אחרי 4-5 חודשים דיברתי עם סוכן הביטוח של מר זערורה והתגלה לי שאין כיסוי, הוא לא הפריש לסוכן, אז התחלתי לחשוב שאני צריך לעזוב ואני לא יכול להמשיך בצורה כזאת.

ביום 1/11 אמרתי למר זערורה שאני עוזב, לא כתבתי מכתב, לא נוהל שום דבר בינינו במכתב.

לפני הגשת התביעה לא היתה התכתבות.

יש לי פוליסה בחברת הפניקס.

ב"כ התובע:

הפוליסה שנעשתה לתובע במקום עבודה אחר, הוא אצל הנתבעת מס' 1, הוא עבד אצלם קודם משנת 2003 עד חודש 8/07.

אני מקבל את הערת בית הדין שבתלושי השכר נשמר הוותק של התובע החל מיום 1/11/03.

ב"כ הנתבעות:

לא הופרשו הסכומים לביטוח מנהלים, ברגע שלתובע היה את הפוליסה הקודמת הוא משך את הכספים.

התובע:

אני משכתי את הכספים של הפיטורים.

ב"כ הנתבעות:

השכר שולם במזמן.

מר אחמד זערורה:

אני סיכמתי עם התובע, הוא ישב אצלי כמה שנים לפני כן, הופרש כל מה שצריך על פי החוק.

בשנת 2008 התובע קיבל שכר שהוסכם עליה.

כשהתובע עזב את העבודה בפעם הראשונה, לא היינו מרוצים מכמה דברים לכן סיימנו את העבודה איתו, הוא הלך, הוא קרוב משפחה, כשהוא רצה לחזור לעבודה, הוא ביקש את אותה משכורת שקיבל קודם, אמרתי שאם הוא יעבוד כמו שצריך, הוא יקבל שכר ואם לא, אוריד לו את השכר, סוכם בהתחלה 6,000 ₪, לא דובר על 10,000 ₪.

הוא קיבל תלוש בכל חודש וחודש, לא היתה תלונה על זה, אפילו סוכם שאני לא אשלם לו ביטוח מנהלים כפי ששילמתי לו לפני, עד שנחליט אם הוא בסדר או לא, הוא קיבל יותר מדי כסף וברח מהעבודה, בלי הודעה, בלי שום דבר, הפסיק את העבודה באמצע, עשה לי בלאגן, בנוסף לזה הוא גם תובע, הוא הכניס אנשים במשפחה לשלם לו כסף, נתתי לו כסף כי אנו במשפחה, כיבדתי אותו ונתתי לו עוד כסף, אחרי 6-7 חודשים כשעזב את העבודה הוא עוד פעם תבע.

אחרי שהוא עזב בפעם הראשונה, שילמתי לו את הכל, ונתתי לו למשוך את הכספים שמגיעים לו ואני לא יודע מה הוא משך.

שילמתי לתובע כל הזמן במזומן.

הנתבעת מס' 1 הגיעה למצב של קשיים, הייתי מוגבל בבנק, אז נתתי כסף במזומן לעובדים, ורשמתי על יומן, לא החתמתי אף פועל.

המשכורת של התובע שהיתה 6,500 ₪ וכשהוא ביקש לחזור לעבודה באותה משכורת לא הסכמתי, הסכמתי שאם הוא יעשה את העבודה כהלכה.

החג שלנו הוא 3 ימים, שבוע הוא נעלם, ואחרי שבוע הוא בא אליי ואמר שהוא נוסע לחופשה לחו"ל, זה היה ביום 1/10/08, הוא לא התייצב לעבודה, מצאתי אותו ביום שישי והוא אמר שהוא שוב פעם יוצא לחופשה בחו"ל לעוד שבוע, יש לי פועלים שעובדים בקבלנות כוח אדם, הם עזבו את העבודה, התובע חזר מחו"ל ולא היו לי פועלים, הוא דיווח לפקידה של המשרד שלנו שמגיע לו את כל החודש, ובלי לדעת, נתתי לו כסף.

הוא קיבל תמיד יותר ממה שמגיע לו ועזב את העבודה.

שתי החברות הן במצב כלכלי קשה, בנתבעת מס' 1 היה לי מוגבל בכל הבנקים ולא היתה אפשרות לשלם, באתי לבן שלי ואמרתי לו שיעשה חברה ויקח ממני קבלנות ואשלם לו והוא ישלם לפועלים, כעת החברה שלו גם בקשיים.

יש בעיה של מעוקלים ומוגבלים.

התובע עבד כמה שנים טובות ולא היה חסר לו שום דבר.

ב"כ הנתבעות:

בתלושים שצורפו על ידי התובע רשום שם שזה הודפס ביום 23/10/08, כך שטענתו שהוא קיבל את התלושים אחרי 4-5 חודשים לא נכונה.

תלושים נמסרו לתובע כל חודש בחודשו.

בית הדין בשיבתו לאחר הפסקה:

ב"כ הצדדים:

הגענו להסכמה לפיה, התביעה תמחק, ללא צו להוצאות.

התובע:

אני מבין ומסכים לאמור על ידי בא כוחי.

פסק דין

אנו מאשרים את הסכמת ב"כ הצדדים לפיה, התביעה נמחקת, ללא צו להוצאות.

ניתן היום ב' בשבט, תש"ע (17 בינואר 2010) במעמד הצדדים.

__________________ ________________ _________________

עידית איצקוביץ-שופטת גב' ברכה נודלר מר טוביה לוי

נציגת ציבור (עובדים) נציג ציבור (מעבידים)

מירית



מעורבים
תובע:
נתבע: זערורה חברה לבניין ופיתוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: היתם דאוד,עאוני זייבק