ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין תרזה שוכרי תאלאתינן נגד הממשלה של ההמלכה הירדנית האשמית :

1

בתי-המשפט

בית משפט השלום ירושלים

ת.א. 001565/05

לפני:

כב' השופט אברהם רובין

תאריך:

18/09/2008

היילו פסחה טיפט

ע"י ב"כ עו"ד מאשה וולפיש

בעניין:

התובעת

נ ג ד

1 . אלעד גרשונוביץ

2 . המאגר הישראלי לביטוח רכב הפול

3 . אבנר איגוד לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד ג. ראובינוף

הנתבעים

פסק דין

1. זוהי תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. התובעת, ילידת 16.3.61, עלתה לארץ מאתיופיה לפני כ- 18 שנה, וביום 26.5.03 היא נפגעה בתאונת דרכים על ידי אופנוע שבוטח אצל הנתבעות. המחלוקת בין הצדדים נסובה על סוגיית הנזק בלבד.

2. הנכות הרפואית

בתובענה זו מונה כמומחה בתחום האורטופדי דר' מן אשר חיווה דעתו כלהלן:

"לפנינו אשה שנפגעה בכתף שמאל, בחזה, בכף רגל ובשוק שמאל במאי 2003.

באוגוסט 2004 זוהה כאב לאורך רגל שמאל הנובע מממקור כנראה סכיאטי,

אף כי בירור מסודר לנושא לא נעשה מאחר שהאבחנה נחשדה רק באוגוסט 2004. כיום סובלת מכאבים לא רבים בכתף שמאל, ייתכן כי על רקע נזק לכריות המסובבות, כאבים לאורך רגל שמאל, סכיאטיים באופיים, כאבים באיזור הירך המקורב משמאל, כאבים בכף רגל שמאל התואמים לפסציאיטיס פלוטרית.

הכאבים בכף רגל שמאל, כמו גם הכאב הסכיאטי אינם קשורים לאירוע נשוא תביעה זו, על אף מבחן שובר שהוא בברור מופחת.

הכאבים בכתף שמאל מקורם בנזק למפרק האקרומיו- קלוויקולרי .... שיעורי הנכות הנובעת מפגיעה זו - 4%. הכאבים בירך נובעים מכאב סכיאטי שלעצמו אין מקורו באירוע הנדון, ולכאב הנובע מהחבלה בשרירי הירך הלטרלי אשר הותיר גוש טורדני בירך הלטרלי המקורב. שיעור הנכות הנובע מפגיעה זו – 4%.

סך נכותה של התובעת אשר מקורה בתאונה נשוא התביעה זו – 8%."

איש מבעלי הדין לא חלק על חוות הדעת בסיכומיו ועל כן אני מאמץ אותה ככתבה וכלשונה.

3. הפסד שכר בעבר

התובעת טוענת בתצהיריה כי לפני התאונה היא עבדה כמטפלת סיעודית בשלושה מקומות עבודה שונים והרוויחה כ- 4,000 ₪ לחודש, ואילו היום היא מסוגלת לעבוד כשעה וחצי בלבד כל יום, ולכן היא משתכרת רק סך של 700 ₪ לחודש. התובעת לא צרפה לתצהיריה תלושי שכר התומכים בטענותיה, וגם התלושים אשר צורפו להודעתה מיום 5.8.07 לא תומכים באופן מלא בטענה שהנתבעת הרוויחה לפני התאונה 4,000 ₪ לחודש. על כן, אני מעדיף לקבוע את בסיס השכר של התובעת, לצורך חישוב הפיצויים, על בסיס דו"ח רציפות בטוח מהמוסד לביטוח לאומי, אשר הוגש כראיה על ידי הנתבעת (נ/2). הדו"ח מלמד כי בשנת 2002 הרוויחה התובעת בממוצע רק 1,845 ₪ לחודש, וכי בשנת 2003 – שנת התאונה שאירעה בחודש מאי – הרוויחה התובעת בממוצע 2,578 ₪ לחודש. ואולם לצורך חישוב הכנסות התובעת בשנת 2003 יש לנכות שני חודשי נכות זמנית בשיעור של 100% שהעניק המומחה לתובעת, חודשים אשר בהם ניתן להניח שהתובעת לא יכלה לעבוד, ואז התוצאה הינה שהתובעת הרוויחה בשנת 2003 סך ממוצע של 3,093 ₪ לכל חודש של עבודה. ב"כ הנתבע טען בסיכומיו כי אין לקבוע את בסיס השכר של התובעת לפי השתכרותה הממוצעת בשנת 2003, משום שלטענתו היתה עליה משמעותית בשכרה של התובעת לאחר שהיא שבה לעבודתה אחרי התאונה. דא עקא, שטענה זו לא הוכחה. נהפוך הוא, ניתן להניח שמאחר ולפי חוות הדעת של המומחה נגרמו לתובעת נכויות זמניות עקב התאונה אזי את מירב הכנסותיה של התובעת בשנת 2003 יש ליחס לתקופה שלפני התאונה. ואולם, מאחר וגם סברה זו לא הוכחה, כיוון שהתובעת לא הביאה אישורים מלאים ממעבידיה לגבי שנת 2003, אני מניח כאמור לעיל שיש לחלק את שכרה השנתי של התובעת על פני כל חודשי השנה באופן שווה בניכוי החודשים בהם סבלה התובעת מנכות של 100%. על כן, אני קובע כי עובר לתאונה השתכרה התובעת סך של 3,093 ₪, ובשל העובדה שמסכום נמוך זה אין לנכות מס עומד בסיס שכרה של התובעת לצורך חישוב הפסדי השכר בעבר על סך של 3,305 ₪, נכון להיום.

4. לצורך חישוב הפסדי השכר בעבר יש להביא בחשבון, מחד, את תלושי השכר החלקיים שהציגה התובעת, ומאידך את העובדה שהיא סובלת מבעיות רפואיות שונות שאינן קשורות בתאונה, כמפורט בחוות הדעת של דר' מן. כמו כן, יש להביא בחשבון, כי לפי הנתונים שבדו"ח רצף הביטוח (נ/2), השתכרה התובעת בשנת 2004 סך של 3,383 ₪ בממוצע לחודש (לפני הצמדה), בשנת 2005 היא השתכרה סך של 3,683 ₪ בממוצע לחודש (לפני הצמדה), ובשנת 2006 היא השתכרה בממוצע סך של 3,575 ₪ לחודש (לפני הצמדה). יוצא איפוא, שבהשוואה לשנת 2003 בה אירעה התאונה, עלה שכרה של התובעת בשנים 2004-2006. לעומת זאת, בשנת 2007 התמונה שונה כיוון שלפי הדו"ח נ/2 הרוויחה התובעת בכל השנה רק 7,327 ₪. עם זאת, לא הובאה בפני שום ראיה לכך שהירידה הדרסטית בשכר בשנה זו נובעת מהתאונה.
5. אשר על כן, אני סבור שהדרך הנכונה לילך בה הינה לפסוק לתובעת פיצוי בגין הפסדי שכר בשנת 2003 בלבד על פי הנכויות הזמניות שקבע המומחה. התוצאה היא שאני פוסק לתובעת סך של 12,906 ₪ נכון להיום בגין הפסד שכר בשנת 2003. אינני פוסק לתובעת פיצוי בגין הפסדי שכר בשנים 2004-2006 כיוון שהפסדים כאלו לא הוכחו. ולבסוף, אני פוסק לתובעת פיצוי בגין הפסד שכר מראשית שנת 2007 ועד היום לפי שיעור נכותה הצמיתה (8%), קרי- סך של 5,714 ₪ נכון להיום. סך כל הפסדי השכר של התובעת עד ליום מתן פסק הדין עומדים, איפוא, על סכום של 18,620 ₪ נכון להיום.
6. עזרת הזולת בעבר

הנכות שנקבעה לתובעת הינה נכות אורטופדית, אשר סביר להניח שיש לה משמעות תפקודית, אם כי לא כל כך משמעותית כפי שטוענת לה התובעת. התובעת לא הביאה ראיות לעזרה שקיבלה מגורם כלשהו בשכר, אך היא העידה כי בני משפחתה סייעו לה ועדותה נראית לי סבירה לנוכח הנכויות הזמניות שקבע המומחה. במצב דברים זה אני פוסק לתובעת בראש נזק זה פיצוי בסך של 10,000 ₪ נכון להיום.

7. הוצאות בעבר

לתצהיר התובעת ולתחשיב הנזק אליו הפנתה ב"כ התובעת בסיכומיה צורף מספר קטן של קבלות המעידות על הוצאות שהוציאה התובעת בעבר, אך לדברי התובעת היו לה הוצאות נוספות שהקבלות בגינן לא נשמרו. הכלל הוא שאין לצפות מתובע לשמור את כל הקבלות, גדולות כקטנות, ולכן בהתחשב בנכותה של התובעת ובמסמכים הרפואיים שהוגשו על ידה לגבי ביקורים אצל רופאים שונים, אני פוסק לתובעת בראש נזק זה פיצוי בסך של 4,000 ₪ נכון להיום.

8. כאב וסבל

התובעת לא טענה לפסיקת פיצוי בגובה עשרה אחוז מן הסכום המקסימלי ולפיכך אפסוק לה פיצוי לפי התקנות בהתאם לנכותה הרפואית ובשים לב לגילה, בסך של 13,122 ₪ נכון להיום.

9. הפסד כושר השתכרות

הכלל הוא שבדרך כלל נכות רפואית אורטופדית משפיעה על כושר ההשתכרות באותו שיעור. במקרה שלפניי יש להביא בחשבון שבשנים 2004-2006 עבדה התובעת ללא הפסד שכר ניכר לעין, ואילו בשנת 2007 יש ירידה משמעותית בשכר שלא ניתן לקשור את כולה לתאונה. בדרך כלל אדם השב לעבודתו לאחר התאונה ללא ירידה בשכר יזכה לפיצוי גלובלי אשר ישקף בערך מחצית מהחישוב האקטוארי לפי אחוזי הנכות. ואולם, במקרה שלפניי עסקינן באישה פשוטה מאוד שהעברית אינה שגורה בפיה. התובעת אינה עובדת במקום עבודה קבוע ומסודר, ועבודתה היא עבודה פיזית לא קלה הכרוכה בהרמת המטופלים, ברחיצתם וכדומה. הירידה בשכר בשנת 2007 מלמדת בבירור שבכל הנוגע לתובעת לא לעולם חוסן, ועל כן בית המשפט חייב להביא בחשבון שמעת לעת תיאלץ התובעת לעבור ממקום עבודה אחד לאחר, וכי מלאכת מציאת מקום עבודה חדש תהיה קשה יותר לתובעת, בין היתר בשל הנכות שנגרמה לה בתאונה. יש גם להביא בחשבון כי ככל שתתבגר התובעת עלולה נכותה לאלץ אותה להפחית את שעות עבודתה. על כן אני סבור שגם אם אין לפסוק לתובעת פיצוי לפי חישוב אקטוארי מלא, הרי שיש לפסוק לה פיצוי גלובלי בסך של 41,000 ₪ נכון להיום, המשקף שיעור של 70% מהחישוב האקטוארי לפי שכר של 3,305 ₪ ומקדם היוון של 176.99.

10. עזרת הזולת לעתיד

כאמור, שוכנעתי כי לנכותה הרפואית של התובעת יש השפעה תפקודית באותו שיעור, ומשום כך סביר להניח כי התובעת תזדקק בעתיד לעזרה מסויימת מבני משפחה או מצד ג' כלשהו. יחד עם זאת, הנכות הצמיתה אינה גבוהה ויש להביא בחשבון את רקעה הרפואי של התובעת בתחום האורטופדי שאינו קשור בתאונה. המסקנה המתבקשת היא, שבכל מקרה התובעת היתה נזקקת לעזרה מסויימת בעתיד וכיוון שכך, יש לפסוק לתובעת בראש נזק זה פיצוי גלובלי מתון, אשר ישקף את תרומתה של הנכות שהוסבה בתאונה לצורך בעזרת הזולת בעתיד. אשר על כן אני פוסק לתובעת פיצוי בסך של 13,000 ₪ נכון להיום.

11. הוצאות בעתיד

בחוות הדעת של המומחה לא נכתב דבר לעניין הוצאות רפואיות בעתיד וגם אם צפויות הוצאות כאלו הרי שיש להניח כי הן יכוסו על ידי קופת החולים מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994. על כן אינני פוסק לתובעת דבר בראש נזק זה.

12.סיכום

אשר כל כן אני פוסק כי סך הפיצויים שתשלם הנתבעת לתובעת הוא כדלהלן:

הפסד שכר בעבר – 18,620 ₪

עזרת הזולת בעבר – 10,000 ₪

הוצאות בעבר – 4,000 ₪

כאב וסבל – 13,122 ₪

הפסד כושר השתכרות – 41,000 ₪

עזרת הזולת בעתיד – 13,000 ₪

___________

סך הכל 99,742 ₪

מסכום זה יש לנכות את דמי הפגיעה שקבלה התובעת מהמל"ל בסך של 269 ₪ בלבד בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק. כמו כן, מתוך הסכום המתקבל יש להקפיא בידי הנתבעת סך של ­­­­14,600 ₪ בגין מענק הנכות שהתובעת צפויה לקבל, על בסיס השכר שקבעתי, אם וכאשר תגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, וזאת עד להחלטת המוסד לביטוח לאומי.

על הסכום הסופי שמתקבל יש להוסיף הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% בצירוף מע"מ כחוק ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום התשלום בפועל.

פסק הדין יבוצע תוך 30 יום מהיום.

ניתן היום ט"ז באלול, תשס"ח (16 בספטמבר 2008) בהעדר הצדדים.

אברהם רובין, שופט